זכור לי שתוספות (שכחתי איפה) מתרץ את העניין

שלרבי אליעזר לא הקשיבו כי הוא ביקש שתצא בת קול ויתכן שיצאה מפני כבודו

לעומת זאת בית הלל לא ביקשו והיא יצאה לבד לכן במקרה כזה זה תקף.

ואם כך לפי הסיפור שהבעל שם טוב לא ביקש בת קול - אין קושיה

אם התכוונת לפסקה האחרונה, זה לא תירוץ הלכתי זה תירוץ חסידי..

מוזר - צעירים מעל עשרים

מה תמוה בסיפור?

ההסבר פשוט: לא היה ולא נברא.

גגלתי וראיתי שהרבי מלובביץ הביא את הסיפור, זה דיי מקור אמין

http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2085&CategoryID=331

הרבי מלובביץ' חי יותר מ200 שנים אחרי.

לפי הקישור שהבאת אין פתק.

ואם שמע 'ממקור אמין' - מאיפה המקור האמין שמע?

ככה זה סיפורי חסידים - שמועה על גבי שמועה וניפוח על גבי ניפוח.

אני ה'איפוקורס' מהאימרה בשמו של הקוצקר:

"סיפורי חסידים - מי שמאמין שקרו הוא שוטה, ומי שאינו מאמין שיכולים היו לקרות הוא אפיקורס"

כשכתבת 'ביד הרב' חשבתי שהתכוונת לרבי מלובביץ'.

לפחות לא לפי הסיפור כמו שהוא מופיע בקישור שהבאת.

"מעשה והביאו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה ותני עלה לא מפני שהלכה כך אלא שרצו להחמיר על עצמן, וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו"

קראתי בספר אביהם של ישראל

שאף פעם בסוכות הוא לא היה לוקח את האתרוג הכי מהודר שהציעו לו

והוא אמר שזה כדי לא להחליש את דעת שאר האנשים הפשוטים  (אם אני אומר במילים הנכונות)

לגבי מה שאמרת עם ההידור. 

קראתי מה שכתבת, וזה הופיע כבר בקישור בתחילת השרשור.

אין שום קשר לקביעה שהרבי הוא לא מקור אמין לנושא הזה.

וזה לא קשור לשאלה כמה צדיק הוא היה, הוא פשוט לא מאותה תקופה ולכן אין לו יכולת להעיד אם היה כך או אחרת. אין כאן שום זלזול בו.

והערה לגבי ההתנסחות:

כשאתה מגיב לגופו של אדם, ומתבטא בתוקפנות ובגסות - לא רק שזה לא עושה אותך צודק יותר מהאחר - זה מעיד עליך ועל המסר שאתה מבקש להעביר.

@ים אהבה ~

שלא לחפש לצאת ידי חובת כל השיטות.

הרבי מלובביץ' הסביר באופן מסויים, [אפשר לראות בשיחה עצמה - שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז - בלתי מוגה] יכול להיות הסברים אחרים למה לא הבעש"ט ניסה לצאת ידי כל השיטות, יכול להיות גם שהלמדנים חיפשו בכוח נימוקים לפסול את הסוכה, ולא היו בעיות אמיתיות, ויש גם אפשרות שהסיפור לא קרה.

הכוזרי מאריך להסביר, ש"שורש האמונה הוא שורש המרי" כשדווקא הרצון להתקרב לה', יכול להיות מרידה בו, אם הוא לא נעשה באופן התואם את ההוראות שה' נתן איך להתקרב אליו.

ואל תדאגי, גם אני חסיד גדול של המשפט "אנחנו עובדים את ה' ולא את השו"ע", אבל צריך להניח את זה במקום הנכון... 

להגיד "ההלכה זה אחלה כל עוד היא במקום הנכון כי היא רק אמצעי", עלול להגיע חלילה ל"שורש המרי" דווקא מתוך "שורש האמונה" שמתבטא באמירה "המטרה היא עבודת ה'".

לא אמרתי ש"את" מורדת, כתבתי שצריך להיזהר בכיוון הזה, ךפקוח עיניים היטב

הכוזרי דיבר על תופעות כאלו, ולא סתם. כדאי להבין את דבריו

ההלכה היא האמצעי, אמת לאמיתה, אבל היא האמצעי, היא!!

ומוטב מי שמקיימה ומפספס את הנקודה.

ממי שתפס את הנקודה ולא קיימה.

כי מי שיתפוס ולא יקיים - עליו אכן כן נאמר מרידה, הוא יהיה מורד. כואב כואב, אבל זו תהיה האמת.

אני לא יודע על אלו תופעות את מדברת במגזר הדתי, אז לא אגיב לשורה הזו.

היה צורך להגיב כך, ואת מוכיחה אותו, בעצם דברייך.

את "לא מרגישה שצריך להזהר" ובגלל שלא נזהרת - הגעת להגיד על דרך התורה שהיא שיבוש הדעת. רח"ל.

