חייבת להגיד שאני יחסית חדשה פה וממש נהנת מהתוכן ומהזרימה של הבנות, תודה למנהלות המסורות ולכל חברות הפורום...
****
אני לקראת לידה ראשונה בע"ה...
קצת מפחדת וחוששת מהתהליך שהגוף עובר, מהכאבים, התאוששות...וכו'
מה נתן לכם כוחות בשעת הצירים? איזה מחשבות חשבתם שהרגיעו ועודדו אותכם?
מה עשיתם בזמן ציר? אם אפשר בכלל לעשות משהו...
אשמח לשמוע גם על טיפים טכניים להקלה על הכאבים ולהרגעת הלחץ,
וגם בגדול טיפים לקראת/לאחרי לידה וללידה עצמה
אני לוקחת זריקות קלקסן כל ערב, ואי אפשר להזריק אפידורל אם לא עברו 12 שעות מההזרקה האחרונה,
יש כאלה שעושות זירוז וכמובן לא לוקחות זריקה באותו ערב וככה בוודאות הם מקבלות אפידורל,
80% מהנשים שלא עושות זירוז מספיקות לקחת אפידורל... מקווה שאהיה בתוכם...
זה באמת עזר מבחינה שאני יודעת את כל המושגים...
אין לי משהו ספציפי שמפחיד אותי...
כל התהליך הלידה הוא חדש ולא מוכר...מבינה?!
לגבי דולה אני לא לוקחת... פחות נעים לי עם מישהי שאני לא מכירה...
המשפטים יפים... אני ארשום אותם על דף ואסתכל בלידה בע"ה...
תודה!
אחרת שכבר עברה לידות ויודעת איך ומה.
וכל כך שמחתי שלא לקחתי..
היינו אסורים עוד לפני הצירים (פקיעת מים יזומה)
בעלי היה איתי
היינו שנינו
הוא דיבר אליי עודד אותי
הוא לא היה מרגיש בנח אם היתה דולה
זה עזר לי כל כך
לא הייתי צריכה מישהי
(זה תלוי בבעל לא כל אחד יכול.. זכיתי באמת)
אני בכלל לא זוכרת שהיינו אסורים מבחינתי זה היה כאילו הוא נתן לי יד כל הלידה..
לידה ראשונה בע"ה, עשיתי קורס הכנה...
תודה לך על התגובה
)בקלות, בשמחה ובידיים מלאות!!
אני ארבעה חודשים אחרי לידה ראשונה.
-בחרתי ללדת עם דולה בעיקר כדי לשחרר את המתח של מי תהיה המיילדת ואת הפחד שאצטרך תוך כדי הלידה לעמוד על דברים שחשובים לי. (בעלי מאוד עדין ולא רציתי להכניס אותו ואותי למתח של להיות השומר ראש שלי). ממליצה מאוד לחשוב על זה/ להכין את הבן זוג.. בדיעבד זה פשוט אפשר לי לשחרר שליטה לחלוטין ואני מאמינה שזה חלק ממה שגרם ללידה להתפתח מהר.
-להסכים לכאב. הלידה נתקעה לי כשלא רציתי שתתקדם. פחדתי שיכאב יותר. לא מרגישה שממש הצלחתי ליישם אבל להעיז לצלול לכאב, להסכים לקבל אותו.
-לחשוב מראש על מנטרות שאת ובן הזוג תזכרו בלידה. 'ה' מדייק לי כל רגע ורגע בלידה, כל מה שקורה צריך לקרות'. אני מסכימה לקבל את מה שהלידה הזו מביאה'. 'כל ציר מקרב אותי ללידה'. 'אני לוקחת חלק בבריאה'
-גז צחוק. לא מספיק שמעתי עליו לפני הלידה. ילדתי בלי אפידורל (תכלס סתם כי מפחיד אותי אפידורל), הגז צחוק עזר לי כ"כ, הפך מציר אחד ארוך שאני נאבדת בתוכו לגמרי לצירים שביניהם אפשר טיפה לנוח ולהתמקד.
ובסוף בסוף, אני לא חושבת שאפשר לגמרי להתכונן. זאת קריעת ים סוף אמיתית, פלא מדהים ונורא שאני לא יודעת איך עברתי ושלא הייתי מוותרת עליו.
בהצלחה יקרה. זכינו
כמה טוב שבאתאני גם בלי אפידוראל
הכי טוב אם יש לך מוט להתלות עליו
לפסק רגליים קצת ולסובב אגן לשני הכיוונים במהלך הציר
בין הצירים לנוח
זה מקדם את הלידה מאד
ואם יש לך אפשרות תומכת יכולה לחולל פלאים
ברזל, בי12, ויטמינים- לא להיות בחוסר.
להיות פתוחה לכל תרחיש- הכל אפשרי..
להאמין.
להביא דברים שנעים לך איתם. אני הייתי מאושפזת לפני הלידה אז הבאתי מצעים מהבית. לא שמתי סדין בחדר לידה כי חבל עליו, אבל ציפית עם ריח נעים... ממממ... וואו איזה אושר
העוגבהעוגבעכשיו אני מבינה למה אומרים על לידה חוויה...
זה תלוי איך חושבים על זה,
תודה מדהימה!
תודה אהובה!
המתוק בן תשע חודשים, התחיל לזחול על הגחון לפני בערך חודשיים, זוחל מעט מאוד, הוא ממש אוהב לזחול על המיטה שלנו או על הספה (אני שומרת עם הגוף שלי שהוא לא יפול) אהל על הרצפה הוא לא זוחל הרבה. הוא למד להתיישב די מהר אחרי זה ולא ידע לרדת מישיבה לזחילה, אז היה תקוע בישיבה ולא התאמן על זחילה כל כך.
לאחרונה הוא התחיל ללמוד לזחול על שש, אבל זוחל ממש לאט, מסורבל ומרחקים נורא נורא קצרים, הוא למד לרדת מישיבה לזחילה אבל רגל אחת שלו כאילו נשארת מקופלת.
היום שמתי לב שהוא זוחל על שש הוא מתקדם עם הידיים, מקדם רגל אחת והרגל השניה כאילו נגררת אחריו, וזה ככה גם אם הוא ירד מישיבה (ואז היא תקועה מתחתיו) וגם אם אני הנחתי אותו והוא שוכב סימטרי.
לחכות שיסתדר או שזה מצריך בירור? הוא זוחל על שש רק שבוע שבועיים, לא המון.
עוד משהו, הוא כבר מנסה להיעמד, מישיבה הוא עובר לעמידת ברכיים והיום גם הצליח להיעמד על הכפות רגליים כשהוא מחזיק. אז מפחיד אותי שהוא ידלג על השלב של הזחילה.
שלוקח בערך שבועיים ממתי שהתינוק לומד לעשות משהו עם יד/רגל אחת ועד שהוא לומד לעשות את זה עם השניה. לפי זה זה נשמע תקין לגמרי. אם הוא ממשיך לא להשתמש ברגל גם אחרי שעובר הרבה זמן, אז כאי לבדוק
שמש בשמייםאז אני אמשיך לעקוב אבל בנחת
לחכות עוד קצת לראות אם הוא מסתדר עם הרגל השנייה, ואם זה ממשיך לפנות לבירור.
אני חושבת שזה תקין לדלג על השלב של הזחילה.
אם הוא זוחל גחון, זה לא שהוא לא זוחל בכלל
אבל הגיוני שגם אם הוא מתחיל להיעמד, הוא עדיין יזחל, כי יכול לקחת זמן עד שמתחילים ללכת.
הוא לא אוהב לזחול, הרבה יותר אוהב לשבת. ועד כמה שאני יודעת זה תקין לדלג על סוג אחד של זחילה, אבל לשבת עד שהוא ילמד ללכת זה כבר פחות מומלץ.
בהתחלה לפני שהוא למד להתיישב הוא כן יותר זחל, מקווה שהוא יגלה כמה זה יעיל לדעת לזוז ממקום למקום לבד ואז יחזור לזה
היום היה אמור להיוצ לנו תור לטיפת חלב ושכחתי מזה, קבענו לאחרי סוכות, ולכאורה זה קלאסי לשאול פשוט את האחות טיפת חלב את השאלה הזאת במקום כאן, אבל הבאסה זה שהיא ממש לא הכתובת, אני ממש לא אוהבת להגיע אליה, היא נותנת תחושה כל כך לא נעימה ולא מקצועית, והיו כמה מקרים ממש לא מקצועיים איתה שאני באמת לא סומכת עליה. אין כאן אחות אחרת.
לשני הגדולים הייתה לי אחות אחרת בטיפת חלב והיא הייתה ממש טובה וזה הבדל כל כך משמעותי ומבאס. הייתן עוברות לסניף אחר של טיפת חלב, רחוק יותר? בכלל יקבלו אותנו בסניף אחר?
באמת בהתפתחות אני צריכה לסמוך על הזיכרון שלי מהגדולים כי היא לא בודקת בכלל, אבל מדדים פיזיים בכל זאת צריך ואם כבר אז בא לי מישהי מקצועית ונחמדה ולא אותה...
אגל את ההערות והעצות מכניסה מאוזן אחת ומוציאה מהשניה.
זה באמת מה שאני אעשה...
ולדעתי חייבים לקבל.
זה לא מסובך
פשוט לחקות איתו את התנועה שהוא צריך לעשות, כמה פעמים לשני הכיוונים עד שילמד לעשות את המעבר חלק.
