נשמח לבבנו
ונשתף את כולנ"ו
בסיפורים מבדחים
או כאלה מפדחים
אפשר גם הזויים
שקשורים לעולם הדייטים.
תנאי הכרחי,
הסיפור צריך להיות אמיתי.
לא בהכרח קרה לכם
(אולי לאחותכם)
יאללה, שוטו.
נשמח לבבנו
ונשתף את כולנ"ו
בסיפורים מבדחים
או כאלה מפדחים
אפשר גם הזויים
שקשורים לעולם הדייטים.
תנאי הכרחי,
הסיפור צריך להיות אמיתי.
לא בהכרח קרה לכם
(אולי לאחותכם)
יאללה, שוטו.
(כי אני הכי יפה
)
בחור אחד איחר לחברה בדייט בשעה וחצי (!!)
כי היו בכניסה לתחנה מרכזית שתי בנות והוא לא יכל לעבור בינהם.
נופת צוףלא היה לו איזה ספר קודש להחזיק אם הוא כזה "צדיק"?
שעה וחצי שתי הבנות לא זזו??
או שגם הן לא יכלו לזוז כי אז הן היו צריכות לעבור בין שני גברים, שהוא היה אחד מהם 
נופת צוף
וגם בדרך כלל מי שמדבר הרבה גם זז הרבה
![]()
ואז היא שאלה אותי מה הטעם שלי בשמות חחח ממש צחקתי מהתפדחות...
היה פעם איזה קטע שיצאתי לפגישה, כשאני במונית פתאום אני מקבל פלא'
אני: הלו..
בחורה בקול קצת תקיף: הלו? משה??
אני: כן, זה משה. מי זאת?
הבחורה בקצת יותר תקיף: זה השידוך שלך!! נו אתה בא??
אני.. אממ... כן אני בדרך.
הבחורה: בסדר.. אני מחכה לך. 
בטח אחי, היא עוד הייתה מוציאה אותי להורג..
באמת זאת היה פגישה באוירה קשוחה.. שאלות קצרות של כן ולא. כאילו זה ראיון לשב"כ חח
אמרו לי לפגוש מישהי בלובי של מלון כלשהו (כן, רקע חרדי וזרמתי עם זה, מה אכפת לי)
והגעתי לפני הזמן ולא רציתי לשבת שם בפנים אז במקום זה חיכיתי בחוץ באויר הפתוח בנחת, וציפיתי שהיא תגיע ברכב של אבא שלה (זאת היתה התוכנית - אבא שלה יקפיץ אותה לשם). חיכיתי וחיכיתי. כמה דקות אחרי הזמן, ראיתי שהיא לא מגיעה, התקשרתי לשדכנית ושאלתי אם פספסתי משהו. מסתבר שהיא היתה הבחורה שחלפה על פני (הגיעה עצמאית בסוף) בזמן שחיכיתי.
גם אם מגיעים מהבית
מגיעים עם כוחות חד פעמי
ובקבוק חדש של מים או מיץ
קרה לי שהביאו בקבוק משומש, בלי 2 כוסות והציעו לי לשתות(ולא אחד) 
כי אם דיברתם ברצף שומעים שזה בהקשר..
(אלא אם כן שתקתם גם בין השאלה הראשונה לשניה

זו פגישה שניה עם ההיא שנדבקה לה המסיכה לפנים,
יצאנו לפדל קצת באשדוד בהתחלה זה היה אמור להראות יחודי כזה, רומנטי
במיוחד שהשקעתי מחשבה על מקום לפגישה ולא זרקתי סתם איזה שני בקבוקי מי עדן בפארק הלאומי,
פידול כזה בשקיעה על שפת הנהר, אני היא והסרחון שעולה מהנהר
עלינו על הברבור ובהתחלה היא נתנה פתיחה יפה כזו עם הפידול
התרשמתי ממש מהכח שיש לה ברגלים, אמרתי- בוא'נה, טעות
אחת איתה זאתי, בבעיטה אחת מדביקה אותי לקיר
מפדלת מכל הלב רצינית כזו משקיעה לא בשביל לצאת לידי חובה...
אחרי דקה וחצי ההיא יענו נחה והשאירה אותי לפדל שמה כמו
איזה כלב ים וזה כשכל הנעלים והגרביים שלי מלאות במים!
עכשיו בהתחלה שיחקתי אותה הבחור החסון שלא ידע פחד מימיו,
כוחי ברגלי, השרירן מהמלין, אבל באיזשהו שלב קלטתי שבואנה
היא אשכרה מסנג'רת אותי עכשיו, תשמעי גברת הדופק שלי על 300, ומסתבר
שהדבר הזה בכלל לא כיף, יצאו לי ורידים ברגלים ומסתבר שיש לנו עוד
חצי שעה על הדבר הזה!! זה יותר גרוע מאליפיטקל על הרמה הכי גבוהה!
