איך דואגים להתפתחות של הילדים בסגר?הריוניסטית
מעל כל החששות, זה החשש העיקרי שלי מהסגר.
למרות הקושי הנפשי שלי והכל, ב"ה אנחנו עוברים את היום יום.
אבל רק עוברים.
אני מרגישה שהבנות נמקות.
אין לי את הידע והכלים להעניק להן את מה שהן צריכות,
אבל אני חייבת.
אני מפחדת שהן יפתחו פער התפתוחי.

הגדולה בת 3 הקטנה בת 1.5.
את הגדולה עוד אני מצליחה להעשיר עם דברים כמו בצק, מדבקות, ציור, פלסטלינה, משחקים, סיפורים על חגים, ספרים וכו.
אבל הקטנה...
כלום. מביאה לה מדבקה, זורקת. משחק, זורקת. כאילו הספורט שלה זה לזרוק.
והיא פשוט מבלה את היום בחוסר מעש מוחלט.
הכי הרבה שהיא עושה זה לשבת ולעיין בספר.

יש פה נשים חכמות ומנוסות ואני ממש אשמח לרעיונות
לפעילויות שיפתחו אותן. כלים. משחקים. כל דבר.

תודה 🙏
מנצלש'ת.. אותה בעיה עם סבת שנה וחודשיים...הריון ראשון13


ילדים לא חייבים דוקא פיחלות מאוד מובנת כדי להתפתחהריון ולידה
כשיש הרבה ילדים אין זמן לשבת עם כל ילד לבד במשך שעות
אבל לשבת ולא לעשות כלום זה באמת חבל
תנסי להדריך אותן לשחק יחד
בבובות, במגנטים,בחיות בכדורים
לשבת איתן יחד ,לשחק איתן להדגים להן
בגיל שנה וחצי הם עוברים מהר ממשחק למשחק
אז פשוט לא לצפות שמשהו יעסיק אותה שעות
לגלות מה מעניין אותה עיקר-
בובות ,כלי מטבח,קוביות
,סירים שלך אמיתיים ולשים בתוכם קוביות,מכוניות,משחקי הרכבה לגיל,לגו לקטנים,מגנטים,ציורים, פאזל עץ כשה של עיגול וצורות פשוטות,הך פטיש של תינוקות, משחקי דמיון, להכניס ולהוציא מקופסאות
ואז להביא משחק- לא סתם להניח ללוות אץ זה ב-איזה כיף תראי איזה קוביות יפותת איזה כיף לך את תבני מגדל ענקקק


הבעיה היא שהיא בכלל לא מנסה לשחק...הריוניסטית
ישר זורקת ומעיפה. לא נותנת אפילו שניה של מחשבה למשחק לפני שהיא מעיפה אותו.
כם כשאני יושבת איתה, משדלת אותה, מעודדת אותה
היא ממש לא רוצה...
מה זה לא רוצה?אמאשוני
אם את מתיישבת על השטיח בונה מגדל מקוביות, היא לא תגיע אלייך לפרק?
אם היא באה מצויין זה מה שעושים בגיל הזה.
אם את נותנת לה פידבק חיובי על הפירוק (כפיים, חיוך, כל הכבוד) היא מתלהבת יותר לפרק? היא מרגישה שהצליחה?