כאילו, אני מסדרת אותו ואז הוא שוב חוזר לתקוע את הרגל השניה מתחתיו כזה
יש לי אחיין (עכשיו כבר בן 13, חכם ובריא ב"ה) שהיה גורר את הרגל בזחילה, וזה היה כי כאב לו להשתמש ברגל, בגלל איזה דלקת שהיתה לו.
בעיני כשרואים משהו שלא נראה כמו שרגילים בהתפתחות תקינה, שווה להתייעץ עם גורם מקצועי. לפעמים זה תקין והכל בסדר, אבל לפעמים יש משהו שכדאי לגלות כדי שיהיה אפשר לטפל.
(מקווה שלא מלחיצה. בעז"ה רוב הסיכויים שהכל בסדר. רק כדאי לדעתי להתייעץ כדי לוודא שלא מצריך טיפול...)
כי בעיני זה גם יכול להסביר למה הוא ממש אוהב לזחול על המיטה ועל הספה וממש לא אוהב לזחול על הרצפה. אבל לא ראיתי משהו, אז אני אשאר במעקב ואם לא ישתפר ניקח לרופא (ותודה שאת מזכירה לי את האופציה של הרופא אחרי הבאסה שלי מהטיפת חלב, כי ברוך ה', יש פה באמת רופאי ילדים מעולים)
על הרצפה הוא לא ממש ניסה...
גם כשהתחיל לזחול על הגחון וגם על שש. נראה לי שגם להתיישב הוא עשה הרבה זמן רק על הספה או המיטה שלי, ואחרי כמה שבועות כשהרגיש מספיק ביטחון או לא יודעת מה התחיל לעשות את זה גם על הרצפה.
בהתחלה זה הדאיג אותי, עד ששמתי לב שכנראה בהתחלה זה יותר קל או נעים לו על מיטה
היום אומרים שכל סוג של זחילה הוא בסדר, העיקר שהתינוק מתקדם.
אבל במקומך, נשמע שדי פשוט 'להזחיל' אותו כמו שצריך. אם את שמה לב שהוא ירד מישיבה והרגל מקופלת - תיישרי לו אותה, ותעשי לו את התנועה של הזחילה עם הרגל הזו.
גם אצלנו הוא גרר רגל אחת, האחות טיפת חלב אמרה שזה בסדר, ואחרי עוד זמן מה הוא התחיל לזחול היטב בשתי הרגליים.
כשאני מיישרת לו את הרגל הוא מקפל אותה בחזרה מתחתיו, אבל ניתן לו לנסות שוב ושוב עד שילמד
הבת שלי נעמדה והלכה לאורך חפצים בגיל 9 חודשים, עוד לפני שזחלה על 6. חשבתי שהיא תלך תוך רגע ותדלג על השלב...
בסוף התחילה ללכת חופשי יותר מחצי שנה אח"כ ובהחלט למדה לזחול טוב...
ככה שזה לא הכרחי.
בתקשורת או בהבנה חברתית, ולכן הילדה לא משתלבת טוב?
מדובר בילדה בת עשר. היא שכנה שלנו ובגיל של הבת שלי. היא נראית ומתנהגת כילדה צעירה יותר, מאז שהיתה קטנה היתה נראית לי קצת חריגה, אבל לא משהו שאפשר לשים עליו את האצבע. היא לומדת בכיתה עם הבת שלי ואני יודעת שמקבלת הרבה שיעורים פרטניים וכו', למדה לקרוא באיחור וכדו'. לי אין בעיה עם זה, אבל הבת שלי לרוב לא אוהבת לשחק איתה ואני לגמרי מבינה את זה. זה כמו שהבת שלי לא מעוניינת לשחק עם ילדות מכיתה א'-ב'. היא יכולה לומר דברים לא קשורים, לצחוק מבדיחות שכבר לא מצחיקות את הבנות בגיל הזה, היא כאילו לא מבינה את הדינמיקה. אגב אני כן רואה אותה משחקת עם ילדים צעירים יותר לפעמים.
הבת שלי בדרך כלל סבלנית ונעימה ואני שומעת עליה מחמאות, בעבר למשל המורה אמרה לה לשבת ליד הילדה הזו, ולהיות בת זוג שלה בעבודה בזוגות, כדי לעזור לה, וגם היתה תקופה שהבת שלי הזמינה אותה להצטרף למשחק קבוצתי בהפסקות.
אבל בזמן האחרון הבת שלי פחות ופחות רוצה איזשהו קשר איתה. ואמא שלה כתבה לי לא מזמן שלדעתה הכיתה לא מגובשת ויש קבוצות בכיתה, ויש ילדות שאמרו לבת שלה שהיא לא יכולה לשחק איתן. והיא חושבת שצריך לעשות פעילויות גיבוש לילדות.
עכשיו, אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני מבינה שזה כואב לילדה לא למצוא חברות בנות גילה בכיתה, וכמובן כואב לאמא. אבל מה אני אמורה לעשות בתור אמא לילדה באותו גיל שגרה קרוב? אני כמובן כל הזמן אומרת לבת שלי שחושב לשים לב למי אין עם מי לשחק, וחשוב מאוד לא להעליב ולפגוע. אבל בתכל'ס נשמע לי לגיטימי שהבת שלי בוחרת חברות שיש לה איתן יותר במשותף.
האמא מנסה להשקיע ולהזמין בנות לפעילויות שוות, כשיש עוד בנות שבאות הבת שלי גם שמחה להצטרף. אבל לא יודעת כמה זה עוזר כי היא לא מעוניינת להמשיך לשחק איתה אחר כך לבד.
אני חושבת שאולי כדאי לנסות לקדם את הילדה מבחינה חברתית, אולי קבוצה חברתית, אני באמת לא יודעת. אבל תוהה האם יש טעם לדחוף לזמן משותף כשבאמת נראה שבבסיס הן פחות מתאימות?
מה אני אמורה לעשות?
בנוסף, נראה שהילדה מטופלת, מניחה שכבר היתה באבחונים שונים( למרות שלא שאלתי ישירות), יש טעם לומר משהו בכיוון לאמא? או שהיא ממילא יודעת כבר...
אם נראה שהילדה מטופלת אז אין צורך להוסיף
ומחילה גם אם היא לא מטופלת, לדעתי לא תפקידו של מישהו חיצוני
שהוא לא בן משפחה להעלות את זה בפני ההורים.
פעילויות גיבוש לבנות. זאת אומרת כאילו מתייעצת איתי או משתפת אותי בתוכניות. בתכל'ס לא בטוחה שזה מה שיעזור לבת שלה, כי בעיני עיקר הבעיה זו הילדה עצמה ולא המצב החברתי הכללי בכיתה.
סתם ככה אם לא היתה אומרת לי כלום או מצפה ממני למשהו, ברור שלא הייתי חושבת לומר כלום. העניין הוא שהיא כאילו מתייעצת ומצפה שהבת שלי תצטרף לפעילויות עם הבת של וכו'.
שאז כמובן יש לו אחריות
אבל בכללי אני חושבת שנכון ובמקום להאיר (אם יש ביניכן פתיחות ובצורה מכובדת).
אני כאמא הייתי שמחה שיאירו את עיניי במה שאני כאמא לא רואה מתוך אהבתי לילדים.
אם היא מקבלת עזרה בבית הספר כנראה מאובחנת ומטופלת.
לבת שלך הייתי משקפת בכנות, שנראה שזו ילדה עם קושי ויש מקום לחמלה כלפיה. לילדה שמסתדרת טוב חברתית זה בעיני בסדר לומר לתת מקום לחברות אחת פחות שוויונית. לבת שלי יש סיפור דומה מאד, היא ילדה מוקפת חברות ב"ה ויש ילדה עם קשיים כאלה ואחרים שמאוד מחפשת את חברתה. מניחה שזו לא הגישה של כל ההורים אבל אנחנו הבהרנו לה מבחינתנו היא קיבלה מתנה שהיא חברותית ואהובה ואין מצב שיש לה יכולת לשנות את החוויה הקיומית לילדה אחרת והיא מוותרת עליה (קצת דרמטי, אבל ההבדל בין להיות דחויה או מוזמנת בגיל הזה הוא דרמטי).
דבר ראשון היא למדה להזמין את הילדה הזו למפגשים של כמה חברות יחד. ככה היא נהנית בכל מקרה והילדה נהנית מעצם היותה מוזמנת, וכל חבורת החברות למדה לפתח חמלה ואכפתיות. בעיני זה מבורך ולא פוגע בבת שלי בשום צורה. אגב לפעמים הילדה הזו מבקשת לבוא לשחק איתה לבד וזה מרגיש לבת שלי כבד, אז חשבנו מה היא יכולה לעשות איתה שנעים לה בכז, שתיהן אוהבות לצייר נניח, אז מוציאות צבעי מים ושמות פודקאסט ברקע, וככה הן ביחד והאינטראקציה לא מעיקה מידי. וגם מראש תוחמת בזמן, אומרת מראש שיכולה נניח שעה.
בקיצור, מבחינת הבת שלי השקעה מאד קטנה, מבחינת הילדה השניה עולם.
לראות גם את הזולת ולהעביר את זה גם לילדים שלנו זו תכונה נאצלת ❤️
כל הכבוד לך. באמת גם אני אמרתי לבת שלי דברים דומים בעבר, עכשיו נראה שפחות עובד.
