כל הרווקים בחגים מרגישים צביטה בלב, והקורונה לא עשתה את זה יותר קל. אז הנה כמה מילים שרציתי לכתוב, והלוואי שכולנו נפנים אותם עוד השנה. חג שמח!
להצלחתם של כל הבנים הרווקים,
אלו שנמצאים במספרים לא קטנים בכל מקום ובכל עיר;
אלו שכבר מזמן לא נמצאים בישיבה, אלא באוניברסיטה או במקצועות חופשיים;
אלו שלא נמצאים בשום קהילה מסודרת ואפילו לא מתפללים בבית כנסת מסויים;
אלו שחיים מתחת לרדאר, ומסתובבים רק במעגל העבודה, האוניברסיטה והמילואים;
אלו שמנהלים אורח חיים בודד ועצמאי, שבו המשפחה רחוקה מאוד (גיאוגרפית או נפשית);
אלו שיודעים היטב איך מתמודדים עם החיים, בוגרים, מוכשרים ומכירים את העולם;
אלו שאין להם צל של מושג איפה פוגשים בנות ואיך מתחילים עם המין השני;
אלו שמרגישים היטב את הבדידות, אבל נושכים שפתיים ומחייכים ומדברים בציניות חריפה;
אלו שנושאים כעס הולך ומתגבר על החינוך הדתי הנפרד ועל (חוסר) המקום שיש בו לרווקים;
אלו שמקווים נואשות למצוא מישהי יום אחד, אבל לעולם לא יתפרקו ליד אחרים;
אלו שרשומים, אולי, לאיזה אתר הכרויות זניח, אבל לא מסוגלים לתת את שמם ותמונתם לשדכנית או לפרסם אותם ברשת;
אלו שכבר הפסיקו לחפש, אבל ממשיכים לקוות שיום אחד הם עוד יפגשו מישהי בסופר או באוטובוס;
אלו שיודעים לנהל דיון אינטלקטואלי על תופעת הרווקות המבוגרת, אבל לעולם לא ידברו על עצמם עם זרים;
אלו שמתמקדים בהווה כי הם מפחדים מהעתיד;
ואתה,
אם ראית מישהו כזה מתפלל בבית הכנסת שלך,
אם עשית עם מישהו כזה מילואים, או פגשת אותו בעבודה,
אז אתה האדם הנכון - תציע או תכיר לו מישהי!
ואם הוא יחייך בנימוס ויגיד "לא תודה", תמשיך להציע!
ואם הוא יגיב בציניות או ייאטם, תמשיך לנסות!
ואל תגיד בשום פנים ואופן "אם תרצה להכיר מישהי תפנה אליי". הוא לא יפנה אליך. תציע לו מישהי ספציפית!
ואל תיפגע מהציניות - גם אתה היית כזה אם היית במקומו.
ואל תציק לו - רק תחייך ותמשיך להציע ותקווה לטוב.
בהצלחה לכולנו!
