לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלילגיטימי?

(או עם מישהו שלומד\עובד במקצוע עם הכנסה מועטה. אולי אם אבא שלו רוטשילד)...

 

במילים אחרות, 

כשחושבים על הקמת בית ומשפחה, יש גם עניין של שיקול כלכלי.

אני לא רוצה לחיות בדוחק כלכלי.

ברור לי שיש מרחב בין עוני לבין עשירות, לא מחפשת לנסוע בלמבורגיני, רוצה לסגור את החודש + לחסוך בעז"ה לאירועים עתידיים וכו'. להיות עם ראש מעל למים, אפילו בקורונה. לא לרדת מרמת החיים שאני רגילה אליה.

לא רוצה שכל עול הפרנסה יפול עליי.

הקמת בית ומשפחה זה סוג של עסקה כלכלית, ואני מחפשת מישהו שיענה גם על הפן הזה.

 

 

אני יודעת שמזונותיו של אדם קצובות משנה לשנה. אבל אני מאמינה גם בהשתדלות שלנו, ועבודה סוציאלית הוא מקצוע מאוד לא מתגמל לעומת השעות וההשקעה הנפשית הדרושה.

עובדים סוציאליים עושים עבודה מדהימה. זו עבודה שהיא סטריאוטיפית לאישה, ולכן גבר שבוחר לעשות זאת זה נראה לי מעיד משהו על האופי שלו (לחיוב).

 

האם נראה לכם הגיוני לפסול הצעה על סמך מקצוע\לימודים לקראת מקצוע?

כלומר, לא מדובר בהתלבטות בין בחור שהוא בעל מידות טובות, דוס כמו שאני מחפשת, יש לנו דיבור משותף והוא עובד סוציאלי לעומת בחור אחר שעל הנייר עונה על מה שאני מחפשת אבל בפועל אין לנו שום דיבור. אני שואלת כאן באופן כללי, כגישה לחיים - איזה מקום נותנים לשיקול הכלכלי? (ואני מדגישה עובד סוציאלי, לא בחירה בחיי אברכות).

לגיטימי, אבל לפעמים עדיף שלאultracrepidam

כל שיקול שהוא אמיתי הוא לגיטימי.

 

במיוחד אם השיקול הוא סביר והגיוני.

 

אבל מצד שני - עם מאמץ אפשר להשלים הכנסה וכדומה, או באופן כללי - למצוא פתרונות

 

ובגלל שתחום הכסף הוא חיצוני לאדם, הפתרונות הם יחסית פשוטים (לעומת אופי או תפיסת עולם וכדומה, שהם מושרשים יותר ולכן למצוא פתרון הוא קשה יותר). ואז זוג שעוסק במקצועות לא רוויים יכול להתפרנס בכל זאת.

 

בגלל זה, וגם בגלל שלפעמים שווה לשלם את המחיר על בחור טוב, לדעתי לפעמים צריך לזרוק את ההתחשבנות הזאת ולהחליט ש"נסתדר", ועדיף בחור טוב בלי כסף מאשר בחור פחות טוב עם כסף

 

ולדעתי שווה לבדוק בשלב מסוים האם הבחור מודע לזה שהמקצוע שלו לא רווחי ואם הוא חשב על פתרונות.

 

שזה כלל שנכון תמיד:

יש הרבה תופעות שיש להן השפעה על הזוגיות, והשאלה היא לא אם התופעה קיימת אלא איך מתמודדים איתה. וטוב יעשה מי שיודע שהוא נושא בעיה כזו, לבנות תוכנית פעולה וגם להודיע על כך לצד השני בשלב שנראה לו נכון (יכול להיות אפילו בבירורים - לדאוג שהצד השני יתקשר לחבר מסוים שימסור לו "יש לו בעיה __ אבל זה לא יפריע לתפקוד" או במקרה הקונקרטי "הוא עובד סוציאלי אבל יש לו שלש דירות להשקעה בתל אביב"

שאלה מאוד אישית,advfb

כסף הוא אמצעי חשוב בחיים אבל הוא לא יהיה מטרה בפנ"ע.

אם יש לך צורך ברמת חיים המצריכה כמות מסויימת של כסף זה צורך חשוב שלא כדאי לזלזל בו בכל אופן.

תלוי גם במה את עובדת. אם לומדת מדעי המחשב ורוצה לעבוד בתחום אז סביר להניח שלא תהיה לך בעיה כלכלית בבית גם אם בעלך יהיה עו"ס. באופן אישי גם אם אעבוד במקצוע לא מרוויח לא אתחשב שבכך בשידוכים. אם מישהי לא תרצה אותי בגלל עבודה שמכניסה פחות זה כנראה מראש לא יתאים לי.

השאלה מבחינתך עד כמה חשוב מימוש עצמי של אדם. מי שמימוש עצמי זה ערך עליון הוא יעדיף לעסוק ברוב זמנו בתקפיד שהוא ממש את עצמו אע"פ שזה גובה מחיר מסויים. מצד שני, המימוש העצמי במשפחה יהיה חשוב לאדם מאשר בקריירה, ולכן כל אדם יעדיף שיהיה למשפחה שלו רמת חיים טובה על חשבון רוב העיסוק שלו.

 

ואם כבר העלת את העניין - גם בתור גבר באותה מידה אני יכול לשאול את זה. למה שהיא תעבוד במשהו שבא לה ואני אצטרך להביא כסף הביתה? נראה לי תפיסה מיושנת.

 

הכל לגיטימי ויחד עם זה בעייני זאת טעותג'ון
אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהי שרוצה לצאת איתי בגלל שאני לומד מקצוע רווחי.
בית זה במובנים רבים גם מפעל כלכלי, שנינו שותפים בו, אז אם מישהי מגיעה בגישה כזאת, אז כנראה שהיא לא מבינה את זה.
מעבר לכך שמזונותיו של אדם קצובים לו, יכול להיות אדם שהוא אפילו מורה וגם עובד סוציאלי וירוויח הרבה. איך? כי זה תלוי אדם, אם הוא חרוץ ורוצה להרוויח ואז השמים הם הגבול.
(חוסכים ומשקיעים, עושים תואר שני קליני ופותחים קליניקה ובעיקר פותחים את הראש להזדמנויות כלכליות).
זה פחות תלוי מקצוע ויותר תלוי אדם.
לדעתי במה שכתבת חסר איזון , לא?הפי
למה לא לשלב גם וגם?
את לא צריכה מישהו שעונה לך מבחינת נייר ואין לך שום דיבור איתו.. זה נוראי! איך אפשר לבנות בית בלי תקשורת??

מצד שני את לא צריכה להתחתן עם מישהו שתתבאסי שאת חיה בדוחק וכל עול הפרנסה עליך.


אלא את צריכה את האיזון שנכון לך את מכירה את עצמך יודעת מה הגבול שאת מציבה לעצמך שתוכלי לעמוד בו
כן ולאבת 30
מצד אחד יכול להיות שהוא בהיר אחד תפגשי בחור מקסים ונהדר ואז תגלי שהוא עו'ס.
מצד שני היום הרבה אנשים לא מתפרנסים מאפיק אחד אלא משניים או שלושה.
אז בנאדם יכול לעבוד בתור עו''ס וגם להחזיק עסק קטן ורווחי בתחום נוסף שהוא מוכשר בו.
מצד שלישי תחום כלכלי זה קצת דמיונות שלנו, כי יכול להיות בחור הייטקיסט סופר מוכשר, ואז פתאום תבוא תקופת שפל, כמו שקרה לפני כך וכך שנים והוא יהיה לפתע מובטל, בעוד חבריו העו''סים ימשיכו לעבוד כרגיל. (כמה שהקורונה הראתה לנו כמה העולם הכלכלי שלנו שברירי...)