אם כן, אז הכל בסדר. אם לא מעניין אותה מה אמא עושה על השטיח בטווח הראייה שלה אז אולי משהו לא בסדר.
חשוב מאוד לצאת החוצה, לקבל ויטמין די מהשמש, לנשום אוויר נקי. זה חשוב לחיוניות של הקטנטנים ומספק גירויים טבעיים. (היא נהנית לראות חתול? ציפורים? לפורר עלים יבשים?)
את נותנת לה ללכת ברגל בחוץ?
לגמרי! היא מתייחסת להמון גירויים.הריוניסטית
שרופה על חיות וישר אומרת איך הם עושים.
היא מתעניינת בדברים שאנשים מסביבה עושים ומאד מעורה חברתית.
לא הבנתי את העניין של לתת פידבק חיובי על פירוק.
היא מפרקת לאחות הגדולה כל דבר שהיא בונה...
במצב כזה נכון לתת 0ידבק חיובי?
אני מתכוונת שזה המשחקאמאשוני
שאת בונה והיא מפרקת ואת בונה שוב והיא מפרקת יותר מהר מתוך התלהבות.
זה שלבי המשחק.
אצלנו בשלב מסויים הם מעיפים לי את הקוביות מהיד עוד לפני שאני מניחה למגדל..
זה מראה על התפתחות. על הבנה של מה שעומד לקרות ומה התפקיד שלהם במשחק.
אם היית אומרת שאת בונה והיא מסתכלת עלייך במין מבט כזה שעושה טובה שהיא מפרקת אז זה מראה על חוסר עניין מפעילות תואמת גיל וקצת מעורר דאגה. אם לא מעניין אותה צבעים ומדבקות, אבל בדברים אחרים היא כן מתעניינת אז זה מרגיע.
ננסה. תודה רבה על ההסברהריוניסטית
היי לך 1234אנונימי
https://www.m-harpaz.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D

מצרפת כאן קישור לאתר שמצאתי, זה אתר לגננות בעיקרון ויש רעיונות לפעילויות, אבל גם הרחבה מעבר, על מה לעבוד ואיך לעבוד.

אני נהנית ממנו.

אני חושבת שיש כמה כיוונים שהייתי חושבת עליהם כדי להקל עלייך וכדי לשמור על ההתפתחות שלהם.

1. סדר יום קבוע. לא חייב משהו מדוייק. אבל שעות קבועות פחות או יותר לארוחות ושינה, ככה זה גם יוצר לך סדר וגם לבנות שלך סדר. בין ארוחה לארוחה לשינה, חושבים מה לעשות. אבל "כשמפרקים" את היום לחלקים, ומסתכלים עליו כיחידות בודדות של שעה / חצי שעה / רבע שעה, יותר קל להתמודד.

2. את לא חייבת להפעיל אותן כל הזמן. לפעמים עצם הנוכחות שלך מספיקה. אפשר להוציא להן משחק ולשבת לידן תוך כדי שאת קוראת ספר / מקפלת כביסה. לבן שלי הרבה פעמים זה מספיק.

3. משחקים זה נחמד, אבל יכול להיות שגיל שנה וחצי זה עדיין קצת מוקדם מידי למשחקים. מה שמעניין הוא העולם בחוץ, הכל חדש מבחינתם ולכן הכל מלהיב. בסגר הקודם, הייתי מסתובבת המון עם הבן שלי בחוץ (קצת פחות משנתיים). היינו הולכים בטווח של 100 מטרים, רואים נמלים, עצים, חתולים. גם הטיול היה משמח אותו, אבל גם הדיבור על דברים. תוך כדי הטיול אפשר ללמוד המון (חתול- איפה הוא גר, איך עושה חתול, עץ לימון- יש ניצנים, עלים, פירות, נמלים איפה הן גרות, קטן מול גדול, אפשר ללמוד צבעים בטיול, מזג אוויר). בכללי אני חושבת שלדבר עם הילדים על מה שעושים מאוד מפתח ותורם. את הבן שלי זה מרתק ;)

4. אפשר לחשוב על פעילויות קצרות (נגיד רבע שעה - 20 דקות) שבהן את מלמדת אותן באופן מובנה. כשאת בוחרת נושא, אפשר לנסות לחשוב איך לערב בלמידה את כל החושים. גם כדי ליצור עניין וגם בשביל ההתפתחות.
נגיד סתיו- שלכת. להביא עלים יבשים וירוקים. לתת למשש ולדרוך עליהם. להריח. הגדולה יכולה למיין אותם, הקטנה יכולה בעיקר לשחק ולזרוק אותם (לא נורא שיש בלאגן, ככה לומדים).
תבלינים - להריח, לגעת, ללמוד צבעים
מים - לשחק עם קרח, להשיט סירות / דגים בקערה עם מים. לראות את האדים מהקומקום / מהסיר
סוכות- בדים לסוכה. ללמוד על מרקמים שונים
פירות- לסחוט ביחד מיץ, לטעום פירות שונים. לשחק איתם בידיים, למיין קוביות פירות.
נייר- לקרוע עיתונים ישנים, להכין עיסת נייר

5. סיפורים. סיפורים. סיפורים. זה ממש תורם. בגיל קטן יותר הם מדפדפים מהר, עם הזמן הם יותר מתעניינים ומקשיבים, בגיל גדול יותר אפשר גם לדבר על הסיפור, לתת להן להשלים לבד. לשאול מה היא חושבת שיקרה

אהבתי. תודה!הריוניסטית
שחרריחולת שוקולד
היא מתפתחת הרבה יותר טוב בבית.
היא ממש לא עושה כלום? יושבת ובוהה? לא הולכת ממקום למקום, לא מתעניינת בחפצים בבית?
כי אם זה עד כדי כך אז כן הייתי מוטרדת קצת ומבררת אם היא ככה גם במעון
בוודאי שהיא פעילה ומתרוצצת. אבל זה בערך כל מה שהיא עושה.הריוניסטית
אני אדייק, היא לא עושה שום פעילות מעשירה.
ולמה היא צריכה לעשות פעילויות מעשירות?חולת שוקולד
זה מה זה לא קריטי, ממש לא משהו שישפיע על העתיד שלה

ואם את מציעה לה והיא לא רוצה אז לא בטוח שבמעון היא כן תרצה
אבל במעון היא כן הייתה עושה. היו תמונות שהיא מדביקה מדקותהריוניסטית

ומציירת.

גם במעון של השנה וגם של שנה שעברה.

ובבית היא לא מוכנה לעשות כלום.

 

ובעיני זה חשוב שהיא תעשה פעולות מכוונות ולא סתם תרוץ ממקום למקום. 

 

אל תסמכי על התמונות, תשאלי את המטפלתחולת שוקולד
ובסופו של דבר זה רק תקופה, כשהיא תחזור למעון יחזרו הפעילויות
אל תסתכלי על יצירות- זה לפעמים בסיוע הגננתרעותוש10
אני הייתי מתחילה את היום של שתיהן בתפילה משותפת, שירי אצבעות ותנועה (למשל 10 אצבעות, אצבע לאצבע נחבר)
שיר אחד שקשור לחג, וסיפור (אפשר סיפור לכל ילדה)
ככה זה גם מייצר סדר יום וגם קצת עניין

את היצירות תשאירי לגננות בעייני זה לא קריטי

חשוב שיעשו פעילות עם הגוף זה חשוב להתפתחות, בכלל זה נקרא גם לזנק על הספות לעלות ולרדת מהם, לגרור כסאות ולהסיע עגלה עם בובה

אם יש לך קוביות גדולות למשל אפשר לשחק איתה כאלה דברים (מה שבמעון יש "תיבה" שמשחקים בה לרבע שעה בערך) ואז מחליפים
עם חברים זה כנראה יותר אטרקטיבייעל מהדרום
לק"י

וגם בית זה בית, הכל חופשי יותר.
מרגישים יותר בנוח לסרב למה שפחות בא לעשות...

לא הייתי עושה איתה בלי רצון.
את יכולה לנסות מידי פעם או לנסות בצורה אחרת.
כל מקום שהיא מתרוצצת אליו תחשבי מה מעניין לה בואמאשוני
ותראי כמה מעשיר זה...
אם היא חיונית, שמחה, סקרנית לגלות עולם- אז הכל בסדר.
יש לה עוד שנים רבות וטובות לשבת בגן לעשות יצירות ולשחק במשחקים.
נגיד כשהתנור פועל ויש רעש ואור- זה לא מגרה אותה להתקרב להסתכל? מכונת כביסה שפועלת?
צודקת.תודההריוניסטית
בגיל שנה וחצי הם לא צריכים יותר מידי בשביל התפתחות....44444
כלי מטבח (של המטבח האמיתי או של הבובות), בובה, עגלה או כל חפץ אחר יעשה את העבודה...

