מה ההבדל בין ישיבה לפורום?פשוט אני..
בישיבה, אחרי חשיפת פרשת מוטי אלון, ראש הישיבה לקח את כולנו לשיחה.

הוא דיבר איתנו על הטלטלה, על כך שאסור שדבר כזה יפגע בקשר שלנו עם רבנים (ובטח שלא בקשר עם ה'), שגם אם מישהו מעריץ רב גדול - הוא חייב להבין שלפעמים גם הרב הגדול חוטא, וזה לא אומר כלום על היהדות, על תלמידיו, על משפחתו וכו'. רק על אותו הרב שחטא.

בנוסף, דיבר איתנו ראש הישיבה על חובת הזהירות. אף פעם לא להפסיק להיות ביקורתי. הרב נוגע בך וזה לא נעים? אז זה לא תקין, ולא משנה כמה ספרים הוציא הרב או כמה תלמידים למדו אצלו. אנחנו צריכים להיות ערניים.

עלו גם שאלות בנוגע לתורתו. האם אפשר להמשיך ללמוד מהספרים שלו? האם התורה שלו שווה משהו, אחרי שהוא השתמש בה בשביל לספק את צרכיו המיניים עם נערים שהגיעו להתייעץ עמו?

זה היה שיח חשוב, מלמד, מעצים ובונה.

ואילו כאן בפורום, כאשר הזכירו אדם נוסף שפגע מינית תוך ניצול תפקידו הרבני (אין לי קשר לשרשור ההוא), השרשור מיד ננעל - למרות שלא הייתה שם לא השתלחות ולא ביזוי.

למה זה בסדר לדבר בחופשיות על גברים שבוגדים, על נשים צועקות, על האונס באילת ועל 1,001 נושאים רגישים - ואילו ברגע ש''רב'' פוגע מינית, ואף מודה בכך, אסור בכלל לדון על זה ועל ההשלכות של זה?

שאלה חשובהמשמעת עצמית
נראלי צריך להפנות אותה לאחראי...
כנראה זה מזיז את הגבינה למישהו בערוץדי שרוט
לא נכוןבסדר גמור


כי לפורום הזה יש מטרה מוגדרתיהודה224
לדבר על חיי הנישואין ולא על פרשיות פוליטיות או פליליות כך שאם התחום הזה מעניין אותך תיכנס לפורומים הרלוונטיים
הפורום הזה הפך לפורום פוליטי וזה מאבד את מטרת הפורום..
אני לא חושב שזאת הסיבהפשוט אני..
היו כאן המון שרשורים בנושאי קורונה, פרשיות פליליות אלו ואחרות, ייעוץ טכני במחשבים, ועוד שלל נושאים שלא קשורים לנישואים.
בדרך כלל לא נועלים את השרשורים האלה
אולי זה הגב ששבר את קש הגמל..יהודה224
יש דברים שמשלימים לנישואין והם חלק מהחייםבסדר גמור

ויש להפוך את הפורום לפוליטיקאים טריים.. 
לא תמיד הגבול ברור ויש בין השחור ללבן. 
לא כל דבר ההנהלה מתערבת ויש דברים שרק בגלל שהם באים אחרי דברים אחרים הם מקבלים יחס מסוים.

מסכים גם לי זה הפריעמישהו כל שהוא
גם לי הפריע. שלחתי הודעה למנהלנחשון מהרחברון
אמר לשלא רצה שיסחף ללשון הרע וכו'. זה מה שכתבתי לו...

נחשון מהצפון
אני חושב שיש מקום נרחב לדון מה ההשלכות של כזה מקרה, איך צריך להיות היחס כלפיהם ובכללי כלפי תופעה כזו.
אין לי תשובות. כשראיתי את הפרסום הייתי מאד כאוב. נכנסתי אח'''כ ברצון לדבר ולהתברר על הנושאים האלו עם עוד אנשים,לשמוע דעות נוספות, לקבל כיווני מחשבה שונים. ואז זה ננעל. וזה היה לי קשה. בתור מי שלמד אצלו והיה קרוב מאד, אין לי התייחסות חד משמעית (ואני בוגר עזרא שיינברג) אשמח אם כן תאפשר דיון, כמובן שאפשר להגביל אותו ולא כל דיעה ואמירה היא לגיטימית. אבל לחסום את כל הדיון מראש נראה לי לא נכון
לא ראיתי שחסמו כאן דיונים עם לשון הרעפשוט אני..
כאשר מושא הביקורת לא נושא את התואר ''רב''.
ראית מה כתבתינחשון מהרחברון
אני מסכים איתך
לא נכוןבסדר גמור

ואם משהו לא נמחק או נחסם זה רק כי לא ראיתי, ואף אחד לא טרח לדווח. 
כל לשון רעה נמחקת מיידית בלי שום העדפה לדת גזע או מין (או זרם כזה או אחר ביהדות). 

כן אגיד כאן כמה דבריםנחשון מהרחברון
מחשבות הרהורים תהיות או איך שלא נקרא לזה.

יש הבדל מהותי בין מי שנופל (הרהורים פורנוגרפיה מחשבות ואפילו מעשים על רקע רומנטי נטו ) למי שפוגע. (מעשים בכוח, הטרדות או ניצול של סמכותו כרב)

גם אצל מי שפוגע יש הבדל ברמת וחומרת הפגיעה

יש הבדל מהותי גם אצל מי שפוגע בין שיטתיות ותכנון, לבין מי שפוגע באקראיוץ

גם אצל מי שפוגע באופן אקראי יש הבדל בין מי שאצלו זו מעידה חד פעמית למי שמועד שוב ושוב (ולא חוסם עצמו מלמעוד)

מה היחס לכל אחד? אינני יודע.

ברור לי שאף אחד מהדברים האלו לא יכול להיעשות ויעברו עליו בשתיקה. אבל ברור לי שיש מדרג.

ברור לי שרב שקיים קשר רומנטי נטו עם אשה נמצא במצב אחר ממי שניצל את סמכותו באופן שיטתי והפיל נשים רבות ושניהם במצב אחר ממי שבאופן אקראי נפל בצורה חד פעמית.

לא יודע את כל הפרטים מה היה שם. לא יודע לאיזה קטגוריה זה נכנס אבל זה לא כל כך קריטי כרגע כי אני לא יודע מה היחס הנכון (שלי ובכללי) למדרגים היותר ''נמוכים''. וודאי לי שתשובה שלמה מועילה וגם וודאי לי שא''א שישאר רב מכהן בישראל גם במדרג הכי נמוך של פגיעה.
(לגבי צפיה בתכנים פורנוגרפים ראיתי מאמר בתחומין האחרון שטוען שניתן להשאיר אץ הרב בתפקידו אם עשה תשובה)
אשמח לשמוע דעות נוספותנחשון מהרחברון
בעיני מספיק עוד פחות מזהמישהו כל שהוא
רב צריך להיות אישיות לדוגמא מופת מוסרי ודתי דמות להערצה ולדוגמא.
ברגע שהוא עובר עבירה שיש עימה קלון (גם שבת ושוחד בפנים מבחינתי וק"ו האמור) זה מספיק כדי שיניח את המפתחות הכובע והתואר, ועדיף מעצמו.

נכון שההגדרה המדויקת היא קשה הרי ברור שלא על כל לשון הרע נעביר רב מתפקידו אבל גם רב שהתעצבן והרביץ למישהו רק פעם אחת אינו ראוי.
או חילל שבת רק פעם אחת כי היה חייב סיגריה.

על דברים חמורים יותר צריך גם ענישה משפטית או קהלתית. וזה לא רק לרב. אם הקהילה יודעת שהיה בקרבה 'דבר רע' מכל סוג. היא מצווה לבערו מקירבה . אין מקום בקהילה למי שמטריד/ה, או מעגן/ת גט וכדו'

ושוב נכון שלא כל שמועה צריך לשפוט וצריך להזהר ממשפטי שדה אבל גם צריך להזהר מהעלמת עין.
איפה עובר הגבול זו תמיד שאלה קשה .

שלא נבוא לידי נסיון
לפי מה שאתה אומר..יהודה224
(משווה רק לצורך הדוגמא ובזהירות המתבקשת, ברור שאנחנו לא בדרגה ולא בהבנה של מה שקרה)
גם דוד המלך היה צריך לעוף ללא מחילה...
ממ... נכוןעוד סתם אחד
וככה חשבו גם בני דורו, ובטח שהילדים שלו לא התייחסו אליו כאל איזה מלך מטיל מורא... אחד מהם אפילו שכב עם נשותיו.
בלי להכנס לסוגיית איך ללמוד תנךמישהו כל שהוא
אבל בכל זאת אענה שאה"נ כן היה צריך לעוף אלא ששם היה נביא
אני לא יודע להגיד מה טיב התשובה שאדם עשה.ולכן בדיני אדם זה אחרת מדיני שמים.


אגב הוא גם לא רב אלא מלך

ואני אשאל חזרה לך אין בעיה ללמוד אצל רב שעבר על אשת איש רק פעם אחת? או רק ניהל רומן עם פנויה ? אתה חושב שהוא ראוי למינוי ציבורי? אתה חושב שכן אפשר להעלות לתורה בבית כנסת אנס רק כי הקרבן לא התלונן? או סרבן גט או אדם אלים שמכה את השכן שלו על ריב חניה?
לשאלתך.יהודה224
אני מאמין בתשובה.
אם רב היה חוטא ואחר כך חוזר בתשובה ומקפיד ומגדר על עצמו חומרות כמו לא לפגוש שוב נשים ביחידות וכדו
בהחלט שלא היתה לי בעיה איתו.
להזכירך 10 הדיברות ניתנו למשה רבינו בדיוק כמו שנתנו לנו ונתנו לכל חכמי וצדיקי הדורות כך שמה שנאמר שם תקף גם להם כמו לנו..
וגבי מי אסורים לעלות לתורה יש סימן בשו"ע עיין ועשה מה שכתוב שם ולא תמציא גזירות חדשות מדעתך.
וכמובן שכל ההגדרות של העבירות אשר כתבת צריכים להתנהל על פי התורה ולא על פי בגצ שכל אישה אשר תחפוץ עלולה להתלונן שאנסתי אותה ויאמינו לה ולמילה שלה יש יותר כח משלי..
להאמין שחזר בתשובה לא הוכיח את עצמו בעברמישהו כל שהוא
את עניין 10 הדברות לא הבנתי מה קשור.

לגבי העלייה לתורה לא מצאתי איפה בשו"ע. אני מכיר רק לגבי חזן ושם עוד יותר מחמירים בעיקר בגלל שמדובר בחזן קבוע.
אני כן חושב שבידי מנהיגי הקהילה הסמכות והחובה לתקן את הקהילה והם רשאים לגזור במקרים כגון אלו גם איפה שלא כתב השו"ע
חרם היה נהוג בקהילות מאז ומתמיד ככלי ענישה ואף מוזכר ספציפית על הנושאים אלו .
מתי נקרא שידוע שעבר? זו באמת שאלה טובה. יש לכך כל מיני דרגות בהלכה יש קול , יש קול שאינו פוסק, יש עדויות. אני סומך על פורום תקנה שאינם הולכים לפי הערכאות אלא ע"פ התורה. וגם הדגשתי את האיזון שצריך בין תלונות שווא להעלמת עין.



