רציתי להתייעץ לגבי בני השני. הוא לוקח אצבע מאז שהיה בן חודשיים אך כעת משעלה לגן שלוש האצבע בפה רוב הזמן....גם בגן וגם בבית...
מה כדאי לעשות? להעיר? להתעלם? אני מכירה ילדים עם אצבע עד גיל מאוחר וממש לא בא לי שיהיה אחד מאלה...
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
לא להלחץ..אמא קטנה
מנסיון אישי,באיזשהו גיל זה עובר לבד...
לדעתי עדיף ילד רגוע,ושיש לו דרך להרגיע את עצמו מאשר ילד לחוץ,שהוריו יושבים לו על הווריד.
אולי הוא עוד קטן.
לדעתי עדיף ילד רגוע,ושיש לו דרך להרגיע את עצמו מאשר ילד לחוץ,שהוריו יושבים לו על הווריד.
אולי הוא עוד קטן.
נכון שזה עובר לבד מתישהו,טלי10
אבל לפי דעתי לא כדאי לחכות.
לעיתים ילד עם אצבע בפה מעורר דחיה אצל חבריו, וזה גם מעביר לכלוכים. (הילד משחק בחול ומוצץ אצבע, נוגע בגואש ומוצץ אצבע וכו').
לנו הבת השניה מצצה אצבע מגיל קטן וכשהגיעה לגיל שלוש, הסברנו לה בעדינות שהיא כבר גדולה והגיעה הזמן להפסיק את הנוהג הזה. היא הבינה ורצתה גם.
קנינו מרה שזו משחה שמורחים על האצבע, וכל ערב בעלי ישב איתה ומרח גם לעצמו וגם לה. וכך בתוך שבוע, היא נגמלה. היום חצי שנה אחרי, אין לזה זכר, ואנו מאד שמחים.
מתי זה עובר ?????????עידית לקס
יש לי תלמידות בחטיבה שעדיין מוצצות אצבע
יש לי קרובת משפחה בת גילייוקטנה
שעדיין מוצצת אצבע בלילה 
לא נראה לי שזה מפריע לה, או למישהו אחר
לא נראה לי שזה מפריע לה, או למישהו אחר(והשיניים שלה מושלמות, כמו גם של אחותי שנגמלה בחטיבה, בעוד ני ואחותי השניה שמנו כמה אלפים בשיניים...).
יופיד.
כנראה שכך טוב להן. אין בזה איסור וב"ה שאינן מתביישות בזה.
לדעתי לחץ יעשה נזקקרנלהאור
אני שומעת ממך שרק לאחרונה, מאז נכנס לגן, הוא מוצץ אצבע בתדירות גבוהה מפעם.
כל התנהגות של ילד, היא אינדיקציה לעולם הרגשות המתחולל בתוכו. נסיון לטפל בסימפטום בלבד, כנראה לא יפתור את הבעיה, ולחץ, אפילו מתון, בכיוון, עלול אפילו להחריף אותה.
את שואלת מה כדאי לעשות.
נסי לזהות איזה צורך מספקת לו המציצה? האם יש סיבה שהצורך הזה התגבר לאחרונה? נסי לתת מענה לצורך שאת מזהה בבנך, בלי כל קשר למציצת האצבע. יתכן שאחרי זמן מה, תתחילי לראות שגם הצורך במציצה ירד.
אני יכולה להבין את החשש שהוא ימצוץ אצבע עד גיל מבוגר, שימי לב שלא החשש הזה יהיה מה שיוביל אותך בלקיחת החלטות, כי דוקא מתוך הלחץ הזה, את עלולה להצמיד לבנך "תוית" או להכניס אותו ל"תפקיד" שיהיה לו קשה לצאת ממנו.
חשוב שאת ובעלך תשדרו לו, שאתם אוהבים אותו ונהנים מחברתו כמו שהוא, בלי שיפוט ובלי תנאים ושום התנהגות שלו לא תדחה אותו מעליכם . חפשו נקודות חיוביות והתייחסו אליהן.
בהצלחה,
קרן
ציטוט מרופא שיניים.ד.
