כמובן שהשם מעניק חיים וקוצב הכול. אני שואלת לגבי אלו שכן יכולים ולוקחים מניעה, כי הן מרגישות שאינן מסוגלות.
ומאידך יש כאלו שיולדות בכל שנה ויש להן 12-15 ילדים. איך זה אפשרי. במשך שנים שאני מנסה לפצח את הסוד האיך הם יכולים.
האם הכוח הנפשי שלהן חזק יותר?
האם יש להן יותר עזרה בבית?
האם יש להן יותר כסף לבייביסיטר?
האם לבעל יש קריירה עם משכורת שמנה?
האם הן יותר חזקות פיזית?
האם הילדים שלהן יותר חסונים נפשית וגופנית?
האם האמונה שלהם בהקב"ה חזקה יותר?
האם הילדים זה רק כיף בשבילם ללא שום קושי?
האם תהליך הלידה וההריון אצלם הוא קל מאשר לאחרים?
אנא, רק תשובות ענייניות לשאלה שמסקרנת אותי יותר מכול במשך שנים ולא מצאתי מענה עד עתה.
ראוי לציין כי זאת המצוה הגדולה והחשובה ביותר מכל לנו לנשים. אולם, אין צורך לציין כי רק המיעוט מצליח לעמוד בכך, גם כאשר אין סיבות בריאותיות רפואיות לקחת מניעה. אלא צורך נפשי שגם הוא בריאותי.
נ.ב. (באם המערכת חושבת שראוי להעביר הדיון למקום אחר, או לחילופין לתת כותרת יותר מתאימה, אולבצע שינויים בטקסט, הם מוזמנים לעשות זאת כהבנתם. ובלבד שיישאר הדיון באשכול אשר לדעתי האישית היא חשובה מאוד ורואי למצות אותה לטובת כולנו)
באמת מעריצה אותם כ"כ..את הזוגיות המושלמת (אני לא אומרת סתם,זה לא שאני הילדה הקטנה שרואה את הכל וורוד מבחוץ, הקשר בייני ובין ההורים שלי זה די בגובה העיניים), היחס המדהים לילדים, אמונה וביטחון בלי סוף בה'- תמיד נותנים הרגשה שיש לנו כסף והיכלות לעשות כל מה שנרצה, אבל אף פעם לא מבזבזים על שטויות, חינוך לילדים לכל אחד באופן אישי, מפתחים בכל אחד את הכשרונות שלו (וב"ה יש כשרונות
) באמת מודל לחיקוי!!