כךיהודה224
10 דיברות כתוב לא תגנוב, לא תנאף... למשה רבינו??? לדוד המלך??? לרב עובדיה??? מה הקשר??? אז אין אפוטרופוס לעריות לאף אחד!!!!
הבנת?? והנה בחיפוש קל משמע בפירוש שמותר להעלות אדם כזה לתורה
נכון.מישהו כל שהוא
אין אפוטרופוס ומי שנפל אינו יכול להמשיך לכהן.
אלא אם יעיד עליו בוחן כליות ולב שעשה תשובה אמיתית

וראה הגמרא במועד קטן על אותו ת"ח דהוו סנו שומעניה. ונידו אותו וזה אחד מכ"ד שמנדים כפי שנפסק להלכה.
אם עשה תשובה אמיתית יכול..יהודה224
ברור...
הנה תראה שלא התירו לו נידויומישהו כל שהוא
ותראה שהיה ת"ח גדול שר"י מתהדר בכך שלא מתחנף לו


עריכה: נידוי כזה הוא כפי שאמרתי עונש על מעשה חמור לא על כל חטא. אבל אחרי חטא עם קלון יש להתפטר גם אם זה חד פעמי. הוא אינו כמלאך ה'

/>ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה א"ר יהודה היכי ליעביד לשמתיה צריכי ליה רבנן לא לשמתיה קא מיתחיל שמא דשמיא א"ל לרבב"ח מידי שמיע לך בהא א"ל הכי א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו שמתיה רב יהודה לסוף איחלש רב יהודה אתו רבנן לשיולי ביה ואתא איהו נמי בהדייהו כד חזייה רב יהודה חייך אמר ליה לא מסתייך דשמתיה לההוא גברא אלא אחוכי נמי חייך בי א"ל לאו בדידך מחייכנא אלא דכי אזלינא לההוא עלמא בדיחא דעתאי דאפילו לגברא כוותך לא חניפי ליה נח נפשיה דרב יהודה אתא לבי מדרשא אמר להו שרו לי אמרו ליה רבנן גברא דחשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרי לך אלא זיל לגביה דר' יהודה נשיאה דלישרי לך אזל לקמיה א"ל לר' אמי פוק עיין בדיניה אי מיבעי למישרא ליה שרי ליה עיין ר' אמי בדיניה סבר למישרא ליה עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ואמר ומה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה שלש שנים יהודה חבירינו על אחת כמה וכמה א"ר זירא מאי דקמן דאתא האידנא האי סבא בבי מדרשא דהא כמה שני לא אתא ש"מ לא מיבעי למישרא ליה לא שרא ליה נפק כי קא בכי ואזיל אתא זיבורא וטרקיה אאמתיה ושכיב
אתם שוכחים דבר אחדLia

עשה תשובה כלפי מי? כלפי ה'?

 

זה לא יעזור כי הקב"ה לא סולח על עבירות של בן אדם לחברו.

 

לא חושבת שהבנות האלה סלחו לו אז גם בשמיים לא סלחו לו. הוא בכל מקרה פסול להיות רב. שיחזור להיות עם הארץ.

יפה ולמרות זאתמישהו כל שהוא
שוב פה מדובר מצד שלא יעלב.
ואני מדבר על חטאים חמורים אותם הקהילה מקיאה מתוכה. אדם שידוע שאנס וכדו' דבקים חמורים על הקהילה להוקיא אותם ולא להעלים עין. זה לא דין בדיני קריאת התורה אלא בדיני חרם ונידוי. ובהחלט יש מקום למה נחשב חמור בעיני הציבור. לא דומה לשון הרע לאכילת חזיר. ולא דומה אונס או אשת איש לשבת
הציבור לא קובע.. עם כל הקושי בהבנת הענייןיהודה224
זה נתון לבית דין להחליט אם ינדו או לא ואם בית דין נידו זה עניין אחר לחלוטין...
פורום תקנה אינו בית דין למיטב ידיעתי
בשביל זה יש את הרבנות הראשית לישראל והעומדים בראשה.
אז שוב אפנה אותך הלכות נידוימישהו כל שהוא
עבר עריכה על ידי מישהו כל שהוא בתאריך י' בחשון תשפ"א 07:28
זה בסמכות של כל רב בקהילה שלו.

הייתי שמח אם היה ברבנות הראשית בית דין לענינים כאלו בפועל אין.
אז מוקמים גופים חלופיים.
או שאתה חושב שעדיף לא לעשות כלום?
כלומר לדעת שיש אנס פה בשכונה כי כבר 3 ילדים התלוננו עליו והכל טוב הכל כרגיל?
לא תמיד מתלוננים במשטרה מכל מיני סיבות. ולפעמים גם אחרי שמתלוננים תסגר איזה עסקה רזה וזהו. האם שינברג אמור להתקבל יפה בקהילה כשיוצא לחופשה ?
אני לא פוסק.. שאל פוסקיהודה224
דעת הרב שמואל אליהו ברורהמישהו כל שהוא
רציתי לכתוב בשירשור שננעלrivki
אחרי שנכנסתי לקישור ולפרטים שהתפרסמו.

במקרה הספציפי הזה - תכל'ס, חבל לי עליו.

(לא מכירה את הרב הזה באופן אישי , אבל שמעתי עליו כעל אחד הבודדים שעובד עם העדה האתיופית).

אם הדברים הכי חמורים שהוא עשה הם באמת 'חיבק בחורה', 'לחש לאישה קרוב לאוזן' ו'שלח לה מסרון אישי '... זה בוודאי לא ראוי והוא לא יכול להמשיך לשמש כרב, במיוחד שזה לא חד פעמי, היו הרבה תלונות לאורך שנים.

אבל בכל עבירה יש מדרג. אי אפשר להשוות שודד בנקים למי שגונב תפוחים מדוכנים בשוק.

מקרה הזה נראה כמו גנב תפוחים. כמו כניעה רגעית ליצר ולא פשיעה מתוכננת , מניפולטיבית ומרושעת.
הוא גם לא מתכחש למעשים שלו ומצטער עליהם, בתגובה לכתבה.

לא חושבת שבכלל אפשר להשוות אותו לשטיינברג , ברלנד או אפילו מוטי אלון.
בן אדם רחוק משלמות, חלש , אבל לא רשע.

דרך אגב, אם הוא לא היה רב, אולי בכלל לא היו תלונות על דברים כאלה או שלא היו מתיחסים אליהם.
זה מה שכתבתי. שיש מדרגנחשון מהרחברון
והמקרה הזה ככל הנראה נמוך ברמת החומרה.

ועדיין ברר לי שיש הבדל לא ברור לי מה ההבדל
מה ז'א 'מה ההבדל?'rivki
ההבדל בחומרת המעשים עצמם, בכוונה, בתכנון, בשיטתיות, בסוג היחסים...
מה ההבדל בגישה לבן אדםנחשון מהרחברון
איך ךגשת למח שעשה א, איך ךגשת למי שעשה ב וכו' (לא איך לגשת לדבר אלא מה הגישה שלי כלפיו)
פירטתי את ההבדל בין המעשים. כתבתי שלא ברור לי מה צריך להיות היחס לכל מדריגה
הקצוות זה הכי קלrivki
בקצה החמור - חלאות שראוי לנדות אותם לתמיד (אמרתי שיינברג?). גם אם יעשו פעם תשובה ( ואני לא מאמינה שתינתן להם הזדמנות), הנזק שנעשה בין אדם לחברו הם כבר לא יכולים לתקן.

ובקצה הקל כאלה שיש להם חולשה בתחום מסוים, כמו שלכל אחד מאיתנו בתחומים אחרים. אולי הם לא ראויים לתפקיד של רועה רוחני, אבל גם לא מוקצים מחמת מיאוס. הרע שבהם לא מבטל עשייה חיובית שלהם.

יותר מורכב עם מי שעבר פעם עבירה חמורה וחזר בתשובה. כאן זה עניין של אמון, אם אתה מאמין בתשובה שלו או לא.

ובין לבין יש תחום אפור גדול...
אני חושב שיש נקודה אחרת - השניה באיוולתק"ש
כלומר אם אדם נפל ואפילו נפל כמה פעמים, אבל כשנתפס 'מודה ועוזב' - זה משהו אחד, כמובן שיש תשובה ואפשר לעשות תשובה.

כן, חלק מתשובה אמיתית, היא לגדור את עצמו שלא יגיע לחטא. בנוסף מצידנו - אפשר להשלים עם זה, שאדם כשלעצמו נופל וקם. לכולנו קשה ולכולנו לוקח זמן ומאמץ, לתקן דברים שאנו יודעים היטב שצריכים תיקון. לעומת זאת - אי אפשר להשלים עם זה, שאדם ממשיך לפגוע באחרים.

שמעתי מהרב איתן אייזמן שליט"א, שעל כל מקרה שמתפרסם - יש כמה וכמה שלא מתפרסמים. בכל מקרה שאינו פלילי, או שהנפגע לא מוכן להתלונן במשטרה, למרות המלצתם להתלונן* - הם עושים כל מאמץ לטפל בדיסקרטיות. כל עוד הפוגע מקבל על עצמו את ההגבלות שיוודאו שהוא לא יוכל להמשיך לפגוע ומוכן ללכת לטיפול - הם לא מפרסמים.
מה שקרה גם עם מוטי אלון ועד כמה שאני מבין גם כאן - שהפוגע הפר בקביעות את ההגבלות שהוטלו עליו בהסכמתו. במקרים כאלו, אין להם ברירה, אלא להזהיר את הציבור.

*(ביננו, כמי שליווה מתלוננים במשטרה - הסיוט שהנפגע עובר כשהוא מתלונן במשטרה - כפול ומכופל)
אגב, הנקודה של הודאה וקבלת הדין - היא ההבדל הכי בולטק"ש
בין שאול לדוד.

לפי פשטי הכתובים (לולי חלק מהדעות בחז"ל), הדברים שדוד הואשם בהם חמורים בהרבה מהדברים ששאול הואשם. יש על זה הרבה התייחסויות בחז"ל ובמפרשים.

על פניו, ברמת הפשט - ההבדל המהותי ביותר, שעליו שאול הפסיד הכל ודוד עשה תשובה, סבל הרבה, אבל נשאר, הוא ששאול מתווכח עם שמואל הנביא, מסיר אחריות, 'זורק' על העם וכו'. אח"כ הוא גם מנסה להרוג את דוד, מה שהכי מבליט את חוסר קבלת הדין.

לעומתו דוד מיד כשהנביא מאשים אותו, הוא מודה ובהמשך כל ההתנהלות שלו, היא של קבלת הדין.

