זכור לי שתוספות (שכחתי איפה) מתרץ את העניין

שלרבי אליעזר לא הקשיבו כי הוא ביקש שתצא בת קול ויתכן שיצאה מפני כבודו

לעומת זאת בית הלל לא ביקשו והיא יצאה לבד לכן במקרה כזה זה תקף.

ואם כך לפי הסיפור שהבעל שם טוב לא ביקש בת קול - אין קושיה

אם התכוונת לפסקה האחרונה, זה לא תירוץ הלכתי זה תירוץ חסידי..

מוזר - צעירים מעל עשרים

מה תמוה בסיפור?

ההסבר פשוט: לא היה ולא נברא.

גגלתי וראיתי שהרבי מלובביץ הביא את הסיפור, זה דיי מקור אמין

http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2085&CategoryID=331

הרבי מלובביץ' חי יותר מ200 שנים אחרי.

לפי הקישור שהבאת אין פתק.

ואם שמע 'ממקור אמין' - מאיפה המקור האמין שמע?

ככה זה סיפורי חסידים - שמועה על גבי שמועה וניפוח על גבי ניפוח.

אני ה'איפוקורס' מהאימרה בשמו של הקוצקר:

"סיפורי חסידים - מי שמאמין שקרו הוא שוטה, ומי שאינו מאמין שיכולים היו לקרות הוא אפיקורס"

כשכתבת 'ביד הרב' חשבתי שהתכוונת לרבי מלובביץ'.

לפחות לא לפי הסיפור כמו שהוא מופיע בקישור שהבאת.

"מעשה והביאו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה ותני עלה לא מפני שהלכה כך אלא שרצו להחמיר על עצמן, וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו"

קראתי בספר אביהם של ישראל

שאף פעם בסוכות הוא לא היה לוקח את האתרוג הכי מהודר שהציעו לו

והוא אמר שזה כדי לא להחליש את דעת שאר האנשים הפשוטים  (אם אני אומר במילים הנכונות)

לגבי מה שאמרת עם ההידור. 

קראתי מה שכתבת, וזה הופיע כבר בקישור בתחילת השרשור.

אין שום קשר לקביעה שהרבי הוא לא מקור אמין לנושא הזה.

וזה לא קשור לשאלה כמה צדיק הוא היה, הוא פשוט לא מאותה תקופה ולכן אין לו יכולת להעיד אם היה כך או אחרת. אין כאן שום זלזול בו.

והערה לגבי ההתנסחות:

כשאתה מגיב לגופו של אדם, ומתבטא בתוקפנות ובגסות - לא רק שזה לא עושה אותך צודק יותר מהאחר - זה מעיד עליך ועל המסר שאתה מבקש להעביר.

@ים אהבה ~

שלא לחפש לצאת ידי חובת כל השיטות.

הרבי מלובביץ' הסביר באופן מסויים, [אפשר לראות בשיחה עצמה - שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז - בלתי מוגה] יכול להיות הסברים אחרים למה לא הבעש"ט ניסה לצאת ידי כל השיטות, יכול להיות גם שהלמדנים חיפשו בכוח נימוקים לפסול את הסוכה, ולא היו בעיות אמיתיות, ויש גם אפשרות שהסיפור לא קרה.

הכוזרי מאריך להסביר, ש"שורש האמונה הוא שורש המרי" כשדווקא הרצון להתקרב לה', יכול להיות מרידה בו, אם הוא לא נעשה באופן התואם את ההוראות שה' נתן איך להתקרב אליו.

ואל תדאגי, גם אני חסיד גדול של המשפט "אנחנו עובדים את ה' ולא את השו"ע", אבל צריך להניח את זה במקום הנכון... 

להגיד "ההלכה זה אחלה כל עוד היא במקום הנכון כי היא רק אמצעי", עלול להגיע חלילה ל"שורש המרי" דווקא מתוך "שורש האמונה" שמתבטא באמירה "המטרה היא עבודת ה'".

לא אמרתי ש"את" מורדת, כתבתי שצריך להיזהר בכיוון הזה, ךפקוח עיניים היטב

הכוזרי דיבר על תופעות כאלו, ולא סתם. כדאי להבין את דבריו

ההלכה היא האמצעי, אמת לאמיתה, אבל היא האמצעי, היא!!

ומוטב מי שמקיימה ומפספס את הנקודה.

ממי שתפס את הנקודה ולא קיימה.

כי מי שיתפוס ולא יקיים - עליו אכן כן נאמר מרידה, הוא יהיה מורד. כואב כואב, אבל זו תהיה האמת.

אני לא יודע על אלו תופעות את מדברת במגזר הדתי, אז לא אגיב לשורה הזו.

היה צורך להגיב כך, ואת מוכיחה אותו, בעצם דברייך.

את "לא מרגישה שצריך להזהר" ובגלל שלא נזהרת - הגעת להגיד על דרך התורה שהיא שיבוש הדעת. רח"ל.

