אני מבינה את הדילמה של בחירת מקצוע VS חתונה 

אבל חשוב שתזכור שמה שבעיקר חשוב זה לבחור מקצוע שאתה אוהב, שיספק אותך 

שתרצה לקום אליו בבוקר ב 40 שנה הקרובות 

מה עוד חשוב? 

זה האחריות שלך. 

אבל כדאי לדעת שהרבה מהסטודנטים גם בתארים קשים מתחתנים ואפילו נולדים להם ילדים 

אני מבינה את הפחד אבל כדאי שתנסה לפרק אותו לגורמים : האם תהיה לי עזרה כלכלית לשלם על התואר? מה היכולות הלימודיות שלי ? האם אני רוצה מקצוע שמותאם ליכולותיי? האם אקבל עזרה במהלך התואר? האם אני מוכן לעבוד בלילות במידת הצורך? מה יקרה אם אצטרך לפרוס את התואר?

בסוף הרבה בנים ובנות בגיל הזה נמצאים בשלב שלך ומצליחים לשלב בין חתונה (ואפילו ללדת ילדים) ותוך כדי לעשות תארים אינטנסיביים 

דבר נוסף - הייתי מפרידה את הנדסה ומדעי המחשב מרפואה, כאשר רפואה דורש הרבה יותר שנים והרבה יותר "הקרבה" משני בני הזוג לאורך זמן בלי קשר ללימודים . 

בהנדסה ומדעי המחשב מכירה לא מעט בנים ובנות שהתחתנו לפני התואר הראשון , ובמהלכו כולל ללדת ילדים וצלחו את התארים בהצלחה והצטיינות תוך תעדוף משימות ביום יום 

אני חושבת שכדאי לבחור מקצוע שאוהבים, שתשמח לקום אליו בבוקר , שיספק אותך ויתן לך תחושת משמעות 

שאר הפרמטרים יסתדרו.. כמו שאמרת אין לדעת מה יקרה 

ובעז"ה שתמצא גם את בחירת ליבך ותלמד לג'נגל בין כל המשימות 

בהצלחה רבה בבחירה

(אגב- ממליצה ללכת ליעוץ מקצועי, אם אתה גר במרכז יש לי אחד מומלץ מאוד) 

אבל מבחינת התואר - הרבה נשואים פשוט מחלקים את התואר על יותר זמן (חמש שנים לדוגמה) ואז הם יכולים לעבוד מספיק כדי להחזיק את הבית. ברור שהבית משלם מחיר, אבל מעטים האנשים שיכולים לשבת ברוגע בשנה הראשונה בלי שום טרדות כלכליות

מכירה באופן אישי לא מעט סטודנטים נשואים (וגם כאלה עם ילדים) שלמדו תארים כאלה. חלקם פרשו את התואר על פני יותר שנים.

אבל תחשוב על זה שבטווח הארוך, ההשקעה הזאת מאוד משתלמת מבחינה כלכלית, ובמיוחד אם אתה מתכנן להקים משפחה גדולה.

מקשרת לך לקישור שפתחתי לפני כמה זמן על שאלה דומה, ויש שם דברים שאנשים כתבו שאולי יעזרו להתלבטות שלך:

לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלי - לקראת נישואין וזוגיות

בקיצור - קודם כל, תבחן כל נושא לגופו בלי להשוואות בניכם - חתונה דייטים וכולי מצד אחד ותואר עמוס מצד אחר.

אחרי שתגיע למה שידך מגיעה בכל נושא - תשווה בניהם ותראה מה כדאי.

סביר להניח שאתה תתקע בשלב מסויים בירור על כל נושא בפנ"ע - כי עד שאתה לא מתחיל משהו - אתה לא יודע איך זה (חתונה דייטים וגם תואר).

וזורק לך שתואר זאת לא חתונה קטולית. אם לעצור, אפשר לפרוס... אתה יכו לבדוק את האפשרויות הללו בצורה פרקטית.

הייתי ממליץ לך בצורה בלתי אחראית לא לשים פס על העתיד והתחיל תואר שתיההי מרוצה ממנו.

תדמיין, אתה יכול לחזור הביתה לאישתך שאתה אחרי יום מוצלח עם סיפוק וכולי ואתה יכול לחזור אליה אחרי יום מעפן...

תלוי מאד בתחום, אבל נצייר מקרה מאד מופשט.

שכר שעתי של סטודנט יכול להיות 60% משכר שעתי של משרה מלאה

אם נניח שאתה עובד פחות שעות  -שהרי אתה בלימודים, יוצא שהשכר שלך יהיה משהו כמו 40% מהשכר שלך אחרי הלימודים.

עכשיו נניח שאתה לומד שלש שנים והמשכורת אחרי תואר היא 10,000 לחודש, כך שבשנה הרביעית תקבל 120,000

החלטת ללמוד ארבע שנים, ובשתיים האחרונות לעבוד.

המשכורת שלך תהיה 4,000 לחודש למשך שנתיים, בסך הכל 95,000

יש גם 10,000 של שכר לימוד, אבל מצד שני שנתיים של נסיון חלקי יכולות להיות משמעותיות יותר משנה של נסיון מלא, אז נקזז שנות נסיון בשכר לימוד.

רק לצורך ההמחשה, תשווה את זה לאפשרות שלקחת הלוואה בריבית (תבדוק איזה ריבית יכולה להיות...) לצורך מחיה בשנה #3, בלי לעבוד, ובשנה #4 עבדת במשרה מלאה.

שווה לבדוק, לשים מספרים שאתה מכיר כנכונים במקום המספרים שהמצאתי, ולראות מה יוצא.

*אין לראות באמור ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא*

אתם לא באמת רוצים ייעוץ שלי בשאלות פיננסיות.

------

וכמובן:

אתה לא צריך להחליט בתחילת התואר אם לפרוס אותו.

יכול להיות שהתואר ייפרס בלי מאמץ מצידך

יש כמובן המון שיקולים נוספים

יש המון אירועים לא צפויים - כמה זמן לוקח למצוא עבודה

אם אתה מרוויח הרבה בשנה אחת וכלום בשנה אחרת, אתה משלם מס גבוה יותר מאשר אם אתה מרוויח קצת כל שנה

והסבתא הפולנית בכלל חחח

זה תלוי במיליון משתנים אישיים.

זה בין העניינים שצריך לחשב שבצורה מאוד מאוד קרה ועניינית.

הוצאות -

הוצאות חתונה (בדר"כ הורים על הכל)

הוצאות ראשוניות אחרי החתונה (ריהוט דירה ואנערף)

הוצאות בשותף בתור זוג צעיר (אתה יכול לדעת רק אחרי שאתה יודע מי השותפה שלך, יכול להיות שהיא סטודנטית, יכול להיות שהיא כבר עובדת שנתיים במקצוע) 

הכנסות -

אפשר לעבוד בשבתות?

אפשר לעבוד בלילות? משהו?

האישה עובדת?

לפרוס תארים, מאחר וחשוב מאוד ניסיון מעשי. יש כלמיני משרות שדורשות יתרה של ארבעה סמסטרים למשל (בהנחה ולא מצליחים לשמור על אותו עומס)  . 

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי