לאלה שמקבלות את הבעל וזורקות אותו לערמות בכיורים
לאלה שהתינוק שלהן מוציא שיניים וחושב שהן מוצץ אז הם לא עושות כלום. ואין בכלל ערב להתלבט בו אם לסדר או לנוח.
לאלה שלא חולמות להתקשקש עם מאה סלטים מעוררי תאבון ועם מאה מנות לכל ארוחת חג. מכינים אוכל קל וסבבה. חותכים סלט ומכינים טחינה לפני הסעודה.
לאלה שיש הרבה יותר דברים שהן היו רוצות שיקרו מאשר מה שקורה בפועל
לאלה שאין להן סיפור אהבה עם שום חומר ניקוי. מנקים. בהחלט. כדי שיהיה הגייני ונעים. ממש לא ברמת הברק.
לאלה שפשוט שורדות את השגרה. לא ברע. בבסדר.
תוסיפו משלכן. עד שאצליח להניח את האדון ולהתקלח (כדאי שיקרה מהר מחר יום עבודה ארוךךךךך) אני פה.
דווקא הסלון סודר בשלבים כי לא יכולתי לראות אותו כבר.
הבעל שחזר מיום ארוך מוות פלוס קניות, על הכלים.
זוגיות? מה?
מתגעגעת לבידוד המשפחתי.
לגמרי שרשור שפיות...
(תמיד תהיתי מי הולכת לדברים האלו)
הילדים צריכים לאכול משהו