"החפץ לה' בעולה וזבחים,

כי אם שמוע בקול ה'!!!",

לא אני קורא לך מורדת, הכוזרי קורא לך.

לא מתרגשת?

את חושבת שה' שמח?

שהשגת את המטרה?

"חיים בטוב עם עצמם" בושה!

זה המטרה? לעבור עבירות ו"לחיות בטוב"?

זה נקרא "להתקרב לה'"???

ה' בועט בזה!

ה' יצילנו.

 כב וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים, כִּשְׁמֹעַ, בְּקוֹל יְהוָה:  הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים.  כג כִּי חַטַּאת-קֶסֶם מֶרִי, וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר:

והרחמן יחזיר לתורתו וליראתו כל השוגים. אמן.

עח אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיך יִהְיֶה שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה הוּא שֹׁרֶשׁ הַמֶּרִי?

עט אָמַר הֶחָבֵר: כֵּן, כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם מְתֻקָּנִים לְקַבָּלַת אוֹתָם הָרְשָׁמִים הָאֱלֹהִיִּים אֵינָם בִּיכֹלֶת בְּנֵי אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְשַׁעֵר כַּמּוּתָם וְאֵיכוּתָם, וְאִם יֵדְעוּ עַצְמָם לֹא יֵדְעוּ זְמַנֵּיהֶם וּמְקוֹמוֹתֵיהֶם וּנְסִבּוֹתֵיהֶם וְהַהֲכָנָה לָהֶם, וְצָרִיך בָּזֶה לְחָכְמָה אֱלֹהִית שְׁלֵמָה, מְפֹרֶשֶׁת תַּכְלִית הַפֵּרוּשׁ מֵאֵת ה'. וּמִי שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו הַדָּבָר הַזֶּה, וְקִיֵּם אוֹתוֹ בִּגְדָרָיו וּבִתְנָאָיו בְּכַוָּנָה גְּמוּרָה, הֲרֵי הוּא הַמַּאֲמִין. וּמִי שֶׁרָצָה לְהַתְקִין דְּבָרִים לְקַבָּלַת אוֹתָם הָרְשָׁמִים מִמֻּמְחִיּוּת וְהֶקֵּשׁ וּסְבָרוֹת, כְּגוֹן מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּסִפְרֵי הָאִצְטַגְנִינִים וְהוֹרָדַת הָרוּחָנִיּוֹת וַעֲשִׂיַּת הַטָּלִסְמָאוֹת, הֲרֵי הוּא הַמַּמְרֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַקְרִיב הַקָּרְבָּנוֹת וּמַקְטִיר הַקְּטֹרוֹת מֵהֶקֵּשׁ וּמִסְּבָרָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֲמִתַּת מַה שֶּׁרָאוּי, וְכַמָּה, וְאֵיך, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם, וּבְאֵיזֶה זְמָן, וּמִי מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵיך רָאוּי לַעֲסֹק בָּזֶה, וּנְסִבּוֹת רַבּוֹת יֶאֱרַך תֵּאוּרָן.

וְהוּא כַּכְּסִיל אֲשֶׁר נִכְנַס לְאוֹצַר רוֹפֵא הַמְפֻרְסָם בְּכָך שֶׁתְּרוּפוֹתָיו מוֹעִילוֹת, וְהָרוֹפֵא אֵינֶנּוּ שָׁם, וּבְנֵי אָדָם פּוֹנִים אֶל הָאוֹצָר הַהוּא, מְבַקְּשִׁים תּוֹעֶלֶת, וְאוֹתוֹ הַכְּסִיל מוֹצִיא לָהֶם מֵאוֹתָם הַכֵּלִים, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵת הַתְּרוּפוֹת, וְלֹא כַּמָּה רָאוּי לְהַשְׁקוֹת מִכֹּל תְּרוּפָה לְכֹל אִישׁ וָאִישׁ, וְהֵמִית בְּנֵי אָדָם בַּתְּרוּפוֹת הָהֵן אֲשֶׁר הָיוּ מוֹעִילוֹת לָהֶם. וְאִם אֵרַע שֶׁאֶחָד מֵהֶם קִבֵּל תּוֹעֶלֶת מִכְּלִי מֵאוֹתָם הַכֵּלִים, נָטוּ הָאֲנָשִׁים אֵלָיו, וְאָמְרוּ שֶׁזֶּה הוּא הַמּוֹעִיל, עַד אֲשֶׁר בָּגַד בָּהֶם, אוֹ רָאוּ לְזוּלָתוֹ תּוֹעֶלֶת בְּמִקְרֶה וְנָטוּ גַּם אֵלָיו. וְלֹא יָדְעוּ כִּי הַמּוֹעִילָה בְּעַצְמָהּ אָמְנָם הָיְתָה עֲצַת אוֹתוֹ הָרוֹפֵא הֶחָכָם, אֲשֶׁר הִרְכִּיב אֵת הַתְּרוּפוֹת הָהֵן, וְאַחַר כֵּן הָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָן כְּפִי הָרָאוּי, וְהָיָה מְצַוֶּה אֵת הַחוֹלֶה שֶׁיְּזַמֵּן מַה שֶּׁמַּתְאִים לְכֹל תְּרוּפָה וּתְרוּפָה מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְהִתְעַמְּלוּת וּמְנוּחָה וְשֵׁנָה וִיקִיצָה וַאֲוִיר וּמִשְׁכָּב וְזוּלַת זֶה. וְכָך הָיוּ בְּנֵי אָדָם לִפְנֵי משֶׁה, מִלְּבַד מְעַטִּים, מִתְפַּתִּים לְמִשְׁפְּטֵי הַכּוֹכָבִים וְהַטְּבָעִים, וְעוֹבְרִים מִמִּשְׁפָּט לְמִשְׁפָּט וּמֵאֱלוֹהַּ לֶאֱלוֹהַּ, וּפְעָמִים מַחֲזִיקִים בְּרַבִּים מֵהֶם, וְשׁוֹכְחִים מַנְהִיגָם וּמְנַהֲלָם, וְשָׂמִים אוֹתָם סִבָּה לְתוֹעָלוֹת, וְהֵם בְּעַצְמָם סִבָּה לִנְזָקִים, לְפִי הַהֲכָנָה וְהַנְּטִיָּה. וְאָמְנָם הַמּוֹעִיל בְּעַצְמוּתוֹ הוּא הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְהַמַּזִּיק בְּעַצְמוּתוֹ הוּא הֵעָדְרוֹ

חג שמח ולילה טוב,

ושתזכי אכן לעבוד את ה' ולא את השו"ע, ולעבוד אותו בדרך שהוא רוצה ומבקש ושמח ומרוצה בה.

לא דיברתי חלילה על מרנא בעש"ט.

רק על הניסוח של ההודעה שעליה הגבתי, ואם תעקבי בהמשך הדיון - אני מניח שתביני למה.

אין אפשרות לבלף באמצע.

סיפורי צדיקים?

שמערל אמר לזונדל, שוין.

המציאות היא, שעם שלם סיפר על עם שלם שראה.

להשוות את זה לסיפורי שמערל החייט, זה בדיחה מהיהדות.

לפי דברייך, צריך בכלל להתאסלם או להתנצר, גם שם סיפרו על מוחמד ויושק'ה..

בואו נתנצר

לכל מעשיה חסידית...

וכבר העירו מתמטיקאי עמינו, שבכל ימיו של אשה"י מרנא בעש"ט זיעוכי"א לא היו די מוצאי שבתות כדי לטייל בהן עם אלכס כמנין הסיפורים שקשרו לכך.....

הסוכה עדיין פסולה. שמלאך מט"ט לא עדיף על בת קול בתנורו של ענכאי (ב"מ נט: ) או על הקב"ה בכבודו ובעצמו שחלק על רבה בר אבוה (שם פו.), שאין הלכה כמותם.

הרי הוא סבר שהיא כשרה עוד לפני.

האם הוא סתם את דבריו ואמר שכשירה למרות הטיעונים, או שהיה מו"מ הלכתי והוא הראה פנים שכשירה. לצד זה, יתכן שהמלאך היה רק כעין גושפנקא לדעתו (וזהו ממש כעין תנורו של עכנאי, שודאי היו לר' אליעזר ראיות שתומכות בדעתו עוד לפני הבת קול). וע"ז אמרתי שאין משקל הלכתי להכרעה בדבר הלכה על ידי אמצעים שכאלו.

אז "הבעש"ט התפלפל והתווכח עמהם להוכיח שסוכתו כשרה, ועדיין לא הסכימו עמו.".

בלשון של הסיפור שהובאה בספר בעש"ט על התורה ומועדים, זו הבנה אפשרית, אך לא הכרחית.

אבל גם בסיפורים אמיתיים, בד"כ א"א לדקדק בפרטים ברמה הזו.

[ומאחר שבד"כ סוכה שיהודים שומרי מצוות בונים אותה בצורה נורמלית היא כשרה, יותר מסתבר לענ"ד שהיו ת"ח שחיפשו בכוח סברות לפסול את סוכתו של הבעש"ט, בגלל ההתנגדות שלהם לדרכו, ולא שהוא בנה סוכה באופן שהצדיק את הפקפוקים].

יש הסבר מנומק.

הפתק מלמעלה היה רק להוכיח מיהו הבעל שם טוב, שכ"ראשיכם" הוא דואג אף ל"חוטב עיצך ושואב מימך".

הפתק לא היה להוכיח שהסוכה כשרה

השילה במלואה כאן
שיחת יום ב דחג הסוכות התשכז.pdf
מאות ז'

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.