אומר לך מה אמר לנו פעם רופא שיניים לגבי ילד עם אצבע או מוצץ (אינני זוכר), בגיל יותר מזה שלך: מוטב שיהיו לו שיניים עקומות משתהיה לו נפש עקומה... זה רופא מבין ענין. זה ש"לא בא לך" אינו כ"כ רלוונטי לדעתי. מן הסתם הוא מוצץ כי הוא צריך את זה. תרבי בחום, באהבה, בתעסוקה מעניינת - וכשלא יצטרך, יפסיק.
ובאותו ענין- מה עדיף?ילדה זיגזג
הבת שלי החמודה, בכורה, בת ארבע וחצי ואחריה שתי פיצפונות: בת שנתיים וקצת ובת פחות משנה.
היא עדיין עם מוצץ וקשה לה להפרד.
יש לה שתי אחיות קטנות שמוצצות גם וזה בטח מקשה על הפרידה.
בקיצור , היה שבוע שהיא רצתה להפסיק עם המוצץ, והצליחה, ובאותו שבוע היא התחילה למצוץ אצבע די הרבה( היא מוצצת מדי פעם , לא הרבה)
ואני שואלת את עצמי מה עדיף, שתמשיך עוד קצת עם המוצץ (זה פחות זמין מאצבע)
או שתעבור לאצבע בתור שלב בגמילה (ואז לפחות מבחינתה היא עלתה שלב ונגמלה מהמוצץ)
אני חייבת לציין שהשרשור הזה הרגיע אותי לגבי שתי האפשרויות, אשריכם!!
אה, ויוקטנה, גם במשפחה הקרובה יש כמה מבוגרים בריאים, מתפקדים ומתוקים שמוצצים אצבע,
וזה באמת לא מפריע להם לשמוח ולעשות טוב בחיים.
אם זה מנחם אותךחילזון 123
שלי בן חמש, היה מכור למוצץ ממש חזק, אי אפשר היה להפריד אותו מזה
ופתאום בזמן האחרון שמתי לב שהחיפושים אחרי המוצץ פחתו משמעותית והוא נרדם גם ככה רוב הלילות
כך שבסוף זה מגיע כניראה.
משהו שאולי קצת עזר זה שכמה זמן כבר לא קניתי חדשים והישנים נהיו לעוסים כאלה ועם חורים, שזה פחות שווה בעיניהם וגם הפסקתי לעזור לו לחפש את המוצץ, אם הוא רוצה אני אומרת לו שיסתכל על השיש לבד אם יש...
זה ממש מעצבן בשיא הלחץ הילד עם אצבע בפה!יוני ע
אני אכתוב מהצד של מוצצי האצבע עצמם...clifford
סליחה קפץclifford
אני מצצתי אצבע עד כיתה ח'!!
כל הנסיונות לגרום לי להפסיק עלו בתוהו- מרה, תחבושת על היד שבה נח למצוץ שלא לדבר על אי שביעות הרצון הכללית ששודרה מכל המבוגרים מסביב. בגילאי בית ספר יסודי ממש רציתי להפסיק. כל פעם קבעתי לעצמי תאריכים עד שזה וזה יקרה אני כבר לא אמצוץ וכמובן שזה לא עזר כלום. ממש רציתי להפסיק לפני הבת מצווה כי ממש היה נראה לי מוגזם שבגיל כזה עדיין אמצוץ ועדיין ללא הצלחה.
בכיתה ח' מתישהו הפסקתי ממש בלי לשים לב. פתאום קלטתי שאני כבר לא מוצצת.
במבט לאחור אני יודעת שהייתי ילדה חסרת בטחון ולא היה לי כ"כ טוב במקום שבו הייתי. ארוע שקרה בתקופה הזו ממש חיזק אצלי את הבטחון והתחושה הטובה שלי עם עצמי ולדעתי זה גרם לרך שיכולתי להפסיק.
