הרגשה כזו בבטן, כאילו היא ממש מתכווצת, כאילו מחכה שמשהו יכנס, ומכינה עצמה לקראתו.
הרגשה כזו בבטן, חור במרכזה שלפתע נוצר, מבקש שימלאו אותו. מין רעב כזה, אך יודעת אני שאוכל לא יהיה זה שיזין אותו.
הרגשה כזאת, כאילו בכל הגוף עוברים גלים, זרם חשמלי שמרעיד אותו, מרטיט.
אך אין זה הגוף שאותו מוביל, מדובר במשהו עמוק יותר. הרגש, הנשמה.
מין התמכרות לסיפוק מסויים, וכשאינו מגיע, בא אותו זרם;
מנסה להודיע על הצורך, על הרעב והכמיהה.
על הלב שרוצה שמשהו יגרום לו לזוז בקצב מהיר יותר, משהו שיגרום לו להרגיש.
להיות כאן בזה הרגע, לחיות את מה שקורה לו עכשיו.
לא לחפש ריגושים בחלומות, כי מי צריך חלומות, כשאין לו דבר חסר, אף שאין לו הכול
אבל יש לו את כל משאלות הלב הכמוסות שרצה בהן כל כך.
ואני איני יודעת מה ימלא את אותו החור,
כל מה שיש לי לעשות הוא לנסות;
לחיות את מה שקורה לי בזה הרגע, להיות כל כולי כאן.
וזה בסדר, מותר לחלום, הרי ללא חלומות אין יעדים
וללא יעדים אין מה שיאיץ בנו להתקדם,
ואם לא נתקדם, לא נחיה.
וזו מהות החיים:
ללכת עם הראש קדימה, אך לא לשכוח להביט סביב.
לזכור, לזכור איפה אנחנו בזה הרגע, לחשוב איך קטע זה בחיינו מוביל אותנו למטרותינו שהצבנו לנו
ובכך נתמלא אנו חיות. ובכך לא יהיה אותו החור.
(ואין לדבר סוף, כי כשמתקדמים תמיד יש מה למלא.)
הרגשה כזו בבטן, חור במרכזה שלפתע נוצר, מבקש שימלאו אותו. מין רעב כזה, אך יודעת אני שאוכל לא יהיה זה שיזין אותו.
הרגשה כזאת, כאילו בכל הגוף עוברים גלים, זרם חשמלי שמרעיד אותו, מרטיט.
אך אין זה הגוף שאותו מוביל, מדובר במשהו עמוק יותר. הרגש, הנשמה.
מין התמכרות לסיפוק מסויים, וכשאינו מגיע, בא אותו זרם;
מנסה להודיע על הצורך, על הרעב והכמיהה.
על הלב שרוצה שמשהו יגרום לו לזוז בקצב מהיר יותר, משהו שיגרום לו להרגיש.
להיות כאן בזה הרגע, לחיות את מה שקורה לו עכשיו.
לא לחפש ריגושים בחלומות, כי מי צריך חלומות, כשאין לו דבר חסר, אף שאין לו הכול
אבל יש לו את כל משאלות הלב הכמוסות שרצה בהן כל כך.
ואני איני יודעת מה ימלא את אותו החור,
כל מה שיש לי לעשות הוא לנסות;
לחיות את מה שקורה לי בזה הרגע, להיות כל כולי כאן.
וזה בסדר, מותר לחלום, הרי ללא חלומות אין יעדים
וללא יעדים אין מה שיאיץ בנו להתקדם,
ואם לא נתקדם, לא נחיה.
וזו מהות החיים:
ללכת עם הראש קדימה, אך לא לשכוח להביט סביב.
לזכור, לזכור איפה אנחנו בזה הרגע, לחשוב איך קטע זה בחיינו מוביל אותנו למטרותינו שהצבנו לנו
ובכך נתמלא אנו חיות. ובכך לא יהיה אותו החור.
(ואין לדבר סוף, כי כשמתקדמים תמיד יש מה למלא.)
