יש מצב שזה אחד מהגדולים שלי, לא שמישהו (אפ' אני בעצמי) עוקב.
אז תקשיבי – לאחרונה לא מצאתי מילים לדבר
זו לא אמת או מציאות שקל להתחבר,
להסתדר? – זה לא בא בחשבון, כל נייר, מיד נדקר בחוד של מחט או עפרון.
את אלוקים – אנ'לא מרגיש, ותאמיני – אני יודע,
כל ספר, אמרי שפר, ושוד ושבר אנ'לא שומע
קול נשמה, או אור דממה שיתן לי אח ורע.
תמיד אני חוזר אל אותו מקום אפל שבאתי
אמרו לי יש תרופה אותה מליון פעמים לקחתי
ומה הפתרון לשגעון הלא סימפתי
שרודף אותי, שורף אותי ולא משאיר בי כל חלקה טובה.
חלקה טובה זה בקבר, קרוב ליד או פה מעבר
לגדר, מאחריה אי אפשר להסתתר, חילול ה' תמיד גובר
וזה מכה בי – מלקות של אש, וזה בוכה בי – אסור לך להתיאש כי-
כל, עוד הנר, דולק – אפשר, להדליק נר אחר
ולא לחיות באפלה, והתיקון יבוא מעצמו בשמחה גדולה.
וגם אז היא שוב חוזרת, כן, אותה השאלה.
לעולם לא מתבוששת, מאלקים ומעצמה.
ותמיד גם את שואלת, מתי גאולה?
ואני כמה כמוך, ליראה ואהבה – לאמונה שלימה.
