כי להיות אמא צעירה זה ממש כייף ונחת אדיר,

ואם אני מסתכלת קדימה להיות סבתא צעירה 

וחזקה זה ממש מדהים,

זה יותר עניין נפשי של בגרות מאשר עניין של זמן.

יש כאלה שלוקח להם הרבה זמן.

יש כאלו שצריכים להשלים כל מיני חלקים שפספסו

ויש כאלה שמספיק בוגרים בגיל צעיר. 

אם זה מתנגש עם שירות צבאי קרבי משמעותי - זה לא עניין של הגיל עצמו אלא להספיק משהו אחר.

הגיוני לדחות עקב שירות לאומי/צבאי

אמנם צעירים לא גיבשו דעה וכו' וכו'

אבל לדעתי זה דווקא מה שעוזר להם לבוא לזוגיות עם התלהבות, אהבה, ונכונות להתגמש כלפי השני

שיש לך עמדה ברורה ומוצקה ובכל זאת אתה יודע להקשיב.

אם אין לך עמדה ברור שתקשיב, זאת לא חוכמה מיוחדת.

אם אני מסכים למה שאתה אומר אני לא בהכרח מכיל אותך, יכול להיות שאני מכיל את עצמי.

כל הקטע זה לחפש את האמת, מקסימום הם יגבשו דעה ביחד.

לא צריך לסבך את החיים כדי לצאת גיבור וחכם.. זה לא חכמה בכלל.

אל תדאג בהמשך החיים גם ככה יהיו להם חילוקי דעות והתמודדויות.

זה לדעתי בדיוק הבעיה של מבוגרים שהם באים כבר קשים עם דעה ואז הם צריכים להכיל במאמץ,

בזמן שצעיר מתגמש בקלות.

דיברתי באופן נקודתי לגבי מה נקרא הכלה.

ברגע שאני חסר עמדה אולי יהיה לי יותר קל לקבל עמדה אחרת. נכון. 

אבל אין פה את תכונת ההקשה והככלה שהיא החשובה.

אבל התכונה הממש טובה ונצרכת בזוגיות - תכונת ההקשבה וההכלה - נמדדת בעיקר מתי שיש סתירות.

יכול להיות זוג צעיר שאין לו מידת הקשבה וענווה אחד כלפי השני ולא משנה כמה הם לא מגובשים - זה לא יעבוד.

ויכול להיות זוג מבוגר שלכל אחד יש כבר קילומטרג' שלם של דעות ומחשבות אבל הם מקשיבים ומכילים אחד את השני זה יעבוד.

אני חושב שגיבוש עמדה הוא דבר חיובי.

כדאי לעודד את תכונת הענווה בלי קשר לגיבוש העמדה.

מסכים שלא צריך להכנס מראש לפערים מיותרים, אך זה לא הדיון פה.

אם הם התחנכו בבית עם מידות טובות נשאר לבנות את זה יותר ויותר.

לא צריך לחכות שיהיה להם רקורד של ויכוחים ששלטו בעצמם כדי להגיד "רק עכשיו אני יכול להתחתן"

תכלס? רוב (או כל) הנשואים אומרים שרק אחרי החתונה מתחילה העבודה, 

אם גיבשת דעה זה לא אומר שיש לך תכונה של סבלנות 

פשוט לא אהבתי את הצגת חוסר דעה/עמדה כיתרון.

אני לא חושב שזה יתרון בשום מצב.

כי מי שגיבש דעה זה לא הופך אותו ליותר סבלן,  לדעתי זה רק הופך אותו ליותר מתקשה להכניס עוד מישהו לחיים שלו. והרי בכלל לא בטוח שהוא צודק בדעה שהוא גיבש, בין כך תצטרך לבדוק את הדעה שלך אם היא נכונה.

הם לעומת זאת מתחברים מהר ואח"כ מבררים את האמת ביחד, כמו שאמרתי

או מתגמשים.  

יכולה להיות עמדה סופר יציבה וסופר מגובשת ובכל זאת אני יוכל להקשיב ואם צריך גם להפוך את עמדתי.

העיקר זה לבנות את מידת הענווה. זה עיקר העיקרים.

אם יש את זה - לא משנה עמדות מגובשות ומוצקות יש - אפשר לדבר.

אם אין את זה - כל סטייה קטנה תוביל לפער.

חסרון בדעת הוא חסרון נקודה.

ענווה זה יתרון.

לא צריך לערב בין השתיים.

גם לבחור הצעיר יכול להיות שיש ענווה. 

