1. לא תיארתי לעצמי שאת כבר סטודנטית כי רוב הנכנסים לפה הם בתיכון.
2. באיזה שנה את בלימודים? כמה עוד נשאר לך? בת כמה את? את נשואה או בדרך להיות? אלה פרטים חשובים מאוד.
אני לא רוצה לייאש אותך. אבל אני אספר לך את הסיפור שלי וזו המציאות העגומה:
1. מדרשה - אחרי השירות למדתי במדרשה לבנות. לא ידעתי מה הלאה, מה אני רוצה ללמוד ואיפה. עשיתי פסיכומטרי בלי קורס והוצאתי 500 ומשהו. אבל כולם במשפחתי אקדמאים והיה עלי לחץ גדול מאוד ללמוד לתואר, אז עשיתי מה שכולם עושים ומה שציפו ממני.
2. אוניברסיטה - נרשמתי ללשון עברית ומידענות בבר-אילן. היה קשה בטירוף, מירוץ אחד גדול בלי הפסקה, סבל ויאוש נורא. בסוף סמסטר א' היה מבחן גדול בקורס שציון עובר שלו זה 90, וככה גם במבחן. קיבלתי 88. המרצה הקשוחית אמרה לי: "תראי, משהו פה לא מסתדר לי. את כ"כ מוכשרת, את כמעט כמעט מצליחה אבל לא. זה נראה לי כמו ליקוי למידה. לכי תבדקי את זה באגודת ניצן." הייתי בהלם, לא ידעתי מה לחשוב לאו לעשות.
ביום הראשון של סמסטר ב' היה אמור להיות לי מבחן ענק על חומר של כל סמסטר א' בערבית. נורא. המבחן היה אמור להיות בשיעור השני. בשיעור הראשון היה לי ג'ודו. שברתי 3 אצבעות ברגל. ואני יודעת שזה היה מתוך לחץ אטומי, עדיף לשבור רגל מאשר להיכשל במבחן ושכולם ידעו. לא התכוונתי שהחלטתי לשבור, אלא שזה היה בתת מודע. את השנה לא סיימתי. נרשמתי למכללה במחשבה ששם יהיה יותר קל.
3. מכללה - למדתי חינוך מיוחד 4 שנים כולל סטאז'. רק שם, בגיל 24, אובחנתי סוף סוף כלוקה ב - ADD קיבלתי המלצות להקלות מהמאבחנת. ביקשתי לקבל את ההקלות ועזרה, קיבלתי 0.00001 הקלות חסרות משמעות. ולא סיימתי, יצאתי בלי כלום, לא תואר ולא תעודה. הלך הכסף, הלכו השנים, הלכה כל ההשקעה בלימודים. למרות שבשיעור מבחן, אחד הדברים הכי חשובים קובעים וגורליים בלימודי חינוך, קיבלתי 95 ציון גבוה לכל הדעות.
4. הדרכת כלות - הייתי נשואה 3 שנים והחלטתי ללמוד הדרכת כלות. למדתי שנה שלמה ורק בסוף השנה למדנו את החלק הכי קשה בשבילי, חישובים מתמטיים של טהרה. כבר לא היה לי מספיק זמן ללמוד. לא ניגשתי למבחן ושוב נשארתי בלי תעודה.
היום במחשבה לאחור, בכלל לא הייתי הולכת ללמוד משהו שמצריך שנים ארוכות של לימודים קשים. אלא רק משהו פשוט שלומדים בשנה אחת מקסימום עם תעודת מקצוע, לא תואר. העיקר שיהיה תעודה ומקצוע ופרנסה ביד. היום אני נשואה ואם לשני קטנים, ואין לי עבודה ופרנסה, אין לי במה להתפרנס. וזה נורא, האמיני לי. אז חישבי היטב על מצבך. כמו שאומרים, יותר טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ. בבקשה אל תתייאשי בגללי, רק תהיי מציאותית. הכירי ביכולותייך האמיתיות. בהצלחה רבה.
)