ממילא אני בהחלט חושב שיש מקום לסלוח למי שנפל ולקבל אותו חזרה, בתנאי שהוא:
א. לוקח אחריות מלאה על מעשיו, כולל ללכת לטיפול מקצועי שיעזור לו להתמודד.
ב. עושה הכל כדי שהם לא יישנו, כולל להתרחק מהציבור על פי העניין.

^^^^^44444
עצוב לי לקרוא את הפיסקה האחרונה.זית1
למה שאישה לא תתלונן על הטרדה?
את היית שותקת עם מישהו מהרחוב היה מחבק אותך או שולח לך מסרונים בעלי אופי מיני?
זה לא קשור להיותו רב, הנשים האלו רוצות שיכבדו את גופן, בקשה לגיטימית לחלוטין.
אף גבר לא יכול לחבק אישה מבלי לקבל את הסכמתה.
את יודעת איזה קשה זה שאישה ששמרה על עצמה כל החיים, פתאום הרב מחבק אותה בניגוד לרצונה ואמונתה ואז צריכה להיכנס לחופה ולשמוע אותו מחתן אותה?!
אם נשים לא יתלוננו על עבירות "פשוטות" כהגדרתך ככל הנראה שהאיש הנ"ל היה עובר עבירות יותר חמורות!
חבל דיעות כאלו גורמות לנשים לפחד להתלונן.
סליחה על הדיעות החשוכות שלי rivki
אם מישהו 'מחבק אותי ברחוב', אגיד לו להתרחק. בטח לא ארוץ למשטרה, במיוחד אם זה חד- פעמי.
על רב באמת ראוי להתלונן, כי מבחינתו זה אמור להיות משהו לחלוטין לא מקובל.

אבל יש לא מעט אנשים עם תרבות, מנטליות ודרך התנהגות אחרת. בשבילם חיבוק או תפיחה על שכם או צ'אפחה ידידותית - עניין של מה בכך, גם כלפי נשים.
אני בטוחה שאם לא היה מדובר ברב או איש ציבור חשוב, לא היו עושים מזה כתבה. זה כל מה שרציתי להגיד.
חבל..זית1
עבר עריכה על ידי זית1 בתאריך י"א בחשון תשפ"א 07:33
חלילה אם גבר זר יחבק אותי או ישלח לי מסרונים יקבל תלונה במשטרה.
בכדי להבין שאני רצינית, הזמנתי משטרה למישהו על "פחות" מכך..
והוא כמובן התנצל ואמר שזה חד פעמי וכו'.

אפס סובלנות להטרדות!!

אם לא תעצרי אותו הוא ימשיך להטריד נשים אחרות ואפילו לפגיעות הרבה יותר קשות.

והפיסקה האחרונה עוד יותר מרגיזה, גם אם אישה מגיעה ממנטליות ידידותית וחמה, לא מאפשר לאף גבר זר לגעת בה.
היא אדם אינדיבידואלי והיא לא מייצגת את התרבות שממנה היא מגיעה, מותר לה להחליט שגבר זר לא יגע בה או יחדור למרחב הפרטי שלה.
כפי שציין יהודה,העני ממעש
יש כיום יד קלה על ההדק

אמנם, העולם אינו פרימיטיווי כפעם.
ובכל זאת, מעורר תהיות.

מצטער אבל אני לא קונה את הדמגוגיה הזאתבסדר גמור

ההבדל בין ישיבה לפורום הוא המהות. 
ישיבה היא מוסד חינוכי.  פוֹרוּם מְקֻוָּן הוא אתר אינטרנט או חלק ממנו המשמש לקיום דיונים או למענה בסגנון שאלות ותשובות. אם זה פורום פתוח לחלוטין - איש הישר בעיניו יכתוב. אם זה פורום עם כללים ובפרט פורום יהודי דתי - לא כול דיון לגיטימי ולא כל שאלה או תגובה עומדת בכללים.

"ואילו כאן בפורום, כאשר הזכירו אדם נוסף שפגע מינית תוך ניצול תפקידו הרבני (אין לי קשר לשרשור ההוא), השרשור מיד ננעל - למרות שלא הייתה שם לא השתלחות ולא ביזוי." כל המטרה היתה לעצור את זה לפני שהתפתחו הדברים הללו. אם הייתי חושב שזה לא ראוי או לא עומד בכללי הפורום - הייתי מוחק ולא נועל. רציתי לאפשר את הפרסום הזה בגלל החשיבות שלו אך לא לפתח שוב שירשור לשון הרע והוצאת שם רע - לאו דווקא על האדם עליו נכתב השירשור.

"למה זה בסדר לדבר בחופשיות על גברים שבוגדים, על נשים צועקות, על האונס באילת ועל 1,001 נושאים רגישים - ואילו ברגע ש''רב'' פוגע מינית, ואף מודה בכך, אסור בכלל לדון על זה ועל ההשלכות של זה?" שוב דמגוגיה זולה. כל מקרה נבחן בפני עצמו וזהו. השערות כאילו יש לי איזו העדפה על מה ידברו בפורום ואותה אני כופה, מופרכות ומשוללות יסוד. אני בן אדם כמו כל אחד אחר פה ואני גם עושה טעויות, אבל להגיד שבכוונה אני משתיק נושאים מסויימים כי הם נוגעים לי באיזה גבינה דמיונית זה פשוט לא נכון. 

אם היו יותר בגרות וכבוד הדדי בפורום, אולי היתה יד יותר חופשית עם הרצועה, ושרשור נפלא ופורה היה ממשיך מהשירשור הנ"ל. לדאבוני לא כך המצב ובשל הסיבות הנ"ל השירשור ננעל.

הנה, ב"ה, יש כאן דיון מאוד לגיטימי.פשוט אני..


ומה ענו לכם לגבי תורתו ( מעניין אותי)?rivki
שזה אינדיבידואליפשוט אני..
מי שמרגיש שספריו או שיעוריו של אותו האיש מקרבים אותו לאבינו שבשמים, יכול להמשיך ללמוד מהם.

מי שמרגיש שהוא לא מסוגל ללמוד בלי להיזכר מי היה האיש, בלי להקיא מהצביעות וכו' - גם זה בסדר, לא חייבים.
לא קשור, אבל אני חושבת שרבנים, כן כן, לא צריכים להתעסק עםחשובה1

נשים באופן קבוע, נקודה.

יש יצר הרע, גם להם, וכלל שאדם גדול מחברו יצרו גדול ממנו, מה לעשות?!

 

יש מספיק נשים בעולם שיכולות להדריך, לתת מענה ולהוביל נשים.

 

ואם יש לאישה שחייבת פוסק הלכה שתשלח את בעלה.

 

הרבנים הם גם בני אדם.

 

ולא חסרים סיפורים על רבנים שקרו עם נשים ואני מאמינה שיש עוד אלפי שאנחנו פשוט לא יודעים.

 

ואם האישה מוצאת את הצומי שמהרב וכל הזמן באה אליו ונדבקת וחושפת את חייה שלא תבוא בתלונות.

 

ואל תסקלו אותי על התגובה.

אני גם מוסיף ואומר שלא צריכים להיות "ראשי אולפנות".די שרוט
אני חושב שבראש אולפנה צריכה להיות אישה.
נכון לגמרי, זה מיותר לחלוטין, למרות שמה שאני ראיתיחשובה1

שיש בזה משהו שבנות כאילו יותר מקבלות מבנים...

כולם יסכימו איתך כולל ראשי אולפנות גברים44444
(שלא מסתירים את דעתם בעניין).
הבעיה שיש מחסור במנהלים בכללי ועוד יותר במנהלות- נשים.

מה שאותי מקומם מאד וב"ה מתחיל להעלם- זה מחנכים גברים.44444
זה הזוי בטירוף!!!
זה לא שחסר מחנכות ....

איפה שלמדתי היה לפני 15-20 שנה.
הייתי בטוחה לגמרי שהפסיקו את זה אחרי במיוחד אחרי שהמחנכים מדורי יצאו לפנסיה/ עזבו/ נפטרו אבל התברר שלא....
הזוי!!!

היה לכיתה המקבילה שלי ועוד מחנך צעיר לבנות בתיכון.....
היום הילדים שלו הקטנים לומדים עם הבכורים של התלמידות שלו בביה"ס....
פשוט הזוי!!!!

וצחקנו על זה שהגבר הנשוי- המחנך מחנך את התלמידות שלו לא ליצור קשרים עם נערים רווקים בני גילם....
כאילו אם בת 16 כבר בקשר עם מישהו עדיף שזה יהיה עם רווק בן 16 ולא עם נשוי בן 26.....
קשר אישי זו דרישה מהותית ממחנך....
כמו שאמרת לא חסר מחנכות וגם לא כאלהחשובה1

שיכולות לכהן כמנהלות, אולי זה נובע מחוסר אמון בנשים וביכולות שלהן, לא יודעת.

כמו שבכל העולם ובמיוחד בישראל יש פחות נשים בתפקידי מפתח

דווקא מנהלות חסר.44444
בכללי, יש מחסור במנהלים בארץ.
עוד יותר חסר מנהלות....
זה נובע מכך שלנשים יש פחות פניות וזמן לתפקד כמנהלות בטח בגיל הפוריות ובנוסף יש חיוב למנהל לתואר שני מה שלהרבה נשים אין זמן ופנעו לעשות.
לסקול? זאת תגובה חשובה מאוד! אשרייךפשוט אני..
לא נסקול, אבל לפעמים המציאות יותר מורכבתק"ש
יש דברים שבהחלט צריך בשבילם רב ולא שום יועצת אחרת. לא תמיד שייך לשלוח את הבעל ולא תמיד יש בעל לשלוח. לפעמים גם כששולחים נוצר 'טלפון שבור', כמו שתיאר אחד הרופאים בכנס פוע"ה: הרופא אומר משהו לאישה, היא שואלת את בעלה ששואל את המשמש, ששואל את הרב ואז הרב עונה למשמש, שעונה לבעל, שעונה לאשה, שחוזרת לרופא ואם זה הוא צריך להתנהל.

כמובן שכשאפשר עדיף אישה. אבל כשבאמת צריך, בדיוק כמו שאישה הולכת לרופא (ואיש לרופאה), בדיוק כמו שהולכים לפסיכולוג (כנ"ל), יועץ/ת זוגי וכו' - אז כן, רב צריך לענות (ולפעמים גם לייעץ) לנשים.

כמובן צריך לשמור על כל גדרי ההלכה ויותר מהם לפי העניין.
לרופא נשים אני לא אלך לבדחשובה1

בעלי יבוא איתי.

 

 

ואני חושבת שזה שונה, רופא מרב. ברב לעיתים נוצרת סוג של תלות.

'נוצר סוג של תלות' זאת בדיוק הבעיהrivki
שעלולה להיות הרבה יותר חמורה ממגע אקראי.
רב הוא פוסק, לא סגן של אלוהים, זה סוג של יחסים ש ל א אמור להיות, לא עם אישה ולא עם גבר, בלי קשר למגע.
אתם נתפסים לפרט ומתעקשים על הכללק"ש
היו מקרים גם עם רופאים/ פסיכולוגים/מטפלים וכו'.

