היי!
יש לי שאלה חינוכית כבדה שאני מתחבט בה רבות ואשמח לשמוע את תגובתכם/ן (מתנצל מראש על הביטויים)
בילדותי התחנכתי במשפחה דתית חזקה שהדיבור בה היה נקי ומעודן ובכלל זה מיעוט ב"דיבורי שירותים" כמו פיפי,
קקי, טוסיק, וכו'. עד כאן הכל נפלא.
אבל כאן התחילה לה גם סוג של ריאקציה, כיוון שההרחקה מן המילים הללו גרמו לכך שבכל פעם שהם נאמרו בילדותי בכל
פורום שהוא,אפילו הפשוט ביותר כמו- אני מבקשת לשבת על הטוסיק וכו' או תסבן את הטוסיק.
אז הם לא נכנסו מאוזן אחת ויצאו מהשנייה, אלא נכנסו לראש והפריעו, הם גרמו לי לחשוב עליהם. או אפילו אני יקרא לזה תחושת זעזוע.
וכיוון שכך הסתפקתי איך לנהוג בבית, האם להשתמש במילים הללו בחופשיות ובטבעיות ולחסוך את התסביך הזה מהילדים
או לנסות גם לדבר בשפה נקייה יותר ולהתחיל ולהמציא כינויים מכינויים שונים ולהסביר לילדים שאצלנו לא מדברים ככה, ושזה לא יפה ולא מכובד ולא ללמוד מהגננת וכו'.
ובכלל מה אתם חושבים יותר מכובד תחת או טוסיק?
בקיצור אשמח לשמוע איך אתם/ן מתמודדים עם התסביך הזה?, איך אתם נוהגים בבית? ומה בכלל אתם חושבים על הנושא הזה.
) ואז הילד שומע את הסבתא או הגננת ..
. 
