ובכל זאת אולי בחלק מהמקרים זה היה מאפשר לנו לראות את האדם שמולנו שלא דרך משקפי התשוקה וההורמונים

מצד שני מיום ליום אני מגלה שיש המון שמצטערים שהתחתנו מוקדם, וזוקפים את נישואי הבוסר שלהם לצורך למימוש המיניות בגיל צעיר מבלי לבדוק באמת מי מתאים להם

בדיעבד את מצטערת שלא שמרתם נגיעה? או שזה היה נכון לכם?

בלי שמירת נגיעה, אבל לא ללכת עד הסוף?

כבר חשבתי שעשית פה הבחנה מודעת

מוכרח לומר שזה מאד מאד מצער, שמגדירים "דתיים" שלש תפילות - ולא מה שהרבה הרבה יותר חמור מזה..

אלא מה, הסביבה והיצר, הם גורמים שיכולים להכשיל. 

ב"ה שאת לפחות לא מרמה את עצמך. ו"לאחר מעשה", מבינה כמה חשוב שהכל יבוא בתור ביטוי של היות האנשים נשואים. איש ואשתו.

איך תדריכי את הילדים שלך?

הלכה היא הלכה וצריך לשמור, זה שלא שומרים כי קשה או לא בא זה עדיין לא בסדר.

וגם אני נכשלת בהלכה לפעמים אבל לא מתחמקת בתירוצים.

אם אתה שוכח לכוון ב"מגן אבות" אתה חוזר להתפלל שוב?

ובכל מקרה, זה לא דומה....

ההבדל בין דיעבד ונפילה לבין להפוך את זה לאידאל, הוא ככ משמעותי. גם אם בפועל שניהם עושים את העבירה אותו דבר ואותה כמות פעמים

ולדעתי,  גם על מושגים מאד בסיסיים.

בנוסף, מי שחושב שיחנך את ילדיו לעבור על הדברים הללו "רק עד תחום מסוים" וכך יעשו - חי קצת באשליות..

ובשביל דבר כזה לא צריך להיות "דוסים"... כמו שאומרים, "העולם השתגע"..

אבל אתה לא צריך לענות לי, זה כבר מרגיש לי חטטני ולא בשביל זה פתחתי את הנושא🤐

יש גם רבנים שמורים לנהוג כך שכן רק מגע של חיבה נאסר ולא כל מגע.

אגב, אחרי שהתחתנת, חזרת לשמור נגיעה או שמלכתחילה לא היה לכך קשר?

להרוויח מאי שמירת מצוות זה אוקסימירון.

עצם המושג "שומר נגיעה" יצר את הלגיטימציה ליפול...

צריך לשרש את המושג הזה.

או שאתה שומר מצוות, או שלא. אין מושג של "דתי אבל לא שומר נגיעה" - אז אתה דתי למחצה...

אכן, כשלונות בגלל יצר הרע יכולים לקרות בכל מיני דברים. אבל אם חלילה אדם נכשל במשהו, משתדל מיד לתקן. מצטער. לא עושה מזה גדר חדש...

והאמת, שהיהדות סה"כ די מעמידה כאן על דבר אלמנטרי. אלא שבגלל היסחפות חיצונית מופקרת בעולם, זה נראה אצל אנשים מסויימים כאילו "חידוש"..

לא נשואים - זו אשה אחרת. אשה "זרה". יש לה העולם שלה. לא נוגעים באשה שאינה שלך. לא "מדלגים" ע"י שיכרון ועצימת עיניים, על השונות הזו. כשדברים מגיעים מתוך שנהיים משפחה, יש להם משמעות אחרת, מבטאים חיבור אמיתי - וגם אז, היחס הנפשי האישיותי הוא העיקר. 

ובין שלל המצוות, אי שם בין "והיו לטוטפות בין עיניך" ו"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" ישנה גם מצוות "לא תקרבו לגלות ערווה"

לייטים היו תמיד, אכן, אבל הם אכן הגדירו עצמם ככאלה.