מצד רביעי מאוד מובן למה את רוצה לעשות השתדלות שתהיה משענת כלכלית לבית.

אז מה עושים? לא יודעת..
רק נתתי כמה נקודות למחשבה
שאלה טובה.רות א

קודם כל אני מבינה אותך. יכולה לאמר לך שבעלי בחר במקצוע שבעיני קשה להתפרנס ממנו, לא קל למצוא עבודה בתחום, וכן הייתי שמחה אם הוא היה בוחר מקצוע אחר. אבל, בגלל שזה תחום שהוא אוהב, ואני רואה איך הוא נהנה אני מבינה שלא תמיד הכסף הוא שיקול.. וגם כמו שכבר כתבו לך תמיד אפשר למצוא הכנסה נוספת מהצד. 

 

דבר נוסף- היום מקצוע זה דבר מאוד משתנה, הרבה אנשים מחליפים מקצוע או מתקדמים בתחום שלהם.. לכן זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון, לא בהכרח שהוא יישאר בתחום שלו כל החיים. 

אגב מכירה עו"ס שהתקדם להתפקיד ממש רווחיחצילוש
אני חושב שלגיטימיחלל הפנוי
למרות שאני לא מסכים עם הגישה שזו פשוט הגישה שלך ושל עוד אנשים.(מבחינת הכסף וכו)
אני פוסל על דברים אחרים, כמו לי קשה לצאת עם מישהי שלומדת או עובדת בתור אחות. כי זה שעות ושבתות וואלה לא בא לי אישה שחצי מהזמן היא לא בבית וחצי מהשבתות לא בבית.
או שאני לא אצא עם מישהי שהיא עובדת במקצוע כמו רואת חשבון או משהו כזה, כי זה פשוט ראלי מידי בשבילי... וכמו שאמרת שזה מעיד על האישיות
סופר לגיטימיפשוט אני..

ואם מישהו יגיד לך שאת חייבת להתעלם מהשיקול הזה, את עלולה לחיות עשרות שנים בתחושת פספוס גדולה ובתחושת אכזבה מבעלך.

 

כמו שלגיטימי שאנשים רוצים שבן הזוג יהיה מעורב בגידול הילדים או עבודות הבית, לגיטימי שהם רוצים שבן הזוג יהיה מעורב בפרנסת המשפחה (ולא, 6,000 ש"ח לחודש זה לא פרנסה).

 

אני לא אומר שזה שיקול נכון ורלוונטי לכל אדם, אבל מי שזה כן חשוב לו - שיילך עם זה.

6,000 שקל זו כן פרנסה.חצילוש
וכל עבודה מכבדת את בעליה. אני לא אוהבת שנשים בונות על זה שיתחתנו עם חמור עבודה שיביא מינימום 20,000 נטו והן יעסקו במה שבא להן כי מותר להן משום שהן נשים. קצת פרופורציות ואיזון צריך. אי אפשר לקבל את היתרונות שבחיים המודרניים בחלקם, שיוויון במטלות הבית וכו'+ שהבעל יעבוד בלי סוף ואת למשל, כן תרשי לעצמך להיות עו"סית עם חצי משרה בעירייה. מתחתנים עם אדם ולא עם כספומט. עכשיו, אין בעיה לשאוף להתחתן עם מישהו שמכניס הרבה כדי לחיות ברמת חיים שהורגלת אליה, אבל לזכור לא לצאת מפרופורציות ושכסף זה ממש לא הכל בחיים, אלא אמצעי ולא מטרה... "אוהב כסף לא ישבע כסף"
לגבי עובדים סוציאלייםהיום הוא היום
מי שיש לו תואר שני יכול גם לטפל באופן פרטי וזה יכול להגדיל את ההכנסה.

בהצלחה
תודה, העלתם נקודות חשובות, ואנסה להתייחס לכולםלגיטימי?

@ultracrepidam

החיים זה לא משחק של סבבה והכל אבל, וברור לי שהייתי רוצה להתחתן עם מישהו שנעבור ונתמודד יחד עם משברים.

אני מסכימה שכסף הוא דבר חיצוני, ולא כמו מידות ואישיות, ואין לנו איך לדעת מה יקרה - אם פתאום יהיה משבר נגיד בענף הייטק. אבל אין מה להשוות משכורת ממוצעת של עו"ס לעומת משכורת ממוצעת של מתכנת.

אם אנסה לדייק, הפריע לי לצאת עם אנשים בלי תוכנית כלכלית - גם אם לא התחילו לבצע, אבל לפחות הקדישו לזה מחשבה.

@advfb

אני לא מסכימה שהמקצוע הוא המקום להגשמה עצמית. אפשר לעשות זאת גם במסגרות אחרות מחוץ לעבודה, לדוגמה התנדבות בגמ"חים, וזה עצמו משהו חינוכי גם לדור הבא.

זה לא שאני חושבת שעול הפרנסה צריך ליפול רק עליו. אני חושבת שהבית צריך לבוא בשותפות של שני בני הזוג, וברור לי שהקשר שלנו יכלול ויתורים של שנינו למען היחד המשותף.

 @ג'ון

לא בגלל ההכנסה הרווחית, אלא גם. לא מוותרת על שאר הדברים החשובים. מסכימה שזה תלוי אדם, הבאתי עו"ס כסטריאופטיפ. איך בודקים דבר כזה?ההרגשה שלי היא שהרבה מהבחורים נשמעים אותו דבר, סיימו תיכון, היו בישיבה (הסדר\גבוהה) כך וכך שנים, לומדים מקצוע, נחמדים, מידות טובות, לב טוב וכו'. ואם יש לי שתי הצעות כאלה, ואחד לומד עו"ס והשני מדמ"ח, הנטייה היא לפנות לפי הסטריאוטיפ. לא יודעת על דרך לברר מי המיועד מהבחינה הזו. גם זה לא נראה לי מתאים לדבר על זה בפגישות הראשונות...

@הפי

הלוואי.... לא מחפשת מישהו מושלם, רק את זה שיתאים לי....

@בת 30

עד כה לא סירבתי לצאת עם עו"ס, אבל כשעשיתי את זה, תמיד ישבה לי קול כזה בראש ששואל אם אני מוכנה להכניס את עצמי לדבר הזה. אני מרגישה באיזשהו מקום שהפגישות נעשות ממקום מאוד תמים, מלא באידיאלים וכאלה, ולפעמים חסר קצת רגליים בקרקע, לדבר גם על דברים גשמיים. לא רק מה עדיף עיר\יישוב, אלא איך נממן את מה שלא יהיה. אני מסתכלת ימינה ושמאלה, במיוחד בזמן הקורונה, ורואה כמה הדברים יכולים להיות מורכבים ולהשפיע על הזוגיות, הבית, המשפחה, על אף שמדובר במשהו חיצוני.

@רות א

אני תוהה באיזה שלב פגשת את בעלך - האם הוא כבר למד\עסק במקצוע?

הצורך להסתובב בכמה עבודות מהצד, לחלק עיתונים בסופ"ש ודברים כאלה מתאים לדעתי לזוג צעיר בתחילת דרכו. העניין הוא שאם אתם מתחתנים בשלב מוקדם, אז אם אנחנו מדברים על המקצועות המרוויחים - חיים כמה שנים באיזשהו דוחק, כשיודעים שאחרי כמה שנים בעבודה יש העלאות וכו'. לעומת זאת, אם הולכים למקצוע כמו עו"ס, השכר והשעות לא משתפרים עם הזמן, והצורך בחלטורות האלה ממשיך...

