השבוע בעבודה דיברנו על זה כמה חברים, חלקם ממש דוסים שמקפידים על תפילות במניין, דף יומי וכו', והופתעתי לגלות שחוץ ממני ועוד בחור שלמד במכינה קדם צבאית, אף אחד לא שמר נגיעה לפני החתונה.
היה מישהו שסיפר לי באופן אישי שהם עשו הכל לפני החתונה, והייתי די בשוק.
כאחד שנמצא בזוגיות לא טובה, אני תוהה אם הייתי נכשל בזה אז, אולי זה היה דווקא מונע ממני להתחתן עם מישהי שאני לא אוהב, אבל באמת מעניין אותי עד כמה זה חריג לשמור נגיעה לפני החתונה או שהרוב נופלים בזה? מה אתם חושבים?
ובכל זאת אולי בחלק מהמקרים זה היה מאפשר לנו לראות את האדם שמולנו שלא דרך משקפי התשוקה וההורמונים
מצד שני מיום ליום אני מגלה שיש המון שמצטערים שהתחתנו מוקדם, וזוקפים את נישואי הבוסר שלהם לצורך למימוש המיניות בגיל צעיר מבלי לבדוק באמת מי מתאים להם
בדיעבד את מצטערת שלא שמרתם נגיעה? או שזה היה נכון לכם?
בלי שמירת נגיעה, אבל לא ללכת עד הסוף?
כבר חשבתי שעשית פה הבחנה מודעת
מוכרח לומר שזה מאד מאד מצער, שמגדירים "דתיים" שלש תפילות - ולא מה שהרבה הרבה יותר חמור מזה..
אלא מה, הסביבה והיצר, הם גורמים שיכולים להכשיל.
ב"ה שאת לפחות לא מרמה את עצמך. ו"לאחר מעשה", מבינה כמה חשוב שהכל יבוא בתור ביטוי של היות האנשים נשואים. איש ואשתו.
איך תדריכי את הילדים שלך?
הלכה היא הלכה וצריך לשמור, זה שלא שומרים כי קשה או לא בא זה עדיין לא בסדר.
וגם אני נכשלת בהלכה לפעמים אבל לא מתחמקת בתירוצים.
אם אתה שוכח לכוון ב"מגן אבות" אתה חוזר להתפלל שוב?
ובכל מקרה, זה לא דומה....
ההבדל בין דיעבד ונפילה לבין להפוך את זה לאידאל, הוא ככ משמעותי. גם אם בפועל שניהם עושים את העבירה אותו דבר ואותה כמות פעמים
ולדעתי, גם על מושגים מאד בסיסיים.
בנוסף, מי שחושב שיחנך את ילדיו לעבור על הדברים הללו "רק עד תחום מסוים" וכך יעשו - חי קצת באשליות..
ובשביל דבר כזה לא צריך להיות "דוסים"... כמו שאומרים, "העולם השתגע"..
אבל אתה לא צריך לענות לי, זה כבר מרגיש לי חטטני ולא בשביל זה פתחתי את הנושא🤐
יש גם רבנים שמורים לנהוג כך שכן רק מגע של חיבה נאסר ולא כל מגע.
אגב, אחרי שהתחתנת, חזרת לשמור נגיעה או שמלכתחילה לא היה לכך קשר?
להרוויח מאי שמירת מצוות זה אוקסימירון.
עצם המושג "שומר נגיעה" יצר את הלגיטימציה ליפול...
צריך לשרש את המושג הזה.
או שאתה שומר מצוות, או שלא. אין מושג של "דתי אבל לא שומר נגיעה" - אז אתה דתי למחצה...
אכן, כשלונות בגלל יצר הרע יכולים לקרות בכל מיני דברים. אבל אם חלילה אדם נכשל במשהו, משתדל מיד לתקן. מצטער. לא עושה מזה גדר חדש...
והאמת, שהיהדות סה"כ די מעמידה כאן על דבר אלמנטרי. אלא שבגלל היסחפות חיצונית מופקרת בעולם, זה נראה אצל אנשים מסויימים כאילו "חידוש"..