אני מסכים שבמידת האפשר - עדיף שאיש ילך רק לאיש ואישה רק לאישה (וגם אז צריך לשמור על גבולות והיו דברים...). אני גם מסכים שכשצריך עדיף שיהיה בליווי הבעל. יש מקרים ומצבים שזה לא שייך. ממילא כמו שאי אפשר להכריע שאף פעם אישה לא תלך לפסיכולוג - אי אפשר לקבוע שאף פעם אישה לא תלך לרב.

כן - חשוב לשמור על הגבולות הנכונים ולברוח כמו מאש ממי שלא שומר על הגבולות.
אני קשה לי מאד עם רבנים שמקבלים נשים ליחידות לבד..יהודה224
זה לא...
צריך להיות כמו רבי אלעזר אביחצירא
שהרופא ישאל באופן ישיר את הרבחשובה1

אני לא יודעת אבל אני מתארת לעצמי שזה מה שקורה ברוב המקרים לדוגמא של התייעצות פוריות, אלא אם כן הזוג רוצה לשאול דווקא את הרב שלו.

זה יכול להיות פתרון לנקודה ספציפיתק"ש
(ואם זו רופאה?!)
עדיין יש לא מעט מציאויות, שאישה צריכה לשאול רב או להתייעץ דווקא עם רב. בדיוק כמו בכל תחום אחר, צריך לשמור על גבולות ההלכה ועל מה שמרגישים צורך לשמור מעבר להלכה, אבל אי אפשר למנוע באופן גורף.
רופא נשים הוא לא חרדיLia

לחרדים שלא מסתכלים על שום דבר יש יצר יותר גדול ואין להם איפה לפרוק ואז כשמגיע לידם הזדמנות - הם עלולים ליפול.

 

חוץ מזה שרופא רואה 10 כמוה ביום, זה לא מזיז לו..

הם מוצאים את הכל במילואים חחחמופאסה
מחילה, הכללות לא נכונות לשני הכיווניםק"ש
גם עם רופאים היו סיפורים. אבל לא דברתי רק על רופאים - גם מטפלים נפשיים למינהם, ששם נוצרת תלות הרבה יותר רצינית מאצל רב. כמובן - במידת האפשר עדיף שאיש ילך רק לאיש ואישה לאישה (ועדיין קרו מקרים גם בין גברים או נשים...). אבל לא תמיד זה שייך.
חחחחחחיהודה224
איזה שטויות את מדברת...
אני כל פעם נבהל מהכמות...
זה הדדיLia


מחילה סגנון השיח הזה לא מכבדor1900
אני מכירה רופא נשים חרדי🤭ניקיתוש
מה הדין שלו?
דין סויטה...יהודה224
מיד לגרדום או 30 שנה בכלא!!! מה שהוא יעדיף
אני מסכימה עם התגובה הזאת מאוד.מי.רב
רבנים הם בנ"א לכל דבר ועניין
גם להם יש חולשות.
לא מדובר כאן על פניו על מעשים הכי נוראיים , נשמע כמו מעידות מקומיות
כמו שיש נשים שיש להם רצון למצוא חן בעיני גברים ואז יוצאות מטופחות ומקושטות בחוץ יתר על המידה ובבית מסתובבות סמרטוטיות גם אם יש להן בעל בבית..
כמו גברים נשואים פרלטטניים שמרשים לעצמם להתחיל פה ושם עם רווקות למרות שבבסיס הם לא כאלה מושחתים..יש מלא גברים כאלה.
בקיצור אנשים, אל תתיפייפו יותר מדי על חשבון אחרים.
מסכימה שמי שיש לו בעיות כאלה לא צריך לכהן במשרה ציבורית שמפגישה עם קורבנות פוטנציאליים שבאופן מובנה יש היררכיה ברורה בין נותן העזרה למקבל עד לטיפול יסודי בקושי.
צודקתLia

הולכות לרב שלא שומר ייחוד, למה הן מצפות?! עבר על הגדר הראשונה - איך זה שלא נדלקה להן נורה אדומה?

 

דמן בראשן, לא מרחמת עליהן.

זו תגובה אמיתית?!זית1
את מאשימה את הנשים בפגיעה?
ממש לאLia

לאף אחד אין רשות לגעת באישה מבלי רשותה. 

 

אלא מה? שהן היו צריכות להבין שמשהו פה לא נורמלי ולא להיות סתומות. יכול להיות שבתחלה הן נהנו מהמחמאות ומהצומי עד שכבר היה מאוחר מידיי. בכל מקרה - הן לא תמימות ולכן אני לא מרחמת עליהן. 

למה שאישה תחשוד ברב?זית1
כן גם אני לא הייתי חושדת ברב.
אני לא חושבת שזה הסתכלות בריאה לחשוב שכל רב הוא בחזקת חשוד עד שיוכח אחרת.

מה לא נורמלי?
שרב מדבר עם אישה? שהוא יכול לפסוק לה הלכה?
הרבה חברות שלי קיבלו מעט הדרכה באופן פרטי ודרך שיחות בפלאפון מהרב של החתן לפני החתונה למרות שהייתה להן מדריכת כלות, כך שזה ממש מקובל להיפגש עם הרב של החתן לפני החתונה.

מה את יודעת שהיה חשוד?
את היית נוכחת בחדר? או נוכחת בחצר כשהוא נצמד לאוזנה? או היית איתה בבית כשהיא קיבלה הודעות בעלות אופי מיני? (אהה נכון, שכחתי האישה אשמה שיש לה פלאפון).

נוו באמת אישה אף פעם לא אשמה!!!!!!!
דברי הפתיחה שלך סותרים את סיום דברייך.

מה לא תמים בהתנהגותן?
להאמין ביושר של בנאדם? להאמין שהאדם הוא טוב במהותו?

אם כך גם הנשים שנפגעו מעזרא וכו' אשמות, הרי הן הלכו אליו מיוזמנתן, בכדי לקבל ברכה או עיצה.
הן אשמות שהקשיבו לו והורידו את בגדיהן מבלי שהוא כפה עליהן את עצמו.

סליחה אבל לקרוא לאישה שעברה הטרדה סתומה וכנראה מגיע לה כי יש לה יד בדבר, זו ראיה חשוכה, מעוותת ומסוכנת!!!

אנחנו בשנת 2020 מקרים כאלו אמורים לזעזע אותנו בכדי שנתקדם לעולם טוב יותר כלפי נשים.
צריך להרחיק את הרב מהציבור ולא את הנשים שנפגעו.
קיצוניות לא נכונה אף פעםמשמעת עצמית
אבל,
לבני אדם יש בחירה.
וצריך להפעיל את השכל.

ואני כאישה חושבת
שרב שמתנהג באופן שהוא לא מיליון אחוז
צריך להדליק נורה אדומה
לכל אחת.

זה לא כמו אישה שעוברת הטרדה באוטובוס או משכן בבניין שדברים יכולים להיראות מאוד אפורים,
ולא תמיד היא קולטת מיד את הכוונות הרעות.
אם אצל רב לא הכל חלק לגמרי זה כבר צריך להיות אזעקה מאוד גדולה יותר ממישהו אחר שהיה מתנהג כך.

וזה לא סותר את זה שרב הוא בנאדם.
יש דברים שאפשר "לקבל" שהרב ישגה בהם.
לא בדבר כזה!

לכן,
להגיד שהן אשמות זו מילה גדולה מדי י הן קרבנות.
אבל
להגיד שיכלו להימנע מזה
לשים לב
להיזהר
בהחלט יש מקום בעיניי.

ואגב
המשפט "אישה אף פעם לא אשמה"
הוא
א. לא נכון עובדתית
ב. רק מקטין ולא מכבד
אישה היא לא יצור מטומטם, רפה וסמרטוטי
לאישה יש חיישנים מעולים
ודרכים מצויינות לדעת מתי משהו הוא בסדר ומתי לא.

אז נכון.
לא תמיד
ולא מול כל אחד
אבל
תנו קרדיט לנשים.
אנחנו לא כאלה חלשות...

עד כאן הנאום.
מה הראיהזית1
שלך לכך שהרב לא התנהג במיליון אחוז, לפני שהפרשה התפרסמה?

מאוד נהוג שהרב של החתן מדבר עם הכלה, אין פסול בכך!!!
אני חושבת שזה אפילו מקדם ומחזק את הקשר של בני הזוג ללרב ולפסיקה שלו.
מילים כדרבנות...יהודה224
לצעריזית1
התגובה שלך מזכירה לי את הדיון שהיה בפורום בנוגע לאונס באילת.
אנשים והנשים חשוכים האשימו את הצעירה שבס"כ רצתה לבלות עם חברים בהפקרות וכנראה היא זימנה את האונס והיא האשמה העיקרית.

יש לאישה זכות לצאת ערומה לרחוב ואין זכות לאף גבר לגעת בה!!!
ויש לי זכות ללכת לשכם לטייל ואין לאף ערבי זכות לרצוח אותימישהו כל שהוא
לא שווה יחסזית1
כשתתבגר ותרצה לנהל דיון מעמיק מוזמן בשמחה.

אוקי אכתוב מפורט יותרמישהו כל שהוא
אני חשוב שאשמה ואחריות אינן אותו דבר.

בכל מעשה פגיעה, אונס ,רצח ,אלימות גניבה. יש רק אשם אחד והוא הפוגע.
לא משנה מה הנסיבות אין לאדם זכות או אפשרות לפגוע במישהו אחר.

אבל בעולם בו אנו חיים יש לצערנו אנשים רעים לכן לאדם בוגר(לא ילד בן 10 ) יש אחריות להשמר מאותם אנשים .
בכדי לא להגיע למצב מסוכן ממנו לא נוכל לצאת. כמובן שאם הלכתי ברחוב והגיע מחבל אז אני לא אחראי אבל אם הלכתי לשכם אז כן. אונס במקום עבודה אינו באחריות של הקרבן אבל במועדון אחרי השתכרות עד אבדן הכרה כן.

למשל היה פעם מקרה בצהל בו חיילת הצטרפה לשני חיילים ברחו מהבסיס עם טנדר שבו שני מזרונים מאחורה, קנו אלכוהול ואז הם אנסו אותה. האם אין חוסר אחריות בללכת עם שני גברים ומזרון לקנות אלכוהול??

אם השארתי חלון בבית פתוח אני אחראי לגנבה אם פרצו למרות האזעקה אני לא אחראי.
בכל אופן גם אם השתכרתי, השארתי פתוח או הלכתי לשכם אין זה מוריד מהאשמה של התוקף. הוא ראוי לעונש החמור ביותר על מעשיו זה לא מהווה נסיבות מקלות.

נפגעי כתות זה באמת נושא סבוך וכך אני רואה את הכת של עזרא שינברג. אדם לא שם לב שהוא בבוץ עד שכבר מאוחר מידי.נזו אומנותו של אותו רשע.

אז אם כךזית1
כל אישה שהולכת להיתייעץ עם רב, צריכה להבין שדמה בראשה?!

למה אישה צריכה לחשוש ממפגש עם רב בישראל?

יכולה להסכים שאם אישה תלך אליו עכשיו לאחר הפרסום וחלילה תפגע צריכה מלבד להתלונן עליו גם לעשות חושבים עם עצמה...

הנשים הללו נפגעו כי לא היה פירסום על פגיעותיו במשך 10 השנים האחרונות.

כמו שאמרתי לא הגיוני שכל רב יהיה בחזקת חשוד עד שיוכח אחרת.

והדוגמא עם החיילים מקוממת, למה אישה צריכה לחשוש שיפגעו בה וגבר לא חושש שאישה תפגע בו?

למה אסור לאישה להשתכר עד אובדן חושים בלי לפחד שמישהו יאנוס אותה?
למה גבר כן יכול להשתכר עד אובדן חושים והוא לא יחשוב פעמיים לפני שהוא עושה זאת.

צריך ללמד את הגברים לכבד את הנשים, רק כך נוכל לייצר עולם בטוח יותר לבנות ולנשים.
שום סיטואציה הזויה ככל שתהיה לא מאפשרת לגבר את הזכות לגעת באישה.
אז קצת לא הובנתימישהו כל שהוא
את המקרה של הרב הזה איני מכיר. לא יודע מה היה שם בדיוק ולא יודע האם הם היו יכולות להזהר או לא. אז כרגע אני מניח שלא יכלו.
אני דברתי על האונס באילת.
ובהחלט מסכים לגבי מי שתלך אליו עכשיו כפי שכתבת.

נכון זה מקומם שיש אנסים אבל לצערי זה המצב. לכן כדאי לנשים לבדוק עם מי הן הולכות לשתות במיוחד כשיש לו בטנדר מזרנים.
זו המציאות יש גברים מסוכנים יותר משיש נשים מסוכנות.
בהחלט צריך להשקיע הרבה בחינוך ובשינוי תרבותי. אבל עד שזה יקרה כדאי להזהר. ושוב האחריות של האדם על השמירה על עצמו אינה מורידה מהאשמה. אז גם אםה סיטואציה הזויה כפי שכתבת זה לא מאפשר לפגוע . אלא לאדם יש אחריות על עצמו להמנע מכאלו מקרים.




מסכימה.זית1
במקרה של אילת, שני העבריינים הללו ככל הנראה היו אונסים בנות, גם אם כל הבנות היו מפוקחות, פשוט יצא שהזדמנה להן ילדה שיכורה.

יש להם היסטוריה עשירה של הטרדות מיניות ופשע...
אדם שמסוגל להגיד לשוטרת אני יאנוס אותך, אין ספק שהוא יאנוס מישהי חלשה בעתיד.

וכן זו התוצאה של חוסר כבוד כלפי ילדות ונשים (לצערי חוסר כבוד כלפי נשים גם ע"י נשים)
נכון די ברור שהיו אונסים אחרות לשם כך הם באומישהו כל שהוא
אבל כל אחד צריך לדאוג שלי זה לא יקרה...
אם תלכי לשרשור ההואLia

את תראי שכתבתי שם את המשפט האחרון שכתבת. שגם אם אישה הולכת ערומה לאף אחד אין רשות לגעת בה.

 

אני ממש מסכימה עם מה שאת כותבת, אבל תביני שבמקרה הזה זה לא אותו דבר.

הוא לא כפה את עצמו עליהן ברמה שהן לא יכלו לדחוף אותו ולצעוק לו דיי ולברוח משם. וכמובן גם אם הן היו בורחות באותו רגע שהוא נגע בהן - הוא עדיין אשם 100% וגם על זה הוא צריך לתת את הדין.

 

יותר מזה, את כתבת "הן אשמות שהקשיבו לו והורידו את בגדיהן מבלי שהוא כפה עליהן את עצמו" - אמנם נתת זאת כדוגמא, אבל אם נניח זה היה מקרה - בוודאי ובוודאי שהן היו אשמות. רב אומר לך להוריד את הבגד אז את מורידה? באמת? אישה היא כזאת ייצור מטומטם שלא יודע להבין שזה הרגע לקחת את הרגליים ולברוח??

 

סליחה אבל את זאת שמציירת את האישה כמטומטמת , לא אני...

 

ואישה שהולכת לרב שלא שומר ייחוד והיא עדיין רוצה לשמוע את דעתו ההלכתית כשהוא לא שומר על ההלכה - אז כן, אני מניחה שאישה היא חכמה מאוד עם חושים מאוד מפותחים ואם היא בחרה להישאר שלא תתמם אחר כך.. במיוחד שזה רב והיא יודעת איך הוא אמור להתנהג, ואם הוא לא - שתברח. וכן, אין מצב שזה היה מגיע להטרדה אם היה פה שמירת ייחוד. אני לא צריכה להיות שם כדי לדעת. ואם הוא לחש באוזניה במקום פומבי, עצם הלחישה - התנהגות שלא מקובלת בעליל מרב - אז היא יכלה פשוט ללכת ולספר לבעלה ולהחליט שהיא לא מתקרבת לרב המוזר הזה יותר.

 

 

 

 

 

יואוו אני מסכים עם הנכתב...יהודה224
אני לא מאמין...
לא נוראLia

כתבתי בשבילך עכשיו עוד משהו להחזיר לך את ההלם

ובנימה זו אני רוצה להוסיףLia

שאנשים צריכים להפסיק ללכת לרב על כל שטות.

תתחילו להפעיל שיקול דעת ולהחליט על החיים שלכם בעצמכם במקום להיות שפוט של רב. הפכתם את הרבנים לאלוקים - ממש נעשה ונשמע. 

 

יש ספר הלכות, 99% מהמקרים אפשר לדעת מה ההלכה אומרת רק מלפתוח ספר או לעשות חיפוש בגוגל. 

 

"הרב, מותר לי לקחת גלולות?" 

"הרב, בעלי לא מבין אותי....." (אבל אתה תקשיב לי ותחמיא לי כל כך ותגיד לי כמה אישה היא מיוחדת ושאני בטח צודקת)

"הרב, אני לא נהנת בסקס עם בעלי" (אולי תלמד אותי איך להנות?)

"הרב, מותר לי לעבוד במקום הזה?"

"הרב, מותר לי לאכול את האוכל הזה?"

"הרב, אני ממש רוצה לקנות את הבגד הזה"

 

יאללה...... אני לא יכולה יותר לשמוע על אנשים שהולכים כמו עיוורים אחרי רב בצורה מעצבנת כזאת. ממש מבזבזים את החיים שלהם בלתת לאחרים להחליט בשבילם. שפוטים. מסכנים. ממש סולדת מצורת החיים הזאת ומאנשים כאלה. אחר כך הם כל כך בהלם שהרב הוא לא מינימום משה רבנו.... הפלא ופלא..... 

וואווו גם עם זה אני מסכים לצערך...יהודה224
הדוגמאות שנתת באמת לא ראוי ללכת לרב עליהן..
יש דברים דרמטיים יותר..
תגובהזית1
מאיפה לך לדעת איך הנשים האלו הגיבו לאחר ההטרדה?
יכול להיות שהן צרחו, ברחו או הדפו אותו.
וכן מכל הנשים שהוא הטריד מאמינה שהיו כאלה שהתאבנו מההלם.
וזו תגובה נורמלית במצבי סטרס ופחד.
הגוף שלנו מכוון להגיב בקפיאה או בהתקפה, ולכן מי שהגיעה בקפיאה אינה סתומה, כך היא נבראה (אפשר לעבוד על היכולת להגיב בהתקפה אבל צריך ללמוד לעשות זאת).

ואם את לא מכירה כדאי לקרוא מהעדיות של הנשים שנפגעו ע"י עזרא זה באמת היה כך, רק שהן לא סתומות אלא הן נשלטו על ידו בצורה מנטלית ללא יכולת להתנגד, והאונס הזה נמשך לאורך שנים!!!!! ויש שמועות שאפילו נולדו ילדים מהאונס.

ומאיפה הביטחון שהם לא שמרו על יחוד?
אפשר להיות בחדר ולפתוח חלון ודלת ואין יחוד!!!

ועובדה היא שחלק מהנשים עזרו עוז והתלוננו עליו!
אונס לאורך שנים?!Lia

נשלטת בצורה מנטלית?

 

זה רק מוכיח את הטמטום של האנשים שהופכים רב לאליל ושואלים אותו האם מותר להם בכלל לנשום!

 

אשמות הן לא. אבל יש להן חלק גדול מאוד אם הן חזרו אליו בשנית ובשלישית לאורך שנים.. פשוט הזוי. אין לי מילים. אני רוצה לכתוב מילים הרבה יותר גרועות ממטומטמות אבל כדאי שאפסיק פה.

באמת כדאי שתעצרי!!זית1
להשמיץ נשים ולקלל אותן, לא מטרת הדיון.

עצרתי.Lia


תגידי אתם כל כך נשלטות??? למה אין את זה בהפוך...??יהודה224
לא ממשיכה את הדיון.זית1
החיים של הנשים הללו נהרסו.
ואני מתפללת עליהן לבריאות הנפש והגוף!
ואשרייהן שזכו לבעלים תומכים ומכילים.
כשתחליטי להמשיך את הדיון בצורה בוגרת אז אשמח להמשיך..יהודה224
נשים הן לא עם של בובות.
עשי לי טובה.
מה את גלידה מה זה לקפא??
לא אני לא גלידהזית1
"התגובה הזו נקראת "הילחם או ברח" (Fight or Flight) וכפי ששמה מעיד עליה היא מתעוררת במצבים שבהם קיימת סכנה גדולה שנדרשת תגובה מיידית כדי להתמודד (להלחם) איתה או להתחמק ממנה (לברוח). המנגנון קיים במגוון רחב של יצורים ומופעל בתגובה לסכנה, למשל למראה חיה טורפת.

האותות המעידים על סכנה מועברים מהחושים (ראייה, שמיעה וכדומה) אל חלק במוח שנקרא אמיגדלה, שמשמש מעין "חדר מצב" בכל הקשור לתגובה לאיום. מהאזור הזה נשלחת הפקודה להכין את הגוף לפעולה באמצעות הפעלת תגובת "הילחם או ברח". תוך כדי כך מתקבלת במהירות רבה ההחלטה איך להגיב לאיום – האם לקפוא במקום, לברוח או להילחם."

כך שזה טיבעי שגבר או אישה יגיבו בקפיאה למצב סכנה, גם אם הסכנה אינה ממשית,
זה מושג ידוע גם בפסיכולוגיה.
תודה על ההסבר, אני די מכיר את המנגנוןיהודה224
אבל לא כל כך לעומק... אז תודה על הידע..
אבל לא שמענו סיפורים על גברים שקפאו...
זה לא נשמע לי הגיוני שתמיד נשים קופאות...זה קצת מוזר..
ואדרבה מהתורה משמע שיש תביעה על "אשר לא צעקה" לדעתי זה לא גורף כמו שמציירים את זה..
לא מוזרזית1
פעם בחיים גבר לא היה מעיז לספר שהוא נפגע מינית, ורק בשנים האחרונות גברים בכל הגילאים מספרים שנפגעו מינית.
מאמינה שיש גברים שקופאים וקפאו במצבי סטרס והם פשוט פוחדים לחשוף את עצמם כלפי החברה.

