כי להיות אמא צעירה זה ממש כייף ונחת אדיר,

ואם אני מסתכלת קדימה להיות סבתא צעירה 

וחזקה זה ממש מדהים,

זה יותר עניין נפשי של בגרות מאשר עניין של זמן.

יש כאלה שלוקח להם הרבה זמן.

יש כאלו שצריכים להשלים כל מיני חלקים שפספסו

ויש כאלה שמספיק בוגרים בגיל צעיר. 

אם זה מתנגש עם שירות צבאי קרבי משמעותי - זה לא עניין של הגיל עצמו אלא להספיק משהו אחר.

הגיוני לדחות עקב שירות לאומי/צבאי

אמנם צעירים לא גיבשו דעה וכו' וכו'

אבל לדעתי זה דווקא מה שעוזר להם לבוא לזוגיות עם התלהבות, אהבה, ונכונות להתגמש כלפי השני

שיש לך עמדה ברורה ומוצקה ובכל זאת אתה יודע להקשיב.

אם אין לך עמדה ברור שתקשיב, זאת לא חוכמה מיוחדת.

אם אני מסכים למה שאתה אומר אני לא בהכרח מכיל אותך, יכול להיות שאני מכיל את עצמי.

כל הקטע זה לחפש את האמת, מקסימום הם יגבשו דעה ביחד.

לא צריך לסבך את החיים כדי לצאת גיבור וחכם.. זה לא חכמה בכלל.

אל תדאג בהמשך החיים גם ככה יהיו להם חילוקי דעות והתמודדויות.

זה לדעתי בדיוק הבעיה של מבוגרים שהם באים כבר קשים עם דעה ואז הם צריכים להכיל במאמץ,

בזמן שצעיר מתגמש בקלות.

דיברתי באופן נקודתי לגבי מה נקרא הכלה.

ברגע שאני חסר עמדה אולי יהיה לי יותר קל לקבל עמדה אחרת. נכון. 

אבל אין פה את תכונת ההקשה והככלה שהיא החשובה.

אבל התכונה הממש טובה ונצרכת בזוגיות - תכונת ההקשבה וההכלה - נמדדת בעיקר מתי שיש סתירות.

יכול להיות זוג צעיר שאין לו מידת הקשבה וענווה אחד כלפי השני ולא משנה כמה הם לא מגובשים - זה לא יעבוד.

ויכול להיות זוג מבוגר שלכל אחד יש כבר קילומטרג' שלם של דעות ומחשבות אבל הם מקשיבים ומכילים אחד את השני זה יעבוד.

אני חושב שגיבוש עמדה הוא דבר חיובי.

כדאי לעודד את תכונת הענווה בלי קשר לגיבוש העמדה.

מסכים שלא צריך להכנס מראש לפערים מיותרים, אך זה לא הדיון פה.

אם הם התחנכו בבית עם מידות טובות נשאר לבנות את זה יותר ויותר.

לא צריך לחכות שיהיה להם רקורד של ויכוחים ששלטו בעצמם כדי להגיד "רק עכשיו אני יכול להתחתן"

תכלס? רוב (או כל) הנשואים אומרים שרק אחרי החתונה מתחילה העבודה, 

אם גיבשת דעה זה לא אומר שיש לך תכונה של סבלנות 

פשוט לא אהבתי את הצגת חוסר דעה/עמדה כיתרון.

אני לא חושב שזה יתרון בשום מצב.

כי מי שגיבש דעה זה לא הופך אותו ליותר סבלן,  לדעתי זה רק הופך אותו ליותר מתקשה להכניס עוד מישהו לחיים שלו. והרי בכלל לא בטוח שהוא צודק בדעה שהוא גיבש, בין כך תצטרך לבדוק את הדעה שלך אם היא נכונה.

הם לעומת זאת מתחברים מהר ואח"כ מבררים את האמת ביחד, כמו שאמרתי

או מתגמשים.  

יכולה להיות עמדה סופר יציבה וסופר מגובשת ובכל זאת אני יוכל להקשיב ואם צריך גם להפוך את עמדתי.

העיקר זה לבנות את מידת הענווה. זה עיקר העיקרים.

אם יש את זה - לא משנה עמדות מגובשות ומוצקות יש - אפשר לדבר.

אם אין את זה - כל סטייה קטנה תוביל לפער.

חסרון בדעת הוא חסרון נקודה.

ענווה זה יתרון.

לא צריך לערב בין השתיים.

גם לבחור הצעיר יכול להיות שיש ענווה. 

ענווה זה לא בכוונה לגבש דעה ואז להילחם עם עצמך להקשיב לאישתך או לאחר. 

זה לוותר בכל מיני מצבים- גם גשמיים, או גם דעה של צעיר מול דעתו צעיר אחר,

ומן הסתם היו לו זמנים שהוא היה צריך לוותר, הוא לא רובוט יש לו צרכים וקורה שיש ניגוד אינטרסים.

עם דעה או בלי דעה שניהם יצטרכו לעבוד על ענווה באותה מידה..

בעמדה של ענווה,

רק תיקון קל - מי שנמצא בעמדת ענווה אינו צריך להאבק על להקשיב על אף שהוא חושב אחרת, זה פשוט קורה לו.

לגבי התיקון, אני לא בטוח שזה נכון.  אולי בדרגה ממש גבוהה?

בכל אופן, אני מדבר על אדם שכרגע במהלך של עבודה עצמית לא כבר צדיק.

צריך ללכת, היה נעים לשוחח המשך ערב נעים

לפעמים קל להשתחרר מהאגו ולהקשיב ולפעמים קשה.

ככה זה לכל בנאדם.

ברמות שונות.

הם יותר גמישים לשינוי

אסביר.

לבעיה יש שתי פנים. פן אחד - הנער עלול לעשות החלטה לא נכונה מצד זה שהוא לא יודע עדיין כמה אחריות זה נישואין, הוא לא יודע איך לבחור אישה כמו שצריך, וכו'. זו הבעיה מבחינת הקוגניציה - חסר לו ידע לצורך קבלת ההחלטות שהוא עומד לבצע.

אבל הבעיה הגדולה יותר, היא הפן המטא קוגנטיבי של העיוורון שלו. כלומר - הוא אפילו לא מודע לחוסר הידע שלו במידה מספקת בשביל לנסות לבחון כמו שצריך את הדילמות העומדות בפניו תוך הנחה שהידע שלו חלקי. הוא בטוח שהוא נכנס להחלטה מודעת , בה הבחירה הנכונה בעיניו לא תשתנה עם השתנות הידע שבידיו ותבניות החשיבה שלו, ולכן לא יודע להזהר ממוקשים. וזו בעיה אמיתית.

לפעמים כן, ולפעמים לא.

״אין שכל - אין דאגות״
ואכן, השכל (המח) מסיים את ההתפתחות שלו רק בגיל 25.

קודם כל אני בעד שכל אחד יעשה מה שמתאים לו. אני לא חושבת שיש פה עניין של טוב ולא טוב. לכל אחד מתאים משהו אחר.. (וצריך גם לזכור שלא הכל תלוי בנו לגבי גיל החתונה)

אני אישית לא רציתי לצאת בגיל מאוד צעיר (למרות שבתכל'ס הגיל בו התחלתי לצאת הוא צעיר..)

מכמה סיבות- קודם כל אני חושבת שמבחינת לימודים גבוהים, הרבה יותר קל שאת נשואה ואת לקראת סוף התואר\ בסוף, מאשר להתחיל לימודים ולעבור את השנים האלה עם הריונות ותינוקות. (לא שזה בלתי אפשרי אבל יותר קשה..אני כן בעד שאם זה קורה אז כדאי לחכות עם ילדים, אבל זו רק דעתי)

סיבה נוספת- לרוב שבחור מתחתן בגיל צעיר הוא מתגייס רק אחרי החתונה, לפעמים שכבר יש ילד.. וזה מבאס בעיני.. הכרתי הרבה צעירות שהתחתנו ולבעל נשאר עוד שנה לפחות בצבא, והן פשוט חיו לבד..אז אם אפשר להימנע ממצב כזה, כדאי לדעתי. 

מבחינה כלכלית- אצל רוב הזוגות הצעירים, האישה בדר'כ לומדת והבעל בצבא\ ישיבה. אז נכון שמסתדרים, ולפעמים ההורים עוזרים ועובדים פה ושם.. אבל בעיני יותר אידיאלי להתחתן שיש לפחות לאישה מקצוע ביד, והבעל כבר אחרי ישיבה\ צבא ופניו ללימודים גבוהים. בסוף כל מקרה לגופו, ויש בחורים שממשיכים הרבה שנים בישיבה, אבל כן שיהיה איזה כיוון כלכלי, ולא העיקר להתחתן ולא לפרנס...

וגם סתם להספיק עוד דברים לפני שמתחתנים... אבל שוב לא הכרחי לכולם. 

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי