והרצון עדיין קיים.

הרב שמואל אליהו מתיר רק תלוי בסביבה שבה אתה חי.. ואני דוסה אז בכל מקרה לא יכולה לעשות

אבל רוצה לדעת אם זה מה שיגביל. אם בנים דוסים לא מקבלים בחורה עם נזם

אז מה?

לך זה מתאים, לכי על זה.

מבאס לבחון כל דבר לפי מה יחשבו, איך זה יראה, ירצו אותי או לא..

תהיי מי שאת. זה הכי חשוב.

כמובן שלא בהגזמה, אין מצווה להיות מוזרים, קיצוניים וכו'.

אבל חשוב להיות קשובים לעצמנו..

(זה רלוונטי לכל התלבטות דומה..

וכתבתי באמת בקטע טוב, מקווה שלא יצא תוקפני מדי..)

ותודה על ההערה שלך...

מבחינתי לעשות מה שטוב לך זה לאו דווקא לשים נזם.

אולי באמת היא תחליט לוותר כדי להתיישר לסגנון שמבחינה פנימית יותר מתאים לה.

אבל! זה יבוא מתוך רצון פנימי שלה. לא כי היא חוששת ודואגת איזה בחור דוס יסכים להסתכל לכיוונה..

ברור שלא התכוונתי שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, ומה זה משנה מה יחשבו עליו..

החברה מסביב בהחלט מהווה שיקול, אבל לא יחידי.

ואם רוצים להשתייך לזרם מסויים, מוותרים. אבל זה מתוך רצון פנימי ושלם להשתייך. לא מתוך מחשבה חיצונית של 'מה לעשות, ככה מקובל'.

לא רק לדוסים.

בגלל שזה לא נפוץ ונמצא רק בקרב דתיים לייט או חילונים ואנשים לא תמיד יודעים שמותר הלכתית אז-

תחשוב שחילוני רואה דתיה-דוסה עם נזם, מה הוא חושב? זה חילול ה' מאוד גדול

(כל עוד זה לא 'נפוץ')

מותר לפי הסביבה בה את חיה. נוהגים כמנהג המקום.

ובאותה מידה שיש חילונים ששואלים "מה מותר?" יש את אלה שמסתכלים על --- איקס בתור דתיה ואז יש סטיגמות...

במיוחד על דוסה שאז הם יכולים להגיד שעל מי אנחנו עובדים "והינה היא מתלבשת צנוע אבל יש לה נזם. אז מה היא עשתה בזה בעצם? את מי היא עובדת? ועל מי"

הבנת את כוונתי?

וצודקת, אלה ששואלים מה מותר אז זה טוב ויכול להוסיף טוב. אבל!

א. צריך להסביר להם מה מותר, ואיך, כמה ולמה...

ב. מי ששואל מה מותר יגיע לתשובות אם הוא רוצה. והחילוני שמסתכל וזה גורם לחילול ה' לא שווה את זה שמישהו אחר יקבל תשובה של "כן, מותר" והיא גם ככה לא מדוייקת. כי יש תנאים.

בעצם זה שאני בתור דתיה-דוסה לא אלך עם נזם השואל (אם ירצה כמובן) יקבל תשובה ומדוייקת ולא יגרם חילול ה' בעולם

זה מעט חד, אך ככה הצלחתי להעביר את ההסבר לכתב..

אבל יש בזה משהו שרואים בת דוסה עם נזם...

בנפש זה הגיע?

שביתו של הרב עובדיה התחתנה עם מזרוחניק לא עלינו היא שאלה אותו אם הוא רוצה שילבש כיפה שחורה ולא סרוגה.

הוא ענה לה "לא אכפת לי מה יש לו על הראש, אכפת לי מה יש לו בתוך הראש".

בעצם זה שיש נזם?

ולכן זה לא מפריע

יש כאלה שכן זה בא אצלם ממקום של 'בגידה' ותקיפות מול ---  צוות, הורים וכאלה בגיל ההתבגרות

אז כן יש בזה משהו שצריך לבדוק מאיפה זה בא בנפש

ואם הכיפה שלי בזוית קצת שונה.. זה אומר עלי משהו?

למה צריך לחפש משמעות בכל פיפס שבנאדם עושה?

כולה נזם מה עשית מזה?

יפריע מאוד אפילו

אבל כמובן שאני לא אפסול על זה, אם אני אראה שהיא גם דוסה

נזם, אני לא ממשיך את הפגישות.

טוב, אולי כן אבל היא בהחלט תאלץ להסביר מדוע אין.

אפשר להתחתן עם תבנית ואפשר עם בנאדם.

תסתכלו על פנימיות, רצון,

עומק וכוונות.

ואפשר להבין שכשיגיעו הילדים לא נרצה שייחשפו,

אבל עד ש..

אפשר לנשום. להכיר, להכיל. לקבל. 

(:

לא יודע, אולי זה רק אני שלא מובן.

אבל אצלי זה די נהיר שכך פני הדברים.