@חלל הפנוי

מעניין אותי (אם אתה מוכן לשתף כמובן), האם מה שאמרת על מקצוע ריאלי - האם זה מגיע מניסיון או מסטריאוטיפ בלבד? האם יצאת עם מישהי שעובדת במקצוע כמו ראיית חשבון או משהו כזה, וזה לא הלך, או שמלכתחילה לא ניסית?

@פשוט אני..

מעניין לראות שנראה שהנשואים מקבלים את הגישה שלי יותר מהרווקים.... תודה על התמיכה הזו. אני באמת חושבת שלמצב הכלכלי יש השלכות נרחבות על תחומים רבים נוספים במשפחה.

@היום הוא היום

עו"ס היה בשבילי דוגמה למקצוע שבמצב הרגיל שלו (ולא עובד סוציאלי קליני עם תואר שני) לא מכניס הרבה, ויש המון השקעה של משאבי זמן ונפש. השאלה שניסיתי להעלות פה היא שאלה מקיפה יותר, על העקרון עצמו - עד כמה צריך לתת מקום לשיקולים החיצוניים האלה בבחירת בן הזוג.

תגובהadvfb

מסברה נראה לי באופן פשוט שכדאי שהמקצוע יהיה המקום העיקרי למימוש עצמי.

אדם צריך כסף בחיים כדי להביא לחם הביתה, לא עדיף כבר על הדרך לעשות משהו משמעותי שמתאים לאופי שלו?

לא תמיד יוצא, נכון, אבל לא מפסידים שום דבר אם מכוונים לשם.

בסופו של דבר העיסוק במקצוע תופס מבחינה כמותית כמות יפה מאוד של שעות ביום (לא משנה באיזה עבודה) - לא עדיף לעשות בהם משהו שמתאים לך ומשמעותי עבורך?

התנדבות או דבר אחר למימוש עצמי יכול לקחת כמה שעות בשבוע (במקרה הטוב) - עבודה זה כל יום הרבה שעות טובות. לא כדאי כבר לעשות איתם משהו שהוא מעבר לכסף?

 

^^חיות צבעונית
@לגיטימי?
תחשבי שהתנדבות כמה שעות זה בשבוע?
לעומת זאת, אם העיסוק שלך זה מה שאת אוהבת לעשות ומוציא את כל הטוב שלך וזה קורה כל יום, רוב היום זה לגמרי אחרת.
אין כמו לצאת בשמחה והתרגשות לעבודה.
קראתי את התגובה אלי, לא התעמקתי באחרות... - דייקת נכוןultracrepidam

בהחלט, הקריטריון המשמעותי מבחינתי הוא התכנון הכלכלי.

 

אני חושב שהדגשתי את זה. ולכן בעיני השאלה לא מה המקצוע אלא אם יש תכנון כלכלי. ולכן אני לגמרי מבין את הנטיה לעשות סינון קטגורי לפי מקצוע, על אף שסינון קטגורי הוא דבר בעייתי באופיו שתמיד שופך כמה תינוקות עם המים.

 

ובכל זאת, מקצוע בעולמנו המודרני הוא דבר מאד משתנה, ולא מגביל. ולכן אני חושב שלא כדאי לחשוב "אם הוא עו"ס (או משהו דומה) אז אין לו כסף" אלא "אם הוא עו"ס חשוב להתעניין בתפיסות הכלכליות שלו"

^^^^^^^^rivki
בקשר למה שכתבת לי כאןפשוט אני..
אכן פעמים רבות אנשים לא מבינים מה המשמעות של כסף.

אנשים שגדלים בבית שתמיד היה בו הכל ומעולם לא חסר להם דבר, והם בטוחים שאם ירוויחו מעט הם יצטרכו לוותר רק על רכב פרטי או חופשות בקיץ.

כמו שכבר כתבתי בדיון אחר, להרוויח מעט זה לוותר על ארוחה בשרית בימי חול (בדיוק השבוע מישהי כתבה על זה בנשואים טריים), לוותר על חוגים או מורים פרטיים לילדים, לוותר על לחסוך כסף לילדים, לוותר על רפואה פרטית, טיפולי שיניים איכותיים ועוד.

כמובן יש בזה דרגות, ולא כל מי שמרוויח מעט יצטרך לוותר על כל מה שברשימה, אבל בסופו של דבר צריך היום הרבה כסף בשביל לחיות סביר, על מותרות אני בכלל לא מדבר.
זה אכן שיקול ו ..שמחה רינה
מאוד מובן מה את אומרת.
כי לפעמים אפשר לפגוש מישהו שבאופי והמידות זהז זה אבל בעיסוק זה לא מה שתכננת. אבל השאלה מה עדיף?!..
כי עניין כלכלי אפשר לשנות וכמו שנאמר פה את הדברים המהותיים האחרים לא...
את יכולה לפגוש מישהו שברמה הכלכלית והעיסוק זה מה ששאפת אבל באישיות זה לא מה שאת מחוברת אליו..אז....?

מנגד תוהה בעצמי מה עושים כששני הצדדים עוסקים במקצוע לא מאוד רווחי כמו הוראה. או מצב שבו הגבר אברך...?? שאלה שמעניין לשים על השולחן
מסתפקים במועט, גם עם משכורת של עו"ס אפשר לחיות בכבודחולת שוקולד
עניין של סדר עדיפויות, יהיו שיעדיפו לעבוד במה שאוהבים ולהסתפק במועט ויהיו שהפוך, אפשרי זה כן
אז אם אני מבין אותך נכוןהיום הוא היום
את אומרת שחשוב לך מישהו שיש לו תוכנית לחיים כך שיישאר לו קצת פנאי וזמן לנשום כלכלית ורגשית. לא משהו חונק מדי. הבנתי טוב? זה מאד לגיטימי. רק לדעתי תבדקי את זה לפי הכלל הזה ולא לפי המקצוע כי יש הפתעות במקועות כמו שכתבתי.

כל הכבוד על הלמידה וההתייחסות מכל התשובות
בעיני לא שייך לפסול על בסיס זה. במיוחד שבמשך החיים נמצא אתאלירז

עצמנו במקומות אחרים.
חשוב לומר - שאם זו התשוקה שלו לעסוק בעבודה סוציאלית ולכן הוא בחר בזה- 
תהיה שם ברכה גדולה של גבר עם רווחה נפשית ושמחה פנימית.
דבר ששווה יותר מכל הון שבעולם.

פרנסה זה משמים.
יש השתדלות אבל השתדלות זה לא אומר לקרוע את עצמנו.
וגם אם תתחתני עם בחור יציב כלכלית, אף אחד לא מבטיח שזה לנצח.

הכי חשוב שהוא יהיה מדויק לך בעולם הנפש והערכים.
זה מה שיעזור לכם לצלוח כל קושי באהבה גדולה.

אני תוהה לעצמיהפי
איך זה מסתדר עם הדעה שאמרת שאישה עדיף לה להיות בבית ולא להיות מקור הפרנסה ..
אם אני לא טועה אשמח לדיוק במידה וטעיתי(;
כלומר אם הבחור יעבוד קצת והבחורה לא תעבוד זה לא קצת עצימת עיניים מהמציאות?
מסתדר עם העובדה שפרנסה משמים.אלירז
לא, עם משכורת יחידה של עוס אפשר לחיות בכבודחולת שוקולד
המקום לשיקול כלכליrivki
לדעתי זה שיקול חשוב, אבל אני עצמי כשהייתי בשלב שלב של דייטים ראיתי את זה בצורה אחרת.

סירבתי לצאת עם מי שעדיין בצבא/ישיבה, כי אני בעצמי הייתי סטודנטית וידעתי שאין לי משפחה שיכולה לתמוך בי. לא ברור, איך אפשר להסתדר ככה במיוחד במקרה של הריון.
מצד שני, לא פסלתי אנשים על סמך מקצוע עתידי ש'לא מספיק רווחי'. כי מה שחשוב יותר, זה אחראיות ורצינות של הבחור. שיהיו לו תכניות לעתיד.
זוג או זוג עם ילד יכול להסתדר עם משכורת אחת או 2 משכורות נמוכות. אח'כ אפשר לשנות תכניות לפי הצורך.
אני התחלתי לעבוד ראשונה וכמה שנים הייתי המפרנסת היחידה. בעלי ראה שהוא לא מוצא סידור מתאים אחרי הלימודים ועשה הסבה מקצועית. כבר כמה שנים הוא מרוויח יותר ממני.
בקיצור, האדם עצמו והתכונות שלו יקבעו במידה רבה את העתיד הכלכלי.
חוץ מזה, יש זוגות של מהנדסת ומורה וכו שהאישה מרוויחה יותר, ואני לא רואה בזה שום פסול. אבל אולי בשבילך זה לא מתאים.
לגיטימי לגמריshaulreznik

זכותו של כל אחד/אחת לחפש כלה/חתן פוטנציאליים שעונים על מגוון הדרישות, החל מצבע העיניים וכלה במצב החשבון. משפחה היא עסק רציני שיותר מתנהל לפי חוקי הכלכלה ופחות לפי המימרות מהגמרא

בעיני לא הגיוני לפסול על זהחופשת1
ההפך, זה אומר שהבחור בעל אינטילגנציה שכלית ורגשות מפותחת ואלה יתרונות גדולים שאין להרבה.
כלכלית-מסתדרים. הקב"ה זמן לפרנס לכל.
כלומר את ממליצה לסמוך על הנס?פשוט אני..

ומי קבע שאדם שבחר להיות עו"ס ולא מהנדס, הוא בעל אנטלגציה שכלית או רגשית גבוהה יותר?

הבנאדם יוצא לעבוד, מש..זה לא שהוא מתנהל בצורה מופקרת כלכלית.חופשת1
הוא בחר במקצוע אחרי מחשבה אני בוחרת לכבד את ההחלטה מעוררת ההערכה שלו.
כולם התרגלו לאנשים אגואיסטים המרוכזים רק בעצמם..קצת עצוב.
לא אמרתי משהו על מי שבוחר במקצוע כזהפשוט אני..
אמרתי שהמקצוע של בן הזוג, לרבות תחום העיסוק / שעות העבודה / השכר וכו', מהווה שיקול לגיטימי בבחירת בן זוג
שיקול לגיטימי בעיקר בגלל הסיבה מדוע הוא בחר בזהוהוא ישמיענו
ולא במשהו אחר. כדי לדעת מי *הוא*.

פרנסה זה גם חשוב,
אבל נוצר מצב שפרנסה זה קריטריון ראשי, תנאי סף בכלל כדי להיפגש, ולא משנה מי הבנאדם בעצמו.
זה לא נכון לדעתיהפי
לדעתי (ההתחלה של מה שכתבת) חשוב שיהיה מספיק לפחות כמו מה שהיה בבית..
לדעתי שאומרים מטרות משותפות יכול להיכנס העניין של העבודה גם כן..
אם הבחור רוצה ללמוד כל היום תורה הוא לא יתאים לי ..
ואם הבחור רוצה לעבוד יום בשבוע גם לא..
ואם הבחור רוצה לגור באוהל ולא מתכוון לקחת אחריות על המשפחה זה לא מתאים
כאילו על סמך מה אנחנו אומרים לבחורה שיעשה מה שהוא אוהב? על חשבונה?
אני לא באמת יודעת כמה מרוויח עובד סוציאלי אבל
היא צריכה להיות כנה עם עצמה ולשאול את עצמה האם זה יספיק לנו לילדים לבעל לבעלת הדירה למשכנתא או לקניית דירה וכו' וכו'

תלוי מה השאיפות שלה בחיים אבל זה משהו שרק היא יכולה לענות עליו
תשאלי משפחות של רבנים עם 10- 15 ילדיםוהוא ישמיענו
שמתחת ל'קו העוני', בציבור שלנו- איך הם מסתדרים בתור בני זוג.
לא יודע, אולי תופתעי

וזה סבבה שלא מתאים לך,
אבל זה קשור רק אלייך..
זה לא קשור בהכרח לחוסר לקיחת אחריות של הבחור או חוסר התחשבות- כי את לא חייבת להתחתן איתו אם הוא לא מתאים לך.
מה הקשר? למה צריך לשאולהפי
זה בדיוק מה שאני באה להגיד שהתשובה נמצאת אצלה בלבד
השאלה מה היא מסוגלת להכיל
סבבה.והוא ישמיענו
וכל אחד מכיל לפי האופי שלו ועולם הערכים שלו והמידות והרמה האישיותית שלו.
אז מה הבעיה במה שכתבתי?
כי לבדוק מה המקצוע של הבחורהפי
זה לא רק כדי לדעת מה הוא אוהב
אלא אם העבודה הזאת תצליח להשתלב איכשהו גם לך ולא תגבילי אותו!
אלא לומדים מזה לאן הוא הולך לצמוח ואם זה מתאים לכם
כלומר בחור שחלום חייו לפתח אפליקציה וכל היום רק בזה .. ולא עובד אז הבחורה צריכה לקחת בחשבון שכרגע היא המפרנסת העיקרית
זה רק דוגמא כן .
עם זה אני מסכיםוהוא ישמיענו
אבל אם הוא עובד, אבל כעו''ס או רופא-
זה אולי חשוב, אבל בואו. פחות. ולא הגזמנו

יוצא שאנשים מתחתנים עם קרייריסטים ופחות עם בני אדם
אבל פשוט כתבת על חשיבות הפרנסה אזוהוא ישמיענו
אמרתי שזה לא כזה גורלי כמו שהצגת את זה
שמע אי אפשר להיתפס יותר מידי על פרנסההפי
כי הכל ממנו
אבל קצת לדעת מהעבודה מה השאיפות של הבחור מה הוא רוצה בשבילו .. וכו
מסכים?
קצת- כןוהוא ישמיענו
אבל מה שהולך כיום זה לא נקרא קצת.

תגידי לי, את תיפגשי עם בחור שעוסק בכל מקצוע? או שמראש יש מקצועות מסוימים שאת לא תבדקי אפילו?
אני מדבר על דייט אחד- בכלל רק כדי להתרשם מי הבנאדם, בהנחה שבכל השאר נראה לך מתאים

ויכול להיות שאת כן, הרבה מאוד אחרים- ממש לא
תלויהפי
השאלה הראשונה זה לא במה הוא עובד אלא מי הוא ..
יש לי שאיפות בחיים ואני רוצה שגם לו יהיה ואני אשמח לעזור לו להגשים אותם זה מרגש אותי כבר עכשיו שהוא יצליח
אני טיפוס שחשוב לו עבודה ועסקים כי מה לעשות לא פשוט לחיות ב2020 בארץ
ברגע שאני למשל ירצה ללמוד תואר שני והוא יגיד לי למה לך??
או לא יבין על מה אני מדברת זה מבאס
אלא אם כן במישהו הזה באמת מיוחד
כן חשוב לי לבדוק מה הראיה שלו לגבי עבודה וכו' ..
כי למה לא
תאר לך אתה תרצה לקנות במהלך החיים בית ואשתך תגיד לא ולא תרצה לנסות לחשוב איפה אפשר לחסוך..
זה קשה לנהל זוגיות כזאת
טוב, כיום כולם יודעים מי הבנאדם עוד בשלב ההצעהוהוא ישמיענו
אין מה להכיר יותר..
הגיוני סה''כ. בני אדם זה משהו מאוד שבלוני בד''כ
לא הבנתי מה כתבתהפי
שכשבחור/ה שואל/תוהוא ישמיענו
בבירורים- 'מה הבחור לומד'/ 'במה הוא עוסק'-
הוא כבר יודע מי הבנאדם בעצמו, ולאיפה שייכת הנשמה שלו והכל
אופ לא הבנתי עדייןהפי
למה שלא תשאל אותו?
וגם זה לא מה בדיוק הוא לומד עושה אלא לפעמים מה השאיפה שלו
הלימוד לא אומר עליו
מה הוא רוצה לעשות? וכו'
אנשים חושבים שמהחיצוניות נטו אפשרוהוא ישמיענו
להכיר את הנשמה,
מהמקצוע אפשר להכיר את האישיות,
מהשכל אפשר להכיר את המידות וכן הלאה.

