נקומה נא ונסובבה בעיר
בשווקים וברחובות
נבקשה את אהבתנו
בארץ לא זרועה
להמשיך ללכת
ובכוח זכרון אחד ישן
לעבור כל מדבריות נפשנו

ואם ניוותר לבד בחשכת לילה
רק להחזיק מעמד עד עלות השחר

גם אם נדמה
שהרמנו ידיים
עמוק בתוכנו מעולם 
לא אמרנו נואש

אפילו יוסיף הכל להיות מעורפל בינתיים
לא ימנע מאיתנו
לקום ולהתחיל מחדש

• • •

לֵב נִשְׁבָּר וְעַצְבוּת אֵינוֹ עִנְיָן אֶחָד,
כִּי לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאוֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם
כִּי אֵין דָּבָר שָׁלֵם מִלֵּב שָׁבוּר
קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב

משכן אבנה לך בלבי

למען תוכלי לנוח מנדודייך

משכן אבנה לך בלבי

למען תוכלי אסוף שוב כוחותייך

את צערך אני חש

הן גם על רוחות הסערה נשבו

את שביקשת אף אני בקשתי בכל מאודי

למצוא את מקומי ואין

חכי צפי תייחלי

תקווה אל תאבדי

שאי את קולך ובקשי גם על נפשי

אך אנא תקווה אל תאבדי

כל הדרכים החסומות ייפתחו לפנינו

עוד ייפלו מסכי הברזל הסוגרים על לבנו

גם הים הגדול הזה יכול הוא להיבקע

אם רק נאמין

שופכים לב כמים לעומתך

ואתה תשמע השמים מכון שבתך

אתה תצליח 

אין לי שום ספק

אתה תצליח עוד הרבה יותר

עוד תגדל לאילן נאה מאד

עם פירות טובים ומתוקים

אתה תצליח בעזרת ה'

אתה תשיר 

עוד שירי הלל

עוד תשמח ותשמח חברים 

עם דיבורים ומעשים טובים

אתה תצליח 

אתה חשוב 

אתה תצליח

אתה אהוב

אתה תצליח

בוודאי תצליח 

בעזרת ה'

אני רואה את הטוב שלך

את הנקודה היקרה שבך

איתה תאיר את החושך באור נפלא

כי תכלית הירידה היא עלייה

אתה תצליח 

אתה חשוב 

אתה תצליח

אתה אהוב

אתה תצליח

בוודאי תצליח 

בעזרת ה'

רפאני ה' כי נבהלו עצמיי
ונפשי נבהלה מאוד
ואתה ה' עד מתי
שובה ה'
חלצה נפשי
הושיעני למען חסדך...

שבת היא מלזעוק
ורפואה שלמה קרובה לבוא

כה אמר ה'

שמעתי את תפילתך

ראיתי את דמעתך

הנני רופא לך

זכור ברית אברהם ועקידת יצחק 
והשב שבות אהלי יעקב
 והושיענו למען שמך 

ואין לנו שיור 
רק התורה הזאת 
ושוב ברחמים על שארית ישראל
 והושיענו למען שמך
(תפילת נעילה ליוה"כ)

קמעא קמעא, כמעט כמעט
ובכל יום עוד קצת 
מתקרב, מסתתר
מתכסה, מתבהר ושוב קם מעפר ומתנער

קמעא קמעא, מעט מעט
מופיע פתאום ונמלט 
לרגע זוהר לפתע קודר 
אך גם כשדועך עדיין בוער

קמעא קמעא, לאט לאט
פעם אני אבוד ופעם את
כאב הולך וחוזר
מתחלש מתגבר 
רק לא להשבר

כי בהיסח דעתנו עוד מעגל ייאוש נפרץ
ויוצאת איילת השחר לקראת אהובה אשר אליה רץ
ומכשולים אותם אמרנו לעולם לא נעבור
נעלמו כלא היו 
מתוך החושך בוקע אור
וכבר עומדות רגלינו על הפסגות של ההרים
אשר עד לא מזמן ניצבנו מולם תוהים ומשתהים 
עכשיו כשאנו כה קרובים 
היינו כחולמים

• • •
 

חלון לים דירה הכי יפה בעיר
עוד מחכה למשהו שאת ליבך יעיר
ובינתיים בדידות מקיר אל קיר
ויום אחד את מחליטה שם לעזוב
רחוק לנסוע כדי להרגיש ת׳לב קרוב
מגיע לך כבר לאהוב

כמה חברים שצחקו לך 
איך שוב ושוב הם מסבירים לך
את מחפשת דבר שלא קיים
מאחורי הגב אומרים את משוגעת
אבל בפנים אין שום ספק את כבר יודעת