רחמנא ליבא בעי

בקיצור, לא מפריע.

היי,

לטעמי, אם הכל מושלם, אבל ממש מושלם, נראה לי שבכל זאת לא.
אני פשוט לא מצליח לדמיין מצב כזה שהיא מוצאת חן בעיניי עם נזם (אם נתגבר על המרתיע),
פשוט לא מצליח, ולכן לא יהיה מושלם כזה בהגדרה.
החיצוני מחובר לפנימי בסופו של דבר, מתקשה להאמין שהפנימיות ועולם התוכן שאני מחפש תגיע עם נזם.
אבל מי יודע?

לא מצליח להבין, האם אתן הבנות תצאו עם בן שיש לו עגיל בלשון /באף ולתורניות מביניכן, עגיל באוזן? זה פשוט לא בא ביחד, לא?

למה כיוון הפוך לדעתכן זה כן עובד? נשגב מבינתי. בגלל שיש הרבה שעושות ככה? זה לא הופך את זה ליותר דוסי...

מצד שני, גם לבנים דוסים יש מנעד אופי רחב ותפיסת עולם רחבה, אז אולי תמצאי...

ואם זה בא ממקום נפשי נכון?

עגילים רגילים (חור ראשון בלבד) באוזן זה בסדר  מבחינתך? תקבל?

וחור שני? שואלת סתם כדי להבין. אין לי רצון לחור שני(=

ולא חושבת שאפשר להשוות, בנים עם עגיל זה נועז וגס מידי, וזה באמת מבחיל

בנות, זה שונה. זה מאוד מקובל וכמעט ואין דוסות שאין להם עגילים.

הנזם, צודק, זה טיפה יותר 'חצוף' אבל רק כי זה לא מקובל.. הלכתית מותר!

אז למה לא? ההלכה מתירה!

או שזה משום שזה לא מקובל?

רוצה להבין..

מחילה על התקיפות..

אין בעיה על התקיפות, כנ"ל אם יוצא לי חחח
הלכתית אני מכיר, עכשיו נחמד שאת אומרת שבנות זה שונה, ואז מסבירה כי זה מאוד מקובל.

אם אני בתור בן דוס, עד האוניברסיטה בקושי הסתובבתי בחברת בנות, אז אצלי זה לא "מקובל" כמו שאת מתארת, הבנת?
זה הסביבה בה את חיה שמעצבת את השקפתך, כפי שאם כל הבנות שהייתי פוגש (קרובי משפחה וכדומה) היו עם נזם אולי היחס היה שונה. בסביבה שלי זה לא כך (לא חרדי/חרדלי, אבל דוס ברמתי בוגר הסדר)
החצוף עליו את מדברת אצלי מתפרש בתור תפיסה שאומרת שיופי הוא אידאל כ"כ עליון (טוב אני מגזים, אבל נמצא בדגש משמעותי מספיק כך ש) שעושים חורים בשבילו (גם באוזניים קצת קשה לי גילוי נאות) ואפילו באף נעשה חור.
זה פשוט מרגיש מוגזם, גם חיצוני לא יפה בעיני, אבל גם הדגש הזה על יופי בגללו נעשה חורים בגוף.
חור שני גם קשה לי האמת, כמו שחורים בכללי קשה לי, רק יותר.

ז"א, אם כולן כולם היו עושות זאת, אולי זה היה הופך לכך שעושים את זה כי כולן עושות את זה, ולא בגלל שום דבר אחר...
אני מאמין שרוב הדוסות בלי נזם, ולכן המחשבה שלי לעיל לטעמי תופסת.

(אגב, יצאתי לצערי עם יותר מ 10, רק לאחת היה נזם, ורק לאחת היה חור שני, כך שלא ברור לי למה זה כזה מקובל כמו שאת טוענת, ולאת בכלל לא היה חורים אגב, וזה היה מקסים בעיניי)

צודק. זה ממש תלוי בסביבה בה אתה נמצא.  ומאוד משפיע.

היופי הוא לא בהכרח אידיאל עליון. פשוט בסיסי וחשוב להיראות טוב. מבינה את אלא שחושבים שבשביל יופי לא צריך לחורר את הגוף ובכל זאת, יש בזה משהו נאה.

אני לא עושה חורים באוזניים כי האידיאל שלי זה יופי. חשוב גם להשקיע במראה חיצוני.

אני משקיעה בעיקר בפנימי. לא בהכרח שכשאני עושה עגילים\נזם אז זה כי היופי הוא הכי חשוב אז אני מוכנה לחורר את הגוף בשביל זה. אלא אני משקיעה בעצמי פנימית וחיצונית וחלק מהחיצוני זה נזם. וזה לא מוריד מהערך שלי בנפש והנשמה.

האידיאל העליון זה הנפש והנשמה. וחלק מהאידיאלים שלי זה גם מראה חיצוני.

 צודק. ניצחת 

מאוד מסכים שחשוב להיראות טוב, מאוד מקובל עלי שזה חלק מהאידאל, אם תרצי קידוש השם ולא להיפך.

"יש בזה משהו נאה", סובייקטיבי כמובן (לכל הפחות לגבי נזם), התגובות חלוקות בנושא.

אשריך שאת משקיעה בעיקר בפנימי, נכון שזה לא בהכרח מעיד, ולא בהכרח מוריד, אבל אם להסביר יותר טוב,

אידאל היופי שלי הוא ללבוש בגדים נאים, ממוצעים + אם תרצי, וכדומה. כל השאר זה בונוס שאיני בטוח שהוא נצרך.

לצורך העניין, בחברה מקובל שבת נאה היא כזו שיש לה חפצים מתנדנדים באוזניים (חח נשמע אחרת ככה ;) אז ניתן לומר שזה הנורמה לעניין ללכת בצורה נאה ומכובדת. כל דבר מעבר לזה לטעמי האישי, כמובן, הולך רחוק מהאידאל הפשוט.

חשוב לציין, שאם זה חלק מהאידאל שלך וכך תרגישי טוב ושלמה עם עצמך, יותר שמחה וכו', יש מצב טוב שזה שווה את זה.

בהצלחה מה שתחליטי

כל עוד חשוב לה לחיות חיים על פי ההלכה..

זה שלהוסיף לה נזם יעשה לה טוב (ומה גם שלטעמי זה גם מוסיף יופי) אז בכלל אחלה...

אני לא יעשה משום חילול ה'

וכי הרב שמואל אליהו מתיר רק כאשר הסביבה הולכת ככה.

עקרונית, אם אני חיה בחברה של דתיים- לייט למשל  שזה נפוץ אצלם אז יכולתי לעשות. אך זה גם מראה שסוג של 'התקלקלתי ואז זה גם חילול ה' בתוך הדתיים שאומרים "הנה, היא גם 'נפלה' בזה".

שאלתי רק כדי להבין איך זה מתקבל אצל הבנים הדוסים

תודה לעונים!!

אני החלטתי כבר עם עצמי ממזמן שאני לא עושה נזם. ולא לפי מה שחושבים ומה הסביבה אומרת אלא כי הרב לא הסכים לי. מבחינת הסביבה בה אני חיה.

שואלת רק כי רוצה לדעת בכללי בחיים עד כמה זה מפריע לבנים דוסים.

צודקת. אני עדין לא בגילאי 20 פלוס וכן עדין לא יוצאת

אני ממש ממש לא מבין בתכשיטי נשים וממש מוזר לי על כך שלבנים יש טעם או ידע מורחב בזה.

זה כ"כ רחוק מעולמי בקטע אחר..

אילו כל הקטע על עגיל שני כן או לא נזם כן או לא ממש לא היה עולה לי אם לא היו מדברים על זה.

היו על הנושא המון שרשורים - לקראת נישואין וזוגיות

וגם -

שואלת בגלל דיון שהתפתח בין חברותיי, בנים האם תפסלו מישהי - לקראת נישואין וזוגיות

ומתקשר לי משהו עם השם שבחרת, אבל לא בשביל זה באתי.

בחירות טובות (:

אין איסור אמיתי. ואין איסור בכלל. לא מתכוונת ח"ו להוציא שם רע על דתיות שהולכות עם נזם.

אני אוהבת את זה ולכן גם שאלתי.

הרבה חילונים שחושבים שנזם זה פריצות ולאידעת מה. עכשיו, אני, בתור בת ישראל, דתיה, שהולכת עם נזם, זה יכול להתפרש אצל חילונים כפריצות אצלי.ואצל דתיים בכלל. כרגע נזם לא ידוע בציבור החילוני כמותר הלכתית. חילונים יודעים שלדתיים אסור ליסוע בשבת. למשל. הם יודעים את זה.

נזם- הם לא יודעים. 

וואו קטע חזק. זו לא עבירה. נכון. אבל אני בתור דתיה, משתדלת בחוץ , לעיני אנשים, להתנהג כמו בת ישראל כדי שלא יגידו הנה היא דתיה והיא מסתובבת בלי מסיכה ויכולה להרוג את כולנו. למשל.

הבנת?

לא נוציא לעז על בניו של הקב"ה ח"ו.

ואם יש שנוהגים לעשות משהו שיש צד להיתר - יש לדונם לכף זכות.

כל עוד זה לא בולט בסביבה - מה הבעיה בזה בכלל?

לא רוצה להוציא לעז ח"ו!!!

ולי אישית אין בעיה עם נזם

יש לי בעיה *אני* בלבד, בתור בת דוסה ללכת עם נזם.

שאלתי פה רק כדי לדעת מה בנים דוסים חושבים על זה ואם זה ימנע מלהמשיך להפגש.\

לא הלכתית. לזה יש לי תשובה

בטח אם אני באמת חושב שהיא מתאימה לי ולפי מה שהתברר לי בבירורים/מהיכרות מוקדמת, היא ברמה הדתית שלי פחות או יותר. 
 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה