שבוע וחצי אחרי לידה וביקור משפחה..צריכה עצהפריקונתקטנה
ילדתי לפני שבוע וחצי לידה ראשונה.
חלשה ועייפה וכאובה. ההורים של בעלי גרים רחוק וראו את התינוק פעמים אחדות כשבאו לבקר. ממש לחוצים שנבוא אליהם. מחר קבענו שניסע אליהם לשבת ופשוט אין לי כווחח. עייפה ומותשת. חסרת סבלנות לאנשים. ועדיין מאוד דאגנית לתינוק הקטן ולא רוצה שיהיה ללא השגחתי למרות שזה כנראה יקרה.

כמה זמן אחרי לידה ראשונה נסעתם לבקר את אחד הצדדים שגר רחוק? מרגישה שחייבת לעשות את הביקור הזה כדי "לסתום פיות" מהצד שלהם עם כמה לא נעים שזה נשמע. וגם בשביל לכבד את בעלי מן הסתם וגם אותם. אבל עדיין קשה ומעייף לי.

עצות לעבור את זה בשלום? איך לשחרר מהדאגה והרצון להשגיח על התינוקי כל הזמן? האם אתן חיכיתן יותר זמן עד לנסיעה רחוקה? אני כל הזמן אומרת להם שיבואו לבקר מתי שבא להם אבל הם לא באים (אומרים שלא נעים. אבל יודעת שזה גם בגלל הנסיעה הארוכה שלא נוחה להם..) מבינה מאוד את הרצון להיות עם הנכד אבל גם מודעת לקושי שלי שעם כל הכבוד להם, לי קשה טיפה יותר כרגע..

בבקשה תחזקו אותי.
בחודש הראשון אחרי הלידה לא הייתי נוסעת. שבוע וחצי? ממש לא!קרן-הפוך
אני חושבת שאם את מזמינה אותם את לגמרי בסדרבתי 123
זה לא אשמתך שהם לא רוצים תסעי כשתתחזקי
לא היתי נוסעתאורי8
ואת עוד אחרי לידה ראשונה.
זה זמן שיולדת חייבת את הנוחות שלה.
ממש לא מתאים ליסוע נסיעה ארוכה, זמן מאוד רגיש.
אולי תראי לבעלך את התגובות פה, גם לו צריך ליפול האסימון - מה זה אשה אחרי לידה ומה הצרכים שלה( והם קודמים לנוחות של ההורים שלו).
אם הם רוצים לראות את התינוק, שיבואו אלייך.
אחרי הלידה הראשונה היתי אצל הורי שבועיים. אחרי שבוע מהלידה ההורים של בעלי הציעו שנעבור אליהם לשבוע, וזו לא נסיעה בכלל( הליכה של 2 דקות). אמרתי לא מוחלט- או אצל אמא שלי או בבית, וחמותי אשה נעימה וטובה, אבל פשוט לא הייתי מסוגלת , יולדת צריכה את הבית שלה( בשלב הזה גם בית הורי הרגיש לי בית), את הנוחות שלה. וזה הדבר היחיד שחשוב שבוע וחצי אחרי לידה, בעיקר אחרי לידה ראשונה, שהכל קשה יותר.
שבוע וחצי אחרי לידה נסיעה ארוכה?!דבורית
לא שייך.
הכל בסדר יחכו חודש ותתראו בבריאות ושמחה.
אם תוך שבוע וחצי כבר הספיקו לראות אותו יותר מפעם אחת אז על מה בכלל התלונות...
תדאגי קודם כל לעצמך
במאור פנים וחיוך
תגידו שאת לא מרגישה טוב עדיין
את לא אמורה לעשות עכשיו משהו שקשה לךחדשה לשאלה
לדעתי תסבירי להם את המצב שקשה לך עכשיו נסיעה ארוכה ושאת מרגישה שאת צריכה את הבית שלך.. וחוץ מזה עד הזמנת אותם אז נתת להם אפשרות לראות את הנכד.

מזל טוב
לפני שבוע וחצי???!!!ליד ה'
אין מצב שהייתי נוסעת!! קחי את הזמן. תתחזקי. תדאגי לעצמך קודם כל. גם פיזית וגם הורמונלית זהלא הזמן לנסוע.
וגם- את צריכה את השירותים שלך, הפינה שלך, להיות עם בגדים נוחים להנקה... ממש לא שייך....
אנחנו נסענו שבועיים אחרי לידה ראשונה בקיסרייעל מהדרום
לק"י

היום לא הייתי עושה את זה.