"החפץ לה' בעולה וזבחים,

כי אם שמוע בקול ה'!!!",

לא אני קורא לך מורדת, הכוזרי קורא לך.

לא מתרגשת?

את חושבת שה' שמח?

שהשגת את המטרה?

"חיים בטוב עם עצמם" בושה!

זה המטרה? לעבור עבירות ו"לחיות בטוב"?

זה נקרא "להתקרב לה'"???

ה' בועט בזה!

ה' יצילנו.

 כב וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים, כִּשְׁמֹעַ, בְּקוֹל יְהוָה:  הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים.  כג כִּי חַטַּאת-קֶסֶם מֶרִי, וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר:

והרחמן יחזיר לתורתו וליראתו כל השוגים. אמן.

עח אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיך יִהְיֶה שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה הוּא שֹׁרֶשׁ הַמֶּרִי?

עט אָמַר הֶחָבֵר: כֵּן, כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם מְתֻקָּנִים לְקַבָּלַת אוֹתָם הָרְשָׁמִים הָאֱלֹהִיִּים אֵינָם בִּיכֹלֶת בְּנֵי אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְשַׁעֵר כַּמּוּתָם וְאֵיכוּתָם, וְאִם יֵדְעוּ עַצְמָם לֹא יֵדְעוּ זְמַנֵּיהֶם וּמְקוֹמוֹתֵיהֶם וּנְסִבּוֹתֵיהֶם וְהַהֲכָנָה לָהֶם, וְצָרִיך בָּזֶה לְחָכְמָה אֱלֹהִית שְׁלֵמָה, מְפֹרֶשֶׁת תַּכְלִית הַפֵּרוּשׁ מֵאֵת ה'. וּמִי שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו הַדָּבָר הַזֶּה, וְקִיֵּם אוֹתוֹ בִּגְדָרָיו וּבִתְנָאָיו בְּכַוָּנָה גְּמוּרָה, הֲרֵי הוּא הַמַּאֲמִין. וּמִי שֶׁרָצָה לְהַתְקִין דְּבָרִים לְקַבָּלַת אוֹתָם הָרְשָׁמִים מִמֻּמְחִיּוּת וְהֶקֵּשׁ וּסְבָרוֹת, כְּגוֹן מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּסִפְרֵי הָאִצְטַגְנִינִים וְהוֹרָדַת הָרוּחָנִיּוֹת וַעֲשִׂיַּת הַטָּלִסְמָאוֹת, הֲרֵי הוּא הַמַּמְרֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַקְרִיב הַקָּרְבָּנוֹת וּמַקְטִיר הַקְּטֹרוֹת מֵהֶקֵּשׁ וּמִסְּבָרָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֲמִתַּת מַה שֶּׁרָאוּי, וְכַמָּה, וְאֵיך, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם, וּבְאֵיזֶה זְמָן, וּמִי מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵיך רָאוּי לַעֲסֹק בָּזֶה, וּנְסִבּוֹת רַבּוֹת יֶאֱרַך תֵּאוּרָן.

וְהוּא כַּכְּסִיל אֲשֶׁר נִכְנַס לְאוֹצַר רוֹפֵא הַמְפֻרְסָם בְּכָך שֶׁתְּרוּפוֹתָיו מוֹעִילוֹת, וְהָרוֹפֵא אֵינֶנּוּ שָׁם, וּבְנֵי אָדָם פּוֹנִים אֶל הָאוֹצָר הַהוּא, מְבַקְּשִׁים תּוֹעֶלֶת, וְאוֹתוֹ הַכְּסִיל מוֹצִיא לָהֶם מֵאוֹתָם הַכֵּלִים, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵת הַתְּרוּפוֹת, וְלֹא כַּמָּה רָאוּי לְהַשְׁקוֹת מִכֹּל תְּרוּפָה לְכֹל אִישׁ וָאִישׁ, וְהֵמִית בְּנֵי אָדָם בַּתְּרוּפוֹת הָהֵן אֲשֶׁר הָיוּ מוֹעִילוֹת לָהֶם. וְאִם אֵרַע שֶׁאֶחָד מֵהֶם קִבֵּל תּוֹעֶלֶת מִכְּלִי מֵאוֹתָם הַכֵּלִים, נָטוּ הָאֲנָשִׁים אֵלָיו, וְאָמְרוּ שֶׁזֶּה הוּא הַמּוֹעִיל, עַד אֲשֶׁר בָּגַד בָּהֶם, אוֹ רָאוּ לְזוּלָתוֹ תּוֹעֶלֶת בְּמִקְרֶה וְנָטוּ גַּם אֵלָיו. וְלֹא יָדְעוּ כִּי הַמּוֹעִילָה בְּעַצְמָהּ אָמְנָם הָיְתָה עֲצַת אוֹתוֹ הָרוֹפֵא הֶחָכָם, אֲשֶׁר הִרְכִּיב אֵת הַתְּרוּפוֹת הָהֵן, וְאַחַר כֵּן הָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָן כְּפִי הָרָאוּי, וְהָיָה מְצַוֶּה אֵת הַחוֹלֶה שֶׁיְּזַמֵּן מַה שֶּׁמַּתְאִים לְכֹל תְּרוּפָה וּתְרוּפָה מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְהִתְעַמְּלוּת וּמְנוּחָה וְשֵׁנָה וִיקִיצָה וַאֲוִיר וּמִשְׁכָּב וְזוּלַת זֶה. וְכָך הָיוּ בְּנֵי אָדָם לִפְנֵי משֶׁה, מִלְּבַד מְעַטִּים, מִתְפַּתִּים לְמִשְׁפְּטֵי הַכּוֹכָבִים וְהַטְּבָעִים, וְעוֹבְרִים מִמִּשְׁפָּט לְמִשְׁפָּט וּמֵאֱלוֹהַּ לֶאֱלוֹהַּ, וּפְעָמִים מַחֲזִיקִים בְּרַבִּים מֵהֶם, וְשׁוֹכְחִים מַנְהִיגָם וּמְנַהֲלָם, וְשָׂמִים אוֹתָם סִבָּה לְתוֹעָלוֹת, וְהֵם בְּעַצְמָם סִבָּה לִנְזָקִים, לְפִי הַהֲכָנָה וְהַנְּטִיָּה. וְאָמְנָם הַמּוֹעִיל בְּעַצְמוּתוֹ הוּא הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְהַמַּזִּיק בְּעַצְמוּתוֹ הוּא הֵעָדְרוֹ