לא נשואים - זו אשה אחרת. אשה "זרה". יש לה העולם שלה. לא נוגעים באשה שאינה שלך. לא "מדלגים" ע"י שיכרון ועצימת עיניים, על השונות הזו. כשדברים מגיעים מתוך שנהיים משפחה, יש להם משמעות אחרת, מבטאים חיבור אמיתי - וגם אז, היחס הנפשי האישיותי הוא העיקר.
ובין שלל המצוות, אי שם בין "והיו לטוטפות בין עיניך" ו"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" ישנה גם מצוות "לא תקרבו לגלות ערווה"
לייטים היו תמיד, אכן, אבל הם אכן הגדירו עצמם ככאלה.
שוין, גם מסורתיים היו תמיד, זה בערך אותו דבר.
אבל מה קורה כאן בשרשור?
מדברים על אנשים שלא מוגדרם לייטים.
אלא דוסים במידה כזו או אחרת, על כל פנים מגדירים את עצמם כדתיים באופן מוחלט.
אבל "לא שומרים נגיעה"..
וזה נובע, אך ורק, מכך שיש מושג "לשמור נגיעה"
זה פשוט וברור.
הנאיביות זה לחשוב להיפך.
(לא הבנתי את הקשר והפואנטה של הסוגריים)
מי שהחליט להיות מיש מש בכל אורח חייו- שיהנה, זה מצער אמנם, אבל ברור מה הוא.
אבל מי שרמת שמירת כל המצוות אצלו, מול רמת השמירה במצוה זו, הם בפער ניכר.
זה אך ורק כי הפכו את האיסור הזה לדבר בפני עצמו, עם לגיטמציה לקריטריונים נפרדים.
לגבי הסוגריים, שוין, אז באת לומר שיש מעלה בקיומם של לייטים? זכותך לחשוב כך.
אני בנתיים מודה לקב"ה בקדושת ובא לציון "והבדילנו מן התועים, ונתן לנו תורת אמת".
הדוגמה מסחר בנשים לא קשורה.
ברגע שיש מציאות, מוכרת, "נורמלית" של לשמור מצוות בלי לשמור נגיעה, ממילא יותר אנשים משייכים את עצמם לשם, כמובן מי שיר"ש לחלוטין, "בלי טריקים בלי שטיקים", לא עושה זאת. אבל למי שקצת פחות, נהיה מיקום נח להתמקם בו.
אם היה מושג של שומר מצוות "לא שומר תפילין" - המציאות הייתה שרבים היו מתמקמים שם. בטח ובטח בנושא שהיצר אורב לו כל כך, כמו הנגיעה, שברגע ויש פירצה - משתחלים דרכה.
אני גם שמח בקיומו של כל יהודי, אבל אני לא שמח שכך שיהודים מחליטים להיות לייטים (או קווניקים... .😜)
ובטח שאני לא מנמק עדיפות לחיים כאלה על פני חיים של שמיעת דבר ה'.
כמובן שאני טוען (ולא טוענת...) שזו סתירה. אכן השתדלתי לברר זאת עד כמה שידי מגעת.. וזו המסקנה שעלתה בידי. מסקנה שהגיונית לחלוטין מבחינה מציאותית והסתברותית, יש לציין.
ב. כמובן, לא חשבתי שמישהו התנכל לאיסור הזה סתם מרוע לב.... ברור שזה נבע מקושי, אלא שבמקום להתמודד איתו, או לכה"פ להגדיר אותו כנפילה, הפכו את הנפילה ללגיטימית, ואחר כך מתרחבים מעגלי הלא מקפידים, על ידי כאלו שאם זו הייתה נפפילה היו מתגברים, אך כיוון שהתודעה אינה מכירה בזה כנפילה - הם זורמים עם ההגדרה.
לא יודע מה זה "מלכתחילה", אנחנו נמצאים בדור שאנשים נולדו לתוך המושג הזה, אכן, הם גדלו על כך שזה לא ממש חמור וקריטי, ולכן הם בעצמם לא מקפידים על כך, זה בדיוק מה שאני טוען. ועל אלה אני בוכיה.
(ובכלל, זה לא משנה לעצם הנידון, אני מתנגד להכשיל כל אדם באשר הוא, גם אם הוא "מלכתחילה לא חזק"...)
הרי זה בדיוק מה שגם אני אומר.
לא חשוב... לא קרה כלום..
לא באמת חשוב, אבל כבר הסתקרנתי מהמערכת.. את יכולה לשים קישור לתגובה של אור שאליה זה מראה שהגבת?
שימי רגע קישור...
(מנסה להבין איך הולכת כאן המערכת..)
אתה מוחק את הקיום וההגדרה של מי שלא?
יכול להיות שיש כאלה שבגלל קיום ההגדרה לא יפלו (לדעתי זה מקסימום ייקח להם יותר זמן), אבל בשביל זה אפשר לחנך לכך או להסביר. אבל לא למחוק תופעה קיימת.
מה מחקתי, ואיך אני גורם שיפלו יותר?
קוד אבל פתוחיש מושג שנקרא 'שמירת נגיעה', יש כאלה ששומרים ויש כאלה שלא.
הטענה שלך, שאסור שיהיה בכלל מושג כזה, כלומר כולם צריכים לשמור נגיעה, ומה יעשה מי שלא שומר, אתה בעצם מוחק לו את ההגדרה ואת הזהות.
אתה טוען, שעצם קיום ההגדרה גורם לכך שיש יותר כאלה, ואתה רוצה לעודד שמירת נגיעה, סבבה. יש מספיק כלים אחרים (חינוך, הסברה וכו') שתוכל דרכם לקדם זאת, לא ע"י מחיקה של מי שאינו כמוך.
אם מחר יחליטו על מושג של "שומר ארנבות" דהיינו - שיש יהודי דתי, שמקפיד על כל המצוות, אבל על איסור אכילת ארנבת הוא לא מקפיד, זה לא בא לו טוב, אז אצטרך לקבל את המושג כדי לא למחוק לו את הזהות?
וככלל, להגיד "חינוך" זה קצת דמגוגי, אדם יכול לחנך הרבה, וחברה קלוקלת, עם מושגים קלוקלים, יקלקלו לו את החינוך. אני לא הייתי רוצה שלילדי יהיו שתי אפשרויות לבחור ביניהם: בין להיות דתיים ש"שומרים ארנבות" לבין להיות דתיים ש"לא שומרים ארנבות".
אני נגד להנחיל מושגים שסותרים את התורה, וגורמים לאנשים להיכשל.
לגיטימי, לא?
אדם שרוצה לשמור על שאר המצוות אבל שמירת נגיעה הוא הגיע למסקנה שהוא לא מסוגל, שלא יקפיד כלל על שאר הדברים?
זה קצת פרדקוסלי, לא?
שימשיך להקפיד על השאר.
ושימשיך לקרוא לעצמו דתי.
ושיידע, שבזה קשה לו, והוא נופל, והלוואי שהיה זוכה לשמור, אבל קשה לו, ובע"ה הוא מקווה להתחזק..
לא שיהפוך את זה לסטטוס שלו "אני לא שומר נגיעה. רות סוף"
הבעיה שלי היא לא עם התחביר העברי של המילים "לא - שומר - נגיעה" אלא עם המושג שהפל ללגיטימי.
כמו שלא יהיה מקובל עלינו, על דרך הדוגמה שלך, לומר שיש "דתי שסוחר בנשים" ו"דתי שלא סוחר בנשים", כמובן, יתכן שבמציאות יהיה דתי שיסחור בנשים, אבל אף אחד לא יסכים להפוך את זה להגדרה סוציולוגית מקובלת, שיש מגזר שמבחינתו לגיטימי לסחור בנשים.
מי שלא שומר, הוא "נופל" נקודה. שלא יהפוך את זה לדרך חיים.
כי יש כמות של אנשים כאלה ולא להיפך.
אשאל אותך: אדם שבוחר שלא לשמור נגיעה, אתה רוצה שלא יקרא לעצמו דתי? גם הוא מתשדל לשמור על כל המצוות? שלא יקרא לעצמו דתי? אם לא, זה בעצם זלזול בכל המאמץ שלו. ואת זה אני לא מקבל.
שיקרא לעצמו דתי.
ויקרא לנפילות שלהם בשמם - נפילות.
אם הוא החליט שזה לא נפילה, אלא שהעבירה הזו לא מעניינת אותו, והוא שם עליה פס ברסמי - אכן שלא יקרא לעצמו דתי, וכפי שהבאתי מהשערי תשובה - הוא נקרא מומר לדבר אחד, אתה מכיר מומר דתי? לא עניין של זלזול, עניין של עובדות.
הוא בוחר שלא לקיים את זה, נמשיך את השאלה מכאן...
לא צריך לקרוא לעצמו דתי?
וסתם פוגע במאמץ שלו לשמור על שאר הדברים.
למה זה מפריע שיקרא לעצמו דתי?
יש בהלכה גדרים מאוד ברורים לכל מיני הקשרים (מלווה בריבית, מחלל שבת בפרסיה, עובד ע"ז וכו'), לא ראיתי אף פעם "דתי" בגדרי ההלכה.
ברור שיש לזה השפעות, אבל גם ללקרוא לו לא דתי יש השפעות
אני טוען שאם זה קיים, צריכה להיות לזה הגדרה, בדיוק כמו שאם יש סחר בנשים צריכה להיות הגדרה שנקראת סחר בנשים.
ואני מניח שאתה לא מאשים אותי בעידוד סחר בנשים.
בין אם זה מחוסר ידע בהלכה ובין אם זה בכוונה.
דתי זה הגדרה כוללת שהיום ברחוב היא מזוהה עם מי ששומר שבת. ומי שלא שומר שבת אבל מקיים מצוות אחרות קלות קורא לעצמו "מסורתי".
זה כמו המושג צדיק - אדם שמקיים קלה כבחמורה ולמרות זאת אין צדיק שלא יחטא - אלא שחוזר מיד בתשובה. שבע יפול צדיק וקם.
ולכן היום אפשר לומר שאדם דתי זה אדם שמאמין בתורת משה ומשתדל לקיים את כל מה שהוא יכול בתקווה ובשאיפה להתקדם עוד ועוד ולפחות את המצוות הבסיסיות שאפילו בעיני חילונים הוא לא יחשב דתי אם הוא לא יקיים אותם וזה שבת וכשרות.
אני אישית שונאת הגדרות, כי הגדרה זה משהו מוחלט והרי אנחנו תמיד משתנים, לטוב או למוטב. פעם נופלים פעם מתגברים.. שום הגדרה לא יכולה לתפוס פה.
אם שואלים אותי מה אני, אני עונה דתיה כי זה הכי קל ומובן לשפת העם. מי שבאמת יתעניין בי אני אומר "יהודיה שמשתדלת לעבוד את ה' בשמחה".
ואצל הקב"ה אין "דתימטר". יש אצלו הרבה כוונות ורצונות, אנחות וצער, וכל אלו באים בחשבון גם אם התוצאה לא היתה מושלמת. ביהדות זה לא רק התוצאה אלא הדרך.
אבל הוא משתדל להקפיד על כל שאר המצוות, שלא יקרא לעצמו דתי?.
זה כלום בעינך?
רק ש*לך* זה לא חשוב, לאותו בחור לפעמים זה מאוד חשוב. בדיוק כמו חרדי שיקרא לדת"ל "חילוני" הזילזול הזה יכול לפגוע בחלק מהדת"ל.
כבר כתב מי שכתב (הרב עופרן), שהיום מרבית ההורים הדתיים יעדיפו ילד שמנקה כתם בבגדיו בשבת (איסור דאורייתא), מאשר ילד שהולך בלי כיפה אבל שומר על שאר המצוות.
במילים אחרות, השייכות הסוציולוגית הופכת לעיתים להיות העיקר, והשמירה על המצוות נדחקת לשוליים.
ואם כבר הורים:
כשהייתי בישיבה התיכונית, בתקופות של החופשים הייתי נוהג לקום למניין חב"ד שהתחיל בשעה 9:15. ההורים שלי היו משתגעים מזה. איך זה שאני לא קם בשעה 7 בשביל להתפלל לפני סוף זמן ק"ש?!
כמה מריבות, ויכוחים, תחושות מועקה בבית... והכל על זה שאני הולך למניין של 9:15.
היום, כשאני בעצמי אבא, אני מבין שהם לא רק הציקו לי - אלא גם ממש עשו טעות חינוכית קשה.
לגרום לילד להרגיש כישלון כי הוא לא 100% אלא רק 80%, עלול לגרום לו לרדת למטה אל 0%. ותאמינו לי שיש לי חברים שגם לתפילה של 9:15 לא הגיעו, ולכו תדעו אם הם בכלל התפללו והניחו תפילין.
וכך, כשאתם אומרים על מישהו שלא שומר תרי"ג מצוות "אתה לא דתי", אתם עלולים לעשות לו בדיוק את מה שההורים שלי עשו לי. להסתכל רק חמישית הכוס הריקה של בנאדם, עלול לגרום לו לשפוך את כל הכוס.
ואני חושב שהוא נובע הרבה יותר מחוסר הערכה כלפי הדת מאשר אובר הערכה כלפי הסוציולוגיה
רוב הדתיים שאני מכיר, רואים סרטים/סדרות שלא בדיוק צולמו על ידי מכון מאיר, והם לא מגדירים זאת כ"נפילה". הם פשוט חיים ככה.
רבות מהדתיות שאני מכיר, מוציאות את רוב השיער מכיסוי הראש, והן לא מגדירות זאת כ"נפילה".
אני חושב שעדיף שכל אחד יתעסק בדתיות של עצמו, ולא ינסה להגדיר עבור אנשים אחרים האם הם דתיים או לא.
ועתה בינה שמעה זאת, כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים, כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם, וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד, ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" - ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה "אשר לא יקים לעשות", ולא אמר "אשר לא יעשה אותם".
חשבתי לתייג, בסוף בחרתי שלא. מקווה שכל מי שהיה חלק מהשרשור יראה את זה.
קוד היקר, אין כאן מילה אחת שלי. ציטוט מושלם.
זה לא הדיון כאן
שלא יוצא כלום מאי שמירת הלכה. - את ההלכה הוא פוסק לפי ההלכה.
בנוסף, הוא הוסיף שבקבלה רואים את הנזק שזה יוצר,
שמרתי נגיעה עם כל מי שיצאתי איתו
וכמה שהיה קשה שמרתי גם עם בעלי
הורסות לעצמן לחלוטין. כמעט אין אפשרות לתקן אח"כ. לפעמים הטשטוש מגיע לכך, שאפילו לא מבינים מה הפסידו ובאיזה רובד שטחי יותר העמידו את עצמם. כולל לאחרי שהתחתנו.
[ולא "נפוץ מאד". תלוי באיזה חֶברה. לצערנו, אנשים נסחפים אחרי חברה ומאבדים את הראש ושיקול הדעת]
ואכן, את צודקת לגמרי גם לגבי מה שכתבת על "שיחת חברים במשרד"..
לדעתי, זה בא מאותו שורש. כשהעניינים נהיים זולים, עד כדי אי צורך בחתונה, חיבור נשמתי וקדושתי ומשפחתי ומחייב - ממילא זה גם נושא קל לשיחה.. הערך והמשמעות יורדים.
זה כמו שבדור הקודם היתה אופנה לנשים לא ללכת עם כיסוי ראש, ממה שסיפרו לי ביהדות ארה"ב.
זה חולף, והדור הבא חוזר בתשובה.
כלומר, נניח ואת לא מאמינה.
ועל סמך מה את אומרת שלא שמרו?
לזה יש לך יותר ביסוס?
אני נוטה להאמין לאדם ירא שמים שמצהיר על עצמו ששמר את ההלכה.