אז אנשים בוחרים עם מי לצאת על סמך התמונה, המקצוע, או השכל. זה המבחן סף, כלומר בלי זה- אין בכלל על מה לדבר.
לא זה לא אומרהפי
זה גם לא מה שאמרתי
לא דיברתי על לימודים
גם לדעתי זה משהו שצריך לברר עם הבן אדם
מה השאיפות שלו ... מה הוא עושה או יעשה כדי להגשים אותם
מה חשוב לו
וכו
לא לגיטימי?!
אם הבנאדם במקצוע לא מכניס מדי-והוא ישמיענו
את תבררי יותר לעומק? את תרצי לקבוע איתו פגישה? או שתעברי הלאה להצעה אחרת של מישהו שעובד במקצוע שנראה לך?
זה לא עניין של כלכליהפי
מעניין יותר השאיפות שלו מה הוא רוצה בשביל עצמו
לכן אני אשמח לשמוע אותו.. ברור שלא ביי לא מתאים ..
שניה יש כאן אדם שעדיין לא שמעתי...
גם בוא אני אחדש לך גם מישהו שלמד מקצוע מאוד נחשב יכול למצוא את עצמו בנקודה מאוד לא רווחית ולא טובה
הכל תלוי בבן אדם והמעשים שלו
אוקיי אז כל הכבוד.והוא ישמיענו
זה לא עניין של כל הכבודהפי
זה עניין של הגיון פשוט
זה היגיון פשוטוהוא ישמיענו
בעולם של המון אנשים לא פשוטים.
ולכן כתבתי
ועוד דבר..חצילוש
מקצוע שאדם בוחר בתחילת-אמצע ואפילו סוף שנות העשרים של חייו לא בהכרח אומר שהוא יסיים את אותו התואר שהתחיל ויעשה שינוי מסלול במהלכו/ במהלך שנות העבודה הראשונות ירגיש שזה לא מתאים לו ולא מספק אותו וירצה לעשות הסבה..
נכון, בהחלטוהוא ישמיענו
למה אתה חושב שאנשים הגיעו למצב כזה כמו שאתה מתאר?מפוצלשים


כנראה כי אני חושב אחרת ממךוהוא ישמיענו
ועכשיו ענייניתמפוצלשים


אם זו סתם שטות,והוא ישמיענו
אתה יכול לדלג הלאה..
יכול להיות שאני טועה

(לא מספיק חשוב בשביל שנתווכח על זה)
עם השורה האחרונה אני מסכים מאודוהוא ישמיענו
תראי,מקום בעולם
הרבה פעמים אמרו לי לא כי אני לומדת סיעוד וזה אומר שהם יצטרכו להיות אבות פעילים יותר ממה שהם דמיינו כנראה.

גם אם לר הייתי אחות, הייתי רוצה נוכחות אבהית מלאה, ולכן, לי זה פחות משחק עניין של ביאוס או עלבון.

זה יפה ובסדר שאנשים יודעים מה מתאים ונכון להם.
ואם לך לא מתאים לחיות ברמת חיים יותר מצומצמת- זו זכותך לגמרי.
רק אומרת, שלא צריך להרוויח מליונים כדי לחיות טוביעל מהדרום
לק"י

זה כמובן תלוי במקום המגורים, בהרגלים ובגודל המשפחה.

(אני רואה את זה מהחיים הפרטיים שלי).
ומהצד השני, שכר של 12,000 למשפחה, לא מאפשר חיים סביריםפשוט אני..
אני כמובן לא מדבר על זוג בתחילת דרכו, אלא על משפחה עם 2-3 ילדים או יותר.

האם אי אפשר לחיות ככה?
בוודאי שאפשר.
אבל זו לא תהיה רמת חיים של אדם סביר, אלא של אדם עני, על כל המשתמע מכך.
יש כאלה שזה מתאים להם, וזה בסדר גמור, אבל זה גם בסדר גמור אם זה לא מתאים למישהו.
לא הייתי חותם על המספרים שאתה מציגultracrepidam

זה תלוי בהמון גורמים שיכולים להשפיע בעשרות אחוזים לכאן ולכאן. העקרון נכון, מעשית המספרים יכולים להיות שונים. מי שרוצה יכול לחיות במינוס עם משכורת של 30,000, ויש אנשים שחיים טוב עם 12,000 ופחות (כך הבנתי מאנשים שדיברתי איתם).

ובכל מקרה, משכורת זה לא דבר יציב וקבוע. אפילו לא תחום עיסוק.

א'. בד''כ אנשים שעוסקים בתחומי החינוך עושים השלמת הכנסהוהוא ישמיענו
ב'. יש עוד אפיקי הכנסה מלבד מקצוע
ג'. מה שאולטרה כתב- משכורת זה לא דבר יציב וקבוע, לכל החיים וגם לא מקצוע
לגבי א. מורים במסגרות חנ"מ מרוויחים יפהיעל מהדרום
לק"י

אחרי נניח 8 שנות וותק יכולים להגיע ל8-9 אלף בחודש.
ככה שגם בתוך תחומים עם אותה "כותרת" יש משכורות שונות.
נכון. תודה על הדיוקוהוא ישמיענו
לא נכון בכלל. לא רוצה לפרט פה בדיוק את ההכנסות שלנויעל מהדרום
לק"י

אבל נראה לי שאנחנו לא מגיעים ל12,000 בחודש, עם שני ילדים (בוא לא נחשיב את הקטנה, כי כרגע אין עליה כמעט הוצאות), וחיים ברווח ב"ה.
כולל שכר דירה, תשלום למעון (עם הנחה משמעותית בתמ"ת) וילד בגן עיריה.
אין לנו רכב.

אני לא צריכה לחשב כל שקל ושקל שאני מוציאה. ממש לא חיים חיים של עניים. חיים ברווח.
לא נבזבז אלפי שקלים בלי מחשבה, אבל כן יכולים להוציא כסף גם על דברים לא הכרחיים בכלל.


