אוף.

שוב היא.

בטוחה היא מינימום יושבת דרגה מעל כסא הכבוד.

לא, צר לי.

אבל את לא.

ועם איך שאת, לא יודעת מה מגיע לך כבר.

זה בא ברגל כל זה את חושבת.

אם כן, תחשבי שוב.

אם לא, תחשבי למה..

אך, כמה טוב הילדה הזאת עושה בלב.

משו בקול שלה מרפא איזה פצע שעוד לא נפתח.

איזה פלא גדול היא.

עוצמה וקודשה ועונק.

באלי חיבוק ממנה.

באלי חיבוק ממישו שיודע לחבק.

ונמאס לחכות לטוב הזה ולדבר עליו, ואין אפילו רמז קטנטן שהוא יבוא.

שיבוא כבר.

נמאס לחכות לו כל הזמן.

למה שלא יהיה המון טוב וקצת רע?

למה להתקמצן ככ על הטוב?

עד שטוב.

ולמה כל פעם חדש אני כותבת פה.

אוי, אני צריכה ללמוד לסתום.

דחוף

דחוףדחוף.

שיגמר הכאב בטן,

והלילה,

והפחד,

והזכרון.

זה יגמר מתישהו?

(תשתקי פטפטנית.

תפסיקי כבר כאן.

אחכ תתחרטי בגדול.)

כל הדרכים החסומות.

איי, כמה שהדרכים חסומות.

גדר תייל, לא סתם חסימה של חובבנים.

חסימה של רוע,

שמנסה לתקוע אותי.

לחסום.

יפתחו לפנינו.

עוד יפלו מסכי הברזל,

הסוגרים על ליבנו.

הלוואי.

שהלב ירגיש משו, חוץ מכאב.

שיפסיק להיות אטום ככ.

גם הים הגדול הזה יכול הוא להבקע,

אם רק נאמין.

(נמ,מותר לי?

אני בוכה פה.את לא מבינה בכלל כמה כואב לי לקרוא.כי כואב לך.כי כואב לך וככ כואב לי שכואב לך ככה.וגם,כי את כותבת אותי.הכי בעולם.ואני ככ מרגישה ומזדהה את לא מבינה אפילו כמה.באלי שתעני לה ושתדברו..אבלאבל אוליי זה לא הזמן עכשיו.אוליי את צכה רק שקט מכולם ולהיות.רק להיות עם עצמך ולהקשיב,רק לעצמך,רק למה שהכי נכון לך עכשיו.

את יודעת מה אני רק רוצה עכשיו?אני רוצה לחבק אותך.ואת יודעת עד כמה?לא.את לא יודעת.אני רוצה לחבק אותך ככה חזק שאת אפילו לא מתארת.הכי חזק והכי ארוך.פוף.באלי לשבת איתך ולבכות.ולהיות איתך.ולשחרר.את הכל.את כל הלחצים.הכאבים.הנסיונות.ופשוט הכל.לתת לדמעות לרדת.ככה.פשוט ככה.אני רק רוצה לשחרר איתך ולהרפות הכל.הכל.ולשתוק.ואת יודעת?את הכי טובה.הם לא מבינים כלום.הם לא מבינים מה את מרגישה.הם עושים לך כואב אז דיי,הם לא מועילים בשום צורה עכשיו ורק עושים לך בלעעעכס עם ההתנהגות שלהם אז אל תתני להם מקום בתוכך כי הם פשוט לא מבינים.

אז אוקיי,אנחנו לא מושלמים.וקורה,קורה שמאכזבים וטועים אבל מה נעשה שאנחנו ככה?!אנחנו אשמות?לא.כל אחד נולד עם חולשות אחרות.לא טוב להם,שיתמודדו.את זה את.קשה להם לקבל?לפחות ניתן לעצמנו אהבה ונקבל אותנו.העיקר שנבין שאנחנו בסדר,ו,הגיוני שזה יקרה.הכי הגיוני בעויילם.תשתיקי אותם ואל תכניסי תקולות שלהם אלייך.את בסדר.את הכי בסדר.כןכן את.את הכי טובה.ואת משתדלת.את עושה הכל כדי להיות טובה וטעטע רואה אותך.הוא רואה שאת מנסה.הוא רואה.אז דיי, הם לא יגרמו לך להרגיש ככה.הם פשוט לא.את יודעת מי את ואת יודעת שזה לא היה בכוונה אז אל תתני להם להפיל אותך.אללל.למה שהם יגרמו לך להרגיש ככה הא?הא?לא.פשוט לא.את יודעת מי את ואת יודעת כמה את רוצה באמת טוב.אז קורה.טועים לפעמים.אנחנו לא מלאכים אוקי אוקי?אוקי אוקי!וחוצמזה שאנחנו לא מלאכים אז יש לנו גם המון דברים טובים מאוד.בואו נראה גם תדברים הטובים שכן יש לנו.ונשמח בהם.ונחייך אליהם.ונגיד תודה לטעטע עליהם.הם לא יגרמו לך להרגיש רע.הם פשוט לא.שוב,לא טוב להם,שיתמודדו.כי את זה את וככה ה' רצה שתהיי,למרות כל הכאבים והקשיים.

אני רוצה לחבק אותך.חזק חזק.כואבת איתך ככ.וואי.)

((נמ, ואני רוצה לנגן איתך עכשיו תשיר 'משכן'.פוף.באלי להיות ליידך.ורק לחבק.אני אוהבת אותך.ככ ככ.את חזקה.את הכי חזקה.אל תתני להם להפיל אותך.אל תתני להם להפיל אותך.אני אוהבת אותך.פוף פוף.אני רוצה לחבק אותך.ככ.ואני רוצה כבר שתרגישי טוב.טוב באמת.ושיגיעעעע.שיגיע כבר.וואי.יאללה טעטע תושיע.

ו,אני פה.באמת.לכל דבר.מוזמנת ממש ממש אם רוצה.לב.לב גדול גדול ועצום וענק ואין סופי.))

ילדונת

רק להגיד שאני איתך.

אוהבת המון ופה, את יודעת את זה.

חיבוק ממני. חזק חזק.

(אבל אמרנו שכע לא?)

