אוף.

שוב היא.

בטוחה היא מינימום יושבת דרגה מעל כסא הכבוד.

לא, צר לי.

אבל את לא.

ועם איך שאת, לא יודעת מה מגיע לך כבר.

זה בא ברגל כל זה את חושבת.

אם כן, תחשבי שוב.

אם לא, תחשבי למה..

אך, כמה טוב הילדה הזאת עושה בלב.

משו בקול שלה מרפא איזה פצע שעוד לא נפתח.

איזה פלא גדול היא.

עוצמה וקודשה ועונק.

באלי חיבוק ממנה.

באלי חיבוק ממישו שיודע לחבק.

ונמאס לחכות לטוב הזה ולדבר עליו, ואין אפילו רמז קטנטן שהוא יבוא.

שיבוא כבר.

נמאס לחכות לו כל הזמן.

למה שלא יהיה המון טוב וקצת רע?

למה להתקמצן ככ על הטוב?

עד שטוב.

ולמה כל פעם חדש אני כותבת פה.

אוי, אני צריכה ללמוד לסתום.

דחוף

דחוףדחוף.

שיגמר הכאב בטן,

והלילה,

והפחד,

והזכרון.

זה יגמר מתישהו?

(תשתקי פטפטנית.

תפסיקי כבר כאן.

אחכ תתחרטי בגדול.)

כל הדרכים החסומות.

איי, כמה שהדרכים חסומות.

גדר תייל, לא סתם חסימה של חובבנים.

חסימה של רוע,

שמנסה לתקוע אותי.

לחסום.

יפתחו לפנינו.

עוד יפלו מסכי הברזל,

הסוגרים על ליבנו.

הלוואי.

שהלב ירגיש משו, חוץ מכאב.

שיפסיק להיות אטום ככ.

גם הים הגדול הזה יכול הוא להבקע,

אם רק נאמין.

(נמ,מותר לי?

אני בוכה פה.את לא מבינה בכלל כמה כואב לי לקרוא.כי כואב לך.כי כואב לך וככ כואב לי שכואב לך ככה.וגם,כי את כותבת אותי.הכי בעולם.ואני ככ מרגישה ומזדהה את לא מבינה אפילו כמה.באלי שתעני לה ושתדברו..אבלאבל אוליי זה לא הזמן עכשיו.אוליי את צכה רק שקט מכולם ולהיות.רק להיות עם עצמך ולהקשיב,רק לעצמך,רק למה שהכי נכון לך עכשיו.

את יודעת מה אני רק רוצה עכשיו?אני רוצה לחבק אותך.ואת יודעת עד כמה?לא.את לא יודעת.אני רוצה לחבק אותך ככה חזק שאת אפילו לא מתארת.הכי חזק והכי ארוך.פוף.באלי לשבת איתך ולבכות.ולהיות איתך.ולשחרר.את הכל.את כל הלחצים.הכאבים.הנסיונות.ופשוט הכל.לתת לדמעות לרדת.ככה.פשוט ככה.אני רק רוצה לשחרר איתך ולהרפות הכל.הכל.ולשתוק.ואת יודעת?את הכי טובה.הם לא מבינים כלום.הם לא מבינים מה את מרגישה.הם עושים לך כואב אז דיי,הם לא מועילים בשום צורה עכשיו ורק עושים לך בלעעעכס עם ההתנהגות שלהם אז אל תתני להם מקום בתוכך כי הם פשוט לא מבינים.

אז אוקיי,אנחנו לא מושלמים.וקורה,קורה שמאכזבים וטועים אבל מה נעשה שאנחנו ככה?!אנחנו אשמות?לא.כל אחד נולד עם חולשות אחרות.לא טוב להם,שיתמודדו.את זה את.קשה להם לקבל?לפחות ניתן לעצמנו אהבה ונקבל אותנו.העיקר שנבין שאנחנו בסדר,ו,הגיוני שזה יקרה.הכי הגיוני בעויילם.תשתיקי אותם ואל תכניסי תקולות שלהם אלייך.את בסדר.את הכי בסדר.כןכן את.את הכי טובה.ואת משתדלת.את עושה הכל כדי להיות טובה וטעטע רואה אותך.הוא רואה שאת מנסה.הוא רואה.אז דיי, הם לא יגרמו לך להרגיש ככה.הם פשוט לא.את יודעת מי את ואת יודעת שזה לא היה בכוונה אז אל תתני להם להפיל אותך.אללל.למה שהם יגרמו לך להרגיש ככה הא?הא?לא.פשוט לא.את יודעת מי את ואת יודעת כמה את רוצה באמת טוב.אז קורה.טועים לפעמים.אנחנו לא מלאכים אוקי אוקי?אוקי אוקי!וחוצמזה שאנחנו לא מלאכים אז יש לנו גם המון דברים טובים מאוד.בואו נראה גם תדברים הטובים שכן יש לנו.ונשמח בהם.ונחייך אליהם.ונגיד תודה לטעטע עליהם.הם לא יגרמו לך להרגיש רע.הם פשוט לא.שוב,לא טוב להם,שיתמודדו.כי את זה את וככה ה' רצה שתהיי,למרות כל הכאבים והקשיים.

אני רוצה לחבק אותך.חזק חזק.כואבת איתך ככ.וואי.)

((נמ, ואני רוצה לנגן איתך עכשיו תשיר 'משכן'.פוף.באלי להיות ליידך.ורק לחבק.אני אוהבת אותך.ככ ככ.את חזקה.את הכי חזקה.אל תתני להם להפיל אותך.אל תתני להם להפיל אותך.אני אוהבת אותך.פוף פוף.אני רוצה לחבק אותך.ככ.ואני רוצה כבר שתרגישי טוב.טוב באמת.ושיגיעעעע.שיגיע כבר.וואי.יאללה טעטע תושיע.

ו,אני פה.באמת.לכל דבר.מוזמנת ממש ממש אם רוצה.לב.לב גדול גדול ועצום וענק ואין סופי.))

ילדונת

רק להגיד שאני איתך.

אוהבת המון ופה, את יודעת את זה.

חיבוק ממני. חזק חזק.

(אבל אמרנו שכע לא?)

ראיתי את הסטורי שלה

וכן אני מקנאה. מודה בזה.

אני יודעת שחברויות לא נשארות לנצח

אבל דמט באלי את זה שוב

באלי אנשות שהיו איתי בתוך השיט והן היחידות שהיו איתי שם

אולי זה טוב שאין אותן עכשיו

אבל פאק זה נראה שלהן ככ טוב

ולי ככ רע

והן ביחד ונשארו חברות

ואני קצת חסרת חברות כרגע

למה לעזאזל אני מתגעגעת לפעם.

שום טוב לא היה שם. כלום.

אז מה יש לך מפגרת

המילים שלה מהבוקר לא יוצאות לי מהראש

למה זה עדיין משפיע עליי ככ חזק. מה נדפק איתי

ולראות אותו לא עשה לי טוב

ולקרוא את מה שהוא כתב עוד יותר

למה אני כישלון.

באלי לצרוח לאלוהים אבל אני שונאת אותו עכשיו

פאק.

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

I feel like shit

I want to run away to the beach

I want to sleep forever

I don't know

.Fuck

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"