יש לי תחושה שהשלמות התפרקה בגללי ואין בזה שום הגיוןכישוף כושל
אך טבעי שהתפרקה. אני מלכתחילה לא הבנתי מה הטעם בקבוצה כזוימ''ל
הרי אני לא שם.
זה בגללי , לא בגללךים אהבה ~
ואני אצנזר מה שאני חושבת עכשיו.
זה לא אמיתי אנשים מתנגדים לי מעצם קיומי כולי סך הכל רוצה לא לפתוח מריבה ועצבנית שאין לי איפה לפרוק , יוצאת מהקבוצה כדי לא לתקוף את הנורמלית ולשלוט בעצמי ואז כולן עוזבות כאילו מה כבר קרה
מה הסרט מה הסיפור לא הבנתי
אני אגיד לךימ''ל
בנות הן רגישות, ויש להן שבועיים בשנה שהן רגישות יותר. אל תקחי את זה אישית, לאף אחד אין משהו נגדך. פשוט צריך להבין אותן ולהכיל את הדבר המוזר הזה.
חחחים אהבה ~אחרונה
אני אוהבת איך אחרי שנים אפשר לומר הכל כי לא אכפתסלט
לקרוא את השרשורים פה זורק אותי אחורה כמו כף הקלע
וכל כך הרבה דברים שלא אמרתי
לא הייתי מסוגלת בכלל לספר
אלוהים
הלוואי והייתי יכולה להראות לשרה כמה טוב יכול להיות.
אני לא אוהבת לחשוב על עצמי בתור בנאדם אומללסלט
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.
אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי
אני חושבתסלט
די להיות פתטית
אני לומדת לאהוב.פסידונית
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית
וכמו שדניאל אומר זאת ספירלהפסידונית
זה יפהפהסלט
לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך
טוב את צודקתפסידוניתאחרונה
מתגעגעת לחור תחת הזהסלט
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים
ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין
את לא צריכה לעזוב אף אחד כי הוא לא בא טוב בעין של אף אחדפסידונית
(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)
זאת היתה הסיבהסלט
הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת
הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי
והכל כל כך מגעיל
את לא צריכה את עמותת הילל.פסידונית
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש
אני מפחדת מזה ממש מירי. רועדת מפחדסלט
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה
אני האחרונה שיהיו לה תשובות לזה האמתפסידונית
האמת את צודקת לגמריסלט
יהיה בסדר.פסידונית
אני רוצה להגיד לך עוד משהופסידונית
דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.
אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.
זה ברורסלט
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה