טוב אז בוקר טוב לכולן! ה30 לחודש ואני היום נכמסת לשבוע 30 ב"ה! נשארתי בהשגחת לילה לביקורת אחרי שאתמול כל היום מתשע בבוקר התגלגלנו למיון עקב מוניטור בקהילה שזיהה צירעם מוקדמים. מה אומר לכן, בכלל לא הרגשתי...אני אוכלת ושותה ונחה מלא ואילולא הבחנתי בהפרשה כהה (פעם חשבתי שחום שחור לא נחשב) ודיווחתי על זה לא היו שולחים למיון.
במיון מדדו אורך צוואר 20 מה שלא הגיוני בעליל ואח"כ המתמחה של הרופא מדדה 33 שכבר היה יותר מעודד.
אממה בגלל שבמוניטור הראשון ראו צירים ובשני עוד יוחר הלחיצו כי ראו האטה בדופק של העובר העדיפו להשאיר אותי ללילה להשגחה.
מה אומר לכן? לילה בביה"ח בתקופת הקורונה? לא פיקניק! בקושי עצמתי עין. כאילו לא דיי בזה איפה שאני מטופלת במרפאה בסיכון עשיתי בדיקת ברזל כי התחלתי לסבול משליש שלישי מסחרחורות בקימה ושכיבה (מוי כיף) עד שהייתי צריכה בראש השנה ויוה"כ שאמא שלי ובעלי יחזיקו אותי בבוקר כשאני קמה מהמיטה.
תארו לעצמכם יום שלם במיון שעובר בעצלתיים כשאני מסוחררת אפילו מהבטה למטה במתן שתן בשירותים כשהעירוי צמוד לגופי על עמוד. המוגלובין יצא 12 שזה סבבה הבנתי. הלחץ דם אחלה אבל ממש לא פיקניק שהסחרחורות באו לביקור דווקא בשליש השלישי ה money time אחרי שהשליש ה1 עבר ללא בחילות הקאות ותסמינים כלל. תכף יחברו שוב למוניטור, יגיע רופא ואז שוב ימדדו אורך צוואר. מקווה לעוף מפה במהרה בקרוב.
למה בתאומים מיון וצירים מוקדמים זה כזה שכיח? כמה מים כבר אפשר לשתות וכמה אפשר לנוח כדי שזה לא יקרה? (אני שותה 3 ליטר ביום והורדתי פעילות למנוחה ברמה שאפילו אני לא מזהה את עצמי) איך לעזאזל אני אמורה לזהות פעילות רחמית לא כואבת ולהבדיל בינה לתנועות עובר לגיטימיות?! איך מזהים צירים כי זה לא כואב!
איך עוברים את הבאסה בסבבה כי זה המיון ה4 כבר הפעם עם עירוי ושנת לילה בביה"ח כצ'ופר.
ואיך מגיעים לישורת האחרונה? שבוע 37 המיוחל? בלי הרבה טרטורים?
תודה על ההקשבה.
בקיצור, מי אמר שהריון זה פיקניק?!
במיון מדדו אורך צוואר 20 מה שלא הגיוני בעליל ואח"כ המתמחה של הרופא מדדה 33 שכבר היה יותר מעודד.
אממה בגלל שבמוניטור הראשון ראו צירים ובשני עוד יוחר הלחיצו כי ראו האטה בדופק של העובר העדיפו להשאיר אותי ללילה להשגחה.
מה אומר לכן? לילה בביה"ח בתקופת הקורונה? לא פיקניק! בקושי עצמתי עין. כאילו לא דיי בזה איפה שאני מטופלת במרפאה בסיכון עשיתי בדיקת ברזל כי התחלתי לסבול משליש שלישי מסחרחורות בקימה ושכיבה (מוי כיף) עד שהייתי צריכה בראש השנה ויוה"כ שאמא שלי ובעלי יחזיקו אותי בבוקר כשאני קמה מהמיטה.
תארו לעצמכם יום שלם במיון שעובר בעצלתיים כשאני מסוחררת אפילו מהבטה למטה במתן שתן בשירותים כשהעירוי צמוד לגופי על עמוד. המוגלובין יצא 12 שזה סבבה הבנתי. הלחץ דם אחלה אבל ממש לא פיקניק שהסחרחורות באו לביקור דווקא בשליש השלישי ה money time אחרי שהשליש ה1 עבר ללא בחילות הקאות ותסמינים כלל. תכף יחברו שוב למוניטור, יגיע רופא ואז שוב ימדדו אורך צוואר. מקווה לעוף מפה במהרה בקרוב.
למה בתאומים מיון וצירים מוקדמים זה כזה שכיח? כמה מים כבר אפשר לשתות וכמה אפשר לנוח כדי שזה לא יקרה? (אני שותה 3 ליטר ביום והורדתי פעילות למנוחה ברמה שאפילו אני לא מזהה את עצמי) איך לעזאזל אני אמורה לזהות פעילות רחמית לא כואבת ולהבדיל בינה לתנועות עובר לגיטימיות?! איך מזהים צירים כי זה לא כואב!
איך עוברים את הבאסה בסבבה כי זה המיון ה4 כבר הפעם עם עירוי ושנת לילה בביה"ח כצ'ופר.
ואיך מגיעים לישורת האחרונה? שבוע 37 המיוחל? בלי הרבה טרטורים?
תודה על ההקשבה.
בקיצור, מי אמר שהריון זה פיקניק?!