גם הבת שלי באמת ב"ה מסתדרת יפה ונהנית, אבל היא לא מרכז העניינים בכיתה או משהו כזה. תוהה האם באמת אני צריכה לדרוש ממנה משהו דומה. צריכה לחשוב על זה.
אם הקשר ביניכן טוב ראוי בצורה מכובדת ובעדינות להסב את תשומת לב האם.
אצלי פעם שכנה הסבה את ליבי לגבי אחד מילדיי, נעים או לא נעים, אני עד היום מודה לאישה הזו!!!!
שהיא לא צריכה לשחק רק איתה אבל שזה חסד לשחק איתה ושתמצא הזדמנויות לשתף אותה במשחקים. וגם בהפסקות.
במידה שהילדה מטופלת דרכם, יוכלו להכניס גם את הסעיף הזה לדברים הצריכים טיפול,
ובמידה שההורים לא שמו לב לעניין החברתי, זו דרך יותר עדינה שהמידע יגיע לאמא..
אחרת ולא על הבת שלי.
לשתף את המורה/ היועצת במקום ובמצוקה של הבת שלך מול הסיטואציה. אולי גם לומר שאת קצת חסרת אונים מה לענות לאמא..
והן בחכמתן יקחו את המידע וינתבו הלאה..
בע'ה הצלחה גדולה.
לספר שיש ילדה בשכונה בכיתה של הבת שלך ושהאמא מנסה לארגן מפגשים והבת שלך פחות מרגישה איתה שפה משותפת כי היא קצת ילדותית וכו
ולשאול מה נכון לעשות לגבי הבת שלך ומה לענות לאמא..
את יכולה להוסיף שלדעתך עוד בנות בכיתה מרגישות את הפער הזה
(לא יודעת כמה זה רלוונטי לציין את זה, אבל אפשרי)
זה עדיין לא כמו להגיד, שומעת רציתי לדבר איתך על ילדה מהכיתה של הבת שלי...
בעדינות, לומר לה ששמת לב לנקודות האלה וחשוב לך שהילדה תהיה מטופלת גם בכיוונים האלה.
ותבקשי מהמורה שלא תאמר לך אם הילדה מטופלת בכיוון הזה או לא, כדי לשמור על הפרטיות שלה.
ככה אם היא מטופלת - אז הכול טוב. ואם לא - אז המורה כבר תדאג להעביר הלאה את הצורך בזה.
ומבחינת הבת שלך - אני לא יודעת מה לומר... עמדתי (וכנראה אעמוד) משני צדי המתרס, וזה באמת מורכב.
תנסי לשבח אותה על כל פעם שהיא כן מצליחה להתחבר לאותה בת, אבל אל תתעקשי איתה, כי זה רק עלול ליצור לה התנגדות גדולה יותר...
היא נשמעת מקסימה ממש!
אחר. תודה על נקודת המבט הזו
ואבחנה לא כל כל משנה מבחינת ההתנהגות של הבת שלך ובנות אחרות.
ואם היא נותנת לבת שלה את המענה מאחורי הקלעים ונשמע שכך, נראה לי מובן ההשקעה שלה גם ביוזמות חברתיות.
נראה לי שזה מה שכולנו היינו עושות במצבה, לא?
זה באמת מורכב, צריך למצוא עם הבת שלך את האיזון בן חסד לבין הילדות שלה בעצמה.
אולי להזמין אותה שגם ככה מזמינים ילדות נוספות ואז היא נספחת והדגש לא עליה.
אולי לשתף את הבת שלך שקשה לה וכשהיא מסוגלת, לשתף גם אותה במשחקים.
אחת על אחת זה באמת מורכב יותר.
וגם התייעצתי על זה, ובחרתי לא לפתוח את הנושא.
מה שקרה, שהבנות הפסיקו להיפגש אחר"צ (לא לומדות באותו ביה"ס) למשל שנה וחצי-שנתיים
ועכשיו הן חזרו להיפגש מדי פעם (לא באותה תדירות)
ואני שמחה גם על ההפסקה וגם על החזרה.
אני חושבת שאחרי שיחה עם האמא היא הייתה פחות רוצה לשלוח אותה כשיש עליה "תווית"
למרות שבמקרה שלנו האמא רמזה בעצמה שיש לבת שלה קשיים.
בקיצור אני חושבת שלא לדבר עם האמא,
כן לדבר עם הבת שלך מה המינון שמתאים לה.
ואם לא, אז לא.
בעיני הדרך לעשות חסד עוברת דרך היכרות עם הגבולות וההעדפות שלנו והדרך לחנך לחסד היא ע"י דוגמה אישית ולא ע"י להשאיר אותה עם חברות שטומנת בה חוסר נעימות.
תודה
מאנונימי כי התייעצתי הרבה בסביבה
יש לי ילד מתוק בן שנתיים עגול, וסיוט השינה איתו הוא שגרה אינסופית שמפרקת אותנו. הוא מגיע לסך הכל של אולי 5–6 שעות שינה בממוצע בלילה, למרות שבפועל הוא שוהה במיטה סביב 10–12 שעות.
בצהריים הוא ישן בדרך כלל שעה בערך, קצת יותר (למשל מ-11:45 עד 13:00), ובערב ההרדמות פשוט בלתי נגמרות. הוא יכול לשכב שעתיים רצוף במיטה עד שהוא נרדם, ואנחנו מנסים הכל בסבלנות, בלי כעס ובלי מאבקים, אבל המוח שלו פשוט מסרב להיכבות. הוא מפריע נורא לאחיו הגדול להירדם. הבית פיצי, להפריד לא עוזר..
החלק שהכי שובר אותנו קורה באמצע הלילה – מעבר לזה שהוא מתעורר המון פעמים (חופשי 20 פעמים), יש לילות שבהם הוא מתעורר, שוכב ער לגמרי איזה 20 דקות, מבקש בקבוק (שותה רק מים) או שישבו איתו, ולאט לאט זה מידרדר להתקף צרחות היסטרי. הוא נכנס למין אמוק כזה, רץ בהיסטריה במיטה מצד לצד, צורח בלי הפסקה, דוחה כל מגע ואי אפשר לגשת אליו או להרגיע אותו בכלל. מופע כזה יכול להימשך שעתיים שלמות עד שהוא פשוט קורס מותש ונרדם שוב לכמה שעות בודדות עד הבוקר.
מבחינה פיזית ונשימתית הוא נושם חלק לגמרי, בלי נחירות ובלי פה פתוח.
מישהי חוותה משהו דומה בעוצמות האלה בגיל שנתיים ויודעת להגיד ממה זה נבע? כיוונים של בדיקות דם שחידשו משהו, או אולי מלטונין שעזר לשבור את המעגל הזה? אשמח לכל תובנה או שיתוף, אנחנו כבר ממש קורסים. תודה מראש לכולן!
במהלך היום הוא עייף או סבבה? כמה אנרגיות הוא מוציא במשך היום? כמה זמן זה ככה? נמצא במסגרת? אותה מסגרת שהיתה שנה שעברה? אתם בטוחים שטוב לו? היה שינוי בחופש הגדול?
נראה לי שמה שאת מתארת יכול לנבוע מכל כך הרבה גורמים שונים שכדאי להבין את התמונה המלאה
במהלך היום הוא סבבה, אף פעם לא מראה סימני עייפות, הוא יכול להיות בשיא האנרגיות עד 2 בלילה.
הוא במסגרת, והיה גם שנה שעברה, אני בטוחה לחלוטין שטוב לו שם. אני ממש אוהבת את הגננת שלו, אישה מדהימה, שאוהבת אותו ממש. מסגרת קטנה ותומכת. הקלטתי שנה שעברה אחרי שהחלטתי שההיסטריות בלילה מוגזמות. וגם שם שמעתי דברים טובים ב"ה.
הוא ילד קסם, מצחיק, שובב, מתמסר, מביע, מדבר בלי הפסקה. מתוק דבש בימים, זוועת עולם בלילות.
הוא ככה כבר כמה חודשים ארוכים מאוד, לפרקים לילות יותר טובים ופחות. אבל תמיד משו לא סביר ולא הגיוני.
קודם כל אלופה שבדקת את המסגרת ואיזה נחת לדעת שהוא בידיים טובות ואוהבות!!
יש ילדים שצריכים פחות שינה וזה אולי מסביר את השינה המועטה אבל לא את הבכי והצרחות.
הייתי פונה לרופא ילדים. או שיהה לו רעיון, או שיפנה למעבדת שינה
וללכת לרופא משפחה לשלול דברים פיזיים...
וגם קיבל ליתר ביטחון לפני כמה חודשים, לא היה שום שיפור
אקבע תור לרופא ילדים... למרות שבטח ינפנפו אותי בלי כלום
או בטיפת חלב.
אם כשהוא זקוק לכם בלילה אתם קמים אליו ויושבים לידו, אז לכאורה אין סיבה שייכנס להיסטריה ועוד באופן קבוע.
או שהמענה ניתן לו בשלב "מאוחר מדי" או שיש משהו שמפריע לו וכדי לגלות מהו צריך לערוך בדיקות.
במהלך היום הוא יודע לשבת בשקט? יש לו זמנים שבהם הוא מרגיע את הפעלתנות?
תנסי לשים לו סיפורים בהילוך איטי בפודקאסט, אמבטיות ארוכות. אולי עיסוי. יכול להיות שכמו שכתבת "הוא לא יודע לכבות את עצמו" וצריך ללמד אותו ומה שיעזור לו בתחילת הלילה לעבור מעירות לשינה, יעזור לו גם במהלך הלילה לחזור להירדם.
בכל אופן כדאי לוודא אם יש משהו ספציפי שמציק לו.
שאני סומכת עליו רק ב1 ל11, שאז נחזור סוף סוף לקופה נורמלית.
הוא לא נכנס להיסטריה באופן קבוע, יש הרבה התעוררויות בלילה שעוברות יחסית בסדר. אבל יש הרבה היסטריה... לפחות כמה פעמים בשבוע. ולפעמים כמה פעמים בלילה.
הוא לא מקבל את המענה מאוחר מדי. אנחנו באמת בשבילו בלילות. כל הזמן. בפירוש מנסים לצאת כשנרדם, אבל כל פעם שהוא מתחיל לבכות או קורא לנו אנחנו באים.
הוא יודע לשבת בשקט, לא הרבה. מאוד אוהב חיבוקים ומאוד מחובר אלי. ממש הרבה נמצא קרוב קרוב איתי במהלך היום.
אני משתדלת לעשות ערב מרגיע, אבל זה לא תמיד עובד לי עם הילדים הנוספים שברקע.
נולד לו אח קטן לפני כמה חודשים, אבל הוא תינוק רגוע ומתוק, ואנחנו משתדלים לתת לילדון בן השנתיים הרבה מקום ותשומת לב.
אולי ימליצו על דברים כגון שמיכת כובד או טיפול בתרפיה.
בכל מקרה נשמע שכדאי להתייעץ עם רופא זמין ולהתחיל בדיקות
ואם מנפנף אז לחכות לרופא בנובמבר.
מוסיפה עוד כיוונים פיזיים שכדאי לוודא:
טמפ' מותאמת (לוודא שלא חם לו) יש ילדים שחייבים מזגן כדי להירדם
שהוא לא צמא
שהטיטול לא מפריע לו (בין אם בגלל שמלא או שהסוג מציק לו)
שהוא לא מתאפק בלילה מעשיית צרכים
שהתאורה מותאמת
שאין/ יש רעש (יש ילדים שרעש לבן עוזר להם)
אולי יעזור לו לשלב במהלך היום משהו בסגנון של ניע-נוח, לא מנסיון, נשמע לי שעשוי לתת מענה למגע של חיבוק והרגעה (וגם פריקת אנרגיה) שווה להתייעץ.
לפני כמה חודשים הייתה מלחמה, אם ילדת סמוך אליה, אולי התחברו אצלו שני האירועים וגרמו לקושי רב ומתמשך. שווה לברר גם על זה.
בכל אופן נשמע שאת מנסה לתת לו הכל, מה שמחזק שיש משהו ספציפי לאתר ולכן לא להסכים לקבל נפנוף אלא שיפנו אותך לבירורים.
רפואה שלמה!
וזה עזר מאוד
אז תתיעצי על זה עם רופא ילדים שאת סומכת
הבנתי שזה יכול לגרום יקיצות באמצע הלילה, כאילו שזה מה שחסר לנו...
מגיל שנתיים אפשר לתת את הסוג עם האפקט המושהה והוא לא אמור לעשות יקיצות בלילה.
נשמע קשוח ממש!
שינה זה בסיסי, וזה כל כך קשה כשזה נפגע
לחשוף לאור שמש על הבוקר, לעמעם אורות לקראת הערב, לדבר בקול שקט, פעילויות רגועות
להתייעץ עם יועצת שינה מנוסה
ויסות חושי- נראה שיש קושי בתחום? תזוזתי מאוד, מחפש המון מגע, לגעת ולהתעסק במרקמים/או להפך נמנע ממגע במרקמים, כל מיני בגדים מציקים.
אולי לנסות לשחק עם שעות השינה לנסות וריאציות שונות כל פעם לכמה לילות רצוף ולראות אם עוזר- להשכיב יותר מוקדם/ יותר מאוחר/ להוריד שנצ אם אפשרי.
ונשמע סיוווווט!!!! בהצלחה!!! הלוואי שתמצאי משהו שיעזור!
מאז שהוא נולד יש לנו קשיי שינה איתו. הוא לא ישן נורמלי אף פעם.
ניסינו מלא דברים, כולל כל מה שהצעת, לא ראינו קשר ישיר של כלום.
לא רואה איתו בעיה במרקמים... בכללי במהלך היום הוא נראה לי ילד רגיל לחלוטין, לא רואה קושי.
תודה!
אצלי בדר"כ מי שהיה קשוח איתו בלילות זה היה מגיל 0 ועד גיל גדול (9) , ומי שהיה נרדם בקלות בתור תינוק זה המשיך איתו עד גיל גדול.
ניסית להביא אותו כשמתעורר בלילה למיטה לישון יחד איתך?
בכל אופן כמו שזה נשמע כדאי יועצת שינה מקצועית. אמאל'ה זה קשה ממש!! חיבוק והמון כח
הוא לא ילד ראשון, וגם לא אחרון
הילדים שלפניו גם לא היו ילדים שישנים לילה מגיל 0, והתחילו לישון רצוף רק בגיל 3
אבל איןןןן השוואה. קמו בלילה, לקימות הגיוניות וסבירות וחזרו לישון.
לא מתקרב למה שאנחנו חווים איתו. ומהרגע הראשון זה היה ככה.
היתה תקופה לפני איזה שנה שבה הוא בא אלינו למיטה כל לילה, למשך כמה חודשים. אבל עכשיו הוא לא בעניין. ניסינו להציע... וחוץ מזה שיש תינוק אחר במיטה שלנו.
הייתי אצל יועצת שינה עם הילד שלפניו, וזה די עזר לנו... ניסיתי ליישם את הכלים שהיא נתנה לי אז, ולא הרגשתי שיפור בכלל.
תודה!
הסנדלר הולך יחף
בגדול אם אין שום גורם אחר פיזיולוגי וכו' -
התעוררויות מרובות בלילה הרבה פעמים מעידות על בהלה. אבל צריך להסתכל על המכלול.. אין לי ככה לשלוף. זה נשמע מאד קיצוני הפער בין המופע ביום למופע בלילה.
אגב גם יועצת שינה מסתכלת על הסיפור של כל ילד בנפרד, כך שאם ניסיתם את מה שהתאים לילד הקודם זה לא בהכרח רלוונטי. ואם זו יועצת שינה התנהגותית (אימוני שינה) - בכלל לפח.
או שזה לא קשור לנושא הזה 😄
או לא רלוונטי לגיל?
חשבתי בגלל שהפותחת אומרת שזה מאז שהוא נולד אז אולי זה קשור איכשהו.
הקטנה שךי היתה לא רגועה בכללי, לא רק סביב שינה.
ועד היום קשה לו להרדם( כשהיה קטן גם היה מתעורר המון בלילה ובא לישון איתנו והיה לו קשה להרדם חזרה אחרי שהתעורר. עכשיו ב"ה כבר גדול וישן רצוף, אבל עדיין קשה לו להרדם)
נשמע באמת שאתם במעגל קסמים של חוסר שינה שמביא מעצמו לחוסר שינה.
דבר ראשון אצלנו בגיל הזה שנת צהריים כן הפריעה להרדמה בערב, אפילו הפריעה מאוד.
ניסיתם בשבת או כשיש חופש לא להשכיב אותו ולראות א נרדם בערב יותר בקלות?
דבר שני אצלנו כן עזר מלטונין. אבל זה תלוי רופא יש רופאים שממש לא נותנים.
אם יש לך ממי לקחת רק כדי לבדוק, הייתי מנסה, אבל אני לא רופאה, לא לוקחת אחריות.
הייתי גם מנסה באמת שמיכת כובד. לא מנסיון, כמה פעמים כבר כמעט הזמנתי ובסוף לא, אבל במצב הקשה שלכם נראה לי כן הייתי מנסה למרות שזה לא זול.
(אבל בלי ההשתוללות במיטה מצד לצד- שזה אולי כדאי לבדוק ם משהו מציק לו נפשית או גופנית)
הקימות בגיל הזה לא אמורות להיות, אבל די הגיוניות. מתוך כל ילדיי הייתה לי בת כזו שמיום היוולדה היה לנו רק בלאגן איתה בלילות ובשינה.
גיל שנתיים- ישנה מאוחר, קמה הרבה בלילות, ינקה וציפתה לנידנוד בעגלה עד שתירדם ואם לא- סיוט של בכי.
ולמי יש כוח בשלוש לפנות בוקר לנדנד אותה שעה?
עד שהגעתי למסקנה-
היא בנאדם שלא זקוק להרבה שעות שינה!!! יש מבוגרים כאלה וכנראה שגם תינוקות ופעוטות.
לא יודעת אם מסתדר לך, אני הורדתי לה שנות צהריים כבר מגיל שנתיים, הוצאתי אותה מוקדם יותר מהמעון- בדיוק בזמן השינה שם.
הילדה לא הייתה עצבנית ולא הראתה סימני עייפות במהלך היום, מה שגם הוכיח לי שהיא לא זקוקה לשינה הזו...
בלילות היא נרדמה מהר יותר מן הסתם כי היא הייתה ללא שנת צהריים, אבל עדיין קמה במהלך הלילה, אבל חזרה מהר יותר לישון מבעבר כשישנה צהריים.
מציעה לך עכשיו בחול המועד לנסות לדלג כמה ימים על שנת צהריים ולראות אז איך הלילה מתנהל...אם הרבה יותר טוב, כנראה שהוא לא זקוק לשנ"צ הזו.
האם נרדם כשצמוד אליכם פיזית?
(יושב עלייך על כסא נדנדה, או צמוד אלייך במיטה)
אם כן הייתי מתחילה להרדים אותו ככה, בשעה קבועה.
ממש יוצאת איתו לסיבוב ברכב להרדמה, או מרדימה איתי גם במחיר של לישון במיטה שלך / לישון על ספה.
כדי שלפחות יהיה הרגל של שעת שינה,
של לילה,שמגיע בסוף יום.
ובמקביל בודקת את כל הכיוונים שהציעו לך בשרשור...
זה לא פשוט בכלל
משבש את כל הבית
שולחת הרבה כוחות!
זה נשמע מעגל עייפות שמזין את עצמו.
היו לנו לילות דומים עם הבת שלי בסביבות הגיל הזה (לא קיצוני כמו שאת מתארת, אבל הרדמות מאוחרת מאוד, קימות בלילה וכזה) וזה הצליח להסתדר אחרי שהצלחנו להרדים אותה מוקדם כמה לילות...
גם לא ישנה מגיל 0 בערך
ועד גיל מאוד גדול היו אתה ענייני שינה (עכשיו היא מתבגרת והולכת לישון מאוד מאוחר ומתקשה לקום בבוקר..)
בתור תינוקת בקושי הייתה ישנה. זה קשוח ממש ממש!! הייתי מתחננת במעון שלא יתנו לה לישון וזה לא עזר לי בכלל..
הייתי מנסה בחגים לא להשכיב צהריים ולראות איך זה משפיע על הלילה.
בנוסף בערך בגיל הזה גם היו לה התעוררויות בלילה בבכי והיסטריה, ולמרות שביום היא דיברה מגיל מאוד צעיר לא הצלחנו להבין מה הבעיה (חשבנו אולי צליאק, כאבי בטן..)
בסוף כשגדלה קצת הבנו שיש לה כאבי רגליים מאוד חזקים והיינו עושים עיסויים / כרית מתחת לרגליים / אקמול
היו תקופות ששמרנו ממש שתלך עם גרביים בעונות מעבר, שלא תתאמץ מאוד ביום ושלא יהיה לה קר ברגליים וזה עזר ממש. עד היום היא שומרת על עצמה כדי שזה לא יקרה. והבנתי שיש את זה לעוד ילדים…
אולי תנסו לשאול אותו ביום אם כואב לו משהו בגוף בלילה… .
בהצלחה וחיבוק!! זה ממש מאתגר
משהו כרוני שהכאיב לה בלילה? ולכן התקשתה בשינה?
על הרגליים או אמרה באיזשהו שלב.
אני לא יודעת ולא בטוחה שזה קשור
נראה לי שזה יותר טמפרמנט שצריך פחות שעות שינה
בקשר לרגליים זה כן משהו כרוני שגם הרופאים לא ידעו להסביר (לא כאבי גדילה כי היא הייתה קטנה מדי)
שהוא נמצא במיטה ככ הרבה שעות
גם ילדים בלי בעיות שינה
לא בהכרח ישנים סמטרי
ויכולים להיות ימים שהם ישנים 8-9 שעות וימים של יותר
שהייה במיטה סתם
יכולה להכניס לתסכול וליצור בעיות חדשות סביב השינה
הייתי הולכת לכיוון של מלטונין. יש ילדים שהגוף שלהם פשוט לא מפריש מספיק מההורמון הזה...
כמובן להתחיל מהגיינת שינה, בלי מסכים בערב, לייצר אווירה רגועה לקראת ערב, לחשוף לאור שמש במהלך היום וכו'.
אבל אם אתם עושים את כל זה, וזה לא ילד ראשון, את רואה שזה חריג, ושללתם דברים פיזיולוגיים ורגשיים כמו מסגרת-הייתי הולכת על מלטונין.
בסוף שינה זה צורך גם של הילד וגם של ההורה, ומלטונין זה לא קסם ולא כדור שינה לילדים, ילדים שמשהו אחר מפריע להם-מלטונין לא יפתור את זה, אבל אם זה חוסר בהורמון שינה- אפשר לפתור את זה בקלות
סוכרת?
אז מחר יש לו ראיון למקום שלבתים חכמים
לא בדיוק תכנות לא בדיוק טכנאי, משו משולב, עבודה לא במשרד- בשטח, עם רכב
ואני מצד אחד לא רוצה לפתח ציפיות
מצד שני מצפה
מצד שלישי יודעת שהוא לא עכשיו מת על עבודה פיזית מאומצת
מצד שלישי יודעת שהוא כנראה ילך על זה אם יתקבל
מצד רביעי מה השעות??? מה עכשיו יהיה תפוס שמונה שש??
מצד חמישי מה זה עדיף מה ישלך תתאפסי
אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה חחח
בקיצור אני דיי לא יודעת מה לחשוב
זה גם מאוד פתאומי חח
ניסנו עם הצט מייל שיכול להתאים למשרות בחברות דל בית חכם, ושלחנו דרך המייל שמצאנו ברשת לתמיכה טכנית…
הם ענו ממש מהר עם סכום ואם זה מצאים אמרנו שכן, זימנו לראיום מחר
אז כזה המוח מבולבל לי
ועוד לא ראיתי את בעלי ואני מניחה שגם הוא לחוץ וזה הראיון הראשון שלו בחייו חמוד שלי
מבינה ממש את כל החששות שלך, זה הכי מובן בעולם
בע"ה ימצא עבודה מושלמת מכל הבחינות ( בין אם זה המשרה הזאת או משהו אחר ) שתתאים לכם ויעשה לו טוב
בעלי תקופה היה בבית וזה היה לו ממש לא טוב
עכשיו באמת מחוץ לבית הרבה שעות ( וגם אני, ולכן ממש קשוח ) אבל הרבה יותר טוב לו, לגברים ממש חשוב לעבוד
בהצלחה לכם !
אל דאגה זה שהוא הסכים להתראיין לא אומר שאם יתקבל הוא צריך להגיע ולעמוד בכל התנאים שלהם.
לאט לאט
יתראיין, בע"ה יתקבל, ישמע מה כל התנאים, ואז תחליטו יחד
שיקשיב גם למה עושים בעבודה בפועל, וגם לתנאים טכניים יותר
בהצלחה!!!
(וגם אם המקום הזה לא יתאים- תנועה זה מבורך. ותגיעו למקום מתאים)
הוא מגיע לזה ממקום של 'אני צריך כסף אני מסכן אני פוחד להיתקע שם שנים בתפקיד לא טוב רק כי משלמים'
וזה מציק לי כי זה אולי נכון
אבל תנסה להגיע בראש פתוח!!!
למה מראש זה עבודה לא טובה?? חכה תשמעעע
והוא צריך כסף
ולכן הוא יוצא לעבוד (כמו רוב העולם)
כי בסוף זו לא עבודת חלומותיו הרי
אבל לא מחיב שבזה הוא יתקע עכשיו
ולא מחייב שזה יתאים לכם בכלל.
מה שמשנה זה התנועה שזה יוצר
הוא יבין איזה פריווילג הוא היה עד עכשיו, הוא "ינחת" לשוק התעסוקה ויקבל פרופורציה (גם אם לא יתחיל לעבוד), אולי זה ייתן לו מוטיבציה לצאת מהמיטה ולהגשים את עצמו מקצועית ולדחוף.לשם יותר
ככה או ככה זה לא רע לדעתי
ומצטרפת לזה שאת אישה מהממת♥️ בטוחה שבגלל שאת שומרת על השלום בית שלך ועל ההערכה שלך כלפיו השם יברך אתכם בכל טוב
הפירוט משרה זה כן יותר סיזיפי ממה שהוא תכנן ורצה
אני מבינה את זה
פשוט מרגיש לי שזה מקום שיכול לקדם אז יאללה קצת לנשוך לשון…
נראה בכלל מה יגידו לו מחר ומה הציפייה ושעות וכו
לפעמים עוזר לי לחלק את הדאגות. לעלות שלב שלב.
קודם לראות מה יהיה הראיון.
אחר כך לבדוק את השעות.
אחר כך להדוק השפעה על הבית.
ככה זה מקל אצלי על הלחץ.
ולדעת שאת עושה את המעשה הנכון- תשנני לעצמך למה הצעד הזה חכם ולמה הוא טוב.
המון המון הצלחה, את נשמעת אישה מדהימה ומיוחדת, ואשריו שזכה בך!!
ככה אני מאמינה. גם בדרך שלי וגם של בעלי.
כשמגיע משהו לפתחנו זה כנראה יעשה טוב בדרך כלשהיא. השם מפנק אותנו.
אם לא יהיה תפקיד ממש בכיר,אז הכסף, או ההרגשה, או ההכרות עם אנשים בתחום, יש מליון דרכים שזה יועיל ויהיה טוב...
תאמינו שזה כן טוב.
וכמו שאמרו פה, את נשמעת אישה ממש טובה לבעלה ומאמינה,
וכל הכבוד לך!
אני אומרת לו לך בראש חיובי תבדוק
לא אמרתי תחתום חתונה קטולית
אבל לך בראש טוב לא ממקום אומלל
הוא אומר למה שלא אהיה? זה לא מה שרציתי…
נכון שלא אבל אז מה נעשה נבכה?
תשלטי על איך את מול זה שהוא הולך.
אם את בטוב ומאמינה שזה יביא טוב ושזה בטוח יפתח כיוונים אז אחלה.
הוא בעז"ה ידבק ממך ויתקדם לשם גם
אז הוא מרגיש לחץ ממני ללכת
ואני לא רוצה את ההגשה הזו
שאני דוחפת
ואני רוצה
והוא חייב בגללי
את יותר מידי בתוך הקישקע של הסיפור,
תתרחקי קצת ואני לו להיות עם זה,
את לא צריכה לדעת באיזה שעה זה,
ולא לדבר איתו מה כדאי או לא כדאי להגיד בראיון, או מה כדאי להרגיש ולחשוב,
תני לך להרגיש שזה שלו... וזהו.
תחשבי על דברים אחרים זה☺️
הוא יודע שהוא צריך תעסוקה ועבודה
זה מה שהעליתם בחכתכם כרגע
ונשמע שיכול להתאים לכשרונות הנוכחיים שלו
אל תהיי אחראית על התחושות שלו ואל תתני לו אישור לדחות או לקבל את ההצעה
תני לו שיחליט (כמובן תהיי חלק מהשיקולים כי זה משפיע עלייך)
זה חלק מהתהליך של היפוך התפקידים חזרה. הוא צריך להתמודד עם קבלת החלטות ולא לסמוך עלייך שתחליטי עבורו או תתני לו אישור כזה או אחר.
אם זה נראה לך תגידי שנראה לך
ואם לא נראה לך ויעמיס עלייך יותר אז תשקלי
אבל "לא בא לי" זה פחות שיקול לגבר כשהחלופה היא לשבת בבית
** ושימו לב שהוא סוגר שחול המועד הוא יוכל לעבוד חלקית או לא לעבוד כלל כדי לא להכביד עלייך שאת עם הילדות בבית עובדת
לדעתי כרגע התפקיד שלך זה לשחרר.
אם את לא רוצה שוב להיכנס לנעלי האמא, הדואגת, האחראית והוא הילדון, את תצטרכי לעבוד על לשחרר ולא רק הוא על לקחת אחריות.
תסמכי עליו, לא הכל בשליטתך ותלוי בתגובה שלך.
תסתכלי עליו כגבר שיודע לנהל ראיון, עם שיקול דעת, שיודע לבחור או לסרב, שמספיק חזק שגם אם יעשה טעות או יפספס הזדמנות הוא מספיק גבר כדי להתמודד עם זה.
(כנראה לא סתם התחברתם, כל אחד מצא אצל השני את הנקודה הזאת, אבל לא סתם את מרגישה שזה בסופו של דבר מפריע לזוגיות)
פשוט גם הוא קצת גןרר לשם
מה את חושבת
את חושבת שאני לןזר?
את גאה בי?
את שמחה עם מי שאני?
וזה סתפ באסה ברור שאני כן!
מספיק שצד אחד יוצא מהמשוואה הזאת, והמשוואה מסתדרת.
לכולנו יש את הדברים האלה, את לא בעייתית ולא היחידה.
לכל אחד בתחום שלו, אנחנו מתחתנים בנקודות מסוימות עם ההורים שלנו, משחזרים דינמיקות, נמשכים דווקא להוא שמזכיר לנו דפוס קדום,
ואז רבים סביב אותם ריבים שוב ושוב דואגים את אותם דאגות שוב ושוב, והולכים במעגלים, עד (במקרה הטוב) שמישהו מחליט לצאת מהמשוואה הזאת ולא להיות כפוף למשוואה הלא מוצלחת הזאת.
אם תעבדי על הצד שלך, על לא לקחת בשבילו את האחריות, על הנקודה שאצלך צריכה תיקון (אפשר להישאר שנים ושנים ב"קודם הוא, למה אני" "אני לא לבד בזוגיות הזאת")
אבל בשביל עצמך, תעשי מה שאת יכולה מצידך וכמו קסם תראי שהוא ישתנה גם. מניסיון מר עם סוף מתוק(:
ואומרת פעם אחת ולתמיד - בעלי אתה הכתר שלי כי אתה אתה
לא משנה לי אם תעבוד בזבל או בתכנות או תהיה שייח סעודי. זה לא מגדיר אותך בעיניי וחשוב לי שתשחרר מזה
אני רוצה שתעריך את עצמך בפני עצמך גם בלי קשר אליי. צא מהמקום הנמוך הזה. אנחנו לא שם. אני מבקשת ממך, אני רוצה שתחזור להסתכל על עצמך כמו שאני רואה אותך ובלי לבקש ממני על זה אישורים כל רגע. זה קצת מעייף אפילו
(זה נשמע חריף ותסגנני לפי רצונך אבל תביני את הרציונל מאחורי זה רגע
השיח הזה רק מזין את דמות הילד שבו מולך. ואת נאלצת שוב ושוב לנחם אותו ולחזק אותו ולתת לו אישור למי שהוא ולזה שהוא מספיק טוב וזה לופ שלא נגמר. זו לא כוונת המשורר בקשר בריא בעיניי. למרות שגם זה קורה בהמון בתים כן? אני מתייחסת לאידאל. ובאידאל זה אמור להיות הפוך, גבר תופס מעצמו גברי וטוב וחזק ומסוגל כי יש לו חוסן פנימי. והאישה שלצדו היא מנוע להוכיח את עצמו כדי לספק לה את מה שהוא מתחייב בכתובה לתת. הוא אמור להיות היציבות בבית ולא הפוך ואת נשענת ולא מובילה את כל המהלכים בעצמך.
יש כאלה שלא מתחברות אני יודעת. ויש כאלה שחיות עם זה שזו לא תהיה המציאות שלהן גם את זה אני יודעת. אני מדברת על אידאל וכותבת לך על זה כי העלית את עניין היפוך התפקידים וכנראה שמציאות אידאלית שכזו כן מדברת אלייך ואת שואפת לה. וכדי להגיע לשם את צריכה להבין איפה אתם עומדים כרגע ואיפה אתם צריכים חעמוד ואיך להגיע לשם
אולי כדאי אפילו להיעזר בליווי טיפולי
ממש לחתוך.
כל פעם שהוא מתחיל להגיד - אני לא מוכנה לשיח הזה.
גם כי אתם זוג ולא הורה וילד
וגם כי מי שפאסיבי לא מתקדם. רק כשדוחפים אותו בכוח.
וחבל. גם אם הצעד הראשון קטן, כשהוא האחד שאקטיבי - זה משנה המון. והוא יתקדם יותר ככה.
ומבחינת ריצוי, אני לא הייתי מוכנה לשמוע את כל זה, אני הייתי אומרת לבעלי: אהוב שלי אתה לא הולך לריאיון הזה בשביל לרצות אותי, וגם לא לכל ריאיון אחר. אנחנו זוג, אנחנו יחד בזה, והחלטנו שתתחיל לעבוד. אני מתה עליך, מעריכה אותך, ואתה האלוף שלי. לא משנה איזה עיסוק תבחר. אני מאחוריך, ואתה טוב לי ובעיניי תמיד. אני מציעה שתלך מחר לריאיון ותראה. אם לא מתאים, אחלה, אז תחפש ותמצא עבודה אחרת. עד שבע"ה תמצא עבודה התחלתית מתאימה.
להעביר את הכדור לידיים שלו. הוא אחראי לגורלו. הוא לא ילד שאמא אומרת לו מה לעשות.
משתעמם מאוד מאוד בשיעורי קריאה וחשבון...
*בנושאים תורניים- משנה או הלכה נגיד...
*בנושאים מדעיים
*אולי אם יש תחומי דעת נוספים...
חוברות שיוכל לעבוד בהן עצמאית בגדול ויהיו מסקרנות...
יש למישהי המלצה??
נשמח מאודדדדד!!!
יש גם את התלמוד הישראלי לילדים, לא יודעת אם זה לגילו אבל אם כן אז נהדר.
התקדמות, ובכלל שיהיה גם שלב של עיבוד בכתיבה...
ותודה יקרה על התגובה!
כי איך הוא ידע שהוא הבין נכון והתשובות נכונות?
בסוף המורה יצטרך לתת מענה אם תהיה לו שאלה או משהו במהלך השיעור אז כדאי לברר איתו.
גפ יש מורים שפחות מתלהבים מזה שיש ילדים שעובדים על חומר שונה
תודה!!
למה צריך למדוד את ההתקדמות?
עיבוד זה חשוב, בכתיבה או בדרכים אחרות, אבל הייתי יוצאת רגע מהשבלונה של קטעי מידע ושאלות הבנת הנקרא, ומחפשת יותר בכיוון היצירתי - שלא צריך לקלוע לתשובה הנכונה.
עם מדבקות נגיד ואז הפתעה אחרי כמה זמן..
לא בקטע של בדיקת התשובות.. ממש לא..
והאמת הלוואי שהייתי יכולה פשוט להביא לו מסכת משניות ושילמד עם קהתי.. אבל נראלי שזה לא השלב..🤷♀️
שאני בכיתה א' קיבלתי רשות לקרוא בכיתה בזמן שיעורי עברית.
הייתי קוראת את הספר 'הקסם במתמטיקה' מתוך הסדר 'אני מגלה עולם'. לא יודעת כמה הבנתי, אבל נהניתי😊 ולגמרי קראתי להנאתי, אף אחד לא פידבק אותי על זה...
(אבל קראתי ברמה די גבוהה לילדת כיתה א'. הילדים שלי שעלו לכיתה א' קוראים לא היו מסתדרים עם ספר כזה... וככל הנראה בשום גיל לא היו נהנים ממנו🤭)
מהשיעור
ויותר יעבוד לו לעבוד במשהו אחר בזמן שהם עובדים בחוברות שלהם..
שמראה שכשמצ'פרים ילדים על עשיה בתחום מסויים, המוטיבציה הפנימית שלהם לעשות את אותו דבר הולכת ויורדת.
גם אם זה כיף..
כנראה הסיבה היא שהצ'ופר הוא כמו משכורת, וזה הופך את העשיה לעבודה.
אולי העניין הוא לא "גם אם זה נחמד" אלא דווקא אם זה נחמד. כלומר, אני חושבת שאולי אם יש משהו שבאמת לילד נחמד לעשות, אין עניין לצ'פר. אבל אם יש משהו שקשה ומתאגר וגם לא נחמד, זה יכול לעזור. נניח לבן שלי היה קושי במוטוריקה עדינה. עשינו כל מיני תרגילים ובהחלט צ'יפרתי אותו על התרגול, הוא עבד קשה!
בגן הוא לא תמיד היה משלים עבודות צביעה ויצירות, וביצע אותן באופן מינימלי כדי לסיים. היום הוא בכתה ב', לפעמים הוא מקבל משימות צביעה והוא מאוד נהנה, עושה את זה בכיף ומשקיע זמן ותשומת לב.
(ספציפית כאן באמת נשמע שמדובר בפעילות שאמורה להיות מהנה, אבל לא לגמרי ברור לי שהבנתי את העמדה של הילד. יכול להיות שהוא משועמם אבל צריך דחיפה קטנה לעשיה אחרת)
היא היצה בכיתה א, אבל יש להם רמות גבוהות יותר. אם מעניין אותך אבדוק לך את השם
אם כן זה לא ככ מעניין אותו הסגנון הזה.. קצת רדוד..
רוצה לכתוב לי מה היה שם בערך שאגיד לך אם רלוונטי שלא תטרחי סתם..?
עבד על הבנת הנקרא אבל גם זכר ונקבה, יחיד ורבים, השלמת משפטים. לדעתי קוראים לזה "מה הסיפור שלכם"
יש למשל קופצים כיתה, קנגרו..
אצלי הוא מאוד אוהב מתמטיקה אז זה בעיקר מה שהתמקדנו בו, גם קצת עברית/אנגלית. אבל בעיקר מתמטיקה ופיתוח חשיבה.
תורני אני לא מכירה חוברות אתגר אז עוקבת אם יתנו לך רעיונות טובים
ומוסיפה משהו לא בדיוק מה ששאלת- חשוב לדבר עם המורה שתעודד אותו להשתמש בחוברות ולחשוב איתה מתי זה מתאים(למשל לא תמיד נכון להתעקש עם ילד כזה שיפתור הכל בחוברת של הכיתה לפני שעובר למה שבאמת מאתגר אותו, לפעמים זה סתם מפתח תסכול)
וצריך לדעת שהמעקב על מה הוא עושה, לעבור שפתר נכון והבין את השאלות וכו הוא עליכם וצריך להיות על זה.. מנסיון.
וגם על התוספת!!
חשוב ממש...!!
לק"י
אולי גם המורים של הבן שלך יכירו דברים מוצלחים.
או שאת רוצה לבית ולאו דוקא לכיתה?
אנסה לשאול..
אני בגילו הייתי עם דפי עבודה להעשרה שהמורה שמה לי בניילונית בקצה הכיתה.
הוא בתלמוד תורה? אם כן ממש כדאי דברים מדעיים ולהתקדם בחשבון.
אם תרצי אחפש לך בשמחה.
הוא מחונן? יש הרבה דפי עבודה שהם בעיקרם חשיבה למחוננים (למשל הפתרון לא מתבסס על לוח הכפל אלא על היגיון מפותח)
ממש אשמח לעזרה בלמצוא..
לא יודעת אם מוגדר מחונן..
אבל פותר תרגילים חשבון של כיתה ו כזה...
הרמה הכי ראשונית (טוב לילד שכבר קורא אבל לא שוטף אז צריך עוד טקסטים קצרים) זה חוברת בשם 'קצר וקולע'. אחר כך יש עוד חוברת ראשונה, שניה והלאה.
אלו חוברות שעובדות על מיומנויות קריאה וכתיבה חשובות, ויש שם בתוך הקטעים שעובדים על הבנת הנקרא גם קטעי מידע מעניינים בכל מיני נושאים.
תעשי חיפוש בגוגל, לדעתי כשאני הזמנתי מצאתי אתר שיש בו דוגמאות מתוך החוברות ואז אפשר לראות מה מתאים. אם לא תמצאי ואת רוצה לראות - אני יכולה לחפש לך.
אני קניתי בהמלצה של חברה שלמדת א'-ב', ובתיאום עם המורה של הילדים שלי.
חוברת 'בוקר טוב חשיבה'.
אנחנו בתור ילדים מאוד אהבנו את החוברות האלו. לצערי כנראה כבר לא מדפיסים אותם מחדש, אבל של כיתה ג' עדיין זמין למכירה בכמה אתרים.
יש שם כל מיני חידות ודברים שדורשים חשיבה יצירתית, קצת מחוץ לקופסה.
(יש באתר ששמעתי פה בקישור דוגמא לעמוד אחד מהחוברת. זה לא משקף את כל מה שיש בה, כי יש שם דברים מגוונים, אבל זה נותן קצת טעימה, ותראי אם זה בכלל עשוי להתאים לבן שלך או מעבר לרמתו כרגע...)
רעיונות אחרים שאפשר לתת לו:
*לעזור לתלמידים שיותר מתקשים.
*להכין חידון/ פעילות על החומר הנלמד, ולהפעיל את הכיתה בסיום הנושא.
* לעבוד בחוברת מקבילה לנלמד בכיתה.
(נתנו פה לדוגמה את החוברות של הבנתי את הקטע. אצלינו לומדים את החוברות האלו בבית הספר, אבל בכל מקצוע יש כמה חוברות מקבילות)
לפני שלושה שבועות קיבלתי מהם הודעה שהמשלוח שלי אמור להגיע לנקודת איסוף ואני יכולה לשנות את הנקודה, אבל עד שראיתי את ההודעה (כמה שעות אחרי שהיא הגיעה אלי) כבר לא היה אפשר לשנות.
הנקודה שהם בחרו לי במרחק של קרוב לשעה נסיעה מהבית שלי, וממש לא במקום שאני עשויה לעבור סתם ככה.
באותו יום פניתי אליהם בוואטסאפ, הגעתי לבוט שמאפשר להשאיר פניה, וכתבתי להם שאני רוצה לשנות את נקודת האיסוף. כתבו לי שאקבל תשובה תוך שלושה ימים עסקים.
אחרי שלושה ימים קיבלתי הודעה שהמשלוח מחכה בנקודה שהם בחרו לי.
פניתי שוב, באותו וואטסאפ, הפעם לא היה תשובה של הבוט אז פשוט כתבתי את הפניה ישר, אחרי כמה שעות קיבלתי תשובה אנושית עם הצעה לשנות את המשלוח למשלוח עד הבית, בלי תוספת חיוב.
מיד אחרי ההודעה הזו היתה הודעה נוספת שהפניה נסגרה...
כתבתי שאני רוצה לשנות למשלוח עד הבית. למחרת שאלו אותי מה הכתובת וכתבתי להם, ומאז אני מחכה... (כמעט שלושה שבועות).
במהלך השלושה שבועות ניסיתי עוד כמה פעמים לכתוב להם, כל פעם קיבלתי מענה של בוט, כשבדקתי דרכו מה סטטוס המשלוח היה כתוב משהו לא לגמרי ברור (המשלוח שלך במחסני החברה... פרטי הנקודה: שם הנקודה: העברה לעד הבית כתובת הנקודה: ישוב נסיון 1, ישוב שגוי)
ניסיתי לשלוח שוב פניה להבין מה קורה, שכמובן לא קיבלה שום תגובה...
היום שוב ניסיתי לכתוב להם, הפעם לא הופיע המענה של הבוט אז כתבתי שוב ואני מקווה שמתישהו יהיה סוף סוף מענה אנושי כמו בפעם שעברה שכתבתי ככה בלי הבוט.
הסיפור הזה כבר די מתסכל...
אם יש למישהי ניסיון עם החברה הזו, וגילתה איך להגיע למענה אנושי שאפשר גם לדבר איתו, אני אשמח...
(וסליחה על המגילה, פשוט זה באמת כבר סיפור ארוך...)
בשורה התחתונה ידוע לך איפה החבילה כרגע?
שאני מתכוונת לדווח על כשל תמורה לחברת האשראי ולבטל את העסקה אם הם לא מסדרים את זה
אחריות שלנם לוודא שהמשלוח עם המוצרים ששילמת להם עבורו יגיע לכתובת שציינת בזמן סביר
בסוף היום קיבלתי תשובה שבה שוב שאלו מה הכתובת וכתבתי שהמשלוח יצא בימים הקרובים..