המנגנון שה' טבע בגופו של כל אדם לא מבדיל בין גבר לאישה.

לצערנו יש גם הרבה גברים שקופאיםנגמרו לי השמות

כמו שאמרה בחוכמה @זית1, אחד ממנגנוני ההגנה של האדם הוא קיפאון

F- FIGHT התקפה (או של האדם את עצמו או של האדם את מי שמולו)

F-FLIGHT בריחה (כל ניתוק של האדם עצמו מהסיטואציה יכול להיחשב כבריחה - בין אם לקחת את הרגליים ולברוח/ללכת להסתגר בחדר/לתאת מהבית/ללכת לפלאפון/למחשב/חלילה התמכרויות למיניהן וכן הלאה)

F-FREEZ- קיפאון

 

כל אחד משלושת מנגנוני ההגנה הללו אנושי מאוד וטבעי מאוד, וכך הקב"ה ברא את האדם האנושי...

 

מכירה אישית גם גברים שקפאו במצב כזה, וזה שורף את הלב

 

אי אפשר ואסור להאשים את הקורבן. לעולם לעולם.

 

ישר כוח על הקבלה שלך את הדברים וההסבר וההודאה בכך, כמובן שמובן שהכל מרצון טוב להבין ולנסות שדבר כזה לא ישנה שוב, ואכן חשובה ההבנה של נפש האדם שיחד עם הרצון המאוד נכון וחשוב הזה - הדברים יעשו בצורה נכונה ולא חלילה פוגעת בקורבן

את צודקת בעניין הזהLia

ויותר מזה, אני אגלה לך שבגיל 13 גם אני הוטרדתי מינית ע"י ילד בגיל שלי בערך, הוא פשוט התקרב אליי ממש צמוד ונגע לי בחזה ואני לגמרי קפאתי במקום כי פחדתי שהוא ירביץ לי וידעתי שגם אם אברח, יש לו אופניים והוא ישיג אותי. אבל פתאום הוא כזה הפסיק ובשנייה שהוא טיפה התרחק רצתי כל עוד נפשי בי. אז אני מבינה לגמרי מה אישה מרגישה אפילו בהטרדה הכי "קלה" יחסית.

 

ושוב, העניין פה הוא לא חומרת המעשה. שאם זה רק לחישה אז זה בסדר. ממש לא. הוא אשם במיליון אחוז. 

המסר שניסיתי להעביר הוא שלמרות הכל הן יכלו לעשות מעשה ולעצור את זה בסימנים הכי קלים, והן לא טיפשות כדי לזהות אותם. ובטח ובטח שלא לחזור לאותו מקום כדי לקבל עוד. 

מצטערת לשמוע על החויהזית1
אני מאמינה שהן עשו מעשה.
יכול להיות שהן התרחקו ממנו והפסיקו להיות התלמידים שלו.
וכמה נשים אף עשו מעשה אמיץ והתלוננו עליו בפני פורום תקנה לפני 10 שנים!

חוויה מאוד קשה מה שעברתנגמרו לי השמות

ואכן מצב הקיפאון אליו נכנסת הוא לגמרי אנושי ואת לא אשמה בשום דבר!

כמו כל הנשים/הגברים שנכנסים למצב כזה בסיטואציות של איום.

הלם.

קיפאון.

חוסר אונים.

 

אני לא חושבת שאף אחד טיפש או טיפשה חלילה, צריך להבין שהאדם הוא מורכב מאוד מאוד,

ואישה דתיה למשל, שערכי התורה וההקשבה לתלמידי חכמים הם נר לרגליה, ובאה אל רב בסדר גודל עצום (כמו שהיה אז ערא שיינברג למשל) - מאוד קשה במצב כזה +

המניפולציות הרגשיות שהאדם מומחה בלעשות

+ הדברים נעשים בהדרגה ובתחכום עצום! של אותו האיש 

+ הבילבול הגדול

הקיפאון

ההלם

והידיעה שאם עולם התורה שהרב מייצג אולי באמת אומר כך? הכל מיטשטש,

מבינה מאוד שחייבים להפעיל תמיד תמיד את השכל הישר, בכל נושא ולא רק כאן, אבל צריך גם להבין מנגנוני חשיבה של עוד אנשים שלעיתים כ"כ מורגליםפ ומאמינים בכנות ובכל ליבם במשהו שקשה מאוד לעקור את האמונה הזו.

אני חושבת שכל קורבן שנפל/ה גם לרבנים הוא קורבן וזהו. קשה לי וכואב לי לשמוע שכאילו "יש להם חלק", שוב, זה מאוד מאוד מאוד מתוחכם, ערמומי, הזוי, והלם מה ש"הרב" הזה עושה ועשה זה לא ביום אחד שאישה באה והוא כפה עצמו עליה,

יש לו תירוצים מתירוצים שונים ודרך הכי גועלית ופתלתלה לעשות את הגועל שלו כמו עבריין מדופלם...

ומי שנופל ברשת פשוט מסכן, לא תמיד אפשר לעשות משהו,

גם אנשים חכמים ונבונים ועם ראש על הכתפיים ואפילו אנשים שמקשיבים לשכל הישר יכולים ליפול במלכודת ובפח, שוב, זה מאוד מאוד מורכב ולא פשטני.

 

נראה לי שאני לא מצליחה ממש לבטא את מה שהולך לי כרגע במוח ובלב, יש לי עוד כ"כ הרבה להגיד ולנסות להסביר אבל לצערי לא כ"כ מצליחה, מקווה שקצת לפחות כן הצלחתי להעביר...

 

חיבוק גדול לך יקרה על מה שעברת ,

וגם על הרצון הטוב לרצות עבור כל אישה בעולם שדבר זה לא ישנה שוב, לצעוק על העוולה, לצעוק שננסה למנוע ולפקוח עיניים - חשוב מאוד מאוד מאוד! 

ויחד עם זאת צריך להבים שלפעמים גם כל זה לא מספיק אל מול נוכלים ממולחים וערמומיים ותחמנים ואל מול עולם שלם של אמונות וערכים ומחשבות ורגשות של אנשים שהכל כ"כ מתעתע לפעמים ואפור ולא שחור או לבן בסך כל המורכבות שלו...

באופן פשוט צריך להביןיהודה224
שרב שנכנס לחדר לבד עם אישה אינו רב.
אף רב רציני ואמיתי לא נכנס לחדר ליחידות עם אישה זה לא היה ולא יהיה אף פעם.
אתה צודק לגמרינגמרו לי השמות

ועם זאת, מורכבות נפש האדם והחיים לפעמים שמה מסך אפילו על דבר ברור זה ויכולה לגרום לאדם להגיע לבילבול.

עם כל הכבוד צריך ללמוד מנסיון של אחריםיהודה224
בנוסף גם הגברים /בעלים צריכים לעמוד על זה שאין דבר כזה..
ניסיון של אחרים, ולאחר פירסום הדברים אכן מועיל מאודנגמרו לי השמות

באמת הרבה מאוד נשים/גברים/נערים ניצלים בזכות הניסיון השורף והכוויות של אחרים ובזכות פירסום הדברים והעלתם למודעות.

 

אך לצערנו גם לפני שדברים מסוימים התפרסמו

וגם אנשים שלא שמעו או ראו מניסיון של אחרים מסיבות כאלו ואחרות - הם עדיין בסכנה. ולצערנו לפעמים נופלים קורבן לסכנה הזו ונכווים מאוד מאוד.

 

מה שטוב בפםירסום הדברים ובניסיון של אחרים זה באמת שמי ששמע זאת וחשב על העניין לעומק יכול *מראש* לא להיכנס לסיטואציות בעייתיות הרבה יותר בקלות מאשר פעם.

השטח האפור כבר נהיה יותר שחור וברור,

הבילבול לאט לאט מתמוסס.

 

זה לא עוזר לכל אותם אלה שכבר נפגעו עד שפורסמו הדברים

או לכל אותם אלה שניפגעו כי לא שמעו ולא ידעו על הניסיון של אחרים

או לכל אותם אלה שגם אם שמעו - הצד הפושע והעבריין היה אפילו יותר מתוחכם מזה והצליח להפיל אותם בפח

או לעוד סוגים של מקרים.

אבל לחלק הרבה זה כן עוזר. בהחלט.

 

למשל אישית, מה שאני יודעת היום זה לא מה שידעתי פעם,

בין אם זה בגיל 15 שיצאה סיטואציה בה רב מאוד מוערך ומוכר גם על הוריי היקרים הציע להם לעזור לי באיזה תחום בריאותי, הפגישות עצמן היו בקליניקה שלו שזה בהתחלה היה עם ההורים, ואחר כך הייתה פגישה אחת שבלי ההורים, ובאותה פגישה חלק ממה שהוא טען שעוזר לטיפול זה שאשכב במיטה שהייתה שם מכוסה בשמיכה.

עכשיו זה לא הגיע לכלום מעבר לזה - לא מגע ולא כלום והייתי לבושה לגמרי, אבל הסיטואציה הציקה לי מאוד מאוד והרגשתי בבטן ממש לא טוב עם זה - אז ב"ה פה זה הסתיים בזה ולא חזרתי אליו יותר (סיפרתי להורים וגם לבעלי שהיה אז החבר שלי ושניהם אמרו לי שאני לגמרי צודקת) - אבל אם באותה פגישה אחת לצורך העניין אותו הרב/מטפל היה נוגע או משהו - לא בטוח בכלל שהייתי יכולה לצאת מהסיטואציה ורוב הסיכויים שהייתי פשוט קופאת.

לא שאני אומרת שזה בהכרח מה שהוא תיכנן כי כאמור לא קרה כלום - אבל צתודה לאל שלא הצטרכתי לבחון את זה כי לא חזרתי אליו כבר אחרי הפעם הזו... ומי יודע אולי לא תיכנן, ואולי כן תיכנן לעשות בהדרגה כדי שלא יראה חשוד? אין לי מושג, וטוב שכך.

היה לי מזל גדול גדול כי אם באותה הפגישה האחת הוא היה ישר מנסה לעשות משהו - בטוח הייתי נופלת קורבן.

 

אז נכון שעכשיו מראש לא אלך לרב ביחידות וכו' - אבל אז מי חשב על זה בכלל שיכולה להיות סיטואציה כזו? אתה בא כאילו לטיפול, אדם מוערך, גדול בתורה, ההורים מכירים וכו' - מי בכלל חושב על זה? ובטח שאין תקדימים כאלה ואחרים וכו' ובטח שבהתחלה זה עם ההורים, והכל נעשה ממש בצורה של לאט לאט ותיחכום...