בוודאי ישנו שם 
זה לא בשמיים לא בסוף העולם 
כמה טוב עוד לפנייך רק אל תעזבי ידיים 
אל תעזבי ידיים

נכון שבלילות את מתבלבלת
סוגרת את הלב ושוב נופלת
והייאוש הולך ומתגבר
תדעי ששום דמעה שלך לא נאבדת
כל תפילה שלך פותחת איזו דלת
נשמה רוצה להשתחרר

בוודאי ישנו שם 
זה לא בשמיים לא בסוף העולם 
כמה טוב עוד לפנייך רק אל תעזבי ידיים 
אל תעזבי ידיים

רק מול האור אפשר לראות
אותיות שנכתבו לך בדמעות
הן מספרות לך, הן מספרות
יש לך מקום

* 
 

בוא, בוא תכיר את אבא ילד
הוא מחכה לך, מה עוצר אותך? בוא עכשיו..
בוא, הנשמה שלך צועקת
היא לא שלמה איתך, מה איתך? בוא אלי.

לך לאט, תן לו קצת 
תראה שהוא לא יעזוב אותך 
אף פעם הוא לא יעזוב אותך לבד
אתה מיוחד..

ת'לא צריך מילים הוא כבר מכיר אותך אתה לא יודע 
כבר שנים הוא רק מרים אותך ומתגעגע
ואין עוד בעולם מי שכל כך אוהב, אותך אוהב
אז מה אתה פוחד נו כבר בוא תתקרב

בוא, בוא תכיר את אבא ילד
איתו אתה חזק גם על חבל דק בוא כדאי
בוא, אתה הכי יקר לו ילד 
אתה כזה מתוק אל תשתוק דבר אליו

לך לאט, תן לו קצת 
תראה שהוא לא יעזוב אותך 
אף פעם הוא לא יעזוב אותך, לבד
אתה מיוחד..

ת'לא צריך מילים הוא כבר מכיר אותך אתה לא יודע 
כבר שנים הוא רק מרים אותך ומתגעגע
ואין עוד בעולם מי שכל כך אוהב. אותך אוהב
אז מה אתה פוחד נו כבר בוא תתקרב

בוא תכיר את אבא ילד

הוא ממש אוהב אותך.

לא אביט לאחורי
השביל פתוח לפני
לא יכולתי לחכות
ארכו לי לילותי

תן לי את היום הזה
תן לי את היום הזה
עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה

קרני השמש בעיני
פעימות הלב הן צעדי
בואו, בואו אחרי
חפשו בחול את עקבותי

יש לי את היום הזה 
לא מעט הוא כי הרבה
עגלה עוברת קוראת אליי בוא עלה

קל ברוח תרמילי
מתנופף הוא על גבי
אצרור בו את ספר תפילותי
פנקס לרשום בו את שירי

תן לי את השיר הזה לא מעט הוא כי הרבה
עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה
עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה
 
השמיים שואלים אותך ביתי
הים שואל אותך בני
הלילה לוחש לך אחי
שאול אשאל גם את עצמי

ועברת לילה קר ונדמה שלא נגמר
האם פינית בלבך מקום לטוב שעוד תגלה
האם אתה מוכן לחסד שיביא איתו היום הזה?

הר אחד יש בעולם 
ענן קשור לו מעליו
כל מי שיבוא אליו
מואס בכסף וזהב

תן לי את הטוב הזה
לא מעט הוא כי הרבה 

עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה..

*

***
הם יספרו לך שמליבי נעקרת
ומעל שולחני גליתַ לעד
הם יזכירו לך דברים שהסתרת
עד שכל גופך מבושה ירעד

הם יעמדו היטב על כל טעויותיך
טיפשותך, חיבתך אל הרע
הם ינודו לך זה היה בידיך
ועכשיו אין לך דרך חזרה

ואתה תקשיב להם
ואתה תאמין להם

הם יוכיחו לך לרחמנותי יש גבול
אותו חצית בפחז רגליך
שום צעקה שום אנחה שום תעלול
לא יחזירו את פניי אליך

הם יספרו לך על בת קול שלוחשת
שובו בנים שובבים 
כולם חוץ ממך

הם יציעו לך
משנלכדת ברשת
עכשיו פרפר בה להנאתך

אל תקשיב להם
אל תאמין להם

דע בני אהובי
כי מליבי לא נעקרת
לעולם אתה לי
ילד חן בן שעשועים

מדבריהם האמת לא נעדרת
הן יש לך על מה להכות על חטא
דברים שיכולת לבחור אחרת 
ולא מצאת את העוז להתחרט

אף על פי כן אהובי הרחק מליבך
כל מחשבת פחד בעתה
מתחת כל אמת דוקרת מסתתרת
האמת לאמיתה

אל תקשיב להם
אל תאמין להם

דע בני אהובי
כי מליבי לא נעקרת
לעולם אתה לי
ילד חן בן שעשועים

נכון שאני אוהב את הצדק 
אבל למעלה מזאת
אני אוהב את הרחמים
 

***
היה שווה הכול לראות את הפנים שלו
מתעגלות בתדהמה, חלשה דעתו
נחַתִּי עליו בלי רחמים
כל כלב בא היום שלו הנה בא היום שלו
ניחמתי את עצמי
פה תהא קבורתו
ככה זה כשנלחמים על החיים
אני דיברתי הוא הקשיב
יכולתי לשמוע את הראש שלו רעות חושב
כל כך רציתי להכאיב
שלחתי לו את השורה הזאת מכל הלב

אמרתי לו
אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות
אתה שומע
מכף רגל ועד ראש מרגליות
אתה שומע

טוב הייתי קצת תמים קצת תמים לחשוב
שבזה זה ייגמר
כמעט פרחה נשמתי עת חזר לו הצבע לפנים
הזכיר לי מה שרק אני והוא יודעים עליי
כמה אני חסר
פה תהא קבורתי
זה לא צחוק זאת מלחמה על החיים
אני שתקתי הוא דיבר
תמיד ידע אותי בכחש לערבב
נזכרתי בעצת קדושים
שלחתי לו את השורה הזאת מעומק לב

אמרתי לו
אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות
אתה שומע
מכף רגל ועד ראש מרגליות
אתה שומע

היה ממש מפחיד לראות את הפנים שלו
מתכרכמות במשטמה
נטרפה דעתו
השורה הזאת הילכה עליו אימים
נשך בעט ירק שרט עשה
כל מה שביכולתו
זקן שכמותו
כל כך עלוב בלי מסכה על הפנים
אני שתקתי
הוא הכאיב, או הו, איך הוא הכאיב
על נשמתי הוא חג ליחידתי אורב
בכוחותיי האחרונים
שלחתי לו את השורה הזאת לתוך הלב

אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות
אתה שומע
מכף רגל ועד ראש מרגליות
אתה שומע
מרגליות
אתה שומע
מרגליות

אייכה
ריבונו של עולם אם נדבר גלויות
לפעמים אין לי כח בעולמך להיות
אנה מפנך אסתתר?
מה אטען מה אצטדק מה אדבר?

חנון ורחום הן לפניך גלוי
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי
נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת

קולות מהעבר לוחשים לי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

אותו זקן וכסיל שולח בי חיצים
אני הולך וכושל הוא הולך ומעצים
נשמה קדושה אל נא תבכי שבורת כנף
הן תעידי עלי כמה הייתי נכסף

כשסודות מהעבר פקדו עלי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

בסופו של יום הן אפלט אל החוף
האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף
ואז אצעק ואצטדק ואספר
איך בחושך הזה הייתי חותר
ושואל ומבקש וכוסף! אייכה?!
----------------

***
מה התכלית של זה הכאב
אם לא לנענע לי את הלב
ששקע בתרדמה
וזה זמן רב שלא החסיר פעימה

למה באתני זה הקלון
רק לנפץ בי את הדמיון
שאני מין כל יכול
נוח לסלוח נוח למחול

מה רצתה זאת הנפילה
רק לעורר אותי שוב לתפילה
אל השמיים האדומים
שיתהפכו עליי לרחמים
רחמים
רחמים

לב העולם אתה שומע
מה זה לפתע מפחד אני
באמונה אני יודע, יודע
שלא תבזה תפילת עני
שלא תבזה תפילת עני

כמה חביב זה הכאב
עת הוא מזכיר לי מי המסבב
מי מוציא מוליך ומביא
מי את כול זאת עליי
באהבה הביא

טוב ויפה זה הכיפוף
שמשבר לי עוד קצת את הגוף
הגוף שאף פעם לא מתרצה
הן כבר זחלתי לכבודו
עד הקצה

מה רצתה זאת המכה
רק להוליד מתוכי צעקה
אל השמיים האדומים
שיתהפכו עליי לרחמים
רחמים
רחמים

את עיניי עצמתי סגרתי את הספר
שעה שהיתי ליישב את דעתי
את גאוותי השלכתי בפינת החדר
וכך עמדתי לפרש את שיחתי

