טוב אז ככה בתחילת הנישואין(ברוך ה כבר למעלה מעשור)
בעיקר בעלי היה שואל
היו לנו 2 רבנים פוסקים בעיר שהכירו את העניינים המורכבים שלי .
עכשיו כבר כמה שנים אין בעיר רב שיכול לפסוק לנו(יש מישהו שמאוד מחמיר אז לא הולכים אליו) בקיצור מי ששואלים מגיע לעיר באופן יומיומי אבל בשעות שרק אני יכולה ללכת לשאול(גם אני לא פוגשת אותו פנים אל פנים ומשאירה לו בתיבה אבל אפשר להשאער בתיבה בשעות מסוימותצככההשלא רלוונטי שבעלי ילך)
תודה לאל כבר אין לי הרבה כתמים רק על ההפסקים שמנסה לעשות מוקדם קצת יש שאלות.
עכשיו הסתבר לי שיש רב שמאוד בקי בכל הלכות של מראות וכתמים ומסתבר שיש לזה משמעות והוא יכול להקל אבל בעלי פתאום מתבייש ללכת .
אז שבוע שעבר יצא לי שאלה וסיכמנו שנשאל קודם את הרב הקבוע ששואלים ואם לא יתיר נלך לרב ההוא כי זה לנסוע מחוץ לעיר
כמובן ששאלתי את הרב הראשון אם מותר לנו לשאול עוד רב שאולי יתיר ואמר שכן כי הוא לצערו לא יכול להתיר את ההפסק.
בעלי אמר שילך אבל כנראה שלא הבין שצריך לאסוף את הבדיקה מהרב הראשון (שגר באותה העיר ) ואמר שלא רוצה ללכת ובשביל עוד יום לא נראה לו כי הרב אמר שלא יכול לטהר בקיצור שלל תירוצים.
מיותר לציין שאני ממש נפגעתי.
וניסיתי לנתח לעצמי מה פגע בי?
אז א. זה שלא רואההאת המאמץ שלי להרויח עוד יום במיוחד שההפלגות קצרות אצלי.
ב. שהכל רק עלי והוא לא שותף לתהליך עצמו.
הוא כן מחכה למקווה והוא יודע איזה יום יוצא ומשדר שזה חשוב לו גם מהבחינה הזוגית וגם מבחינת לעזור באותו יום עם הילדים שאוכל להתארגן בנחת.
אני לא רוצה לדבר איתו על זה עכשיו כי אמרתי לו כבר שזה לא יפה אבל כן מתכננת לדבר איתו שיחה עמוקה יותר אחרי שאטבול שהשיחה לא תהיה תלויה במשהו כי אני יודעת שאם אדבר איתו עכשיו יש סיכוי שילך בסוף אבל מתוך עצבים ולא רוצה את זה.
מבאס אותי שכל חודש אני משתדלת ועושה הכל והוא כאילו לא רוצה בכלל להשקיע במאמץ הזה..וכן אני רוצה עוד הריון ולא נראה שזה הולך לקרות בקצב הזה של המחזורים הדפוקים שיש לי.. אני אשכרהה2/3 מהחודש אסורה ו1/3 טהורה.. אני באמת חושבת על דרך כלשהיא אחרי ההריון הבא להפסיק את המחזור לא מסוגלת לזה יותר ..
בעיקר בעלי היה שואל
היו לנו 2 רבנים פוסקים בעיר שהכירו את העניינים המורכבים שלי .
עכשיו כבר כמה שנים אין בעיר רב שיכול לפסוק לנו(יש מישהו שמאוד מחמיר אז לא הולכים אליו) בקיצור מי ששואלים מגיע לעיר באופן יומיומי אבל בשעות שרק אני יכולה ללכת לשאול(גם אני לא פוגשת אותו פנים אל פנים ומשאירה לו בתיבה אבל אפשר להשאער בתיבה בשעות מסוימותצככההשלא רלוונטי שבעלי ילך)
תודה לאל כבר אין לי הרבה כתמים רק על ההפסקים שמנסה לעשות מוקדם קצת יש שאלות.
עכשיו הסתבר לי שיש רב שמאוד בקי בכל הלכות של מראות וכתמים ומסתבר שיש לזה משמעות והוא יכול להקל אבל בעלי פתאום מתבייש ללכת .
אז שבוע שעבר יצא לי שאלה וסיכמנו שנשאל קודם את הרב הקבוע ששואלים ואם לא יתיר נלך לרב ההוא כי זה לנסוע מחוץ לעיר
כמובן ששאלתי את הרב הראשון אם מותר לנו לשאול עוד רב שאולי יתיר ואמר שכן כי הוא לצערו לא יכול להתיר את ההפסק.
בעלי אמר שילך אבל כנראה שלא הבין שצריך לאסוף את הבדיקה מהרב הראשון (שגר באותה העיר ) ואמר שלא רוצה ללכת ובשביל עוד יום לא נראה לו כי הרב אמר שלא יכול לטהר בקיצור שלל תירוצים.
מיותר לציין שאני ממש נפגעתי.
וניסיתי לנתח לעצמי מה פגע בי?
אז א. זה שלא רואההאת המאמץ שלי להרויח עוד יום במיוחד שההפלגות קצרות אצלי.
ב. שהכל רק עלי והוא לא שותף לתהליך עצמו.
הוא כן מחכה למקווה והוא יודע איזה יום יוצא ומשדר שזה חשוב לו גם מהבחינה הזוגית וגם מבחינת לעזור באותו יום עם הילדים שאוכל להתארגן בנחת.
אני לא רוצה לדבר איתו על זה עכשיו כי אמרתי לו כבר שזה לא יפה אבל כן מתכננת לדבר איתו שיחה עמוקה יותר אחרי שאטבול שהשיחה לא תהיה תלויה במשהו כי אני יודעת שאם אדבר איתו עכשיו יש סיכוי שילך בסוף אבל מתוך עצבים ולא רוצה את זה.
מבאס אותי שכל חודש אני משתדלת ועושה הכל והוא כאילו לא רוצה בכלל להשקיע במאמץ הזה..וכן אני רוצה עוד הריון ולא נראה שזה הולך לקרות בקצב הזה של המחזורים הדפוקים שיש לי.. אני אשכרהה2/3 מהחודש אסורה ו1/3 טהורה.. אני באמת חושבת על דרך כלשהיא אחרי ההריון הבא להפסיק את המחזור לא מסוגלת לזה יותר ..
)