ממש.
מאז שהתחתנו לפני 3 שנים עברנו לגור בישוב.
למה?
שיקולי מחיר וקרבה לעבודה.
היה סביר וגם היה לי קשה להתרגל לחיים בישוב בלי משאבים, בלי שירותים, בלי חיי חברה כמעט.
לבנתיים הצטרפו אלנו שני ילדים, ב"ה. הבית דירת גג 3 חדרים, קטנה לנו בטירוף כבר. (זו קומבינה כזו של סלון- מטבח מחוברים, יחידת דיור קצת מאולתרת.)
אין לבת הכמעט שנתיים מרחב מספיק בזמן הסגר הזה.
אתמול מצאנו את עצמנו בכזו סיטואציה, בעלי לומד במטבח והיא רוכבת על אופני פעוטות כמעט שוברת את הרצפות עם כל האנרגיה שלה. החלטתי לעשות ג'סטה ועם כל החום להוציא אותה לגן שעשועים.
המהמה שזה נגמר לא טוב. בדרך חזור, היא לא רצתה לצאת מהגן שעשועים וכשנתתי לה יד היא הרימה את הרגליים וסובבה אותם כדי להתנגד, כי היא לא רצתה ללכת משם והופ מסתבר שהיא פרקה מרפק.
לא הפסיקה לבכות, לקחנו לרופא, צילומים עניינים והאבחנה הזו.
אני מבינה שאין מנוס מלעבור דירה, המהמה מה שאני רוצה זה גם עיר וגם בית גדול יותר.
אבל אני מבינה שזה פשוט בשמיים. גרים באזור ירושלים...
וכן, חסכנו שקל לשקל והצלחנו להגיע לקצת יותר מ600,000 שקל חסכון, אבל זה לא מספיק! בשביל מה שאני רוצה אני צריכה להוסיף לפחות עוד מיליון.
מיליון שקל משכנתא? שה' יעזור והמשכורות שלנו ממוצעות, לא גבוהות בכלל. קרובות למינמום ועכשיו בכלל בעלי בחל"ת ואני חודשיים אחרי לידה, חלמתי להאריך פחחחחחחח
טאטע!! מה עושים?
יאושששששש
)