 

עוד מקרה שלצערי לא הצלחתי לשים לב אליו בזמן זה בגיל אפילו עוד יותר מעיר - בערך 13 וחצי שלצערי חוויתי חוויה רעה וקפאתי ולא הייתי מסוגלת לומר אפילו "לא" (גם אם זה היה עוזר בודאות, פשוט הייתי משותקת וקפאתי) - שוב ב"ה זה לא היה משהו חמור כמו אונס ל"ע או דברים דומים - אבל זאת בהחלט הייתה חוויה רעה עבורי.

 

אחרי כל החפירות נראה לי שמה שאני מנסה לומר הוא שלפעמים באמת אפשר למנוע מראש,

ולפעמים בזכות הכוויות והניסיון של אחרים אפשר למנוע מראש

ולפעמים בעקבות פירסום הדברים והעלאתם למודעות אפשר למנוע מראש

ולפעמים לא.

אנחנו נשתדל כמובן לעמוד על המשמר ולהיות עם מודעות כל הזמן ונתפלל לקב"ה שלא יקרה לא לנו, לא ליקירנו ולא לאף אחד מעם ישראל והעולם...

תודה Lia


נגמרו לי השמות

מחזקת את דברייך כאן ובשרשור כולו

ברוך ה' אתה לא מבין, ואני מאחל לך שלעולם לא תביןפשוט אני..
עם זאת,
אין לך יכולת לשפוט אנשים או נשים, כאשר אתה לא מסוגל להבין את הסיאוציה שבה הם היו (ובטח שלא לכתוב ''גלידה'', כאילו זה משעשע שמישהו חסר אונים מול אדם שתוקף אותו).
מי אמר לך שאני לא מבין....יהודה224
נראלי שאתה לא מבין מאיזה מקום אני כותב את זה...
אני לא אוהב את ניהול היתר פה -אבל מכבד זה לא האתר של אבא שליor1900
אוי ואבויפשוט אני..

"מתוך כך, אני מתנצל בפני כל מי שנפגע ממני, ישירות או בעקיפין, בראש ובראשונה במעגל המשפחתי, אחר כך במעגל הרבנים ומרביצי התורה, במעגל הקהילתי ובכלל עם ישראל כולו."

 

ובכן, כבוד "הרב"... לא שכחת מישהו? מישהי? מישהן?

 

האם עברת על איסור שבין אדם למקום? האם תפסו אותך על העלמת מס?

 

לא. ביצעת עבירות עם קרבנות בשר ודם, קרבנות ספציפיות. יהודיות עם שם, עם משפחה (שוקינג: גם המעגל המשפחתי שלהן נפגע), והן אלה שאתה צריך לבקש את סליחתן. 

 

נ.ב.

אני לא מכיר את האדם הזה, לא שמעתי עליו מעולם עד שפורום תקנה הזהירו את עם ישראל מפניו. 

עד עכשיו, הדיון היה בעיקר כללי ולא עסק ספציפית באדם הזה (למרות שהוא היה הטריגר לפתיחתו) - ואני שמח מכך.

 

אז מי אמר לך שלא התנצל????יהודה224
אתה קובע עובדות...
מסיק מסקנות..
אין לי אלא מה שעייני רואותפשוט אני..

יש פה מכתב פתוח לכלל הציבור.
במכתב הזה הוא כותב בפני מי הוא מתנצל.
כל כך פשוט...
 

נ.ב.

4 סימני שאלה לא מוסיפים דבר לעומת סימן שאלה אחד.

אבל אתה לא דיין וזה ההבדל..יהודה224
אין צורך ללעוס יותר מידי...
פורום תקנה פרסם, ידע הציבור ויזהר ...
וזהו אין טעם לדוש בזה יתר על המידה..
כמו שכתבתי, אני בכלל לא רציתי לדבר עליו ספציפיתפשוט אני..

פורום... זה לא פורום דיינים ולא פורום בתי המשפט..יהודה224אחרונה
אל תחרוץ אף דין על גבי הרשת...
ממש כמו שלך היה נורא שחשבת שמישו עושה לך כיפה אדומה פעם..
זה לא כיף וזה מתסכל...
אל תדון.
פורום תקנה פרסמו. ידע הציבור ויזהר! אין צורך ללכלך עוד
כמו שכתוב פן נקלה אחיך לעיניך.
בעוז קדימה בני עקיבא, אלא אם כן אתם שוניםפשוט אני..

עברו הרבה מאוד שנים, אבל זה עדיין צורב.

במיוחד סביב שבת ארגון.

כיתה י', אני מדריך בשנה הראשונה. נהנה מאוד מההדרכה, אוהב את החניכים ומקבל מהם המון הערכה.

מתישהו באביב אני מספר לקומונרית על האישיו שלי. התמודדות עם משיכה לבנים.

טיפש. הייתי בן 16 והיא 18, אבל היא היתה קומונרית אז חשבתי שהיא סגנית של אלוקים. תמיד דיברה כל כך יפה על ערכים, על הנפשות של החניכים, דקלמה ססמאות שנכנסו היישר לליבי.

במקום לקבל את מה שציפיתי, תמיכה או עידוד או אפילו עצה טובה, קיבלתי תנאי:

לך לפסיכולוג מסוים שאני אגיד לך, ואני גם אדאג למימון של הטיפול, אחרת תסולק מההדרכה.

המום, פגוע, אבל לא רוצה לאבד את ההדרכה - הלכתי אל הפסיכולוג.

נזק עצום, הורדת הביטחון, החדרת שנאה עצמית פתולוגית. זה מה שיצא לי מהפסיכולוג הזה.

עד היום אני לא יודע איך היא מימנה את הטיפולים, איך היא בכלל הגיעה אליו, ואיך היא גילתה שהפסקתי להגיע למפגשים איתו.

כשהיא הודיעה לי שאני מסולק מההדרכה, מתישהו בימי בין המצרים, ביקשתי שתתן לי לפחות להמשיך עד תשעה באב, כי כבר הכנתי מערך מדהים שמתאים לתקופה.

היא לא הסכימה. אמרה לי שאני צריך לעזוב מיד.

לפחות פעולת פרידה? התחננתי על נפשי.

לא, הגברת החליטה שאני אסולק מעכשיו לעכשיו. גם אסרה עלי להיפרד מהחניכים.

פשוט נעלמתי מחייהם ביום קיצי אחד.

והמערך שלא העברתי, כמה אירוני, דיבר על שנאת חינם.

🥺פצל"פ

גיל העשרה הוא באמת קשה בקטע הזה

הכל קיצוני

כואבשבורת,לב

ואני מבינה שזה פגע,

אבל יכול להיות שהיא התנהגה באחריות שתואמת את הגיל שלה והסיטואציה.

ותואם את החברה שגדלה בהמתנחל חייכן

ואת המחשבות של פעם על הנושא

בעיקר את ה"סכנות" שעלולות לקרות ממפגש כזה,

לצערי, אני בספק אם ההחלטה לא הופלה עליה מלמעלה

אולי היום בני עקיבא מקום יותר ליברלי פוסט מודרנישבורת,לב

ואולי גם קצת ווק.

אבל גם היום מסגרת דתית לא תיקח מדריך פנמיה גיי למשל.

ולא צריך שזה יהיה הרבה מלמעלה, סביר ופשוט שהרבה הורים לא היו רוצים את זה.

מדריך זו דמות מאוד משמעותית, דמות להערצה, ובודאי שילד בכיתה י' לא יכול להבין את זה.

היא לא היתה צריכה לשלוח לטיפול, זה לא עניין שלה אבל זה מה שידעו אז לעשות ובטח בגילה הצעיר. אני משערת שגם אם טעתה היא התכוונה לטוב ולעזור לפשוט אני.

אין ספק שהחוויה קשה ופוגעת 💔

אמתמתנחל חייכן

גם היום זה מאוד שונה, רק שבעבר ידעו פחות לאכול את זה , לא רק דברים כאלה היו מחוץ לסף ההתמודדות,

וליבי עם פשוט אני

היא פעלה מתוך שנאה, לא מתוך רצון לעזורפשוט אני..אחרונה

והאיסור על פעולת פרידה הבהיר את זה היטב.

איךתתעלמו ממני

עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?

קשה מאוד. כואב מאודהסטורי

לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.

וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.

בהצלחה רבה

אי אפשר כל כך 😕נעמי28

משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה

, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.

הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני

מה אני יכול לשנות

לא בידיים שלנו בשום צורהמשה

אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.

אמoo

בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה

אי אפשר לתת לו אותה בכוח

ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים

אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי

ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו

כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים

הכלה

ואם יש מחיר להחלטות שלו

שישא אותו בעצמו

ולא יפיל על אחרים

היא רוצה עזרהתתעלמו ממני

אבל לא שום דבר ספיציפי

אנחנו נשואים

אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא

היא רוצה עזרה.. אומשה

היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?

משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות

רק כדי לרוקן אותו?

יכול לחדד קצת?

זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28

למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".

ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".

משה

והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.

רוצה עזרהתתעלמו ממני

שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות

וגם השם של הניק ממש כואב

אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!

אנחנו רואים אותך ❤️

והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.

גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי

וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.

זה אכן קשה מאוד מאוד.

כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.

אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.

כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.

חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.

ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.

לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה

גם בינך לבין עצמך

וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.

מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.

אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.

אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.

אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.

ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.

שולחת חיבוק גדול גדול

ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה

(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷

תודה על המיליםתתעלמו ממני

מעריך

אני גבר וכתבתי על אשתי

אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת

אבל פחות פה על גבי הפורום

ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר

אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות

וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.

בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,

אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.

אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.

אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".

וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.

אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.

אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.

אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.

ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.

הכל בסדרתתעלמו ממני

מובן

אפשר לעזורshindov

לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.

מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה

ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

נכון,נגמרו לי השמות

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה

לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).

אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.

סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.

מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות

(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),

זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.

רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.

ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.

זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.

רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.

וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך

ועוד משהו על סמארטפוןמשה

מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".

במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.

כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.

כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 1:35

למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

יש כאן ממד דתיshaulreznik

בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂

מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה

משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.

אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לב

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום

זה אפילו יותר מזהמשה

עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.

זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.

הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?

מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?

זה היה אניאנוני.מית

וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.

גם איתיחושבת בקופסא

לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).

זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום

לק"י

אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.

לא שייך זה דבר אחדמשה

אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).

זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב

זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות

זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.

אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,

באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?

שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.

זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.

שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.

באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!

אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!

למה? ובשביל מה?

זה כ"כ מעוות

כ"כ לא שייך

כ"כ רע.

אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.

לא זו הדרך.

ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!

כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!

באמת איך אפשר ככה לסמוך,

אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.

ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!

לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!

זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.

וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך

וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.

וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.

זה פשוט עוול.

רק משפט אחדמשה

בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.

אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.

אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמות

גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.

ואתה יודע מה?

אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,

שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה

שרק יעצור רגע ויחשוב

איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)

אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר

ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?

שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!

רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.

יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,

במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.

על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".

כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.

הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.

אבל כן היה חשוב לי להגיב.

מאישה נשואה.קופסא מכסף

כמו שאת כותבת על אישה נשואה, כביכול שהיא דבר קדוש.

היא מקודשת לאדם שקידשה. היא לא דבר קדוש. אפשר לדבר אליה, להתייעץ איתה, ולקבל ממנה אפילו יחס ואהבה.

הקיצוניות של קידוש האישה הנשואה לעיני כל מביא לבעיות כמו,

הטרדות במקווה.

גילוי עריות במשפחה.

מרחב נשימה בבקשה, גבר לא חייב לעשן כל היום כדי לשלוט במה שקורה במרשתת. יש אפשרות להבליג ולחכות רגע אחד ולראות שזה לא כזה "מיני" מה שהאדם רשם, הוא פשוט מגמגם.

עשרת הדברות כוללות גם את "לא תרצח".

מה עישנת?נעמי28

לא הבנתי מה כתבת

ומה הקשר בין הסוף להתחלה ולאמצע

ולהסקת המסקנות

ובסוף מתגלה שאתה אישה נשואה שהיא גבר גרוש🏳️‍🌈

והדבר היחידי שמביא להטרדות - זה אנשים שמטרידים.

מה עישנתי?קופסא מכסף

מה לא עישנתי... זו השאלה.

מצטרפת לכל מילה של נעמי28 שכתבה לךנגמרו לי השמותאחרונה

לא יודעת איך להתייחס להודעה הזו אפילו מרוב שהיא הזויה ונשמעת כמו גיבוב של מילים ללא שום קשר אחת לשנייה.

אז למען הסדר הטוב ולמען כל הקוראים בכללם אכתוב בנקודות:

א. אישה נשואה אכן מקודשת לאיש שלה.

שאמר לה תחת החופה - הרי את - ורק את

מקודשת לי - ורק לי

והיא מיוחדת לו והוא מיוחד לה.

ושום דבר אחר שנכנס ביניהם לא שייך כאן.

ולא אני שאני כלום אומרת אלא הקב"ה והתורה והמוסר האלוקי ולא האנושי.

אז שום דבר שיכול לחצוץ בקדושה הזו, בין במחשבה, בין בדיבור, בין במעשה - הוא פסול.

ואיך תדע?

יש לך את התורה הקדושה שמפרטת הכל ואת חז"ל שמלמדים אותנו ברחל בתך הקטנה (בדיוק בפרשה "רחל בתך הקטנה") מה ואיך וכמה ולמה.

מעבר לזה אתה רוצה לדעת?

זה לא כ"כ מסובך:

תשאל את עצמך איך היית רוצה שידברו / יחשבו / יעשו לבת שלך הנשואה. זה הכל.

היית רוצה שגבר זר יתחיל איתה שהיא נשואה?

היית רוצה שגבר זר ימשוך אותה בערמומיות ובמסווה למקומות לא ראויים, כמובן שהכל במסווה של מצוקה ורק להתייעץ או כל דבר אחר?

היית רוצה שלאט לאט יצור איתה קשר אישי שיכול לנוע מאפלטוני, דרך שיחות, דרך וידאו, ועד לפיזי ממש?

זה היחס שאתה מאחל לבת שלך?

הקב"ה לא מאחל זאת לאף בת שלו. ולאף בן שלו.

אז גם אני הקטנה לא.

מעבר לזה עדיין מסובך לך להבדיל? זה גם פשוט מאוד:

כל מה שאדם לא היה מעז לכתוב בפומבי ע"ג הפורום אלא רק במחשכים של מסר אישי או כל מחשכים אחרים שהם בהיחבא - כנראה יש כאן נורת אזהרה.

רוצה להתייעץ? בצורה נכונה וראויה ועניינית? אין בעיה. אפשר כאן ע"ג הפורום כמו שעשו ועושים ויעשו הגולשים כאן.

אין שום צורך לפנות בפרטי.

וגם אם כן - אם הוא לא היה מעז לכתוב זאת בפומבי - כנראה שצריך לחשוב שם פעמיים.

יש היום צילומי מסך והכל מתועד, אם היה חושש מצילום מסך וכו' האם היה כותב זאת מלכתחילה?

אם היה יודע שאשתו תצפה בזה? שילדיו יצפו בזה? היה כותב את זה?

הנה לך כל הדרכים להבדיל.

יש טוב. יש רע. יש הפרדה.

אנחנו לא בבילבול ובבלילה בין טוב לרע.

יש תורה אלוקית ואמת אלוקית.

אז אדם רוצה להתייעץ עם אישה אף שהיא נשואה? שיתכבד ויעשה זאת לפי האמור. בטח ובטח בפורום דתי.

יש לנו את המוסר האלוקי ואת התורה הקדושה.

וכמה שהתורה מדגישה את כל האמור על אשת איש. אחת מ3 העבירות שהן יהרג ובל יעבור. וכל ההרחבה שם ומשם.

ב. אין שום קשר, אבל שום, בין יחס ראוי לאישה נשואה לבין הטרדות במקווה או גילוי עריות במשפחה. ה' ישמור, מאיפה הבאת את זה בכלל? פה ממש מצטרפת למילים של @נעמי28 שזה במקרה הטוב עישנת משהו ובמקרה הפחות טוב אין לי מושג איך זה הגיע לך לראש.

אבל האמת צריכה להיאמר - אין שום קשר בין הדברים.

זה כמו שתכתוב ששמירה על בלעדיות בנישואים היא הגורמת לצונאמי / רציחות / עבודה זרה וכל קישקוש אחר.

מעבר לזה כל מילה וכל פירוט מיותר כיוון שחוסר ההיגיון זועק כאן מכל מילה.

ג. לא יודעת למה התכוונת "שהאדם רק מגמגם ולא כזה "מיני", אבל דע שאתה לא מעורה עד הסוף בכל מה שקורה מאחורי הקלעים, מה שנקרא במה שנשים דיווחו לי אישית בפרטי. לא אחת ולא שתיים ולא שלוש ולא ארבע. יש הרבה מעבר למה שאתה רואה, וכן, יש גם כיוון כמו שכתבת. הדברים לא נכתבו סתם, ובטח שלא בכזו נחרצות. יש סיבה להכל.

ד. מעבר לזה, ומעבר למקרה ספציפי כזה או אחר, לא חייב ולא צריך בכלל להגיע עד להכי גרוע. גם הרבה לפני זה רע מספיק. גם לקחת אנרגיה וכל מה שלא שייך במחשבה דיבור ומעשה לאישה נשואה או לאיש נשוי זה לא ראוי. שוב, כאן כל סעיף א' אפשר לקרוא שוב ולדעת להבדיל ולמצוא את האיזון בין מה שכן למה שלא.

יש לנו תורה. יש לנו מוסר אלוקי. מדובר בפורום דתי. וגם בלי קשר יש מוסר.

ואיך אמרת בשורה אחרונה, אכן עשרת הדיברות כוללות "לא תרצח", לא לרצוח ולא לקחת לא לאישה ולא לאיש את העולם הזה שלהם ואת העולם הבא שלהם.

גם אם אדם חושב שזה בסדר, או שאם זה "מתוך הסכמה" אז הכל טוב, כי גם אז זה לקחת את העולם הזה ואת העולם הבא. משניהם. שום דבר טוב לא יכול להיות מדבר כזה, אולי רק לטווח המאוד מיידי ומאוד קצר איזו הרגשה של ריגוש או סיפוק רגעי בלבד, אבל אחריו שבר ועוד בור ועוד תהום ועוד ריחוק מהאישה או מהאיש עצמם ועוד רע, בטח ובטח לטווח הארוך.

ומעדויות רבות מכלי ראשון יש כאן בהחלט המון שבר וכאב וממש לא טוב.

ובטח ובטח אם זה נעשה בצורה של מניפולציה זה אף עוד יותר גרוע.

וכן, גם אדם שמביע מצוקה, וכותב לאישה רנדומלית (ואיזה גועל נפש זה שכל אישה תחשוב שניק מסוים פשוט פונה לכ"כ כ"כ המון נשים, כל מי שיש לה דופק כאן בערוץ, ושפשוט מחפש לפתח שיח. איך אישה כזו צריכה להרגיש? אפילו אם הייתה רווקה זה מגעיל, מה היא חפץ אחד מני רבים שרק מנסים עליה את מזלו מבין כל ההמונים? פשוט מגעיל).

אבל קל וחומר שהיא נשואה, אז מה עניין לפתח שיח ומתוכו לצלול למעבר לכל מיני מחוזות, לא רק הגרועים שהם, שוב, גם לפני יש הרבה רע. מה עניין למשוך אישה נשואה ככה במילים?

הכך יעשו את אחותנו? ואת בתנו? ואת נשות ישראל?

אז אני לא מוכנה לזה. בטח לא במרחב של הפורום אם יש לי איזושהי שליטה מינימלית על ההנהלה ולדווח ולחסום ולהזהיר על נושאים כאלה.

בנות ישראל, אחיות שלי, יקרות לי. יקרות מדי ויקרות מפז.

ואף אחד לא יתייחס אליהן ככה.

כן, נכון, יהיו תמיד עוד אחוזים לא מבוטלים גם של גברים וגם של נשים שימשיכו להתכתב בפרטי, מרצונם החופשי, וכן, גם ילעגו לי ולכל מה שאני כותבת ואיך כתבו? יכנו זאת "משטרת מחשבות", אבל זה לא מזיז לי, כי אני מדברת אל מי שזה כן שייך אליו ומי שזה כן רלוונטי אליו, וגם אם זה רק אישה אחת או רק איש אחד שבעקבות הדברים יותר נזהרים - דייני.

וכל אחד אחראי על עצמו בלבד.

ברוך השם ותודה לאל שכבר יודעת שזה כן עזר לפי פניות באישי, אז לפחות בטיפה שאני יכולה לעשות זה יקר מאוד. ולאותן אלו שפנו בפרטי ולאותן אלה שקוראות סמויות (או קוראים) - בעיקר להן אני מכוונת. ותודה לה' על כך ועל כל מה שכתבו לי.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה

שנזכה להתחזק, כולנו, בקודש הקודשים שבין איש לאשתו, ובכל הטוב שבחיים,

שבת שלום ומבורך

📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות

לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.

באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!

תזכורת חשובה לכולנו. שוב.

על הסכנות כאן במרחב הזה.

לא משנה מי כותב.

לא משנה מה הותק שלו או שלה.

לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.

לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.

כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.

וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.

לא לפותחי השרשור.

ולא למגיבים.

לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן

ואז לפנות אליה בפרטי

והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה

שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!

ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!

לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!

אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו

עם כל ההתפתחויות שלה

עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן

ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.

אז לא.

לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.

למען יראו ויראו.

ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.

אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.

ולמען נישמר כולנו.

כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.

ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...