ענווה זה לא בכוונה לגבש דעה ואז להילחם עם עצמך להקשיב לאישתך או לאחר. 

זה לוותר בכל מיני מצבים- גם גשמיים, או גם דעה של צעיר מול דעתו צעיר אחר,

ומן הסתם היו לו זמנים שהוא היה צריך לוותר, הוא לא רובוט יש לו צרכים וקורה שיש ניגוד אינטרסים.

עם דעה או בלי דעה שניהם יצטרכו לעבוד על ענווה באותה מידה..

בעמדה של ענווה,

רק תיקון קל - מי שנמצא בעמדת ענווה אינו צריך להאבק על להקשיב על אף שהוא חושב אחרת, זה פשוט קורה לו.

לגבי התיקון, אני לא בטוח שזה נכון.  אולי בדרגה ממש גבוהה?

בכל אופן, אני מדבר על אדם שכרגע במהלך של עבודה עצמית לא כבר צדיק.

צריך ללכת, היה נעים לשוחח המשך ערב נעים

לפעמים קל להשתחרר מהאגו ולהקשיב ולפעמים קשה.

ככה זה לכל בנאדם.

ברמות שונות.

הם יותר גמישים לשינוי

אסביר.

לבעיה יש שתי פנים. פן אחד - הנער עלול לעשות החלטה לא נכונה מצד זה שהוא לא יודע עדיין כמה אחריות זה נישואין, הוא לא יודע איך לבחור אישה כמו שצריך, וכו'. זו הבעיה מבחינת הקוגניציה - חסר לו ידע לצורך קבלת ההחלטות שהוא עומד לבצע.

אבל הבעיה הגדולה יותר, היא הפן המטא קוגנטיבי של העיוורון שלו. כלומר - הוא אפילו לא מודע לחוסר הידע שלו במידה מספקת בשביל לנסות לבחון כמו שצריך את הדילמות העומדות בפניו תוך הנחה שהידע שלו חלקי. הוא בטוח שהוא נכנס להחלטה מודעת , בה הבחירה הנכונה בעיניו לא תשתנה עם השתנות הידע שבידיו ותבניות החשיבה שלו, ולכן לא יודע להזהר ממוקשים. וזו בעיה אמיתית.

לפעמים כן, ולפעמים לא.

״אין שכל - אין דאגות״
ואכן, השכל (המח) מסיים את ההתפתחות שלו רק בגיל 25.

קודם כל אני בעד שכל אחד יעשה מה שמתאים לו. אני לא חושבת שיש פה עניין של טוב ולא טוב. לכל אחד מתאים משהו אחר.. (וצריך גם לזכור שלא הכל תלוי בנו לגבי גיל החתונה)

אני אישית לא רציתי לצאת בגיל מאוד צעיר (למרות שבתכל'ס הגיל בו התחלתי לצאת הוא צעיר..)

מכמה סיבות- קודם כל אני חושבת שמבחינת לימודים גבוהים, הרבה יותר קל שאת נשואה ואת לקראת סוף התואר\ בסוף, מאשר להתחיל לימודים ולעבור את השנים האלה עם הריונות ותינוקות. (לא שזה בלתי אפשרי אבל יותר קשה..אני כן בעד שאם זה קורה אז כדאי לחכות עם ילדים, אבל זו רק דעתי)

סיבה נוספת- לרוב שבחור מתחתן בגיל צעיר הוא מתגייס רק אחרי החתונה, לפעמים שכבר יש ילד.. וזה מבאס בעיני.. הכרתי הרבה צעירות שהתחתנו ולבעל נשאר עוד שנה לפחות בצבא, והן פשוט חיו לבד..אז אם אפשר להימנע ממצב כזה, כדאי לדעתי. 

מבחינה כלכלית- אצל רוב הזוגות הצעירים, האישה בדר'כ לומדת והבעל בצבא\ ישיבה. אז נכון שמסתדרים, ולפעמים ההורים עוזרים ועובדים פה ושם.. אבל בעיני יותר אידיאלי להתחתן שיש לפחות לאישה מקצוע ביד, והבעל כבר אחרי ישיבה\ צבא ופניו ללימודים גבוהים. בסוף כל מקרה לגופו, ויש בחורים שממשיכים הרבה שנים בישיבה, אבל כן שיהיה איזה כיוון כלכלי, ולא העיקר להתחתן ולא לפרנס...

וגם סתם להספיק עוד דברים לפני שמתחתנים... אבל שוב לא הכרחי לכולם. 

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.