ולא מבין מנין הביטחון (והאינטרס? 
) להמעיט כל כך בכמות של אלו.
אנשים דתיים, מוחזקים לשומרי מצוות, ליראי שמים.
והחלטת שהם עוברים עבירות. ורק לא מגלים כי לא נעים להם/לא צנוע?
אוקיי:
אני מכריז בזאת שנדיר שאנשים לא רוצחים.
אי אי אי, הם לא מודים בזה?
כי למה שישתפו....
נראה לך צורה להסיק מסקנות ככה?
אוקיי, שמענו שאתם חושבים שאנשים לא ישתפו בזה.
שמענו.
הבנו.
הפנמו.
כעת התאותו לומר לנו על סמך מה ניתנה לכם החותמת להאשים אנשים בהאשמות חמורות כאלו, רק על סמך זה שהם לא טרחו להכחיש זאת באוזניכם או שהכחשתם לא נאנמת עליכם?
מה פשר המשפט "למה יש ציפיה שישתפו בזה?" ? אני אמרתי שיש ציפיה?
אני רק טוען שמוטב שלא יחליטו שכל העולם נכשל ומתבייש להודות, כשהביסוס היחיד לזה הוא העובדה שגם אם אכן הוא היה נכשל הוא היה מתבייש להודות.
וזה שאת אומרת "יש צדיקים בעולם ולא מאשימה אף אחד" - לא כ"כ עוזר, כי השאלה מה באמת המבט שלך, משום מה נראה כאן שהמבט שלכם שרוב ככל האנשים נופלים.. בודדים יש... צדיקים בסדום.. ולא! זה לא ככה! רוב האנשים המקפידים במצוות - ולא מצהירים על עצמם כלליטים או לא שומרי נגיעה, לא נופלים!
ומה שאתה מספר כאן, ממש מזעזע (ואולי לפני החתונה הם לא הו ברמה שהם היום. ועדיין, זה מזעזע).
[וה"סברה" שאתה אומר ממש לא מובנת... אם היית חלילה נכשל - אז מלבד שהיית עובר עבירה חמורה, ומלבד שהיית עובר על דבר שמצד האמת הוא בסיסי ביחס בין בחור לבחורה, שמכירים בכך שהם "אנשים אחרים" עד שהם נהיים משפחה - הרי שיותר סיכוי שהיית גם מפספס. הכישלון בכך גורם, מלבד עצם הרע שבו, להיסחפות וסמיות עניים. פעמים רבות, גם מקלקל אח"כ]
. וגם הסברתי לה שלא חייבים להיות ביחד עד הסוף דוקא בלילה הראשון. זה הפתיעה והרגיעה אותה. ממש מחרפן אותי הבורות הזאת אצל אנשים דתיים. לא מפריע לה שיש לה בנים שיצאו בשאלה וגרים בזוגיות לפני החתונה. יותר מפריע לה ונראה לה מוזר ששומרים נגיעה.
מקופלתאני מגדיר בסיסי בצורה יותר חברתית ולפי רמת הקושי.
*לי* לשמור שבת הרבה יותר קל מאשר נגיעה.
1. מה שקשה לי
2. חברתית
מתחשב בשניהם
מייצגים את רוב הדתיים
יכולה לאמר עלינו שאחרי האירוסין לא שמרנו, לא מלכתחילה.. לי היה מאוד קשה וגרמתי לזה לקרות..כמובן לא מצדיקה את זה.
מה אני חושבת על זה? ברור לי שהייתי שמחה אם היינו שומרים. ובאמת היום זה משהו ממש לא מובן מאליו, במיוחד אצל זוגות שמכירים בגל צעיר (לא רוצה להכליל, אבל ברור שזה יותר קשה שחברים בגיל התיכון וצריך לחכות עד שמתחתנים, זה אחת הסיבות שאני ממש נגד קשרים בגיל צעיר)
דבר נוסף, אומנם עניין שונה אבל יצא לי לשמוע על זוגות דתיים שלא מקפידים על שמירת נגיעה בזמן נידה, אלא האישה פשוט רק טובלת במקווה. לא נכנסת לאפחד לחיים האישים, אבל הייתי בטוחה שזה משהו שדתיים יותר מקפידים. (במיוחד שיש אפילו מסורתיים ששומרים נידה)
בעז'ה שכולנו נתחזק
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו...
אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,
אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.
(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)
אין נכון או לא נכון.
לאחת זה יפריע-וזה בסדר.
ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.
אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.
תשתפי אותו בתחושות שלך.
אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?
זה טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".
אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה , לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".
אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.
אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי
יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.
זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).
מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.
השאלה אם יש לו ברירה.
אבל כמה נקודות ציון
א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .
ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים
ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת
ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת
הצלחה רבה
למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.
מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️
לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.
תודה!!
מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.
כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות
עיצוב שוקולד לפרלינים
ציור בקפה
יש לי המלצות..
אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה
מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?
מה היקף העבודה?
מנסה להשיג.
המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.
היי
מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...
תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה?
ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.
לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.
ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.
בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה
יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?
מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?
יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸
כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.
במדינות הגדולות
וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.
יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃
גם שם יש שפע של מסעדות כשרות
(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה" אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים)
לכי לאיזו גבעה או מקום דומה. מעניין אותך?
אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת
או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.
אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:
למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.
כנ"ל לאיחוד האמירויות.
לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.
ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.
בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.
הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.
הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.
הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל
בישלתי , גם בשביל אותו אדם.
בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.
עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.
התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.
אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.
חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי
ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".
היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים
אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.
היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.
ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.
אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.
אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת
אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה
אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...
כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.
מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה
ולגבי שם של גרושה עדיף
אבל לחיות בנחת ובשלווה .
נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.
אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו
הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה
ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.
הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.
אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.
בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.
והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"
בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...
אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!
לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...
ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.
בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?
ואיך אתן הייתן מגיבות?
אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.
אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.
לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.
את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.
את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.
וברור לגמרי למה. זה מעליב.
מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה
מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם
וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...
איך הייתי מגיבה?
כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.
כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.
וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.
אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.
מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.
אבל זה לא במציאות.
להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.
קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?
ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.
זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?
היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו.
כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤
ורק לגבי הסיפא -
זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,
ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).
שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.
ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.
לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...
גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת
ופותח שרשורים הזויים.
ולא תקין בעליל כמובן.
אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.
ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.
חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.
לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,
אבל בהחלט באופן כללי:
את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.
כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.
או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.
או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.
או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,
או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,
או "סתם" משועממים,
או נערים/ות,
או טרולים,
או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה
וחשוב ממש להיזהר.
גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה
ובטח שבאישי
ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.
אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.
יכול להיות שלא? יכול.
איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.
וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.
וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,
כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.
אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.
אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו
הוא פתוח איתך וזה יפה .
הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו
אינך חייבת לקחת ללב
תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו
ממש קשורה לנושא.
נראה שלא הבנת את כוונתי
שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט
אבל משמע ששם נעצר
לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי
כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .
ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו
וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.
וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...
אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח
חוסר כבוד וכו שציינת
מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל
עוד משהו -
אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע
אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה
ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור
נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן
מסתמא יהיה לה מה לאמר
ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.
והוא נכשל
אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.
וגם לשיתוף איתך.
זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.
אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.
באמת אמירה מיותרת יחסית.
מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.
ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...
אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...
למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך?
שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו
וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...
כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך
לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית
לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..
גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית
וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...
אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.
ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.
אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג
לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד
פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...
אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.
אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.
כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו
אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו
מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה
עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו
דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.
זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.
אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.
יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.
אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.
כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.
עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.
אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו
עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.
מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.
לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.
יצא שכרו בהפסדו
המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.
אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...
והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..
נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...