שוין, גם מסורתיים היו תמיד, זה בערך אותו דבר.

אבל מה קורה כאן בשרשור? 

מדברים על אנשים שלא מוגדרם לייטים.

אלא דוסים במידה כזו או אחרת, על כל פנים מגדירים את עצמם כדתיים באופן מוחלט.

אבל "לא שומרים נגיעה"..

וזה נובע, אך ורק, מכך שיש מושג "לשמור נגיעה"

זה פשוט וברור.

הנאיביות זה לחשוב להיפך.

(לא הבנתי את הקשר והפואנטה של הסוגריים)

מי שהחליט להיות מיש מש בכל אורח חייו- שיהנה, זה מצער אמנם, אבל ברור מה הוא.

אבל מי שרמת שמירת כל המצוות אצלו, מול רמת השמירה במצוה זו, הם בפער ניכר.

זה אך ורק כי הפכו את האיסור הזה לדבר בפני עצמו, עם לגיטמציה לקריטריונים נפרדים.

לגבי הסוגריים, שוין, אז באת לומר שיש מעלה בקיומם של לייטים? זכותך לחשוב כך. 

אני בנתיים מודה לקב"ה בקדושת ובא לציון "והבדילנו מן התועים, ונתן לנו תורת אמת".

הדוגמה מסחר בנשים לא קשורה.

ברגע שיש מציאות, מוכרת, "נורמלית" של לשמור מצוות בלי לשמור נגיעה, ממילא יותר אנשים משייכים את עצמם לשם, כמובן מי שיר"ש לחלוטין, "בלי טריקים בלי שטיקים", לא עושה זאת. אבל למי שקצת פחות, נהיה מיקום נח להתמקם בו.

אם היה מושג של שומר מצוות "לא שומר תפילין" - המציאות הייתה שרבים היו מתמקמים שם. בטח ובטח בנושא שהיצר אורב לו כל כך, כמו הנגיעה, שברגע ויש פירצה - משתחלים דרכה.

אני גם שמח בקיומו של כל יהודי, אבל אני לא שמח שכך שיהודים מחליטים להיות לייטים (או קווניקים... .😜)

ובטח שאני לא מנמק עדיפות לחיים כאלה על פני חיים של שמיעת דבר ה'.

כמובן שאני טוען (ולא טוענת...) שזו סתירה.  אכן השתדלתי לברר זאת עד כמה שידי מגעת.. וזו המסקנה שעלתה בידי. מסקנה שהגיונית לחלוטין מבחינה מציאותית והסתברותית, יש לציין.

ב. כמובן, לא חשבתי שמישהו התנכל לאיסור הזה סתם מרוע לב.... ברור שזה נבע מקושי, אלא שבמקום להתמודד איתו, או לכה"פ להגדיר אותו כנפילה, הפכו את הנפילה ללגיטימית, ואחר כך מתרחבים מעגלי הלא מקפידים, על ידי כאלו שאם זו הייתה נפפילה היו מתגברים, אך כיוון שהתודעה אינה מכירה בזה כנפילה - הם זורמים עם ההגדרה.

לא יודע מה זה "מלכתחילה", אנחנו נמצאים בדור שאנשים נולדו לתוך המושג הזה, אכן, הם גדלו על כך שזה לא ממש חמור וקריטי, ולכן הם בעצמם לא מקפידים על כך, זה בדיוק מה שאני טוען. ועל אלה אני בוכיה.

(ובכלל, זה לא משנה לעצם הנידון, אני מתנגד להכשיל כל אדם באשר הוא, גם אם הוא "מלכתחילה לא חזק"...)

הרי זה בדיוק מה שגם אני אומר.

לא חשוב... לא קרה כלום..

לא באמת חשוב, אבל כבר הסתקרנתי מהמערכת.. את יכולה לשים קישור לתגובה של אור שאליה זה מראה שהגבת?

