למרות שלא הבנתי את הקשר.
מבוזבז. היה יכול להיות נהדר אם הייתי משתמש בי נכון.
לאו דווקא מיותר לעולם.
גם קצת, אבל לא לזה התכוונתי.
התחושה של המיותר לא היתה קשורה לחלק הראשון אלא לתחומים אחרים.
כלומר, לא לעניין החברתי דווקא. למרות שזה יכול להיות קשור גם לזה מן הסתם.
כל דבר שלא אכפת ממנו הוא פשוט יותר, פחות מורכב, פחות משמעותי.
השורה הזו התייחסה לשורה הראשונה.
כלומר, כשהרגשות על מינון נמוך ופחות אכפת מדברים (למשל קשרים עם אנשים) אז הכל פשוט לך יותר. מבחינת התחושה.
ולא אכפת לך?
בגדול, פחות מהנורמה אני חושב.
אני לא אדם רגשן מטבעי, ובנוסף לאחרונה אומרים לי שאני מודחק (כלומר מדחיק).
להדחיק זה לא תמיד שלילי.
לפעמים זו הדרך שלנו (שלא בידיעה) להגן על עצמנו עד לזמן בו נהיה מסוגלים להתמודד. קרה לי.
אם כי יש יותר ויש פחות. ויש חריגים.
מסכים. הערב יצא לי לדבר על זה שגם מנגנוני הגנה הם חלק מהאופי של האדם, והם לאו דווקא שליליים.
איכשהו אני דווקא מאוד אוהב את האופי הדפוק שלי 😌
זה פחות משנה כמה זה מפריע ביחס לאחרים ויותר כמה זה מפריע ביחס למצב הקיים שלך.
ביחס למצב האפשרי (נורמלי?) שלך.
(ולכן ההשוואה לאחרים, למרות שהיא באמת פחות רלוונטית)
בלי השפעה של מנגנון הגנה, למשל.
כלומר, מנגנוני ההגנה הם טבעיים, לצאת מהם לא.
כן, מנגנוני הגנה הם טבעיים.
אבל הם נוצרים כתגובה להשפעה כלשהי.
(ואז, לפעמים, נצרכת התערבות מלאכותית לצאת מהם)
כך שכל התהליך מתחילתו הוא שינוי מהטבע הפשוט.
אבל בלי קשר אני חושבת שכל המכלול עצמו הוא בסופו של דבר טבעי.
גורם השפעה > פרשנות > תגובה
למה התכוונת בהתערבות מלאכותית?
המכלול טבעי, במובן של לא מלאכותי, אבל לא נורמלי (כלומר: חריגה מהלך הדברים הפשוט).
מלאכותית הכוונה מודעת.
שינוי התנהגותי ו/או תפיסתי מכוון.
בניגוד למנגנון הגנה שנוצר באופן טבעי כתגובה להשפעה חיצונית.
חושבת שזה כן נורמלי, אולי לא אוטומטי.
לדוגמה שהגוף (פיזית) נכנס לטראומה או להלם הוא מתנהג בצורה חריגה לנורמה אך נורמלית למצב החריג.
כשלא מדובר בגוף זה גם נורמלי, פשוט השליטה על כך (בשונה מהגוף) והבחירה אם לפעול גורמת לנו להרגיש שאנחנו חורגים כשזה בעצם הישרדותי.
זה מובן?
אני חושב שאנחנו בעצם מתכוונים לאותו דבר במילים אחרות.
כשהגוף נכנס להלם ואז מגביר את לחץ הדם זה נורמלי, אבל המצב של ההלם (ובעקבותיו לח''ד מוגבר) הוא לא נורמלי.
כשילד חווה חרם ואז הוא מפתח חרדה חברתית ומנגנוני הגנה זה נורמלי, אבל מצב של חרם (ובעקבותיו מנגנוני הגנה) הוא לא נורמלי.
לא נורמלי לא במובן שזה לא קורה במציאות, אלא לא המצב הרגיל.
ובקשר לתחושה; יש לי מה לכתוב ויש לי מה לא אבל מתערבב לי מה שכן ומה שלא.
בקיצור, תחושה טבעית במצבים מסוימים.
לקרוא את השרשורים פה זורק אותי אחורה כמו כף הקלע
וכל כך הרבה דברים שלא אמרתי
לא הייתי מסוגלת בכלל לספר
אלוהים
הלוואי והייתי יכולה להראות לשרה כמה טוב יכול להיות.
(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)
דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.
אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.
