הצטרפתי לפורום כדי לעזור לאנשים, בנוסף על מנת להעשיר את הידע שלי דרך שאלות שונות שמחדדות את דעותיי.

לא קרה שום דבר מיוחד, סתם פתחתי משתמש אחרי שרציתי להגיב בכמה שרשורים.

לא זכור לי משהו משמעותי שלמדתי (את/ה מוזמן ללמד אותי דברים חדשים אם יש לך משהו משמעותי) , נראה לי שזה בעיקר כי לרוב אני מאשש ידע קיים או שאולי למדתי דברים כאלה בעבר כשהייתי פעיל יותר והדברים הוטמעו מספיק.

כי גיליתי פה פורום הארי פוטר שאני מאד אוהבת

ואחרי המוןןן חודשים גיליתי שיש עוד פורומים מענינים

תכלס אני כבר לא בהארי פוטר..... אבל ה"זכות" נשארה

ובאמת הופתעתי ביותר (לטובה!) ולמדתי המון המון על זרמים ששונים ממה שגדלתי בקרבו.

מהפורום הזה ספציפית למדתי והחכמתי המון בנושאי זוגיות ונישואין,

ואפשר בהחלט לומר שהפורום תרם מלא להיותי מוכן להמשיך לשלב הבא בחיי.

ועכשיו כמובן שאי אפשר בלי - תודה רבה ועצומה לכם!

לכאן הגעתי כשזה התחיל לעניין אותי, כמובן לפני שהתחלתי לצאת, איפשהו בגיל 18

למדתי שיש אנשים נורמלים בעולם, שיש יהדות יותר פתוחה ממה שגדלתי עליה, ועוד המון דברים נחמדים. בעיקר הכרתי אנשים מדהימים שאני שמח שהם חלק מהחיים שלי.

חיפשתי מקום להתאורר קצת, שאפשר לקרוא בו דברים נחמדים בלי בעיות שהאינטרנט הגדול מלא בהן.
מאז ביליתי פה שעות רבות של הנאה בקריאת דברי החוכמה (והשטויות) של חברי הפורום.

 

אני חדשה יחסית ופה בעיקר כי אני צעירה שעוד לא התחלתי לצאת,

ומעדיפה ללמוד מהניסיון המר או המתוק של אחרים..(:

ויש כל כך הרבה מה ללמוד מהאנשים המדהימים שכאן.. דברים טכניים, טעויות, פגיעות, מחשבות, תהליכים..

לשמוע מה יש לאחרים לומר על כל מיני נושאים, להכיר ולהבין התנהגויות שונות..

בעיקר בעיקר רוצה לומר תודה אישית לכל אחד ואחת! זה מדהים לראות את האכפתיות, העזרה, השיתוף, הקבלה.

וואו איזה אנשים טובים יש פה! אשריכם! כל אחד בעצם היותו משפיע כל כך הרבה טוב.

הצטרפתי כדי לכתוב פריקה. ואז כבר היתה לי גישה לכל הפורומים.

וזה מה שגרם לי לפתוח ניק.

למדתי כל מיני דברים על תחזוקה של הנוכחות שלי באתר.

בס"ד

די בטוחה שהגעתי דרך פורום מתמודדי חידון תנך ומשם קפצתי לשאר הפורומים, ראיתי כי טוב ונשארתי.

איך הגעתי ללנו? זה מצחיק האמת. בדיוק השבוע קראתי משהו בהיסטוריה של השיחה אישית וזה הוביל אותי לקישור לפצלש שלי שאיתו הייתי מגיבה בלנ"ו גם כשהייתי בת 15.5.

הגעתי ללנ"ו כי הייתי במערכות יחסים מגיל 15 והחלטתי שזה מספיק כדי שאני אוכל להגיב על דברים מסוימים. פתחתי פצל"ש בת 17 וחגגתי. אגב, אני עד היום חושבת שזה היה בסדר ושזה רק הוכיח לי שגיל לפעמים הוא באמת רק מספר [היה לי עוד מה ללמוד ולהתבגר אבל לא הייתי טיפשה מסתבר].

למדתי בלנ"ו בעיקר דברים על דרך השלילה אז לא אפרט מפאת כבוד המשתמשים

מה שכן, גיליתי שהעולם הדוס טיפה יותר רחב ממה שחשבתי [אם כי הדעות בפורום לא היו מספיק מגוונות לטעמי].

מקווה ששימח את אותו ניק עלום שם.

חיפשתי קבוצת שווים שאוכל להתבטא בה בחופשיות יחסית.

פתחתי ניק כשהיתה לי שאלה שהציקה לי המון זמן והייתי חייבת לשתף בה (לפני כן הייתי קוראת פה מדי פעם)

למדתי לא לפחד להביע את עמדתי גם אם היא לא פוליטיקלי קורקט, ובכללי להרשות לעצמי להחשף יותר. .כשזה באנונימיות זה משחרר. (וזה השפיע לי במידה מסויימת על החיים עצמם).

אהמממ וחוצמיזה הרבה מאד תובנות וזוויות מבט שונות

אפשר לענות לעניין ולעזור ולהסתכל באופן חיובי על אדם גם אם אתה לא רואה אותו.

באותה מידה בדיוק - אפשר להיות ציני כלפיו.

בסופו של דבר כל התגובות פה - "אין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו"

לא ידיעה מפוצצת כל כך אבל בדיוק עכשיו התחדדה לי.

יש פה הרבה אנשים מהסוג הראשון איזה כיף!

סתם, נראה לכם? הכל התחיל בכיתה א'..

הכריחו אותי לשבת ליד מישהו שממש לא רציתי להיות חבר שלו.

אני אקצר דרמתית: ימים הפכו לשבועות, שבועות לחודשים וחודשים.. 

אתם יודעים.. לשנים.  זמנים משתנים 

אנשים משתנים. 

ואז, בהפסקת 10 של יום חורפי אחד (מעקם שקף לאפקט רעמים) 

(לא מתעקם, מועך בקבוק מים)

אתרע מזלי ולא אתרע מזלי ונתקלתי בו עומד מולי, נבוך, נבוב, נעלב..

שואל אותי בעיניים של לברדור בעונת מעבר: 

תגיד, למה אתה לא רוצה להיות חבר שלי? בחייך, מה רע בי? 

בכינו, צחקנו וניגבתי אפי בשרוולו באלגנטיות פסאודו דמעות תוך כדי

ידיעת שנינו שמדובר בנזלת ושאריות כיח.

ואז נשבעתי! 

לעולם אשב רק ליד אנשים קסומים, מהממים שחדי קרן וקשתות חגים

מעל ראשיהם. 

מה שהוביל אותי לכאן. חוץ מהעניין של החדי קרן.

והקשתות. 

הא והקסום. אבל מצאתי לב.. ולב מנצח קשת (חח, רגע מה?) 

זה בערך הכל. עכשיו גם אתם יודעים. 

הציבור הדתי לאומי 

מכיוון שלאחרונה לימוד תורת הרב ממש מחזק אותי ומתיישב על לבי.

חחח אני מרגיש שהפורום הזה הוא ממש כמו גן עדן בישבילי, כבעל תשובה עם תפיסה שנוטה לחרדית לא יצא לי להיחשף לרעיונות של הציונות הדתית. 

וגם רוב ככל האנשים שהכרתי למעט אדם אחד לא היה עם התפיסה הזאת (עכשיו שאני נזכר בו אני זוכר שהוא הזכיר ממש הרבה את הרב קוק) אבל לא ממש התייחסתי אליו ברוב סכלותי..

עכ"פ אני שמח שנחשפתי לפורומים האלו.

חברה הכירה לי את הפורום

וראיתי שרשור על בחור מבוגר שמחפש שידוך והחלטתי לפתוח ניק ולנסות לשדך לו את חברה שלי (כיום נשואה השבח לאל!)

זה לא התקדם אבל משם נשארתי כי אהבתי

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי