הקב"ה ברא את עולימנו עם גברים ונשים, ואני חושבת שיש לנו מה ללמוד משני הצדדים.
נכון, יש עניין של גבולות הטעם הטוב.
אבל כמו שלא תגזרו על עצמכם לא לאכול, או לאכול רק מאכל מסוים כדי לא להיכשל במאכלות אסורים, נראה לי ליצור הפרדה מלאה בין בנים ובנות בכל שלב של החיים זה לא נכון.
לפי מה שאני רואה רוב האנשים פה חושבים אחרת, וזה בסדר, אבל רק רוצה להזכיר שיש לא מעט רבנים שתומכים בגישת "חברה מעורבת לכתחילה", ואני לא באה לתת פה ביסוס הלכתי. אפשר לחפש חוברת בשם הנ"ל שזמינה ברשת.
בהערה אומר, שגם אם יש מישהו שלא נוהג לדבר עם בני המין השני, ונוצר צורך לעשות את זה, יש דרך לעשות את זה בצורה מכובדת ולא בצורה שמוציאה את הצד השני כיצר הרע בהתגלמותו.
ובהקשר לדיונים אחרים כאן - כשאני הולכת לחברות נשואות, מפריע לי שיש בעלים שמתעלמים מקיומי והולכים לחדר אחר\יוצאים מהבית. לא מחפשת לשחנ"ש, בשביל זה באתי לאשתך, אבל להגיד שלום נראה לי בסיסי...
ועוד משהו - גדלתי בבית שבו לשני ההורים ישנם חברים בני המין השני, וחלקם חברים משותפים.