לב העולם אתה שומע
מה זה לפתע מפחד אני
באמונה אני יודע, יודע
שלא תבזה תפילת עני
שלא תבזה תפילת עני

***
יושב בשדה לא יוצאת לי אפילו מילה
לא כל שכן דיבור של אמת
לא כל שכן תפילה
מחשבות של הבל מעל ראשי משוטטות
גלים, גלים את הדעת הן תוקפות

ריבונו של עולם איך מפה מצליחים להתרומם
איככה נהפכתי מהחי לבחינת דומם
השם הצדיק תגמור בעדי
כל מה רציתי זה להיות יהודי

איי איי איי איזה עצבות
מוחין דקטנות מוחין דקטנות

איי איי איי איזה עצבות
מוחין דקטנות מוחין דקטנות

יושב בשדה מבולבל בוהה
אף נקודה טובה באופק לא רואה
הזמן מעיק עובר בזחילה
ואני עוד לא הצלחתי לשחרר אפילו מילה

נשמה עניה דוויה וסחופה
עליך עיני עיני יורדה דמעה
איך את שנחצבת מהיכל של אמת
נגזר עליך בעולם החומר לשוטט

איי איי איי איזה עצבות
מוחין דקטנות מוחין דקטנות
איי איי איי איזה עצבות
מוחין דקטנות מוחין דקטנות

והצדיק אמר בשמחה תמיד להיות
את האור בתוך החושך דייקא לגלות
ואם המצב הוא אוי ואבוי
תגיד ברוך שלא עשני גוי

איי איי איי איזה עצבות
מוחין דקטנות מוחין דקטנות
איי איי איי איזה עצבות
מוחין דקטנות מוחין דקטנות

ואני עומד ללכת עייף ומדוכדך
מהשמיים מרחמים עליי פתאום הלב נפתח
שפתיי דובבות מילה ועוד מילה
ופתאום אני מוצא ת'עצמי עומד בתפילה
אבא עתיק אבא רחמן
הלב יבש כמו דיקט כל כך הרבה זמן
רחם עליי רחם בבקשה
קרב אותי אל אור פניך אל הקדושה
מלך גיבור מלך ענו
זדים הליצוני באים לי מהגב
רחם עליי אל תשאיר אותי בחוץ
משכני אחריך וארוץ

איי איי איי איזה עצבות
מוחין דקטנות מוחין דקטנות
איי איי איי איזה עצבות
מוחין דקטנות מוחין דקטנות

ואני כל מה רציתי בשמחה תמיד להיות
את האור בתוך החושך לבקש ולגלות
ואם המצב הוא ווי ווי ויי
ברוך השם אני נושם וחי

ואני כל כך רציתי לא להתייאש
את האור בתוך החושך לבקש ולבקש

ואם המצב הוא גיוועלד אוי ויי זמיר
ברוך השם הנה התפלק לי שיר

***
אני עומד על שפת נהר
גֵווי כפוף, ליבי נשבר,
וכל ימיי רצוא ושוב
בין שמיים וארץ

אם אמגר את הטינה
אאלף את תשוקתי בינה
הלא לנצח אתקוטט
בין שמיים וארץ

אז פקחתי את עיניי
ודרשתי תשובה
מתי ינוסו הצללים
ותתגלה האהבה

בת צחוק שמעתי
עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
גם לב האבן ימס
עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
רוח בנפש נכנס
עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
חץ ועוד חץ ועוד חץ
עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
סלע דמעה תפוצץ

אדם לבד בלב נהר
צועק עד שגרונו ניחר
הזה שכרי על פועלי
בין שמיים וארץ?

אם אתקן את השבור
אברר את הטעון בירור
הלא לנצח דם שותת
בין שמיים וארץ

אז נפלתי על ברכיי 
וביקשתי תשובה
מתי ינוסו הצללים
ותתגלה האהבה

בת צחוק שמעתי
עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
גם לב האבן ימס
עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
רוח בנפש נכנס
עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
חץ ועוד חץ ועוד חץ
עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
סלע דמעה תפוצץ

נשכבתי על האדמה
פרשׂה כנפיה הנשמה
צחוקה רועם ומתגלגל
מקצה עד קצה הארץ

גם לב האבן ימס
רוח בנפש נכנס

עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
חץ ועוד חץ ועוד חץ
עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
סלע דמעה תפוצץ

***
בחלומי ישבתי על ספסל
בשערי העיר ירושלים
שלג כבד סביבי נפל
אך בי לא נגעו המים

בחלומי ידעתי בבירור 
התרחשות לעומתי מתרגשת
שפתיי רחשו בבהילות 
תפילה חרישית ועיקשת

