מצד אחד בהגדרה (לפי חלוקה לגיל) היא פעוטה. היא הולכת, אפילו רצה. משחקת, מתעניינת כמעט בכל דבר אפשרי ואוהבת לעשות בלאגן. מצד שני בהתנהגות היא תינוקת לכל דבר-זה מתבטא בבכי רב (בעיקר כשלא נותנים לה משהו שהיא רוצה) אבל זה כמעט על כל דבר אפשרי.
לפעמים אני מרגישה שאני מתבלבלת.. מוצאת את עצמי צועקת עליה ששברה בקבוק סויה ואז לוקחת את עצמי רגע ואומרת (היא תינוקת! היא לא מבינה מה שאת אומרת לה.. זה לא יעזור).. ורגע אחר כך, בעלי מבקש ממנה להביא את הנעליים שלה והיא הולכת ומביאה (ואז אני שוב מתבלבלת ומרגישה שאני צריכה להתייחס אליה כילדה כי יש דברים שהיא כן מסוגלת להבין)..
בקיצור, אני ממש מבולבלת מהמצב הזה.. זה נשמע מעט מצחיק אבל אני באמת לא יודעת אם יש לי תינוקת או ילדה ואיך אני אמורה להתייחס אליה.
קיבלנו כבר הפניה לרופא מטיפת חלב.