אני לא אומרת שלנצח עם סכום כזה אפשר לחיות ברווח, ואין לי מושג מה המשכורת של עו"ס.
רק רציתי להעלות את הנקודה שלא בטוח שזה מה שימנע מהם לחיות ברווח (ותלוי גם במה היא הולכת לעבוד).
מה??חולת שוקולד
12000 זה המווון
זה מספיק למשל ל-
*משכנתא/שכ"ד-3000
*מעון ומסגרות- 3000
* אוכל- 3000
* רכב-1000
*חשבונות חשמל מים והוצאות שונות-2000
זה נחשב לעוני? פרגנתי פה מספרים די גדולים לכל קטגוריה.
זה מאפשר מרחב בחירה די גדול שיש בו כל מה שצריך ומעבר

לפעמים אני מרגישה שאני חיה בעולם אחר, אנחנו מכניסים הרבה פחות מ12 ולא מרגישה שחסר לנו כלום
אבל לפי החלוקה שלך לא נשארעדיין טרייה
בכלל כסף לחיסכון בצד וזה בעצם ההבדל בין לחיות על הקשקש ללחיות ברווחה כלכלית.
חוץ מזה שמשכנתא ממוצעת היא יותר מ3000 יותר לכיוון ה4000-5000 (אפילו שכירות של דירת 3 חדרים בעיר שאני גרה זה כ3500 ואני לא גרה בעיר שנחשבת יקרה במיוחד). אבל זה בהחלט בחירה לגור באזור יותר זול וכו.
לכן אני אומרת שאני מרגישה בעולם אחרחולת שוקולד
למזלינו האיזור (הזול) שבו אנחנו גרים הוא בדיוק המקום שהיינו בוחרים לגור בו גם בלי קשר, באמת אם מרגישים צורך ביותר זה מבאס
וחיסכון ל? אם זה להוצאות גדולות כמו מכונה כביסה שמתקלקלת או בר מצווה אז זה נכנס ל2000 שנתתי להוצאות שונות, אם זה למימון חתונות ולימודים לילדים ולעת צרה אז באמת צריך להוריד מהקטגוריות האחרות בשביל זה אבל עדיין זה אפשרי (לא מאוד ברווח אבל זה רחוק מעוני)
טוב אצלנו הוצאות שונותעדיין טרייה

שכוללות ארנונה מים חשמל ביטוח בריאות טלפונים אינטרנט בגדים לילדים מוצרי סופרפארם יציאות מידי פעם וכו לא מסתכמים ב2000 שח (הרבה יותר) וזה לא כולל הוצאות חד פעמיות כמו מכונה שהתקלקלה.

אבל זה בהחלט בחירה אישית אני רואה זוגות שגרים בערים יקרות יותר שחיים באותו סגנון חיים כמו שלנו עם משכורת כפולה ובקושי מצליחים לחסוך העלות הבסיסית לכלכלת בית ממש משתנה בקלות מאזור לאזור.

כשכותבים את זה ככה זה נראה פשוט, אבל...פשוט אני..
הוצאות רכב 1,000 ש''ח בחודש?
ומה עושים בחודש שבו יש טסט לאוטו (הרישיון השנתי לבדו גבוה מהסכום הזה), או כאשר עושים טיפול שנתי? מה לגבי ביטוחים?
ואיפה נכנסות הוצאות בריאות, ביטוחים שונים, תקשורת, אחזקת דירה, קניית בגדים / נעליים / משחקים / ספרי לימוד לילדים, ארנונה? וכאשר הילדים גדלים אז צריך לשלם על שיעורים פרטיים, שלא לדבר על זה שישיבה תיכונית זה גם כן עסק יקר...

ו... אפילו עוד לא דיברתי על חיסכון ליום סגריר, שלא לדבר על חיסכון לטובת עתיד הילדים.

בנוסף, אני לא יודע כמה ילדים יש לך ובני כמה הם, אבל משפחה עם 3 ילדים בוגרים בדרך כלל לא תוכל להסתפק בקניות מזון בסך 3,000 ש''ח בחודש, ועבור 5 ילדים זה כבר ממש בלתי אפשרי (אלא אם כן הילדים אוכלים בוקר וצהריים במסגרות החינוך שלהם, ואז אותן המסגרות יתייקרו בהתאם).

אני לא בא לשכנע אותך חלילה שאת ענייה. אבל שימוש בכסף רק עבור מגורים+אוכל+תחבורה זה שימוש מינימלי ביותר, שלא מספק בדרך כלל את הצרכים של המשפחה, וזה עוד לפני הבעייתיות של המחסור בחיסכון.

נ.ב.
זוג שמרוויח ביחד 12,000 יצטרך כנראה גם לדחות את היציאה לפנסיה בכמה שנים, כי פנסיה של משכורות כאלה בדרך כלל לא יכולה לממן חיים של זוג מבוגרים.
איזה מזל שאני לא חושבת ככהחולת שוקולד
עבר עריכה על ידי חולת שוקולד בתאריך כ"ז באלול תש"פ 09:23
כי ממש לא מתחשק לי ללכת לעבוד בשביל כל זה🙄

אנחנו משלמים ביטוח לרכב, טסט, טיפולים בערך 6000 בשנה (וגם עשינו קומבינה שלא אפרט מחשש לאאוטינג אבל זה באמת לא מתאפשר לרוב האנשים)
ביטוחים- לא עשינו למעט ביטוח חיים שגם אותו אנחנו בדרך להוריד מתוך הבנה שאם חלילה נצטרך לא נגיע לחרפת רעב אלא בן הזוג הנותר יצטרך לעבוד יותר ולהצטמצם יותר, שזה לא נחמד, בטח אחרי אובדן, אבל החלטנו שאם זה לא יהיה ברמה של חרפת רעב או להתפרנס מצדקה אז כן ניקח את הסיכון (אנחנו בקרן יחד ואת זה כן השארנו)
שאר ההוצאות שכתבת נכנסות אצלינו ב2000 של ה"שונות" (אחזקת דירה הכוונה קניות של דברים לבית, תיקונים וכאלה?) ארנונה אני מחשיבה כחלק מה3000 ששמתי בסעיף הדיור, נראה לי מוגזם לגמרי לגור במקום ובית בגודל שעולה יותר מ3000 כולל ארנונה
שיעורים פרטיים וישיבות למיטב הבנתי נכנס ב12000 אבל אין לי ניסיון, אם מדברים על הכנסה נמוכה יותר אז זה כבר שלב שאפשר להגדיל אותה כי הילדים גדלו (מדברת עלינו, אני בחרתי לא לעבוד כל עוד הילדים קטנים, ואני לא מתכננת שכשיהיו לי כמה בישיבות יהיו לי במקביל גם קטנים [בלי קשר לכסף])
אנחנו עם 4 בגילאי יסודי ומטה ומוציאים 2500 על מזון בלי להתקמצן, קונים לחם מלא, ממתקים (אני חולת שוקולד) בשרי לאמצע שבוע, אבל באמת 3 מהילדים אוכלים צהרים במסגרות (בחינם) ואם זה לא היה כן היינו מפחיתים בבשרי במשך השבוע, ואני לא נוטה לאכול בשרי באמצע שבוע אז זה כמעט רק בעלי, גם לא קונים בשר ודגים יקרים אבל זה לא ממש חסר לנו, אני כן חושבת שעם 3 ילדים בוגרים אפשר להוציא על מזון 3000 יחסית ברווח (באותה רמה שכתבתי על עצמינו)
לגבי הפנסיה- אם יש דירה או שהשכירות נמוכה אז אני חושבת שזה מספיק אבל באמת בזה אין לי ניסיון, ויש כאלה שדווקא שמחים להמשיך לעבוד כמה שנים אבל כמובן א"א לדעת את זה מראש, בכל מקרה זה בטח פחות קשה מלקרוע את עצמך ב20 שנה שלפני
חיסכון זה כן משהו שאני בעד שיהיה אבל לא ברמה שאני אעבוד או אתקמצן בשביל זה

ב"ה יצא לנו שאין לנו דרישות גבוהות גם אם היתה אפשרות- רוצים לגור באיזור שלנו, לא מתכוונים להביא 10 ילדים, לא אוהבים בתי מלון וכאלה, כל זה בלי קשר לכסף, אז לנו מתאים ככה, שכל אחד יעשה את השיקולים שלו
שוב, זה פשוט לא יכול להתאים לרוב האנשיםפשוט אני..
3,000 שכ''ד כולל ארנונה?

