(כי אני הכי יפה )

בחור אחד איחר לחברה בדייט בשעה וחצי (!!)

כי היו בכניסה לתחנה מרכזית שתי בנות והוא לא יכל לעבור בינהם.

לא היה לו איזה ספר קודש להחזיק אם הוא כזה "צדיק"?

שעה וחצי שתי הבנות לא זזו??

או שגם הן לא יכלו לזוז כי אז הן היו צריכות לעבור בין שני גברים, שהוא היה אחד מהם

וגם בדרך כלל מי שמדבר הרבה גם זז הרבה

ואז היא שאלה אותי מה הטעם שלי בשמות חחח ממש צחקתי מהתפדחות...

היה פעם איזה קטע שיצאתי לפגישה, כשאני במונית פתאום אני מקבל פלא' 

אני: הלו..

בחורה בקול קצת תקיף: הלו? משה??

אני: כן, זה משה.  מי זאת?

הבחורה בקצת יותר תקיף: זה השידוך שלך!! נו אתה בא??

אני.. אממ... כן אני בדרך. 

הבחורה: בסדר.. אני מחכה לך.

בטח אחי, היא עוד הייתה מוציאה אותי להורג..

באמת זאת היה פגישה באוירה קשוחה.. שאלות קצרות של כן ולא.  כאילו זה ראיון לשב"כ חח

אמרו לי לפגוש מישהי בלובי של מלון כלשהו (כן, רקע חרדי וזרמתי עם זה, מה אכפת לי)

והגעתי לפני הזמן ולא רציתי לשבת שם בפנים אז במקום זה חיכיתי בחוץ באויר הפתוח בנחת, וציפיתי שהיא תגיע ברכב של אבא שלה (זאת היתה התוכנית - אבא שלה יקפיץ אותה לשם). חיכיתי וחיכיתי. כמה דקות אחרי הזמן, ראיתי שהיא לא מגיעה, התקשרתי לשדכנית ושאלתי אם פספסתי משהו. מסתבר שהיא היתה הבחורה שחלפה על פני (הגיעה עצמאית בסוף) בזמן שחיכיתי.

גם אם מגיעים מהבית 

מגיעים עם כוחות חד פעמי 

ובקבוק חדש של מים או מיץ 

@חדשכאן תסביר 

קרה לי שהביאו בקבוק משומש, בלי 2 כוסות והציעו לי לשתות(ולא אחד)

כי אם דיברתם ברצף שומעים שזה בהקשר..

(אלא אם כן שתקתם גם בין השאלה הראשונה לשניה

זו פגישה שניה עם ההיא שנדבקה לה המסיכה לפנים,

יצאנו לפדל קצת באשדוד בהתחלה זה היה אמור להראות יחודי כזה, רומנטי

במיוחד שהשקעתי מחשבה על מקום לפגישה ולא זרקתי סתם איזה שני בקבוקי מי עדן בפארק הלאומי,

פידול כזה בשקיעה על שפת הנהר, אני היא והסרחון שעולה מהנהר

עלינו על הברבור ובהתחלה היא נתנה פתיחה יפה כזו עם הפידול

התרשמתי ממש מהכח שיש לה ברגלים, אמרתי- בוא'נה, טעות

אחת איתה זאתי, בבעיטה אחת מדביקה אותי לקיר

מפדלת מכל הלב רצינית כזו משקיעה לא בשביל לצאת לידי חובה...

אחרי דקה וחצי ההיא יענו נחה והשאירה אותי לפדל שמה כמו

איזה כלב ים וזה כשכל הנעלים והגרביים שלי מלאות במים!

עכשיו בהתחלה שיחקתי אותה הבחור החסון שלא ידע פחד מימיו,

כוחי ברגלי, השרירן מהמלין, אבל באיזשהו שלב קלטתי שבואנה

היא אשכרה מסנג'רת אותי עכשיו, תשמעי גברת הדופק שלי על 300, ומסתבר

שהדבר הזה בכלל לא כיף, יצאו לי ורידים ברגלים ומסתבר שיש לנו עוד

חצי שעה על הדבר הזה!! זה יותר גרוע מאליפיטקל על הרמה הכי גבוהה!

אני נלחם לא להיכנס בשיחים והיא מתחילה לשאול אותי מה

אני אומר על לגור במושב, ואיזה תפקידים אני רוצה לקחת בבית

וזה כשכולי מזיע ואני עוד שניה דוחף אותה שמה לתוך השחים שתשחה עם הברווזים.

מה, היא לא רואה שאני נגמר פה? כל שניה הסחף זורק אותנו לשיחים?? עקצו אותי

4 יתושים בצוואר, והקיפודת ים הזאתי שואלת אותי שאלות מורכבות, תביאי

משהו נכון לא נכון, מה השאלות המורכבות האלה עכשיו?

ואז החלטתי שאני מסובב את הסירה ושהיא תאכל את

כל השיחים וכל הג'יפה, למה רק אני?!

ואז פתאום כשהיא התחילה לאכול את כל הבמבוקים והשיחים היא הכניסה

לראשון התחילה לפדל שם כמו מנוע 4 פעימות.

סיימנו את הדבר האידיוטי הזה ואני מרגיש שחם לי למות, פתאום

אני קולט שהתחילו לה עיגולי זיעה בבית השחי, ספירלות ענקיות כאלה של

בת שירות במעלי מצדה, עכשיו נכון שזה טבעי, אבל זה לא הכי חינני, כמו נקודת חן - אין בה שום חן...

ישבנו שם ואז היא התחילה לאכול לי את הראש עם "איזה חם לי, איזה חם לי" אבל

משהו קודח כזה עם צליל מירמור ונפנוף עם היד.

אז החלטנו לשבת ברכב שלי, איך שאנחנו נכנסים, עוד לא הנעתי ההיא כבר

שמה את המאוורר על 4 ומכוונת את כל התריסים אליה

"וואי וואי איזה חום" ואז יצא לה שיא השלוחיות של שיכון ד' "איזה חום סחוניה ד'למות" - ואני

בלב שלי סמעלה עליק, מאיפה היא הבאת את זה? זה יבוא אישי מהפלאקה שורה שלישית מול יוסי עדן...

עכשיו היא שיא הטעם שלי אז כל דבר גימדתי, מישהי אחרת, בפידול

הראשון אני משאיר אותה להיסחף עם הדרקון הוורוד המעאפן הזה שמה...

אבל כזה אני - אידיוט.

קיצר, אחרי שעיגולי הזיעה נעלמו והיא התקררה וממצב של שונטל חמימו המזיעה

שזועמת כי נמרח לה הקעקוע חינה באילת, היא חזרה למצב הטבעי של

נועה 27, חצאית פליסה, סורגת ואופה בלחם כוסמין.

היה לי ברכב ספר תנ"ך, היא ראתה אותו וסיפרה לי שהיתה אצל

מישהו עם אחותה שפתח לה בספר תנ"ך באקראי, ואז סופרים שבעה עמודים, שבע שורות..

היא שאלה אם אני מכיר את זה, וכהרגלי בשופוני אמרתי לה שכן, מפה לשם מצאתי

את עצמי מתרגם לה פסוקים מספר יונה הנביא וההיא

באורות "יוו אני בהלם זה בדיוק מה שקרה לי"  עכשיו, את האמת שממש

ניסיתי לפרש לה בלי שזה ידפוק לה את המשך החיים, כאילו לך

תקשר לה לחיים עכשיו את הפסוק "וַיִּשְׂאוּ, אֶת-יוֹנָה, וַיְטִלֻהוּ, אֶל-הַיָּם; וַיַּעֲמֹד הַיָּם, מִזַּעְפּוֹ"

התחלתי לפרש לה שם שהיא בעצם מקריבה את עצמה למען

השם בצניעות, וזה מה שמרגיע את כל החטאים שרודפים אותה

עכשיו היא בעלת תשובה די טריה אז היא ישר נדלקה שם כאילו היא עכשיו

בקבלת עול מלכות שמים עם הרבנית ורד סיאני, "יוו אני בהלם, בא לי לבכות" ואני

מבסוט על עצמי "בואנה נשמה וזה עוד חצי מהכוח שלי אה...."

עכשיו אני אוהב את זה למה זה מזכיר לי את התקופה של האורות שלי, שכל דרשה

בהידברות הייתי עף באויר, היום זה קצת יותר כמו פלורסנט מקרטע עם פיוז שרוף...

אז יש בה משהו אמיתי כזה, גם כשיוצא לה שלוחית זה חמוד, מתוק כזה, אבל

היא לא באמת שלוחית, פשוט יש לה חברה טובה כזו ובגלל זה יש לה בריחות של שונטל...

והתירוץ הזה גם מצליח לעבוד עלי אז זה בכלל מצוין!

קרדיט ל@המשודך המתוסבך -

כל מה שדפוק בדייטים, אצלו בפיד.

<ותודה למי ששלחה> 

הארכנו יותר מדי בפגישה ליד העיר העתיקה, ומתברר פתאום שהאוטובוס של הבחורה יוצא עוד 6 דק מהמרכזית...

והיא גרה באיזה מושב נידח בדרום

אמרתי טוב יש לי רכב 

אבל הוא במרחק רבע שעה הליכה.

והבחורה על עקבים...

אבל טוב ה' גדול. התחלנו ללכת.

אני יורד לחניון שבו הרכב. וחשכו עיני.

החניון ריק, והכניסה חסומה ב'תריס' ענק.

כבר חשבתי שזהו אני תקוע כאן לכל הלילה....

עלינו למעלה, לבקש מהשומר בדלפק שיעשה משהו...

אבל הוא נעלם. אנחנו מחכים...

אמרתי טוב ארד למעלה להתפנות

אני יורד, ומגלה שהשלט של השירותים הוא 'פייק'

ואז אני שומע רעש...

ורואה את השומר פותח את התריס כדי לצאת ולנעול!

ברוך ה' ברוך 'ה ברוך ה'

אני רץ אליו רגע רגע רגע רגע....! 

אני מוציא את רכב מהשער ושוכח שצריך לשלם.

אני רץ חזרה למכונה עם שטר של 50

ומגלה שהמכונה מחייבת אותי ב95!

אין איזו הנחה בלילה?

רץ לרכב, מוציא עוד שטר

רץ למכונה

רץ לרכב

והבחורה בינתים למעלה

אני מחנה את הרכב באמצע הכביש, רץ לבחורה

בואי!

וואי וואי איך היא קפצה...

נכנסנו לרכב

סיפרה לי שהתחילה לפחד מישהו הסתכל עליה במבט מוזר

(כנראה לא קל להיות אשה)

נסעתי במהירות ובאיזשהו שלב היא קוראת הנה האוטובוס!

עקפתי אותו, ובתחנה הבאה הורדתי אותה

הגיעה הביתה בשלום

אבל אותי זרקה למחרת

דוקא הבחורה שהיה איתה הכי פוטנציאל בעיני

יחסית ל-63 האחרונות 

(מאז שהתחלתי לספור. וזה לא היה מזמן)

ברוך ה' ברוך ה' ני ני ני תודה לה' תודה לה'

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