אני נלחם לא להיכנס בשיחים והיא מתחילה לשאול אותי מה
אני אומר על לגור במושב, ואיזה תפקידים אני רוצה לקחת בבית
וזה כשכולי מזיע ואני עוד שניה דוחף אותה שמה לתוך השחים שתשחה עם הברווזים.
מה, היא לא רואה שאני נגמר פה? כל שניה הסחף זורק אותנו לשיחים?? עקצו אותי
4 יתושים בצוואר, והקיפודת ים הזאתי שואלת אותי שאלות מורכבות, תביאי
משהו נכון לא נכון, מה השאלות המורכבות האלה עכשיו?
ואז החלטתי שאני מסובב את הסירה ושהיא תאכל את
כל השיחים וכל הג'יפה, למה רק אני?!
ואז פתאום כשהיא התחילה לאכול את כל הבמבוקים והשיחים היא הכניסה
לראשון התחילה לפדל שם כמו מנוע 4 פעימות.
סיימנו את הדבר האידיוטי הזה ואני מרגיש שחם לי למות, פתאום
אני קולט שהתחילו לה עיגולי זיעה בבית השחי, ספירלות ענקיות כאלה של
בת שירות במעלי מצדה, עכשיו נכון שזה טבעי, אבל זה לא הכי חינני, כמו נקודת חן - אין בה שום חן...
ישבנו שם ואז היא התחילה לאכול לי את הראש עם "איזה חם לי, איזה חם לי" אבל
משהו קודח כזה עם צליל מירמור ונפנוף עם היד.
אז החלטנו לשבת ברכב שלי, איך שאנחנו נכנסים, עוד לא הנעתי ההיא כבר
שמה את המאוורר על 4 ומכוונת את כל התריסים אליה
"וואי וואי איזה חום" ואז יצא לה שיא השלוחיות של שיכון ד' "איזה חום סחוניה ד'למות" - ואני
בלב שלי סמעלה עליק, מאיפה היא הבאת את זה? זה יבוא אישי מהפלאקה שורה שלישית מול יוסי עדן...
עכשיו היא שיא הטעם שלי אז כל דבר גימדתי, מישהי אחרת, בפידול
הראשון אני משאיר אותה להיסחף עם הדרקון הוורוד המעאפן הזה שמה...
אבל כזה אני - אידיוט.
קיצר, אחרי שעיגולי הזיעה נעלמו והיא התקררה וממצב של שונטל חמימו המזיעה
שזועמת כי נמרח לה הקעקוע חינה באילת, היא חזרה למצב הטבעי של
נועה 27, חצאית פליסה, סורגת ואופה בלחם כוסמין.
היה לי ברכב ספר תנ"ך, היא ראתה אותו וסיפרה לי שהיתה אצל
מישהו עם אחותה שפתח לה בספר תנ"ך באקראי, ואז סופרים שבעה עמודים, שבע שורות..
היא שאלה אם אני מכיר את זה, וכהרגלי בשופוני אמרתי לה שכן, מפה לשם מצאתי
את עצמי מתרגם לה פסוקים מספר יונה הנביא וההיא
באורות "יוו אני בהלם זה בדיוק מה שקרה לי" עכשיו, את האמת שממש
ניסיתי לפרש לה בלי שזה ידפוק לה את המשך החיים, כאילו לך
תקשר לה לחיים עכשיו את הפסוק "וַיִּשְׂאוּ, אֶת-יוֹנָה, וַיְטִלֻהוּ, אֶל-הַיָּם; וַיַּעֲמֹד הַיָּם, מִזַּעְפּוֹ"
התחלתי לפרש לה שם שהיא בעצם מקריבה את עצמה למען
השם בצניעות, וזה מה שמרגיע את כל החטאים שרודפים אותה
עכשיו היא בעלת תשובה די טריה אז היא ישר נדלקה שם כאילו היא עכשיו
בקבלת עול מלכות שמים עם הרבנית ורד סיאני, "יוו אני בהלם, בא לי לבכות" ואני
מבסוט על עצמי "בואנה נשמה וזה עוד חצי מהכוח שלי אה...."
עכשיו אני אוהב את זה למה זה מזכיר לי את התקופה של האורות שלי, שכל דרשה
בהידברות הייתי עף באויר, היום זה קצת יותר כמו פלורסנט מקרטע עם פיוז שרוף...
אז יש בה משהו אמיתי כזה, גם כשיוצא לה שלוחית זה חמוד, מתוק כזה, אבל
היא לא באמת שלוחית, פשוט יש לה חברה טובה כזו ובגלל זה יש לה בריחות של שונטל...
והתירוץ הזה גם מצליח לעבוד עלי אז זה בכלל מצוין!
קרדיט ל@המשודך המתוסבך -
כל מה שדפוק בדייטים, אצלו בפיד.
<ותודה למי ששלחה>

הארכנו יותר מדי בפגישה ליד העיר העתיקה, ומתברר פתאום שהאוטובוס של הבחורה יוצא עוד 6 דק מהמרכזית...
והיא גרה באיזה מושב נידח בדרום
אמרתי טוב יש לי רכב
אבל הוא במרחק רבע שעה הליכה.
והבחורה על עקבים...
אבל טוב ה' גדול. התחלנו ללכת.
אני יורד לחניון שבו הרכב. וחשכו עיני.
החניון ריק, והכניסה חסומה ב'תריס' ענק.
כבר חשבתי שזהו אני תקוע כאן לכל הלילה....
עלינו למעלה, לבקש מהשומר בדלפק שיעשה משהו...
אבל הוא נעלם. אנחנו מחכים...
אמרתי טוב ארד למעלה להתפנות
אני יורד, ומגלה שהשלט של השירותים הוא 'פייק'
ואז אני שומע רעש...
ורואה את השומר פותח את התריס כדי לצאת ולנעול!
ברוך ה' ברוך 'ה ברוך ה'
אני רץ אליו רגע רגע רגע רגע....!
אני מוציא את רכב מהשער ושוכח שצריך לשלם.
אני רץ חזרה למכונה עם שטר של 50
ומגלה שהמכונה מחייבת אותי ב95!
אין איזו הנחה בלילה?
רץ לרכב, מוציא עוד שטר
רץ למכונה
רץ לרכב
והבחורה בינתים למעלה
אני מחנה את הרכב באמצע הכביש, רץ לבחורה
בואי!
וואי וואי איך היא קפצה...
נכנסנו לרכב
סיפרה לי שהתחילה לפחד מישהו הסתכל עליה במבט מוזר
(כנראה לא קל להיות אשה)
נסעתי במהירות ובאיזשהו שלב היא קוראת הנה האוטובוס!
עקפתי אותו, ובתחנה הבאה הורדתי אותה
הגיעה הביתה בשלום
אבל אותי זרקה למחרת
דוקא הבחורה שהיה איתה הכי פוטנציאל בעיני
יחסית ל-63 האחרונות
(מאז שהתחלתי לספור. וזה לא היה מזמן)
ברוך ה' ברוך ה' ני ני ני תודה לה' תודה לה'
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
כתבתי פעם הודעה על משהו דומה:
https://www.inn.co.il/forum/t1369141#14847987
קצת ארוך, אבל נראה לי התייחסתי שם להרבה מהדברים שהעלית.
והייתי רוצה להוסיף: בסוף את זאת שמתחתנת, לא חברות שלך. לא המשפחה שלך.
את צריכה להחליט אם טוב לך בקשר.
האם ייתכן שהבחירות שלך יובילו לזה שתגיעי לגיל מבוגר יותר כרווקה?
ייתכן.
אבל אף אחד לא יכול להבטיח לך כלום.
זה לא שמישהו אומר לך, או שתתחתני עכשיו עם מישהו שיש לו מראה 80% בעינייך, או שתחכי שנתיים ותתחתני עם מישהו שנראה 100% בעינייך.
יש מחיר לבחירות שלנו, ואנחנו לא תמיד יודעים מה הם.
נקודה נוספת,
זה שזה שעומדים מולי כרגע X מועמדים רלוונטיים, ואני צריכה לבחור מבינהם.
בכל פעם עומד מולי אדם אחד.
האם יש יפים ממנו? כן.
האם יש נחמדים ממנו? כן.
האם יש קרובים יותר לרמה הרוחנית שלי? כן.
אנחנו לא מחפשים את הכי, ובטח שלא בכל התחומים ביחד.
אני מחפשת מישהו שמתאים לי - מבחינת זה שיש לי איתו שיח ותקשורת, שאני מרגישה שאני יכולה לעבוד ולצמוח איתו ביחד. הבנה, הכלה, כבוד, חוסר שיפוטיות. ועצם הבחירה שלי בשותף לדרך - וכמובן בצורה הדדית - היא זו שמובילה לדעתי לקשר הייחודי של נישואין.
במילים אחרות: הבחירה ההדדית היא זו שהופכת אותנו למיוחדים זה לזו, ולא 'ציונים' שאפשר לתת על פרמטרים כאלו ואחרים. בכל פעם צריך לבחון את מי שעומד מולינו ולראות אם יש כאן פוטנציאל - ואם אין, להמשיך הלאה.
ואם מבחינתך כל עוד המראה לא מוצא חן בעינייך אין פוטנציאל - אז זה לא רלוונטי.
רוצה שזה ישתנה? זה או להבין שצורת המדידה שלך לא בהכרח משקפת את המציאות (נניח התמונה לא הכי מחמיאה - ואז אפשר לבקש\לחפש תמונות נוספות ולקבל תמונה כללית ברורה יותר,
או לשנות את נקודת המבט שלך על העניין - לא להתפשר, אלא לעבור שינוי פנימי עמוק.
אם תראי משהו כהתפשרות, תצטרכי לחיות עם התחושה שיכולת להשיג יותר טוב, אבל זה מה שהיה לך ביד, אז הלכת על זה. ולחיות עם תחושה כזאת זה נראה לי מזעזע.
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.