חג שמח ולילה טוב,

ושתזכי אכן לעבוד את ה' ולא את השו"ע, ולעבוד אותו בדרך שהוא רוצה ומבקש ושמח ומרוצה בה.

לא דיברתי חלילה על מרנא בעש"ט.

רק על הניסוח של ההודעה שעליה הגבתי, ואם תעקבי בהמשך הדיון - אני מניח שתביני למה.

אין אפשרות לבלף באמצע.

סיפורי צדיקים?

שמערל אמר לזונדל, שוין.

המציאות היא, שעם שלם סיפר על עם שלם שראה.

להשוות את זה לסיפורי שמערל החייט, זה בדיחה מהיהדות.

לפי דברייך, צריך בכלל להתאסלם או להתנצר, גם שם סיפרו על מוחמד ויושק'ה..

בואו נתנצר

לכל מעשיה חסידית...

וכבר העירו מתמטיקאי עמינו, שבכל ימיו של אשה"י מרנא בעש"ט זיעוכי"א לא היו די מוצאי שבתות כדי לטייל בהן עם אלכס כמנין הסיפורים שקשרו לכך.....

הסוכה עדיין פסולה. שמלאך מט"ט לא עדיף על בת קול בתנורו של ענכאי (ב"מ נט: ) או על הקב"ה בכבודו ובעצמו שחלק על רבה בר אבוה (שם פו.), שאין הלכה כמותם.

הרי הוא סבר שהיא כשרה עוד לפני.

האם הוא סתם את דבריו ואמר שכשירה למרות הטיעונים, או שהיה מו"מ הלכתי והוא הראה פנים שכשירה. לצד זה, יתכן שהמלאך היה רק כעין גושפנקא לדעתו (וזהו ממש כעין תנורו של עכנאי, שודאי היו לר' אליעזר ראיות שתומכות בדעתו עוד לפני הבת קול). וע"ז אמרתי שאין משקל הלכתי להכרעה בדבר הלכה על ידי אמצעים שכאלו.

אז "הבעש"ט התפלפל והתווכח עמהם להוכיח שסוכתו כשרה, ועדיין לא הסכימו עמו.".

בלשון של הסיפור שהובאה בספר בעש"ט על התורה ומועדים, זו הבנה אפשרית, אך לא הכרחית.

אבל גם בסיפורים אמיתיים, בד"כ א"א לדקדק בפרטים ברמה הזו.

[ומאחר שבד"כ סוכה שיהודים שומרי מצוות בונים אותה בצורה נורמלית היא כשרה, יותר מסתבר לענ"ד שהיו ת"ח שחיפשו בכוח סברות לפסול את סוכתו של הבעש"ט, בגלל ההתנגדות שלהם לדרכו, ולא שהוא בנה סוכה באופן שהצדיק את הפקפוקים].

יש הסבר מנומק.

הפתק מלמעלה היה רק להוכיח מיהו הבעל שם טוב, שכ"ראשיכם" הוא דואג אף ל"חוטב עיצך ושואב מימך".

הפתק לא היה להוכיח שהסוכה כשרה

השילה במלואה כאן
שיחת יום ב דחג הסוכות התשכז.pdf
מאות ז'

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.