קצת ממנו (ומהמשנה) לפני כיפור️

(הרקע לסיפור הוא הלכה במשנה הקובעת כי אם במשך עשר שנים זוג אינו מביא ילדים, הגבר, המחויב במצוות פרייה ורבייה, צריך לגרש את האשה ולשאת אשה אחרת)


״מעשה באשה אחת שעשר שנים היא נשואה לבעלה באושר מבלי שנולדו להם ילדים. אך כיוון שהזוג ירא שמים ומבקש לקיים את דברי ההלכה, הם באים לרשב"י בכאב לב כדי שיבצע את הגירושים.
הרשב״י מביט בזוג שלפניו ורואה את האהבה השורה ביניהם. הוא רואה שאין לפניו מקרה פשוט שאפשר לסיימו בקור רוח. מצד שני, הלכה פסוקה היא שצריך להתגרש. מה עושים? קם רשב"י ועושה מעשה מפתיע, משוגע, עמוק: קיימו את ההלכה, הוא אומר להם, התגרשו; אך אל תעשו זאת בצער וביגון. כבדו את עשר שנות נישואיכם ואת האהבה שלכם, וכפי שהתחתנתם בסעודה חגיגית, כך גם תתגרשו בסעודה חגיגית!

מסיבת גירושים? ההצעה נשמעת כמזמינה צרות.
ואכן בני הזוג שומעים בקולו של התנא הקדוש ועושים סעודת גירושים שמחה. במהלך הערב, מביטה האשה בבעלה היקר שהיא נשואה לו זה עשר שנים. עם ילדים או בלי ילדים, איך היא יכולה בלעדיו? לפתע פתאום – ואין לדעת אם מדעתה הגתה זאת, או שמא רוח השטות הקדושה של רשב"י היא השורה על האירוע – עולה בלבה רעיון. היא מושיטה לבעלה כוסית, ועוד כוסית, ולאחר זמן-מה הוא שתוי כהוגן. ואז, ברגע של פיכחון וגילוי אהבה גדול, הוא פונה לאשתו ואומר לה: בתי, כמזכרת לנישואינו אני מתיר לך לבחור את החפץ שהכי מוצא חן בעיניך בביתי הגדול, היהלום או האוצר שישמח אותך יותר מכל, ולקחת אותו עמך לבית אביך.
חיוך מתפשט על פני האשה לשמע הצעתו של בעלה. היא מחכה שיירדם, ואז רומזת למשרתיה לשאת אותו לבית אביה. בחצות הליל הבעל מתפכח ומתעורר. מה קרה? רגע אחד הוא בביתו, חוגג את רגעי נישואיו האחרונים, וברגע השני הוא מתעורר בבית זר ואשתו לפניו! היכן אני נמצא, הוא שואל. בבית אבי, היא משיבה לו. מה לי בבית אביך, הוא משתומם. עונה האשה בחיוך: אינך זוכר שנתת לי רשות לקחת את החפץ הטוב ביותר בבית? אין לי חפץ טוב בעולם יותר ממך! (חוץ מזה, כשלקחתי אותך די נראית כמו חפץ...)


מהסיפור היפה והמרגש הזה אפשר לקחת כל כך הרבה מסרים לפני כיפור-
אפשר לשנות דברים ברגע האחרון
אפשר לאהוב ולהתחבר גם ברגעים הכי קשים ועוד הרבה אחרים
אבל נבחר להתמקד באחד אחר - נקרא לו רגע בשם-
״חידוש הקשר״
הרשב״י מורה לזוג להתגרש בדיוק כפי שהתחתנו , קצת מוזר ,לא? לחגוג גירושין?
אוקיי..
אבל מצד שני, עם הסתכלות קצת שונה..
כאשר בני הזוג התגרשו בדיוק כפי שהם התחתנו הם חזרו עשר שנים אחורה,
נזכרו ברמת האהבה שהייתה להם, נזכרו למה הם התחתנו וכמה טוב להם ביחד.
הם עצרו לרגע את הספירה כמה שנים כבר אין להם ילדים, עוד כמה זמן הם כבר יצטרכו להתגרש אם המצב ימשיך כך, הם פחדו , הם חששו , הם לא זכרו את הנקודות הטובות של הזוגיות שלהם. הם שכחו.

יצא לכן פעם לשבת עם חברה ולהזכר בכל מיני סיטואציות טובות שהיו לכן? מן הסתם שהייתן ברגעים האלו יותר קרובות ומחוברות.
הזכרונות הטובים מקרבים אותנו, גורמים לנו לחור אל אותה אהבה ושמחה שהיינו בה ברגעים האלו.


*ככה בדיוק קורה לנו בכיפור עם הקב״ה (רק ברמה גבוהה יותר כמובן)*
*כל השנה אנחנו במירוץ של החיים שלנו, עסוקים בעבודות, לימודים, חברות, מבחנים, פעילויות, חוגים, משפחה ועוד ועוד ולפעמים את הקב״ה שוכחים , או שנזכרים בו רק לפעמים , פחות מדברים אחרים.*
*ואז בכיפור אנחנו מתפללים ומבקשים סליחה על כל פשעינו , אבל מעבר , אנחנו נזכרים בו אולי יותר מכל יום בשנה , צמים ומתפללים ואפילו מכניסים חלק מהתפילות בהגדרה משנית של תפילת ״זכרונות״.*
*בדיוק לתהליך הזה קוראים ״חידוש הקשר״*
*זו ההזדמנות שלנו לחדש עם בורא עולם את הקשר , לזכור אותו ואולי השנה יותר מכל שנה אחרת.*

*אהובות שלנו, אהובות מאד!😍*
*בעזרת ה שנזכה לחדש עם בורא עולם את הקשר , בכוונה מלאה ואהבה שלמה.*

מה לקחתן מזה?
למה התחברתן?
מסכימות/לא ולמה?
ארוך מדי?

@אוכפית @מתנחלת @עובדת ה בשמחהה @דמעה שקופה @הכל עוד אפשרי וכל השארר, כבר לא זוכרתת
בנות שאתן יודעות עליהן ולא תייגתי- סליחה, מזומנות לתייג אותןן

שנה טובה, גמר חתימה טובה, צום קלל♡

שואלת לחוות דנת לגבי אולפנות של בנות דתי לאומי עם פנימיה/חצי פנימיה. עזרו לי איך לבחור נכון.

מישהי מכירה??? ויכולה לספר