באמת הרבה מאוד נשים/גברים/נערים ניצלים בזכות הניסיון השורף והכוויות של אחרים ובזכות פירסום הדברים והעלתם למודעות.
אך לצערנו גם לפני שדברים מסוימים התפרסמו
וגם אנשים שלא שמעו או ראו מניסיון של אחרים מסיבות כאלו ואחרות - הם עדיין בסכנה. ולצערנו לפעמים נופלים קורבן לסכנה הזו ונכווים מאוד מאוד.
מה שטוב בפםירסום הדברים ובניסיון של אחרים זה באמת שמי ששמע זאת וחשב על העניין לעומק יכול *מראש* לא להיכנס לסיטואציות בעייתיות הרבה יותר בקלות מאשר פעם.
השטח האפור כבר נהיה יותר שחור וברור,
הבילבול לאט לאט מתמוסס.
זה לא עוזר לכל אותם אלה שכבר נפגעו עד שפורסמו הדברים
או לכל אותם אלה שניפגעו כי לא שמעו ולא ידעו על הניסיון של אחרים
או לכל אותם אלה שגם אם שמעו - הצד הפושע והעבריין היה אפילו יותר מתוחכם מזה והצליח להפיל אותם בפח
או לעוד סוגים של מקרים.
אבל לחלק הרבה זה כן עוזר. בהחלט.
למשל אישית, מה שאני יודעת היום זה לא מה שידעתי פעם,
בין אם זה בגיל 15 שיצאה סיטואציה בה רב מאוד מוערך ומוכר גם על הוריי היקרים הציע להם לעזור לי באיזה תחום בריאותי, הפגישות עצמן היו בקליניקה שלו שזה בהתחלה היה עם ההורים, ואחר כך הייתה פגישה אחת שבלי ההורים, ובאותה פגישה חלק ממה שהוא טען שעוזר לטיפול זה שאשכב במיטה שהייתה שם מכוסה בשמיכה.
עכשיו זה לא הגיע לכלום מעבר לזה - לא מגע ולא כלום והייתי לבושה לגמרי, אבל הסיטואציה הציקה לי מאוד מאוד והרגשתי בבטן ממש לא טוב עם זה - אז ב"ה פה זה הסתיים בזה ולא חזרתי אליו יותר (סיפרתי להורים וגם לבעלי שהיה אז החבר שלי ושניהם אמרו לי שאני לגמרי צודקת) - אבל אם באותה פגישה אחת לצורך העניין אותו הרב/מטפל היה נוגע או משהו - לא בטוח בכלל שהייתי יכולה לצאת מהסיטואציה ורוב הסיכויים שהייתי פשוט קופאת.
לא שאני אומרת שזה בהכרח מה שהוא תיכנן כי כאמור לא קרה כלום - אבל צתודה לאל שלא הצטרכתי לבחון את זה כי לא חזרתי אליו כבר אחרי הפעם הזו... ומי יודע אולי לא תיכנן, ואולי כן תיכנן לעשות בהדרגה כדי שלא יראה חשוד? אין לי מושג, וטוב שכך.
היה לי מזל גדול גדול כי אם באותה הפגישה האחת הוא היה ישר מנסה לעשות משהו - בטוח הייתי נופלת קורבן.
אז נכון שעכשיו מראש לא אלך לרב ביחידות וכו' - אבל אז מי חשב על זה בכלל שיכולה להיות סיטואציה כזו? אתה בא כאילו לטיפול, אדם מוערך, גדול בתורה, ההורים מכירים וכו' - מי בכלל חושב על זה? ובטח שאין תקדימים כאלה ואחרים וכו' ובטח שבהתחלה זה עם ההורים, והכל נעשה ממש בצורה של לאט לאט ותיחכום...
עוד מקרה שלצערי לא הצלחתי לשים לב אליו בזמן זה בגיל אפילו עוד יותר מעיר - בערך 13 וחצי שלצערי חוויתי חוויה רעה וקפאתי ולא הייתי מסוגלת לומר אפילו "לא" (גם אם זה היה עוזר בודאות, פשוט הייתי משותקת וקפאתי) - שוב ב"ה זה לא היה משהו חמור כמו אונס ל"ע או דברים דומים - אבל זאת בהחלט הייתה חוויה רעה עבורי.
אחרי כל החפירות נראה לי שמה שאני מנסה לומר הוא שלפעמים באמת אפשר למנוע מראש,
ולפעמים בזכות הכוויות והניסיון של אחרים אפשר למנוע מראש
ולפעמים בעקבות פירסום הדברים והעלאתם למודעות אפשר למנוע מראש
ולפעמים לא.
אנחנו נשתדל כמובן לעמוד על המשמר ולהיות עם מודעות כל הזמן ונתפלל לקב"ה שלא יקרה לא לנו, לא ליקירנו ולא לאף אחד מעם ישראל והעולם...