אני לא יודעת אם זה נכון לכולם אבל ברור שיש מקום מסויים שבו המציצה מבטאת שיש לילד קושי מסויים והחזרה הזאת לשלב יותר מוקדם בהתפתחות- למציצה נותנת בטחון וסיפוק. ואם לילד אין את זה ממקום אחר אז כל הלחץ להפסיק למצוץ לא יעזור כלום והוא רק מהווה מקור לחיכוכים ולבקורת שמחלישה את הילד.
וברגע שהילד לא יהיה צורך במציצה הוא יפסיק.
בהצלחה!
יפה מאדד.
רצוי לדאוג לו לתעסוקה מהנהיהודית פוגל
ולאתגר אותו הרבה. המציאות היא שכשמעניין וטוב לו האצבע לא בפה. בכללי הוא עדיין די צעיר, הניחי לו וקרוב לודאי שבשלב כלשהוא זה ייעלם. ושוב, ככל שהוא יותר עסוק ונחמד לו האצבע פחות בפה. אפשר גם להציע לו פרסים על מנת שהוא יגביל את עצמו לקחת את האצבע רק לפני השינה ובגן ולאורך היום לא למצוץ. קשה לגמול ממציצת אצבע, אבל בסוף זה קורה. בהצלחה.
היתה לי חברה גבוהה מאוד ורחבה שמצצה אצבעאנונימי (פותח)
בגיל 17 היתה נראת כמו 25
דמיינו לאצמכם איך זה נראה.
כשנולדו לי ילדי, והכניסו אצבע לפה הייתי מסויטת בגלל החברה הזו
רק שלא ימצצו אצבע בפה.
אני זוכרת שהגדולה שלי התעקשה להכניס אצבע לפה
אבל אני לא התיאשתי ניסיתי את כל המוצצים, היא הוציאה ואני הכנסתי, היא הוציאה ואני שוב הכנסתי
לא התיאשתי, הייתי עקשנית... בסוף היא הסכימה למוצץ אבנט, וגם אחרי שפלטה אותו החוצה ואני החזרתי...
בקיצור אחרי שבוע הילדה מצצה מוצץ. (עד גיל 3)
מה שאני אומרת, שאני פחדתי שאם הילדה תמצוץ אצבע, היא לא תצליח להיגמל
יתכן ויש ילדים שנגמלו, אני לא יודעת, אבל אני מתוך חרדה לענין, התעקשתי וזה הצליח
ובכלל רוב הילדים שלי לא היו קשורים לכרית, טיטול, חיתול וכדו' מקסימום לבקבוק ומוצץ
זה פשוט ענין של איך שמרגילים.
בכל אופן אני מאחלת לך הצלחה בגמילה
דמיינו לאצמכם איך זה נראה.
כשנולדו לי ילדי, והכניסו אצבע לפה הייתי מסויטת בגלל החברה הזו
רק שלא ימצצו אצבע בפה.
אני זוכרת שהגדולה שלי התעקשה להכניס אצבע לפה
אבל אני לא התיאשתי ניסיתי את כל המוצצים, היא הוציאה ואני הכנסתי, היא הוציאה ואני שוב הכנסתי
לא התיאשתי, הייתי עקשנית... בסוף היא הסכימה למוצץ אבנט, וגם אחרי שפלטה אותו החוצה ואני החזרתי...
בקיצור אחרי שבוע הילדה מצצה מוצץ. (עד גיל 3)
מה שאני אומרת, שאני פחדתי שאם הילדה תמצוץ אצבע, היא לא תצליח להיגמל
יתכן ויש ילדים שנגמלו, אני לא יודעת, אבל אני מתוך חרדה לענין, התעקשתי וזה הצליח
ובכלל רוב הילדים שלי לא היו קשורים לכרית, טיטול, חיתול וכדו' מקסימום לבקבוק ומוצץ
זה פשוט ענין של איך שמרגילים.
בכל אופן אני מאחלת לך הצלחה בגמילה
הבעיה עם אצבע בפהאנונימי (פותח)
היא בעיקר אסטטית . לא נעים לנו לראות ילד עם אצבע בפה.
אצלי כל הילדים (7 בע"ה) עם אצבע (חוץ מאחד)
הגדול בן 12 (!!!)והקטן עוד גדול יהיה...
וכל פעם שרואים ילד עם אצבע בפה צריך לזכור שרוב היום הם בלי וכשהם עסוקים הם בלי , רק בזמן רוגע , קריאת ספר או שינה הם נירגעים ככה.
מה רע? למה להילחץ ולהלחיץ. אם בחוץ יצחקו עליהם בגלל זה הם יפסיקו לבד.
זה לא לא בריא ולא עבירה.
סיגריות גם הם סוג של מציצה והרבה מבוגרים מעשנים. זה גם לא בריא וגם עבירה.
צריך להסתכל בעיניים אמיתיות ולהיתגבר על הרתיעה האסטטית. בטוח זה יעבור. כשהוא ירצה!!
אוהבת איך את מסתכלת לאמת בעיניים ולא מתביישתקרנלהאור
מהקונפורמיות.
אני בטוחה שעם גישה מקבלת כשלך, הם באמת יגמלו, או לא, זה כנראה לא משנה... הם ירגישו בטוחים בעצמם ובמי שהם.
ממש לא טובאנונימי (פותח)
אני עד גיל 30+ מצצתי אצבע!
ממש התפדחתי ועשיתי את זה בסתר.
נכון שיש כאלה שהגישה שלהם כמו shahar2 אבל רב העולם זה נראה לא אסטטתי ולא יפה ותינוקי וכו' לקח לי הרבה זמן עד שאמרתי לעצמי חלאס את מבוגרת עוד שניה סבתא מה נסגר איתך. ובאמת אני פחות נזקקתי אבל הייתי צריכה לרצות את זה מאוד ולהבין בשכל שזה דבילי... וב"ה שזה עבר הרבה זמן הרגשתי שאני חייבת סגריה במקום אבל היות שבעלי לא מעשן אני לא מעשנת (אני יודעת שיש כאלה במחוזותינו שיראו את זה כערסי או כדתיה לייט אבל אני ממש לא חושבת שיש קשר)
אני מכירה מבוגרת שבגיל 40 עושה את זה וזה נראה לי ממש טבעי כי היא עושה את זה נחמד..
מסקנתי תפסיקי עם זה כשהם קטנים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
סליחה -קפץ לי אבלאנונימי (פותח)
גם אם את מבוגרת וזה בבית, בסתר -מה רע????
גם לדעתי סיגריות ,עם כל הרע שיש בהם , לא מעידות על פחות דתיות
(כמו שיש אנשים שמנים עם תאווה לאוכל) .מה דבילי ברצון להירגע ?קשה לי לראות בזה דבר שלילי. למה להפנות את כל כוחות הנפש להיתמודדות עם זה? חסר לנו עם מה להילחם?
קצת פירגון עצמי.
עם יחס כמו של SHAHAR2, נדמה ליקרנלהאוראחרונה
שהילדים שלה יגדלו מאד שמחים ובטוחים בעצמם, ולא יושפעו מתגובות הסביבה, כי העוגן שלהם יהיה אמא, שמשדרת להם - אין איתכם שום בעיה, הבעיה היא אצל מי שזה לא מוצא חן בעיניו... שאותם אנשים יתמודדו עם הקושי שלהם. לכם אין סיבה שזה יפריע.
מעניין למה את כ"כ התפדחת מזה? האם רק החברה שידרה לך שזה תינוקי ו"דבילי" (כדבריך)? אני מרשה לעצמי לנחש שגם בבית שידרו לך כל הזמן שזה לא בסדר - ולכן הרגשת שאת לא בסדר במשך 30 שנות חייך! איזו תחושה מעיקה לחיות איתה...
הרי בשורה התחתונה - אין כאן שום בעיה אמיתית: לא בריאותית, לא הלכתית, לא מוסרית, לא אטית, חברתית... עלולה להיווצר בעיה בגלל החברה ולא בגלל מוצץ האצבע, שלרוב יכול גם להמנע מלעשות זאת בגלוי (אם מפריעות לו תגובות...).
אז כמו שאמרה "שהר2", יש מספיק חיכוכים אמיתיים עם הילדים, לא צריך לפתוח זירה נוספת שתחליש את הדימוי העצמי שלהם.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות