אולי אפשר כמה שעות בייבי סיטר, אולי שהבעל יעזור קצת בניהול הבית,

יקירה אל תאבדי תקווה, כל עוד שכולם בריאים ברוך השם אפשר לסדר הכל,

תכנסי לבית תחייכי חבל להמשיך כך את הלילה, עם כל הכאב שיש לך,תכנסי 

לבית למען הילדים, בהצלחה רבה נשמה טובה.

קודם כל - תני לעצמך את הזמן לכעוס.

כן כן, פשוט לכעוס.

תוציאי.

תפרקי.

תבכי.

תנשמי.

תהיי.

תני לעצמך להרגיש את התסכול, הכעס, האכזבה, העצבנות, חוסר האונים.

רק רק אחרי שתהיי שם ותתני לעצמך לפרוק מה שאת מרגישה, לאט לאט הרגש ירגע טיפה ורק *אז*

אפשר להתפנות לחשוב הלאה

גם מה בדיוק מכעיס והכעיס,

כתבת שגם העומס הענקי עלייך

גם התחושה שאין ממש שותפות אלא עיקר העול עלייך

גם חוסר ההבנה

גם חוסר הערכה

גם המילים עצמן שגרמו לך להרגיש זילזול או הקטנה

גם התיזמון שזה ליד הילדים ותוך כדי העייפות וכו'

ואולי עוד דברים מכעיסים.

אחרי שכעסת

ואחרי שהבנת בדיוק *למה*

יוכל להגיע הזמן לראות איך מטפלים דבר דבר ברשימה הזו.

חלק אפשר לבד, וחלק חייב שיתוף פעולה עם האיש.

ממש לפתוח את זה איתו. לדבר ולדבר ולדבר על זה.

לומר, להבהיר את הצרכים שלך

את איך שזה גורם לך להרגיש

את הקושי שלך

את מה היית רוצה שיקרה

ולדבר שוב ושוב עד שדברים מתחילים להשתפר וללכת לכיוון חיובי.

לא להשאיר את המצב כמו שהוא

כי אז זה רק עניין של זמן עד הפיצוץ הבא...

נשמע שאת חייבת לעצמך את ה"ריסטרט" הזה.

לחשב מסלול מחדש.

לראות מהם הכוחות שלך

ומהם הצרכים שלך הבית

ומהם הכוחות שלו

ומהם הצרכים של הבית

ואיך מאזנים בין כולם

ואיך לא מגיעים למצב שאחד מבני הבית (קרי: את) קורס תחת הכל. אי אפשר מצב כזה, בטח שלא באופן קבוע.

אז לראות יחד מה כן אפשר לעשות.

אישית הייתי ממש מפרטת את היום שלי אפילו ברזולוציה של שנייה שנייה ואומרת:

אתה יודע איך נראה היום שלי היום? למה אני כ"כ גמורה?

קמתי מוקדם אחרי לילה בלי מי יודע מה שינה,

הלכתי לעבודה, מותשת מכל הילדים שדורשים את  שלהם, הקורונה וכו (ומפרטת מה בדיוק היה בבית הספר (את מורה הבנתי, כן?)

ישר שסיימתי רצתי לאסוף את כולם

לקבל את פניהם

חיבוק

לשאול מה היה ואיך

לא מספיקה אפילו להתפנות, לאכול, להתקלח,

ישר דואגת להם

מכינה אוכל

מאכילה

מלבישה

משחקת

מניקה

שומעת צרחות, ריבים, מפרידה, מריגעה, משכיבה, מקלחת

הגוף עייף עייף עייף ומותש

איכשהו מגרדת בכוח את עצמי

מסיעה אותך

מתחזקת את הבית.

ולשמוע אחרי כל זה "מה את כבר עושה?" פשוט מפרק אותי. כי אני מרגישה כ"כ באפיסת כוחות ובלי רגע דל לנשום וחוסר הערכה הזה פשוט שובר.

למה אמרת את זה?"

ולשמוע מה הוא עונה לך...

נראה לי לפעמים שגברים לא מסוגלים לראות את האישה שלהם במצב שהוא לא הכי אופטימלי שיש,

כאילו יש בהם משהו טבוע שאומר להם - אם אשתי עצובה/עייפה/מתלוננת/חולה/מקטרת/אומרת שהיא גמורה או עייפה/ישנה רחמנא ליצלן! אז זה אומר שעוד מעט סוף העולם!

זהו!

העולם יקרוס

הבית הזה יקרוס

אני אמות

הילדים ימותו

למה?!

כי אשתי ישנה עכשיו!

או אמרה שהיא עייפה!

ברצינות, נראה לי לפעמים שזה מה שעובר להם במוח... כמו מצב כזה של הישרדות

אבל אולי העומק של זה זה כי הם מרגישים שאת העיקר של הבית,

הבסיס

שאת היציבות

שאת הכל בעצם.

ואולי דווקא מהמקום הזה זה כ"כ מפחיד אותם שלא תוכלי לתפקד - כי אם לא את אז מי?!

ואז אולי הפחד בתת מודע הזה גורם להם להגיד דברים דביליים כמו: למה את נחה עכשיו?!

או "מה את כבר עושה?!

כאילו כאילו אם יקטינו את מה שעובר עלייך אז זה לא באמת קורה...

אז את לא באמת קורסת

ממש כמו הכחשה

שזה חלק מהתמודדות עם משהו שאי אפשר להכיל או שמפחדים ממנו

כאילו בהפוך על הפוך כזה

*מרוב* שבעלך באמת באמת *כן* מעריך אותך ורואה בך את הבית כולו ועלייך הכל עומד ומושתת - הוא מת מפחד שאת אומרת שאת גמורה מעייפות - מפחד שזה לא יהיה - אז מגיב בהקטנה, הכחשה של "מה את כבר עושה"

ואולי זה יושב על משהו אחר, אבל זה כיוון שלפעמים יכול להתאים.

כך או כך מאוד ממליצה לתת לעצמך לעבור את כל השלבים לאט לאט

את הכעס

את ההבנה שלך את עצמך

את התיווך של כל זה לבעלך

ואת מציאת הפתרונות הנכונים לכם כמשפחה ששומרת על האיזון והבריאות הנפשית והפיזית של *כל אחת וכל אחת* מפרטיה.

חיבוק גדול גדול גדול ומוחץץץ ואם תרצי גם כמה דפים לקרוע/חפצים לזרוק - מוזמנת בכיף להוציא עצבים

ביניכם שגורם את כל זה.

ז"א, איפה הכל מתחיל, מאיזה מקום - ואז יהיה יותר כיוון איך לפתור את זה.

אם בסופו של יום ההרגשה היא שכל אחד "בתחרות" מי עושה יותר או תחושה של חוסר הערכה/הבנה/ניראות, כדאי לחזור אחורה עד לנקודה שממנה הכל נובע אצלך, אצלו ואצל שניכם יחד.

(ותודה רבה לך על כל הפירגון הרחב שלך יקרה )

@מיקי מאוס יקרה שאני מתחברת מאוד מאוד להרבה מאוד הודעות שראיתי שכתבת,

את מדהימה! חכמה ואמיתית, עמוקה וחושבת ומודעת ונכנסת לדקויות של דברים ואני מאוד נהנית לקרוא אותך

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה 

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...