זה פשוט כלום. או שהבית פצפון, או שהוא ממש מרוחק. וגם למרחק יש מחיר, כמו פחות שעות עם המשפחה בגלל הדרך הארוכה לעבודה (ברור שיש אנשים שעובדים צמוד לבית, אבל מה לעשות שרוב האנשים צריכים להגיע לעיר הגדולה בשביל לעבוד).

אני יכול להעיד על עצמי שבחרתי להוריד מהשכר שלי 2,000 ש''ח בחודש, רק בשביל לעבוד 10 דקות נסיעה מהבית ולא שעה ורבע. כי הזמן שלי עם המשפחה שווה לי יותר מהכסף הזה. אז יש אנשים שלא יכולים לעבור לעבודה שקרובה לביתם, והם נאלצים להעביר את ביתם כדי שיהיה קרוב לאזורי העבודה, וכך מחיר הדירה מתייקר אבל מרוויחים זמן בבית.

ביטוח חיים: דווקא כשנותר רק הורה אחד אז הרבה הרבה יותר קשה להתפרנס, כי אין את הגמישות שיש למשפחה רגילה שבה אפשר למשל שהורה אחד ישים את הילדים בבוקר והשני יוציא אותם, שלא לדבר על החופשים הלא נגמרים במערכת החינוך וימי מחלה של הילדים וכו'. כשהורה אחד צריך גם לגדל את הילדים לבדו, גם להתפרנס לבדו, וגם להחזיק את הבית (לבשל, לשטוף, לנקות וכו') - זו משימה בלתי אפשרית.
אם אחד מההורים נפטר ל''ע, המשכורת של בן/ת הזוג בהכרח תקטן, המחשבה שהיא תגדל פשוט לא מסתדרת עם המציאות.

ולגבי ''אני בעד זה אבל לא ברמה שאני אעבוד בשביל זה'' - אז את לא מספיק בעד זה, ויש אנשים שכן מבינים כמה זה חשוב והם כן עובדים בשביל זה. אין שום משמעות ללהיות בעד משהו, אם לא עושים שום דבר בשביל שהוא יקרה.

אני חלילה לא שופט, באמת. אני רק אומר שזה פשוט לא מתאים לכל האנשים.
לגבי הביטוחחולת שוקולדאחרונה
אם מי שנותר הוא בן הזוג העובד אז הוא לא צריך להגדיל הכנסות, אולי לחפש עבודה שמסתדרת יותר עם השעות של הילדים, ואם מי שנותר לא עבד לפני זה או עבד קצת אז הוא כן יכול להגדיל הכנסות- כלומר- להגיע למשרה מלאה, במשרה מלאה אפילו של שכר מינימום+קצבאות+קרן יחד הוא מגיע להכנסה שהיתה לפני כן אם לא יותר (מדברת על כאלה שההכנסה שלהם מראש היתה נמוכה)
נכון, אני לא מספיק בעד זה, אני חושבת קודם כל על ההווה ואני בחיים לא אשים ילד במעון בשביל חיסכון ליום סגריר, יש גבול להשתדלות שאנחנו צריכים לעשות, כשאמרתי שאני בעד התכוונתי שאני לא מזלזלת בזה או לא רואה בזה עניין בכלל, אבל כן, גם לא מספיק בעד

ונכון, זה לא מתאים לכולם ואפילו לרוב לא, לי זה כן כי אין לי דרישות גבוהות בכסף ויש לי דרישות גבוהות בעבודה (כלומר- בלא לעבוד) בסוף זה בחירה של כל אחד לפי הצרכים והשיקולים שלו

אה, ואני בכלל לא אוהבת בית גדול, אוהבת את המרחב המצומצם שלי עם כמה שפחות שטח לתחזק
אם יש משכנתא אז חייביםעדיין טרייה
ביטוח חיים וגם ביטוח מבנה.
ו3000 לא כולל ארוננה זה כלום אנחנו משלמים 4000 כולל ארנונה על דירת 3 חדרים.
היא כתבה 3,000 *כולל* ארנונהפשוט אני..
לכן כתבתי שזו בטח דירה פצפונת, או דירה מאוד מרוחקת מאזורי העבודה, ומה שהכי סביר - שתי האפשרויות נכונות.
נכון אני מסכימה איתך הגבתי לה.עדיין טרייה
אדם עני? פרופורציות!!!חצילוש
אדם עני זו אם חד הורית ל3 ילדים שצריכה לשלם שכר דירה ולא מוצאת מי שיעסיק אותה ואין לה שום הכנסה חוץ מקצבה של ביטוח לאומי ואולי קצת מזונות. ממש הלכת רחוק!
מי אמר שהיא עניה?פשוט אני..
..והוא ישמיענו
כתבת-
"אבל זו לא תהיה רמת חיים של אדם סביר, אלא של אדם עני, על כל המשתמע מכך"
לא דיברתי עליה אישית, או שאולי לא עקבתי נכון אחרי השרשור...פשוט אני..
בכל מקרה, ברור שיש רמות לעוני.
רוב העניים בישראל הם זוגות נשואים ולא חד הוריים.
שאלת איפה כתבת שזה עוני.. ככה הבנתי אותךוהוא ישמיענו
אם כך אז גם אנחנו עניים (ממש לא ב"ה)חצילוש
אני סטודנטית ובעלי אברך. אני מכניסה קצת מעבודה מהבית והוא אברך ומדריך בישיבה תיכונית שעושה השכמות ופעילות ערב פעמיים בשבוע (אתה מבין מזה שההכנסה לא גדולה) נטו אנחנו מכניסים באיזור 5,000 פלוס מינוס ומחזיקים רכב (ברור לנו שאם היינו גרים בעיר לא היה מתאפשר להחזיק רכב, אבל בעיר היינו מסתדרים עם תחב"צ) . ב"ה לא חסר לנו כלום! אפילו מדי פעם יושבים בבית קפה וגם משאירים טיפ.
כמה ילדים יש לכם?פשוט אני..
ילדים זו שמחה, אין ספק.
ועל שמחות צריך לשלם...
בדרך...😉חצילוש
אבל בע"ה עד שיהיה יותר מילד אחד ההכנסה תהיה שונה.. אני סטודנטית אגב למקצוע ריאלי ומכניס (רציתי ללמוד פיזיקה, שלטווח הקצר זה פחות מכניס וצריך לפחות תואר שני והרבה תפילות כדי למצוא עבודה), כחלק ממערכת השיקולים שלנו לכך שבעלי יתקדם בתחום התורני (גם תעסוקתית) אז אני לא אומרת שזה לא שיקול, אבל הכל הכל צריך להיות בפרופורציות ומתוך מערכת שיקול זוגית שמקובלת על שני בני הזוג. אז יהיה הרבה זמן שבעלי לא ממש יכניס ואני אכניס משכורת אחת גדולה שהיא כמו 2 משכורות ממוצעות, ובעלי יכניס הרבה אור לבית ויפיץ את המתנה שה' נתן לו ולנו.
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות פשוט אני..


תודה!חצילוש
"אם כך אז גם אנחנו עניים" - לא כתבתי על זוג בלי ילדיםפשוט אני..

התייחסתי למשפחה עם 5 נפשות, ולכן כלל לא דיברתי על משפחות כמו שלך.

 

אנחנו חיינו מ-3,500 ש"ח כשהיינו זוג + תינוק, ושרדתי כדי לספר

הבנתי. תודה שהסברת חצילוש
במשך 3 שנים הרווחנו ביחד 3,500 ש''חפשוט אני..
ועוד היה לנו ילד.

שנינו היינו סטודנטים, הלימודים של אשתי לא אפשרו לה לעבוד ואילו אני עבדתי במשרה חלקית, וברוך ה' זה לא גרם לנו לרצות לדחות את ההריון.

