-בהשראת הקינה 'שומרון קול תתן'
ישראל קול תתן: מצאוני עווני, בשמחת התורה נשרפו יישובי,
ותאמר ציון עזבני ה'
צעקה בארי:
כבה אורי
ביתי הפך קברי
דקרו כל עצם מבשרי
צוד צדוני האויב-חולה גם בריא ויהי לאבל כינורי
ענו חטופים:
בארי,הגדיל עוניי מעׇנְיֵךְ,
באבלך-ראית אורך
ואני אור השמש-לא ראיתי לְאֹרֶךְ
במחשכים הושיבני,ואין שולחן עורך
צפד עורי לבשרי-עד הירך
משיבים בני מסיבה:
אל דברו דיבה,בי גדלה הבערה-
נהפל לאבל מחולינו
על ההרים דולקנו,במדבר ארבו לנו
למיגונית באנו כולנו,ולאש ולמוות נתננו.
ענה במרומים,דיין אלמנות ואבי יתומים:
ראיתי את היישובים האדומים, ושביית יהלומים,ואת מסיבת האימים
גדל צערכם כהרים הרמים
היום דברי סתומים
בעתיד יהיו כדברי ניחומים
ובשובי את שיבת ציון הייתם כחולמים
****
ביום השמיני,נגדע מגיני,טבח נורא ואין שני
וביום התשיעי,גדע בחרי,ונשרף בית מקדשי.
ביום השמיני
המוני הגופות,נקבצו חרוטות ושרופות,
באין מקום מצטופפות,דם והפרשות נוטפות,
ושעות רצופות מחכות,להידחף לארונות.
ביום התשיעי
נער וזקן שכבו בחוצות,אסופות אסופות,
עיניהם ניגרות בלא הפוגות,
משתפכים כפגרים בראש כל חוצות.
ביום השמיני
עוללי ישובי הדרום,במשאיות נדחסו, והארץ תהום,
גופותיהם בשקיות קטנות נכנסות עד תום,
נוזלות ומשפריצות, ודמם אדום אדום,
ואין מי שינקום נקמת היתום.
ביום התשיעי
דבק לשון יונק אל חיכו בצמא
שאל לחם,ובאין -אכל אדמה,
נדחף בכלימה לשבי ,ביד רמה.
ביום השמיני
מארבע רוחות עולה הריח,
על זאת חשכו כוכבים וגם ירח,
גופם הטהור במר צורח,
ואל כיסא הכבוד, עולה ריחם ריח ניחוח.
ביום התשיעי
נשרף מזבח הקטורת,
וריח שריפה עלה בכפורת
וריח קודש נכרת, ועלתה בהרת.
ביום השמיני
חדרי הקירור מלאים ספרי תורה,
נהרגו ונשרפו על קדושת השם הנורא,
בענות גבורה שכבו בשורה
וקדושת המקום מה נורא.
ביום התשיעי
רחובות ירושלים מלאים הרוגים
ומחום השמש עיניהם נמוגים
ואין אבנים ואין קירורים
כך גזר עושה אורים גדולים.
ביום השמיני
איברי קדושים מתקבצים כאחד,
פיצוץ וטיל לא יפרידם מאל אחד
גופם מחולק,אך רוחם אחד
ואת אלוהי ישראל מקדישים יחד.
ביום התשיעי
אבלי ציון בוכים בהכרזה
נחמם והשמד כל אומה מבזה
החזר יישובי ישראל לעזה
ויד ביד אל המקדש אוחזה