האם אתם חושבים על אדם נמרץ, שאפשר לבקש ממנו דברים והוא עוזר בשמחה, מלא אנרגיה, כשאתה מדבר איתו - הוא 100% שלך, אם הוא לא זמין אז אולי הוא בשיעור או משהו, אתה יכול תמיד ליפול עליו עם לארגן שבת או לך תדע מה
(לעומת הנשואים עם עייפות תמידית, כל הזמן עסוקים במסים וארנונה ותשלומים לגנים ותורים לרופא, מגיעים לכל אירוע באיחור של שעה וגם זה רק כדי להרדים את התינוק בעגלה)
או - אדם מצולק ועייף, עם שלש אהבות נכזבות ותסכול על הטעויות המטופשות והלא-מטופשות שעשה ועל ההזדמנויות שהחמיץ, עם דירה מטונפת, שמדליק נרות שבת על בקבוקי בירה ריקים ואין לו באמת משהו "שלו" בחיים
(לעומת הנשוי, עם הנחת מהילדים והאשה שתומכת והמשפחה הענפה משני הצדדים שהוא חייב לשמור איתם על קשר ותמיד מארח בדירה מסודרת ונקיה)
אני מכיר רווקים ונשואים משני הסוגים, כמובן התיאור מתאר את המקרים הקיצוניים ויש המון באמצע, ובעצם כל אחד כולל בתוכו מרכיבים משני הדברים. השאלה כאן היא מה הדמות שעולה לכם בראש כשאתם שומעים על מישהו שהוא רווק - אם בכלל יש דמות כזאת.
אם יש הבדל בעיניכם לפי גיל - מוזמנים לציין ולפרט
המניע לשאלה - סקרנות אחרי שיצא לי לדבר עם אנשים שונים (רווקים ונשואים) לגבי איך תופעת הרווקות נתפסת בעיניהם, והאסוסיאציה של רווק בעיניהם.
