עבר עריכה על ידי רק הפעם. בתאריך כ"ח באלול תש"פ 23:42
כמו נפילה כזאת חדה אני פתאום קולטת שהלילה זה לילה אחרון לתשפ,תהה שנת פלא.יש לי מידי מה לכתוב וזה די משפט פתיח לכל קישקוש שאני מתחילה לכתוב.
הזוי לחשוב על ההיה הווה ויהיה שלי,איך הכל מכוון מלמעלה ולי רק נותר לציית לפקודות מההוא שם בשמיים ולשמור על עוד איפוק וסבלנות עד שהאוהב הזה מלמעלה יחליט שהוא מפרגן לי בעוד טיפות ונהר ומפלים וצונאמים של טוב ואור גלוי.
יש כמו מין מעגל כזה בחיים של כאב ונפילה וצמיחה שמגיעה אחר כך.
כמו מעגל של נביטה,לוקחים את הזרע ומפילים אותו עמוק לאדמה והוא מקבל את הריקבון וזה נדמה כואב.
ימים לא רואים תוצאות והכל חום של אדמה ומלא בכובד
אך רק המאמינים והסבלניים ידעו להביע את אותה תחושת התרגשות בזמן התבוננות בעלה הראשון שיצא.
זה פלא.
אני מידי מקשקשת מחשבות ואבא נכון אתה מקשיב?אני צריכה זכויות.
רוצה שנת פלא אראנו.
שנראה את הפלא בעיניים שלנו.
הרי הכל זה פלא ופלא זה אתה.
מידי הרבה פעמים החלום הזה עולה לי לראש,אני רוצה שזה יהיה הגיוני להגשים את זה ולא לשחק בזה רק בדמיונות אבל המ,העולם שלנו לא עובד ככה ואתה צריך להיות מידי אדם טוב כדי להקריב את כל האהבה והסבלנות שלך בעולם כדי להצמיח המ,. את.
הלוואי אני יכולתי.כן.כורח המציאות לא מאפשר.
אני רוצה שזה יקרה,הלוואי היית מראה טיפה יותר את הרחמים בגלוי.
וגם אבא,אני רוצה ללכת ברחוב עם ידיים פרושות וחיוך שליו ולחבק כל אדם שאני רואה,לחבק חזק חזק עד שהוא ירגיש ברפואה רגעית ויציבות תמידית שמתחילה להתפשט ובזמן הזה ללחוש לו שאני מסכימה לו לעשות הכל.הכל.רק לא להיכנע סופית.
אני לא רוצה שאנשים יכנעו סופית.
ואחרי החיבוק הזה האדם יילך לבית שלו ובכוח הרפואה שהענקתי לו הוא יחבק את הילדים שלו וילחש להם-"אני מסכים לכם לעשות הכל.הכל.רק לא להיכנע סופית.אני לא רוצה שילדים יכנעו סופית."
ובכוח הזה שהוא העניק להם,הילדים יצאו לחצר ויחבקו את התרנגולות והאפרוחים ואת יהונתן הקטן שרץ בבוקר אל הגן והוא נפל והרגיש שכל העולם נפל יחד איתו והוא בודד ורוצה להיכנע.
וכן,הם יגיעו אליו,הילדים,יגידו לו-
"אנחנו מסכימים לך לעשות כל מה שאתה רוצה.הכל.רק לא להיכנע סופית.אנחנו לא רוצים שתיכנע סופית."
וכל אחד בכוח שלו ילך ויחבק את האחר ואז כל העולם יהיה מתוקן ומלא במילים מרגיעות וטובות וחיבוקים כאלו מרפאים וכולם יציירו ביחד קשת בענן ענקית בשמיים שתסמן את הנשיקה מהשם יתברך ואת המבול שמנענו בזכות החיבוקים והמילים הטובות שאמרנו אחד לשני.
.
"מאות מלאכים מחכים בראש השנה שיהודי יגיד דברי שבח על יהודי שני.
המלאכים יודעים שהקב"ה מתאווה לשבחן של ישראל,
יותר משבחן של צדיקים."
.