קיבלנו עזרה מההורים (לא בכסף, אבל כן הביאו לנו מלא אוכל אחרי שהיינו אצלם בשבתות, והם שילמו לנו על הלימודים וכו').

ברור לי שהיינו עניים באותה תקופה לפי כל קנה מידה, ועם זאת היינו מאושרים.

אני לא מבין למה אנשים נבהלים מהמילה ''עוני''.
מי שבחור לחיות כך מתוך ידיעה ברורה של המשמעות - אין עם זה כל בעיה.
כי הם לא מרגישים עוניחצילוש
עוני מתבטא בחוסר ממשי קריטי
עוני זה לא רק תחושהפשוט אני..
זה שילוב בין תחושה לבין מצב אוביקטיבי.

יש לי משפחה חרדית ענפה, רבים מהם חיים עם 6-8 ילדים, האבא אברך והאמא עובדת במקצוע שמכניס אולי 6,000 ש''ח בחודש.

הם מאושרים בחיים האלה, לא חסר להם כלום. באמת. הם חלילה לא מבקשים צדקה, והילדים באמת ילדים טובים ושמחים.

ועם זאת, משפחה של 10 נפשות שחיה על משכורת של 6,000 ש''ח פלוס כמה אלפי שקלים קצבאות, זו משפחה ענייה. כבר כתבתי כמה פעמים שזה לא רע להיות עני, אבל זאת בחירה שצריך להיכנס אליה מתוך מודעות למשמעות של זה.
נכון, הם עשירים לפי המשנה כי הם שמחים בחלקם, אבל בסופו של דבר עוני הוא שילוב בין אוביקטיביות לסוביקטיביות.
אז גם חיים של עושר זאת בחירה שצריך להיכנס אליהוהוא ישמיענו
מתוך מודעות למשמעות של זה..
ברורפשוט אני..

כתבתי למשל שאני ויתרתי על אלפיים ש"ח בחודש, בשביל לעבוד 10 דקות נסיעה מהבית ולא שעה ורבע (לא שאותם 2,000 ש"ח היו הופכים אותי לעשיר, כן?).

פשוט לי שלהיות עוד שעתיים וחצי בבית ביום, ביחד עם אשתי והילדים, שווים לי יותר מהכסף הזה.

 

אני ממש מודע למחיר שצריך לשלם על משכורת גבוהה, ואני מסכים שגם לזה יש מחיר.

עוני זה כשחסר לאדם מה שהוא צריךultracrepidam

מה שאתה מתאר הוא צמצום הוצאות, לא עוני.

 

עוני זה שאדם לא מסוגל לכלכל את עצמו ונמצא בחסר

להיות עני זאת בכלל מחמאהadvfb

יש סיבה טובה למה להבהל מזה..

אם יש משהו שעוזר לך, אתה נחשב עני? אולי.

אבל אתה לא חי כמו עני.

לקבל מאמא ואבא זה לא כמו לקבל מאדם ברחוב או מעמותה.

ואיך לדעתך ההורים שלי יכלו לעזור לי ולאחים שלי?פשוט אני..
ספוילר:
הם חסכו בשבילנו במשך עשרות שנים.

מי שלא חוסך לילדים שלו אבל חי בזכות החסכונות של הוריו, עושה לילדיו עוול.
יש עוד קרטריונים של צדק חוץ ממה שאתה מעלהadvfb

מי אמר שזה תפקיד של ההורים? אולי כן אולי לא...

יש נורמות אחרות מלבד הנורמה שאתה מעלה פה.

יש עוד שיקולים מעבר לחסכונות לילדים לזמן שהם סטודנטים.

כל עוד בנאדם יודע סדרי עדיפויות שלו ומחליט לעשות בכסף שלו על פיהם - לא חושב שהוא עשה עוול למישהו.

אתה גם יכול להשקיע את הכסף שלךוהוא ישמיענו
לתת לכסף שלך לעבוד בשבילך.

זה יכול להכניס הרבה מאוד, בטווח הארוך
אין הכי נמי - בשביל זה צריך לחסוךפשוט אני..


הכל יחסיadvfb

אם אתה מצליח לסגור את החודש ברמת חיים שאת רגיל אליה והיא מספקת אותך אתה לא עני.

אין נתונים אובייקטיבים לעוני. חשוב לדעת.

יפה! כ''כ צודקוהוא ישמיענו
כתבת ש 12,000חצילוש
בחודש זו רמת חיים של אדם עני, ולשם שרשרתי
אם חשוב לך רמת חיים מסויימת תלמדי מקצוע מכניסעדיין טרייה
ותעבדי בעבודה מכניסה.
אל תשבי ותחכי שיפול עלייך בעל עם הכנסה טובה שיסדר אותך בחיים.
לא רק עובד סוציאלי לא מרוויח המון יש מלא מקצועות שמקבלים בהם שכר מינימום אז את מחפשת רק משהו עם תואר בתחום מכניס? יש כל כך הרבה גורמים בחיים שלא קשורים להכנסה ויכולים להשפיע בצורה משמעותית על הכלכלה של המשפחה למשל מקום מגורים זול, בחירה להישאר עם הילדים בבית, לגור קרוב לעבודה בלי צורך ברכב החיים מורכבים מהמון גורמים מעבר להכנסה של אחד מבני הזוג.
שיקול כלכלי הוא חשובמפוצלשים

הרבה בתים מתפרקים על הרקע הזה.

 

בעצם הבעייה שלך היא שעו"ס לא מכניס הרבה. אבל אין לך בעייה אם הוא עו"ס ומסודר כלכלית. נכון?

 

אז זה נכון שאם זה חשוב לך, אז עדיף לרכז מאמצים בכיוון של מקצועות מכניסים יותר.

 

אבל קחי בחשבון שתמיד יהיו חריגים.

 

בתים מתפרקים על רקע כל דברוהוא ישמיענו
מה שאומר שהכסף הוא לא הגורם, הוא בסה''כ התפאורה. אז הוא יכול להיות גם תפאורה לבדיוק ההיפך
מעולהוהוא ישמיענו
שמח שחסכתי לך את הטורח לכתוב את זה מחדש
מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
נפש חיה.אחרונה
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלת
תלוי אם אכפת לבחור...ועלהו לא יבולאחרונה
בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלת
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


אולי יעזורנוגע, לא נוגע
לדעתי דרך המלך היא שאצל בנים בשביל להוביל בקשר צריך להרגיש וייב. שמשהו בבחורה מדבר אליך ואתה "מרגיש בבית" איתה מבחינה רגשית. יכול להיות שאחרי היכרות זה לא יתאים, אבל יש רצון חזק לנסות. וזה פותח את הבחורה כי היא מרגישה שאתה באמת מתעניין בה.

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.


בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה


שיתוף קטן משמעותי מצידךadvfbאחרונה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגע
נאה דורשת נאה מקיימת..
מזל טוב, כמה חכמה!שושיאדית

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

תודה על הדברים וממש בהצלחה!פתית שלגאחרונה

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

איך להגיע להצעות רלוונטיות?נחלת

ראיתי אצל רעות רוט. יועצת לקראת נישואין. מאוד התרשמתי ממנה. כנה, אמיתית. לעניין.

נדמה לי, ביוטיוב. יש לה גם שיעורים שם. אני מחבבת אותה, מבלי להכיר אותה בכלל.....

ועוד משלהנחלתאחרונה


 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

חחחחחחכְּקֶדֶם
..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

מה אכפת לך? אתה נשויהפי

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו

כע באמת אחשלי מבולבלכְּקֶדֶםאחרונה
משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

אולי יעניין אותך