לתורה.
בהשראת השיר של קובי אפללו- מה שהלב בחר.
תורה אהובה שלי
בלעדייך אני באמת חסרה.
בכל הניגונים של הלב ובכל הכיוונים של מסע החיים
אני נשארת שלך. או לפחות רוצה להישאר
איתך הלב שמח, איתך הלב חי
אלייך אני תמיד אחזור.
ובלעדייך, בלי מילותייך,
אני לבד, אני ריקה.
ריקה מהאור שלך,
מהטוב שבך שמחזיר למוטב
את החיית אותי
את נתת לי משמעות לחיים
את גילית את האור שבי
את החזרת אותי למוטב ועודך מחזירה
את מיוחדת, אני יודעת
וזה הסוד שמחבר
בינך וביני ובין הקב"ה ובין כל עמ"י.
אנא סלחי לי
תורה אהובה שלי
שלא חיברתי אותך קרוב אל הלב
כי את, מה שהלב שלי בחר
אחרי כל מה שעבר ועובר ויעבור
(זה סוג של זוגיות אחרי הכל....)