שימי רגע קישור...

(מנסה להבין איך הולכת כאן המערכת..)

אתה מוחק את הקיום וההגדרה של מי שלא?

יכול להיות שיש כאלה שבגלל קיום ההגדרה לא יפלו (לדעתי זה מקסימום ייקח להם יותר זמן), אבל בשביל זה אפשר לחנך לכך או להסביר. אבל לא למחוק תופעה קיימת.

מה מחקתי, ואיך אני גורם שיפלו יותר?

יש מושג שנקרא 'שמירת נגיעה', יש כאלה ששומרים ויש כאלה שלא.

הטענה שלך, שאסור שיהיה בכלל מושג כזה, כלומר כולם צריכים לשמור נגיעה, ומה יעשה מי שלא שומר, אתה בעצם מוחק לו את ההגדרה ואת הזהות.

אתה טוען, שעצם קיום ההגדרה גורם לכך שיש יותר כאלה, ואתה רוצה לעודד שמירת נגיעה, סבבה. יש מספיק כלים אחרים (חינוך, הסברה וכו') שתוכל דרכם לקדם זאת, לא ע"י מחיקה של מי שאינו כמוך.

אם מחר יחליטו על מושג של "שומר ארנבות" דהיינו - שיש יהודי דתי, שמקפיד על כל המצוות, אבל על איסור אכילת ארנבת הוא לא מקפיד, זה לא בא לו טוב, אז אצטרך לקבל את המושג כדי לא למחוק לו את הזהות?

וככלל, להגיד "חינוך" זה קצת דמגוגי, אדם יכול לחנך הרבה, וחברה קלוקלת, עם מושגים קלוקלים, יקלקלו לו את החינוך. אני לא הייתי רוצה שלילדי יהיו שתי אפשרויות לבחור ביניהם: בין להיות דתיים ש"שומרים ארנבות" לבין להיות דתיים ש"לא שומרים ארנבות".

אני נגד להנחיל מושגים שסותרים את התורה, וגורמים לאנשים להיכשל.

לגיטימי, לא?

אדם שרוצה לשמור על שאר המצוות אבל שמירת נגיעה הוא הגיע למסקנה שהוא לא מסוגל, שלא יקפיד כלל על שאר הדברים?

זה קצת פרדקוסלי, לא?

שימשיך להקפיד על השאר.

ושימשיך לקרוא לעצמו דתי.

ושיידע, שבזה קשה לו, והוא נופל, והלוואי שהיה זוכה לשמור, אבל קשה לו, ובע"ה הוא מקווה להתחזק..

לא שיהפוך את זה לסטטוס שלו "אני לא שומר נגיעה. רות סוף"

הבעיה שלי היא לא עם התחביר העברי של המילים "לא - שומר - נגיעה" אלא עם המושג שהפל ללגיטימי.

כמו שלא יהיה מקובל עלינו, על דרך הדוגמה שלך, לומר שיש "דתי שסוחר בנשים" ו"דתי שלא סוחר בנשים", כמובן, יתכן שבמציאות יהיה דתי שיסחור בנשים, אבל אף אחד לא יסכים להפוך את זה להגדרה סוציולוגית מקובלת, שיש מגזר שמבחינתו לגיטימי לסחור בנשים.

מי שלא שומר, הוא "נופל" נקודה. שלא יהפוך את זה לדרך חיים.

כי יש כמות של אנשים כאלה ולא להיפך.

אשאל אותך: אדם שבוחר שלא לשמור נגיעה, אתה רוצה שלא יקרא לעצמו דתי? גם הוא מתשדל לשמור על כל המצוות? שלא יקרא לעצמו דתי? אם לא, זה בעצם זלזול בכל המאמץ שלו. ואת זה אני לא מקבל.

ממש לא.. - נשואים טריים

שיקרא לעצמו דתי.

ויקרא לנפילות שלהם בשמם - נפילות.

אם הוא החליט שזה לא נפילה, אלא שהעבירה הזו לא מעניינת אותו, והוא שם עליה פס ברסמי - אכן שלא יקרא לעצמו דתי, וכפי שהבאתי מהשערי תשובה - הוא נקרא מומר לדבר אחד, אתה מכיר מומר דתי? לא עניין של זלזול, עניין של עובדות.

הוא בוחר שלא לקיים את זה, נמשיך את השאלה מכאן...

לא צריך לקרוא לעצמו דתי?

וסתם פוגע במאמץ שלו לשמור על שאר הדברים.

למה זה מפריע שיקרא לעצמו דתי?

יש בהלכה גדרים מאוד ברורים לכל מיני הקשרים (מלווה בריבית, מחלל שבת בפרסיה, עובד ע"ז וכו'), לא ראיתי אף פעם "דתי" בגדרי ההלכה.

ברור שיש לזה השפעות, אבל גם ללקרוא לו לא דתי יש השפעות

אני טוען שאם זה קיים, צריכה להיות לזה הגדרה, בדיוק כמו שאם יש סחר בנשים צריכה להיות הגדרה שנקראת סחר בנשים.

ואני מניח שאתה לא מאשים אותי בעידוד סחר בנשים.

בין אם זה מחוסר ידע בהלכה ובין אם זה בכוונה.

דתי זה הגדרה כוללת שהיום ברחוב היא מזוהה עם מי ששומר שבת. ומי שלא שומר שבת אבל מקיים מצוות אחרות קלות קורא לעצמו "מסורתי".

זה כמו המושג צדיק - אדם שמקיים קלה כבחמורה ולמרות זאת אין צדיק שלא יחטא - אלא שחוזר מיד בתשובה. שבע יפול צדיק וקם.

ולכן היום אפשר לומר שאדם דתי זה אדם שמאמין בתורת משה ומשתדל לקיים את כל מה שהוא יכול בתקווה ובשאיפה להתקדם עוד ועוד ולפחות את המצוות הבסיסיות שאפילו בעיני חילונים הוא לא יחשב דתי אם הוא לא יקיים אותם וזה שבת וכשרות.

אני אישית שונאת הגדרות, כי הגדרה זה משהו מוחלט והרי אנחנו תמיד משתנים, לטוב או למוטב. פעם נופלים פעם מתגברים.. שום הגדרה לא יכולה לתפוס פה.

אם שואלים אותי מה אני, אני עונה דתיה כי זה הכי קל ומובן לשפת העם. מי שבאמת יתעניין בי אני אומר "יהודיה שמשתדלת לעבוד את ה' בשמחה".

ואצל הקב"ה אין "דתימטר". יש אצלו הרבה כוונות ורצונות, אנחות וצער, וכל אלו באים בחשבון גם אם התוצאה לא היתה מושלמת. ביהדות זה לא רק התוצאה אלא הדרך.

אבל הוא משתדל להקפיד על כל שאר המצוות, שלא יקרא לעצמו דתי?.

זה כלום בעינך?

רק ש*לך* זה לא חשוב, לאותו בחור לפעמים זה מאוד חשוב. בדיוק כמו חרדי שיקרא לדת"ל "חילוני" הזילזול הזה יכול לפגוע בחלק מהדת"ל.

כבר כתב מי שכתב (הרב עופרן), שהיום מרבית ההורים הדתיים יעדיפו ילד שמנקה כתם בבגדיו בשבת (איסור דאורייתא), מאשר ילד שהולך בלי כיפה אבל שומר על שאר המצוות.

במילים אחרות, השייכות הסוציולוגית הופכת לעיתים להיות העיקר, והשמירה על המצוות נדחקת לשוליים.

ואם כבר הורים:

כשהייתי בישיבה התיכונית, בתקופות של החופשים הייתי נוהג לקום למניין חב"ד שהתחיל בשעה 9:15. ההורים שלי היו משתגעים מזה. איך זה שאני לא קם בשעה 7 בשביל להתפלל לפני סוף זמן ק"ש?!

כמה מריבות, ויכוחים, תחושות מועקה בבית... והכל על זה שאני הולך למניין של 9:15.

היום, כשאני בעצמי אבא, אני מבין שהם לא רק הציקו לי - אלא גם ממש עשו טעות חינוכית קשה.

לגרום לילד להרגיש כישלון כי הוא לא 100% אלא רק 80%, עלול לגרום לו לרדת למטה אל 0%. ותאמינו לי שיש לי חברים שגם לתפילה של 9:15 לא הגיעו, ולכו תדעו אם הם בכלל התפללו והניחו תפילין.

וכך, כשאתם אומרים על מישהו שלא שומר תרי"ג מצוות "אתה לא דתי", אתם עלולים לעשות לו בדיוק את מה שההורים שלי עשו לי. להסתכל רק חמישית הכוס הריקה של בנאדם, עלול לגרום לו לשפוך את כל הכוס.

ואני חושב שהוא נובע הרבה יותר מחוסר הערכה כלפי הדת מאשר אובר הערכה כלפי הסוציולוגיה

רוב הדתיים שאני מכיר, רואים סרטים/סדרות שלא בדיוק צולמו על ידי מכון מאיר, והם לא מגדירים זאת כ"נפילה". הם פשוט חיים ככה.

רבות מהדתיות שאני מכיר, מוציאות את רוב השיער מכיסוי הראש, והן לא מגדירות זאת כ"נפילה".

אני חושב שעדיף שכל אחד יתעסק בדתיות של עצמו, ולא ינסה להגדיר עבור אנשים אחרים האם הם דתיים או לא.

ועתה בינה שמעה זאת, כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים, כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם, וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד, ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" - ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה "אשר לא יקים לעשות", ולא אמר "אשר לא יעשה אותם".

חשבתי לתייג, בסוף בחרתי שלא. מקווה שכל מי שהיה חלק מהשרשור יראה את זה.

קוד היקר, אין כאן מילה אחת שלי. ציטוט מושלם.

זה לא הדיון כאן

@בסדר גמור

שלא יוצא כלום מאי שמירת הלכה.    - את ההלכה הוא פוסק לפי ההלכה.

בנוסף, הוא הוסיף שבקבלה רואים את הנזק שזה יוצר, 

שמרתי נגיעה עם כל מי שיצאתי איתו

וכמה שהיה קשה שמרתי גם עם בעלי

הורסות לעצמן לחלוטין. כמעט אין אפשרות לתקן אח"כ. לפעמים הטשטוש מגיע לכך, שאפילו לא מבינים מה הפסידו ובאיזה רובד שטחי יותר העמידו את עצמם. כולל לאחרי שהתחתנו.

[ולא "נפוץ מאד". תלוי באיזה חֶברה. לצערנו, אנשים נסחפים אחרי חברה ומאבדים את הראש ושיקול הדעת]

ואכן, את צודקת לגמרי גם לגבי מה שכתבת על "שיחת חברים במשרד"..

לדעתי, זה בא מאותו שורש. כשהעניינים נהיים זולים, עד כדי אי צורך בחתונה, חיבור נשמתי וקדושתי ומשפחתי ומחייב - ממילא זה גם נושא קל לשיחה.. הערך והמשמעות יורדים.

זה כמו שבדור הקודם היתה אופנה לנשים לא ללכת עם כיסוי ראש, ממה שסיפרו לי ביהדות ארה"ב. 
זה חולף, והדור הבא חוזר בתשובה. 

כלומר, נניח ואת לא מאמינה.

ועל סמך מה את אומרת שלא שמרו?

לזה יש לך יותר ביסוס?

אני נוטה להאמין לאדם ירא שמים שמצהיר על עצמו ששמר את ההלכה.

