לא ראיתי עוד קרנות השתלמות מחקות אחרות.

אלו הפקדות ראשונות ולא עשרות אלפי שקלים

והם יתנו בסופו של דבר את אותם תשואות?

אין לך כח מיקוח כרגע, תעשה הכי טוב שאת יכול, ובעתיד תעבור

תתקשר אליו

אתה בטח יודע את המספר

0.68%

0.32 במיטב. העברתי איזה 50 אלף אבל גם פחות היה זורם

לילדים שלי עשיתי בחיסכון לכל ילד בחברת אינפנטיני במסלול הלכה ששם נראה לי מחקה מדד אז תבדוק שמה.

א. אם אתה משקיע במניות ולא באג"ח, אתה לא מסתבך כלל עם ריבית

ב. אם אתה משקיע במניות אמריקאיות, אתה עוד פחות מסתבך מכל מיני כיוונים של חילול שבת וכדומה (ברור שיש יהודים באמריקה, אבל זה בטל בשישים לעומת כלל ההשקעה, וממילא אתה מחזיק 0.000000000001% מהחברה ולכן אין לך כל השפעה או אחריות על חילול שבת).

אני לא פוסק כמובן, וממילא לפי הרב שלי (ואם אינני טועה כך פוסקים רובם) אין כל חובה להשקיע במסלול הלכה.

אבל מי שזה חשוב לו, באמת יכול להשקיע במניות בחו"ל וככה לפתור את רוב (אם לא כל) הבעיות.

כבר הבאתי כאן בעבר את תשובת הרב שלי לשאלתי בנושא הזה, אכתוב אותה פעם נוספת:

יש שני הבדלים מרכזיים בין מסלול רגיל למסלול כשר.

א. איסור ריבית:
כאשר רוכשים אג"ח קונצרני, החברה בעצם לווה כסף מהאנשים ומתחייבת להחזירו לאחר זמן מסויים בתוספת ריבית, ואם אין לחברה היתר עיסקה, הדבר אסור מן התורה.
במסלול רגיל, הקרן שיש לאדם עלולה לרכוש עבורו אג"ח קונצרני שאין לו היתר עיסקה.
ואילו במסלול הלכה, לא רוכשים כלל אג"ח קונצרני, אלא רק אג"ח מדינה (כלומר, לווים מהמדינה בריבית, אך המדינה איננה אדם, ולכן אין איסור ריבית). 

ב. בעלות חלקית על חברה שמחללת שבת, וממילא, שותפות בחילול שבת:
כאשר רוכשים מניות בחברה המחללת שבת, הופכים בעצם להיות בעלים על אחוז מסויים מאותה חברה.
במסלול רגיל, הקרן עלולה לרכוש עבור האדם מניות כאלה.
ובמסלול הלכה, לא ירכשו מניות כלל כדי להימנע מבעיה זו (ואין להם את המשאבים לבחון כל חברה בעניין חילול שבת.

ולכן, מסלולי הלכה רוכשים תעודות סל, אג"ח מדינה וכדו', שאין בהם את הבעיות הנ"ל, אך מניבים תשואה פחותה יותר.

לדעת האגרות משה, בעיית הריבית אינה קיימת כאשר לווים מחברה בע"מ, וכן בעלות על מניות מועטות אינה נחשבת לבעלות כלל, שהרי האדם אינו בעל זכות כלשהיא על החלטות החברה.
רוב הפוסקים חלקו על הטענה הראשונה, וקיבלו את הטענה השניה.

מותר מן הדין להשקיע במסלול הרגיל, משום שהטעמים הבאים מצטרפים להקל:
א.
יש ספק אם קופת הגמל וכדו' אכן רכשו אג"ח קונצרני בעייתי (שמא הם בכלל לא רכשו אג"ח קונצרני. שמא הם רכשו, אך החברה היא בבעלותו של גוי. שמא היא בבעלות יהודי, אך יש היתר עיסקא). (תוספת שלי - במסלול מחקה מדד של מניות, אין בכלל אג"ח. 0 אג"ח. פ"א).
ב.
יש מיעוט פוסקים המתירים גם כאשר ידוע שנרכש אג"ח קונצרני בעייתי (האגרות משה וסיעתו).
ג.
מדובר במקרה של הפסד מרובה, שהרי כאשר מדובר בהשקעה ארוכת טווח (פנסיה למשל), ומשקיעים במסלול הלכתי ולא במסלול הרגיל, הרי שהתשואה תהיה נמוכה יותר, והמשמעות היא הפסד גדול מאוד של רווחים, שיבואו לידי ביטוי בגודלה של הקיצבה החודשית בפנסיה.

https://www.hag.co.il/wp-content/uploads/2020/10/%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99.pdf

https://www.moreinvest.co.il/gemel/wp-content/uploads/2020/02/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA.pdf

לפי מה אתה מחליט מה מהודר? לא יודע על עוד

הרי בסופו של דבר זו עקיבה ע"י מדד - אופציות וקרנות סל אין עניין בפיקוח מהודק כמו בכשרות מזון זה השקעות וכל פעולה נרשמת ואפשר לבדוק

כן, ייתכנו פערים משמעותיים בדמי הניהול עבור אותו מוצר פנסיוני, גם בין קופות גמל או קרנות פנסיה באותה קטגוריה. הסיבות לכך הן מגוונות.

בסופו של דבר כולם ישיגו תשואה דומה מאוד, מהסיבה שכולן משקיעות בקרן מחקה מדד s&p500 או עוקבות אחריו בעצמן.

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.

וסלחי לי על הציניות...

אבל פילוסופיית אוטו זה רגליים במיטבה.

הרשת הנפלאה ביותר שהומצאה לשמוט את הקרקע... מתחת לרגליים.

לפעמים גם כאשר רכב אחד הספיק למשפחה קטנה, פתאום רכב אחד (אפילו אם הוא גדול) כבר לא מספיק למשפחה גדולה.

הורה אחד צריך להגיע לעבודה עם הרכב,

ההורה האחר צריך להגיע לעבודה במקום אחר עם הרכב,

או שההורה האחר מפזר 2 ילדים לחוגים כשיש שני תינוקות בבית או שרוצים סתם לבקר את ההורים באמצע היום וכו' וכו'...

אין לי מושג מה הלו"ז שלכם ומה שגרת הנסיעות שלכם, אבל לפני שאתם מוכרים את שלכם - תחשבו טוב האם באמת תסתדרו עם רכב אחד.

לעצם השאלה - לקחת הלוואה מהבנק, בהנחה שאתה לקוח טוב, היא מאוד מאוד פשוטה. אתה נכנס לאפליקציה, לוקח הלוואה של 120 אלף ש"ח למשל, והכסף בחשבון תוך 2 דקות.

אם וכאשר תמכור את הרכב שלך, תוכל לסגור את ההלוואה באותה הקלות שלקחת אותה.

לו יש הסעות ב"ה

אבל אולי באמת נסתדר עם 1 ביום יום, אבל איך ניסע לאירועים משפחתיים, לסבא וסבתא לשבת? 

לא מסובך מדי. תוודאי רק מה תנאי  ההחזר של ההלוואה. מקובל שזה פריים + כמה שתצליחו להשיג.

תשארו עם האוטו ותסתדרו

לא ברור אם נוסעים הרכב מלא פעמיים בחודש או פעמיים בשנה

2 תשכרו רכב לשבוע