בס"ד
שרה לא אוהבת אותי ואוהבת את הודיה במקום
והודיה לא אוהבת אותי למרות שממש התאמצתי שתאהב
ומירי רק מגיבה לי ואף פעם לא פותחת איתי שיחה
ובאיזה קטע הייתי בסרט שיש לי חברות כשמה שיש לי זה כלום ושום דבר
בודד לי
ימל
אתה נוטש כל קבוצה
אי אפשר לסמוך עליך שתהיה חבר
זה די מבאס אבל ככה זה
כמו כן אני עוד קצת כועסת עליך
כלומר כעסתי
אבל החלטתי להפסיק כשהיה יום כיפור
וזה לא רק אני עזבתי. 🥺
בס"ד
יש תחושה של התפרקות ברגע שאתה עוזב
ודי אוף
בא לי חברים שאפשר לסמוך עליהם שיהיו שם בשבילי
בס"ד
רק אני מחזרת אחריך כמו חזרזיר
לקרוא את השרשורים פה זורק אותי אחורה כמו כף הקלע
וכל כך הרבה דברים שלא אמרתי
לא הייתי מסוגלת בכלל לספר
אלוהים
הלוואי והייתי יכולה להראות לשרה כמה טוב יכול להיות.
(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)
דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.
אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.