לא הבנתי מה קרה עד עכשיו.
אבל מתלבטת אם לתת להם הזדמנות לעוד כמה ימים...
אוף, אין לי באמת כוח להתעסק עם זה.
שהמשלוח בדרך (עם הכתובת הנכונה).
מה שלא היה בפעם קודמת...
אז נראה שיש מקום לאופטימיות שהוא באמת יגיע הפעם.
מזל שזה לא דברים שהיו לי דחופים (דברים לקראת מעבר שגם ככה מתעכב...).
סתם תוהה אם יש איפשהו להתלונן על השירות לקוחות הנוראי שלהם. זה ממש מתסכל שאין עם מי לדבר, ורק במזל לפעמים אני מקבלת מענה אנושי אם הבוט החליט לא להגיב הפעם...
שידעו שלא כדאי לשלוח דרכם כי זה יכול לפגוע בשמם הטוב
ולא הכי איכפת להם הם עובדים עם מלא חברות אבל יש סיכוי שיתנו לך קופון או משהו לרכישה הבאה. או החזר על הנוכחית. מתסכל ממש.
על חברת משלוחים.
אולי אפילו על כץ.
פעם שיין שלחו לי משלוח שנקודת החלוקה הקרובה ביותר היתה במרחק של לפחות 20 דקות נסיעה ו..בעיר ערבית לחלוטין. אמנם בתוך הקו הירוק אבל עדיין..
בעלי האמיץ נסע להביא משם את המשלוח. (בעל החנות הרגיע אותו שהחנות ממש בכניסה ושהוא יכול לצפור לו והוא יצא אליו. הוא עצמו היה יהודי וניסה להרגיע שהכל ממש בטוח).
שיהיו בריאים
מלחיץ הסיפור עם המשלוח בעיר הערבית...
אצלי כנראה הסיבה ששמו נקודה כל כך רחוקה זה כי במפה זה באמת לא כל כך רחוק, פשוט באמצע יש את רמאללה, אז הדרך מסביב מאריכה בהרבה...🤷🏻♀️
סליחה שלא מעודדת..
בישוב פה מתארגנים על תביעה ייצוגית...
מקווה שהתביעה תועיל במשהו, איזה אלופים מי שמארגן את זה...
מחפשים המלצות לספה נוחה שנפתחת למיטה.
מחיפוש ברשת ובחנויות רב הספות שנפתחו הן מבד רחיץ, מעדיפים מעור או דמוי עור.
לא קונה את ההמלצות של "בד רחיץ" בסופו של יום הן מתלכלכות ועדי לנקות אותם יסודי יש צורך להביא חברת ניקיון או שנספה רטובה כמה ימים עד שמתייבשת.
חשוב גם שהמזרנים יהיו נוחים כי יתכן וזה היה לשינה לעיתים קרובות.
תודה להמלצות
זה בד שלא מאוד נח לישון עליו כי הוא מתחמם מאוד במגע עם העור שלנו
אני רוצה ספה שנפתחת וישנים על מזרון, לא על הריפוד
זה לא תמיד שישנים גם על הספה עצמה?
יש אפשרות לפתןח מיטות כמו במיטת חבר או לפתוח מיטה ע"י משיכה של חלק הישיבה שמתהפך אבל השינה על גבי מזרון ממש, הספה הופכת כמו למיטה זוגית
שהיא מאד נוחה.
יש לגיסתי, אז לא יודעת כמה עלה אבל זה ממש נוח וקל לפתיחה וסגירה.
אצלם זה בד אבל אולי אפשר לבחור גם כיסויים אחרים
בכל אופן., אני מחפשת משהו בתקציב נמוך יותר ממה שיש להם להציע.
תבדקי שזה לא יחליק לך כי דמוי עור מחליק
בכללי עדיף להנמע מדמוי עור כי אחרי זמן קצר זה מתחיל להתקלף וזה ממש מבאס
עור אמיתי מאוד יקר
חלופה יכול להיות היירייזר שתשימי מזרנים שלכם
אבל לא בטוח שזה נראה ממש כמו ספה אלא כמו מיטה, אולי עם כריות זה יראה קצת יותר טוב
אני מתכוונת לקנות ספה שנפתחת כמו מיטות חבר עם מזרנים או שנפתחת כמיטה זוגית.
בשניהם יש מזרונים שמגיעים עם הספה.
ראיתי כאלה בחנויות, הרב מגיע עם ריפוד בד רחיץ, ואני לא רוצה להיכנס לקטע של ניקוי ריפוד, מבחנתי אני מעדיפה דמוי עור או עור שניתן לנקות בקלות.
לגבי דמוי עור, אני מודעת לזה שבמהלך הזמן מצקלף. אבל תקציב לעור זה משכנצא.
ספת עור טובה עולה לפי מה שראיתי ברשת 12,000+
ואפשר לקנות ריפוד נוסף בנפרד? כך שגם אפשר לכבס, וגם יש אפשרות להחליף מיד ולא נשארים בלי ספה שמישה בזמן הניקיון.
(אני זוכרת שראיתי באיקאה דגמים עם ריפוד נשלף, אבל לא יודעת אם יש שם כאלה נפתחות כמו שאת מחפשת)
לא זולה....
יש אותה למישהי פה בקבוצה?
צריכה המלצה אם המזרון נח.
אולי שווה לעבור באיקאה לבדוק.
תודה רבה
ודי מסורבל להוריד כל פעם את הקוד בביצוע לכבס, הוא כבר שנתיים כמעט,אצלי ולא עשיתי אצ זה
(ובעור הריפוד לא נשלף)
בטוח מדובר באותה ספה?)
עם זאת, משענות היד מתלכלכות, וגם אם זה בד נשלף, ביום שמכבסים הוא רטוב, כי הרי לא מומלץ לשים במייבש
ייתכן שניתן להשיג רק כיסוי בנפרד ולהשקיע בעוד סט כך שאפשר להחליף מיד לסט יבש (ולקבל גיוון מדי פעם). נגיד בכיסאות של איקאה אני יודעת שאפשר לקנות כיסוי בנפרד.
שתפו איך עבר אצלכם
שעתיים אחרונות היה קשההה
חשבתי שאני הולכת להתעלף כל דקה
והייתי לבד עם הילדים
ולא היה לי איך לקרוא לבעלי
איך היה לך?
בין אם להביא נערה צעירה לעזרה, בין אם להיות ביום כיפור במקום שיש לך בו עזרה, בין אם שבעלך יתפלל במקום קרוב ויקפוץ מדי פעם לראות מה שלומך... (זה מה שבעלי עשה, אף שיש לי ילדים גדולים שיכולים קצת לעזור...)
איך עכשיו את מרגישה?❤️
זה פעם ראשונה שאנחנו בבית
הבית כנסת קרוב אבל לא היה לי כוח ללכת לשם
וכל הבוקר הוא שמר עליהם ונתן לי לישון
לכן הוא היה בטוח שאני בסדר
אבל בסוף היה קשוח...
כל הכבוד לך שאיפשרת לבעלך להתפלל ככה, באסה שלא היה איך לקרוא לו בסופו של דבר
לי היה טוב ב''ה, מעל הציפיות
אבל מניקה חלקית
איך עבר עליכן הצום?
סחרחורות מטורפות והקאות. בסוף בשעה 17 בערך התחלתי שתייה ואכילה לשיעורין. (מניקה מלא)
חיבוקקקק ושתהיה התאוששות טובה🩷🩷
איזה מלכההה
האמת היה לי ממש נס, אני סובלת מאוד מאוד מבחילות, כ"כ חששתי מהצום וב"ה לא היה בחילות בכלל! לא האמנתי...
כן היה לי בשעות האחרונות כאבי ראש פיצוצים וחולשה אבל לפחות לא הבחילות! מה שמדהים שקצת אחרי צאת הצום הבחילות חזרו .. עובר צדיק וחמוד, לא רצה להפריע ביו"כ ☺️
ממש מתחשב העוברוני
קצת חולשה אבל ממש בגבול הסביר.
אבל עכשיו סיוטטט.. מפורקת לגמרי
יש לי נסיעה ארוכה ופשוט אין לי כח
זה לגיטימי לקחת מחלה 🤔
אם אקום כמו שאני עכשיו אין לי סיכוי לתפקד..
בקיצור, אם תקומי גמורה נראה לי לגיטימי לגמרי
יש לי בחילות וכאב ראש
זה לא סיוט כמו אתמול אחרי הצום אבל מרגישה שאין לי כל לזוז ולהסחב
אמרתי שאולי אני יכולה לעבוד מהבית אבל מעדיפים שאקח מחלה
חששתי שאצטרך לתת יותר מטרנה.
עד שסופסוף עברנו להנקה כמעט מלאה.
ב"ה רק לקראת הסוף הבאתי קצת מטרנה, בעיקר כדי שאוכל לדאוג קצת לעצמי.
אבל יחסית ממש סביר. הבאתי נערה שהילדים מכירים שתעזור, וזה ממש אפשר לי לא להתאמץ. אפילו הצלחתי ללכת עם הילדים לנעילה ברוך ה'!
אני מרגישה שעכשיו הגוף שלי נוקם בי
מושבתת במיטה מהבוקר