למה זה מרגיש כמו בית

פתאום אני קולטת את כל הרמזים האלו

וכל האמירות

והניסיונות

וזה לא יכול להיות סתמי

לא יכול

אבל מה אני עושה עם זה

מה 

אני מפחדת

איך שומרים עלי בתוך זה

מה עושים עם כל זה

בוא

עזוב הכל

כלום לא משנה

פשוט תביא חיבוק

תן להרגיש אותך

שמישהו יעצור את הקרוסלה הזאת

פוס משחק

אני רוצה לרדת

אני לא ורצה לשחק בזה יותר

תנו לי לרדת

אני רוצה אחר

רוצה חדש

רק שיהיה לי טוב

להרגיש את חום הגוף

את המגע

הריח

הנשימות השקטות

הביטחון

הנינוחות

לא צריכה כלום יותר

רק לשים ראש

לשמוע איך כל העולם נכבה

ואין כלום יותר חוץ משנינו

וטוב לי

פשוט טוב

הלוואי שיכולתי

רק לשים את הראש ולהתחפר בחיבוק הזה

הלוואי

אולי

ואני יודעת שהכל ירגע והכל יהיה קל יותר אם רק יהיה חיבוק

אם רק יהיה אפשר לשים ראש ולנשום ביחד

ומה עושים עם הפער בין הרצוי למצוי

אני יודעת את זה

מרגישה את זה עמוק בעצמות

המגע הזה חסר

ומה זה בעצם

זה כלום

זה רק להרגיש את הלב פועם

זה רק להיות ביחד

רק לדעת שיש איפה להניח את הראש

לשחרר הכל

ופשוט להיות

ואני רואה את זה במבט שלך ויודעת שזה לא רק אני

אני רואה את הצורך

את הכמיהה

את הנואשות

הידיעה הזאת שזה יפתור הכל

והכל יהיה טוב יותר

מה עושים עם זה

מה

אלוהים

למה

😭

אני רואה את החיפוש והצורך

ואני יודעת שיש איך לעזור ולפתור הכל

רק לשבת קרוב

רק להניח ראש

לא חייב חיבוק

רק לגעת

רק להרגיש

מה עושים עם זה

מה

מה

מה יהיה בסוף

זה כואב לי בגוף האדם הגעגוע הזה

מה צריך יותר מכתף

המבט האבוד הזה

הכאב

הצעקה הזאת של בואי תצילי אותי

הציפיה הזאת בעיניים

זה תופס אותי חזק

זה נוגע בי בנקודות הכי עמוקות ועדינות

לא מפקירים פצוע בשטח

אני רואה את הכאב בעינים

אני רואה את זה

אני רוצה

ככ רוצה

רק להניח את היד

רק לנשום ביחד

מה צריך יותר מזה מה

למה אלוהים

למה

עד מתי

מה עושים עם זה

זה כואב בכל חלק בגוף

המבט הזה עוד יהרוג אותי

הציפייה הזו בעינים

ואני לא יודעת מה לעשות איתה

איך אפשר לעזור?

להיות שם?

להקל?

מה רוצים ממני בעצם?

הלוואי שהיה אפשר לפתור הכל בחיבוק

לא צריך מילים, רק לשים ראש

מתחת לכל המריבות והמילים יש רצון לקשר

בוא נעצור את זה כאן

לא צריך לבזבז מילים

אפשר פשוט לשתוק ולהניח ראש ולהרגיש את זה בגוף ולדעת שהכל בסדר

כשאנחנו ביחד הכל קטן עלינו

אני לא יכולה לאהוב אותך

זה מסוכן מדי

והכי קשה שאני לא יודעת מה אצלך

זה גם מרגיש אותו דבר?

גם בוכה בלילה מגעגוע וכאב ואהבה נכזבת?

גם לך כואב בכל הגוף?

גם אצלך יש געגוע וצורך שצועקים בכל תא ותא?

גם אצלך לשים ראש זה פיתרון להכל?

מה נעשה עם זה?

איך זה יגמר?

זה יגמר? 

הריח שלך שתופס אותי בכל מקום

הלב שכואב ומחפש

אלוהים זה כואב לי

זה כבד לי

זה יותר מדי

הבלבול הזה

המבוכה

הכמיהה

מה את שמחה על הגרמים האלו מה

מטומטמת חולה

לראות את זה אתמול עשה לא טוב בלשון המעטה

גאדדדד איזה ניסיונות אתה מביא לי אה

שכחתי בכלל שהייתה אמורה להיות היום שקילה

והיא הזכירה וישר זה הכיווץ הזה בבטן

אלוהים האם מתישהו זה יעבור

האם הרצון לצמצם את עצמי כל כך עד שכבר אין אותי יעבור מתישהו

האם יש רפואה לדבר החולה הזה

אנה תעזבי אותי לנפשי אני מתחננת

שונאת אותך

לכי ממני פליז

נכנעתי. פשוט נכנעתי.

אין לי כח אליי יותר אין

היא אמרה לי, אבל את לא עושה את זה

ואז עשיתי את זה. מטומטמת. אין מילה אחרת.

אם אני אספר יהיה רע מאוד

מה עושים

טאטע תציל אותי ממני

הריגוש

הנגיעה באסור

הליהטוט הזה

נוגע לא נוגע

רק אל תשכחי את עצמך

אל תשכחי

זה מרגש

זה מנחם

זה מרגיע

את מרגישה עטופה

את מרגישה בטוחה

אבל

את בטוחה? 

אל תשכחי את הגבולות שלך

אל תשכחי אותך

מותר לך

תשמרי עלייך

אף אחד אחר לא יעשה את זה