הבעיה עם סוג דם שלילי, זה שכשהוא פוגש דם מסוג חיובי, הוא מפתח נגדו נוגדנים שהורסים אותו.
אז אם לבעל יש שלילי, זה פותר את כל הבעיה כי לכל הילדים יהיה גם שלילי (זה רצסיבי).
ואם לבעל יש חיובי, אז יש סיכוי שגם לעובר יהיה חיובי (אבל זה גם לא בטוח, רק שאפשר לבדוק את זה רק אחרי הלידה).
במצב רגיל של הריון, אין מעבר דם של העובר לדם של האם, ולכן אין התפתחות של נוגדנים. אבל כשיש דימום זה יכול להעיד על מצב שהיה מעבר דם מהעובר לדם של האם ואז חוששים שהאם תפתח נוגדנים נגד הדם של העובר שיוכלו לפגוע בו (אגב, לא יודעת בדיוק למה, אבל בהריון הראשון גם אם נוצרו נוגדנים, הם לא עוברים שיליה, ולכן לא מסכנים את העובר. אבל מההריון הבא הם כן יכולים לעבור שיליה ואז צריך לעקוב).
בכל מקרה, אם הדימום היה בשבוע 5 אז בכלל לא בטוח שהיו לעובר תאי דם בכלל (עדיין אין דופק בשבוע כזה בד"כ, עד כמה שאני יודעת), אז נראה לי שעושים את החיסון רק ליתר ביטחון, אבל הסיכון שבאמת היה מעבר דם הוא מאוד נמוך.
ומוסיפה שגם אם ח"ו כן מתפתחים נוגדנים (שלא נראה לי שיקרה אצלך, בעיקר אם את גם תקבלי את החיסון שאמור למנוע את התפתחות הנוגדנים), זה עדיין מצב שיש לרפואה אפשרות לטפל בו. עוקבים במהלך ההריון לראות אם לא מתפתחת לעובר אנמיה (כי הנוגדנים של האם פוגעים בדם שלו), ואם רואים שיש בעיה אז מזרזים (אם זה שלב שמאפשר כבר לידה) או שיש גם אפשרות לעירוי דם תוך רחמי במקרה הצורך.