ברק פתח את השמיים
ולרגע ראיתי הכל
במופלא אל תחקור
סגרתי עיניים
ואז דיבר אלי אותו הקול

בחלומי פתחתי את עיניי
ולצידי על הספסל ראיתי ילד
והילד זקן וחכם
ולילד אין כתר אין עַם
אך לי היה ברור ומְחֻוּוָר
כי כך ליבי לחש לי והבטיח
שהילד הזה המוזר
הוא, חי נפשי, המלך המשיח

ותכף כשהביט לתוך עיניי 
הוא ראה עלי הכל
בושה שכזאת לא ידעתי מימיי
אבל לא התאפקתי מלשאול
מתי זה כבר נגמר? 
הגלות המר הזה?
מתי סופסוף תתגלה?
מתי תכלה רשעה מארץ
ופינו בִּשְׂחוֹק יִמַלֵא

בחלומי

בחלומי הוא נעמד על הספסל
פרשׂ כפיו, הפשיל ראשו לאחור
בידו האחת צצה קשת
בידו השנית הכינור
והוא ניגן געגועי געגועים
עד נשמתי לצאת היתה מפרכסת
מליבי נשרו אבנים עם כל משיכה של הקשת

איך הוא ניגן!

חרקה הקשת, יבב כינור
קול שופר מרחוק הגיח
ואז היישר אל תוך ליבי השחור
צעק הילד המשיח
מתי כבר תתעורר אתה?
מתי סופסוף תגלה
לא בשמיים היא
רק בפיך ובלבבך חסרונך תמלא
בחלומי
בחלומי

בחלומי ראינו שועלים
פוסעים מעל חורבות בית מקדשנו
השמיים כבדולח צלולים
בצחוק פרצנו שנינו

מי שענה לאברהם

הוא יעננו

מי שענה ליצחק

הוא יעננו

מי שענה ליעקב

הוא יעננו

מי שענה לאבותינו 

הוא יעננו

עננו 

עננו

אוי טאטע

עננו

עננו

עננו אלוקי אבותינו

עננו

עננו עת רצון

עננו

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ
יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ
כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ
אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם

וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְ
כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ
אָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם

הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ
מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

נשמה שנתת בי טהורה היא,

אתה בראתה,

אתה יצרתה,

אתה נפחתה בי,

ואתה משמרה בקרבי,

ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא

שתהיה במסע שלך הכי טוב שיכול להיות

אולי אני קצת מפחדת

מפחדת שיהיה טוב

מפחדת שאשכח מה רציתי להיות

אתה לא שפוי

ראית מה שראית

ונשארת אכזר

מה שממתגנט אל הטוב

בצורה המעוותת שלך

נרקב.

למה ה'?

למה לקחת ממני את המקום היחיד

שאי פעם הרגשתי שייך?

למה הרגת את האדם היחיד

שאי פעם אהבתי?

אני כמו חיגר

כמו עיוור

חולה רוח

הכאב פסיכוסומטי

ועליבות ההלך המסכן

מהלכת מעליו

לחשושי המילים של ההולכים רכיל

הם צעקות באוזניים שלי

אני אוכל ואקיא אוכל ואקיא

אקעקע את הגוף

כסימן לנצחיות השברון של הנפש

אני לא שייך לפה

המחשבות שלי רצות כמו רכבות

אל מחנות ההשמדה

אל חוב שאי אפשר לפרוע

ההזדמנות לחיות בכאב

בייסורים שיכלו כל חלקה טובה

אל טיפשות הלב ורפיון השכל

שנתפשטו באדם כמו מחלה ממארת

וכמו צרעת כולם מתרחקים

והנשמות הטובות מתגלות

גסות, מלאות רחמים

ולא יכולות לפצות על החסר.

ומה עם הרחמנות שלי?

כמה כאב היא מסיבה לי?

סכין שעמלתי להשחיז,

יום יום שעה שעה,

במטרה אחת

לתקוע בלב החולה של רודפיי

עד שהשגתי אותם

צמא נקמה

גואל דם

גיליתי שהלב החולה הוא רק שלי

ועדיין הייתי מוכן להשלים את המשימה.

ופתאום הסכין קהתה

ונשאר התסכול.

בין החיים והמוות

בנדודים חסרי קץ

הנשמה פרחה

לא יכולה לסבול את תחלואי הגוף

את ההשלמה עם הכאב המפעם

של זמניות תיכלת עולם הפירוד

והגוף מתהלך בשר ולא דם

משתנע

משתגע בעצמו, כמו כפלי המוח האומלל

פיתולי התהומות הקוראים לקול צינורך