גם אין צורך מעבר לדף וצבע אחד וגם אפשר בלי....

הם לומדים מהמצאות איתכם.

בגיל 3 גם הדרישות לא מטורפות...
רוב הלמידה מההמצאות עם הילדים.
אפשר משחקי הרכבה, דפים, צבעים, מדבקות, ספרים, בובות וכלים וכד'.... וגם בלי לחץ זה יותר לתעסוקה מאשר להתפתחות.

אם כבר בגיל 3 יותר היה מעסיק אותי ההתפתחות החברתית.
כן הייתי מפגישה בחוץ עם שכן/ כל מי שבמילא נמצא בחוץ....
לדעתי ההתפתחות הרגשית שהיא מקבלת תשומת לב ממךאמא חדשהה
הרבה יותר משמעותית
גם מטפלת מדהימה לא יכולה לתת תשומת לב כמו אמא
את יכולה לצייר לה קצת ושתצבע או לחפש רעיונות ליצירות
אבל תזכרי שאין כמו זמן עם אמא, גם אם היא רק משחקת..
בטוחה שאת אמא מדהימה!!
צודקת. תודההריוניסטית
את אמא מהממת! מה את עוד רוצה??אמאשוני
משחקי איינשטיין לגיל שנה וחצי??
הגדולה משתפת פעולה יפה (אם את רוצה רעיונות בשבילה תגידי)
הקטנה יש לה אחות גדולה בבית! זה מפתח המון!!
והיא תינוקת בעצמה, מה היא אמורה לעשות? לפתור משוואות?

משחקי דמיון, הרבה אמא, מגע (מכירה את הספר דגדוגים? זה שירים עם תנועה ומגע- לדעתי מאוד מוצלח)
אם לא תחפשי ביוטיוב שירי תנועה לפעוטות ותשירו ביחד ותעשו את התנועות.
(אני אוהבת את השירים של אריאלה סביר)
הרבה מגע גם בלי שירים
להתכרבל ביחד במיטה בבוקר ובערב
לצאת החוצה לפארק יש מזג אוויר מדהים, לפרוס מחצלת או לתת להן להרגיש דשא.
אפשר שבת השלוש תעשה לה בועות סבון.
קצף במקלחת
בימבה
מחבואים כשאת רבע מסתתרת שלושת רבעי לא.
דברים בסגנון...

הילדים שלי בגיל הזה נהנים לרדוף אחרי האקשן בבית עם הגדולים, מתפתחים נהדר מזה!
תגובה מקסימה. תודה רבה על הרעיונותהריוניסטית
נותנים להם מלא חיבוקים ונשיקות. הרבה אהבההמקורית
מסגלים סדר יום קבוע פחות או יותר עם תחנות ידועות כמו קימה - אכילה - משחק חופשי
שינה - קימה - סיבוב בחוץ - משחקים ריקודים וכאלה
ארוחת ערב ושינה.

לגבי משחקים - אני נותנת לבת שנה ו4 משחק ברגים וצינורות, בובות, כלי מטבח, וסתם לעמוד לידי כשאני עושה דברים ומדברת איתה
אל תלחצי מזה.הסביבה הכי טובה ומפתחת היא הבית.
תנסי להיצמד לסדק יום שלהם במעוןאביולאחרונה
מעבר לזה אני מזדהה. בהצלחה
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

נכון, כתבתי כתגובההבוקר יעלה

למי שכתבה שמרחמת על משפחה קטנה, להראות את הצד השני.

לא יודעת אפילו למה זה כזה הפעיל אותי, כשאני חושבת לעומק, אולי כי תמיד רציתי משפחה גדולה יותר(נגיד אולי שישה)אבל בפועל בגלל הריונות קשים ויתרתי על כך. וגם בעלי פחות בעניין

פשוט אין מה לרחם כי אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אחד. 

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28אחרונה

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך