זכור נא ימיך הראשונים,
זכור איך מאמציך נשאו כמשונים.
איך התייסרת מבוקר עד ערב,
ובליבך מתהפכת היא-החרב.
מלא התרשמות אתה
בין חבריך תמיד נפעל.
אין דרך ואין שיטה
כמו נע ונד ביד הגורל.
כל חפצך הוא הכבוד
לא מפסיק אותו לחמוד.
רודף ורודף ככסיל מלא איוולת,
שאף לא רגע מחייו אינה כוללת.
כל כך שטוף חיצוניות,
חוטפת חומסת כל חיוניות.
כל אמירה אודותיך -מטלטלת,
משמחת אותך או לחילופין- קוברת.
אין בך כח להתנגד לזרם
מבטל את הכח כאילו היה חרם.
בידך חמסת חירותך,
הרבה מבחוץ אבל הרבה - בטיפשותך.
לא עבר זמן, עבר הרבה (#כוורת )
והנה מתעורר הקול שהתחבא.
רוח עצמאות נושבת בלבך.
זכור ואל תשכח
את השקר הנאלח.
אתה חי וליבך חי,
ובידך לומר די.
תמיד תוכל שחייך יופיעו,
הטוב יתגלם ויצא לעולם.
לכל כיוון אורות ישפיעו.
ומצבך הרוחני-מרומם.
אל תיתן לכבוד החיצוני, המדומה.
קשור אותו באזיקים, שלעג ובוז יהיו נחלתו.
שמור על נפשך, שתחיה בעצמה, שתזין את עצמה במזונה האמיתי. בטוב וחסד. נתינה ואהבה, הם אלו שירגיעו אותה ויתנו לה מנוח. - עוד ועוד, להוסיף עוד טוב ועוד תיקון.
רק בדרך זו קצת אושר יזדמן.
(אוהב אותך, ועוד יותר כשאתה אתה.)