ולא מבין מנין הביטחון (והאינטרס? ) להמעיט כל כך בכמות של אלו.

אנשים דתיים, מוחזקים לשומרי מצוות, ליראי שמים.

והחלטת שהם עוברים עבירות. ורק לא מגלים כי לא נעים להם/לא צנוע?

אוקיי:

אני מכריז בזאת שנדיר שאנשים לא רוצחים.

אי אי אי, הם לא מודים בזה?

כי למה שישתפו....

נראה לך צורה להסיק מסקנות ככה?

אוקיי, שמענו שאתם חושבים שאנשים לא ישתפו בזה.

שמענו.

הבנו.

הפנמו.

כעת התאותו לומר לנו על סמך מה ניתנה לכם החותמת להאשים אנשים בהאשמות חמורות כאלו, רק על סמך זה שהם לא טרחו להכחיש זאת באוזניכם או שהכחשתם לא נאנמת עליכם?

מה פשר המשפט "למה יש ציפיה שישתפו בזה?" ? אני אמרתי שיש ציפיה?

אני רק טוען שמוטב שלא יחליטו שכל העולם נכשל ומתבייש להודות, כשהביסוס היחיד לזה הוא העובדה שגם אם אכן הוא היה נכשל הוא היה מתבייש להודות.

וזה שאת אומרת "יש צדיקים בעולם ולא מאשימה אף אחד" - לא כ"כ עוזר, כי השאלה מה באמת המבט שלך, משום מה נראה כאן שהמבט שלכם שרוב ככל האנשים נופלים.. בודדים יש... צדיקים בסדום.. ולא! זה לא ככה! רוב האנשים המקפידים במצוות - ולא מצהירים על עצמם כלליטים או לא שומרי נגיעה, לא נופלים!

ומה שאתה מספר כאן, ממש מזעזע (ואולי לפני החתונה הם לא הו ברמה שהם היום. ועדיין, זה מזעזע).

[וה"סברה" שאתה אומר ממש לא מובנת... אם היית חלילה נכשל - אז מלבד שהיית עובר עבירה חמורה, ומלבד שהיית עובר על דבר שמצד האמת הוא בסיסי ביחס בין בחור לבחורה, שמכירים בכך שהם "אנשים אחרים" עד שהם נהיים משפחה - הרי שיותר סיכוי שהיית גם מפספס.  הכישלון בכך גורם, מלבד עצם הרע שבו, להיסחפות וסמיות עניים. פעמים רבות, גם מקלקל אח"כ]

אני מגדיר בסיסי בצורה יותר חברתית ולפי רמת הקושי.

*לי* לשמור שבת הרבה יותר קל מאשר נגיעה.

1. מה שקשה לי

2. חברתית

מתחשב בשניהם

מייצגים את רוב הדתיים

יכולה לאמר עלינו שאחרי האירוסין לא שמרנו, לא מלכתחילה.. לי היה מאוד קשה וגרמתי לזה לקרות..כמובן לא מצדיקה את זה. 

מה אני חושבת על זה? ברור לי שהייתי שמחה אם היינו שומרים. ובאמת היום זה משהו ממש לא מובן מאליו, במיוחד אצל זוגות שמכירים בגל צעיר (לא רוצה להכליל, אבל ברור שזה יותר קשה שחברים בגיל התיכון וצריך לחכות עד שמתחתנים, זה אחת הסיבות שאני ממש נגד קשרים בגיל צעיר)

דבר נוסף, אומנם עניין שונה אבל יצא לי לשמוע על זוגות דתיים שלא מקפידים על שמירת נגיעה בזמן נידה, אלא האישה פשוט רק טובלת במקווה. לא נכנסת לאפחד לחיים האישים, אבל הייתי בטוחה שזה משהו שדתיים יותר מקפידים. (במיוחד שיש אפילו מסורתיים ששומרים נידה)

בעז'ה שכולנו נתחזק

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.