ואם הם ראו את התינוק כמה פעמים בשבוע וחצי זה מספיק בהחלטיעל מהדרום
שבוע וחצי אחרי לידהאורוש3
הרצון שלך הוא היחיד שקובע. אז פשוט לא נוסעים. וזהו. זה דקה אחרי. מותר לך לגמרי מה שנח וטוב לך. לי כן עשה טוב ללכת בשלב הזה בשלושת הלידות אבל זה לגמרי מה שמתאים לך.
שבוע וחצי אחרי לידה??????????!!!!!!!!!!!!!!חלונות
מיטה, ספה, שירותים!
תגידי לחנות שאם היא רוצה - מוזמנת להצטרף למסלול הנ"ל.
בעצם לא,אני בטוחה שהיא לא מוזמנת😐
לחמותך*חלונות
אין מצב הייתי נוסעת...אל הר המוריה
לידה ראשונה הגענו להורים שלי אחרי הלידה, אז זה משהו אחר.
יצא גם לנסוע לברית, אבל זה באמת היה מיותר, היום לא הייתי נוסעת.. נראה לי בעלי התבאס לנסוע לבד, וגם להשויץ קצת בבייבי אחרי שחיכינו..
פעם ראשונה שנסענו שבת, היה ליל הסדר, פשוט לא היה אופציה להשאר, הוא היה 3 שבועות.
לידה שניה נסעתי לשבת פעם ראשונה אחרי חודש וחצי, גם זה, שבת בר מצווה לגיסי, ועוד חמותי נעלבה שלא הלכתי לבית כנסת בגשם 😅

אחרי לידה אסור לעשות חשבונות, עושים מה שטוב לך.
בעיה שלהם שהם לא באים.
לא הייתי נוסעת ככ מהר אחרי לידה ראשונהרקלתשוהנ
לא היה לי טיפת כוח. לא לעצמי ובטח לא למשפחה יותר רחוקה מבעלי ןהתינוק.

שבוע וחצי זה כ ל ו ם זמן.

מה פתאום!!! עם כזה תינוק קטן לא עושים נסיעה ארוכה. בוודאי לאאמהלה

במזג אוויר הזה

ובוודאי שאמא שלו כולה שבוע וחצי אחרי לידה!!!!!

את צריכה את המיטה שלך, השירותים שלך, השקט שלך!!!!!

מי שרוצה מוזמן לבקר בזמנים שנוחים לך

את יולדת!!!!!

ומזל טוב יקרה!!!!

הרבה נחת, גידול קל, בריאות אושר ושמחה

הייתי מחכה עוד טיפה- וזה עניין של הרגשהרעותוש10
להורים של בעלי לידה ראשונה קיסרי נסעתי אחרי 3 שבועות- הם באו לבקר פעם בבית חולים ופעם בבית

ילד שני נסעתי בגיל שבועיים להורים שלי כי הרגשתי צורך בחברה (בעלי עבד כמעט כל יום) אבל הרגשתי מעולה

הכל היה מינימום שעה וחצי נסיעה
אם לא נוח לך התנאים או הנסיעה- אל תיסעי !
ואו ממש לא לנסוע.לפניו ברננה!
שבוע וחצי אחרי הלידה, והם ראו אותו פעמים ספורות קרי, הם ראו אותו כמה פעמים. בשבוע וחצי. הגיוני ביותר.
שבוע וחצי אחרי הלידה, את ממש יולדת עדיין והכי צריך להתחשב בך.

אומרים שלא נעים להם לבוא- תגידי שלא נעים לך שהם לא באים, ושלהגיע אליהם יותר מקשה עלייך, להטריח יולדת זה צריך להיות *להם* לא נעים!!

לא יודעת אם היו לך תפרים או לא, אבל גם אם לא עצם הדימום הוא סיבה הכי לגיטימית בעולם לסרב להגיע.

שבוע וחצי אחרי לידה לא צריך לשחרר כלום בקשר לתינוק. לא מהדאגה ולא מהקרבה וההשגחה אליו.
את צריכה ל-נ-ו-ח!!!!

את לידה ראשונה, את צריכה לדעת מה זה משכב לידה.
ממליצה לך (ויותר לבעלך...) לקרוא את הפוסט של @בהתהוות בנושא. אני אף פעם לא מוצאת אותו, אולי @בארץ אהבתי יכולה לעזור עם זה...
הנה הפוסט על משכב לידהבארץ אהבתי
משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד
אין לי מה להוסיף יותר מזה, הכל כתוב שם, כל מילה- פנינה...
חשוב ומדויק תודהדבורית
אין מצב שהייתי נוסעתשלומצ'


קודם כל - מזל טוב!!!!אמא של בנותי

שבוע וחצי אחרי לידה, ועוד אחרי לידה ראשונה?!

אין מצב. פשוט לא.

 

מאיזה כיוון בכלל???

הדימום שגורם לחוסר נוחות בפני זרים בכלל ומחוץ לבית בפרט, החולשה שמקשה על הנסיעה ומצריכה הרבה הרבה מנוחה ובלי לחץ להיות לבושה, ההורמונים שמשתוללים, שחוסר נוחות ומאמץ שכזה ודאגה לתינוק שלא יהיה תחת השגחתך - יכולים לחולל מהומות הרבה הרבה הרבה יותר גרועות מאשר אם לא תלכי!

 

לדעתי - חד משמעית לא. לא. לא.

הנזק רב בהרבה על התועלת.

 

את יולדת.

את חייבת קודם כל לדאוג לעצמך!!!!

 

מה שכן, אני חייבת לציין - כל הכבוד לך שאת בכלל חושבת עליהם! באמת! אבל את לא צריכה לעשות את זה. אין לך מושג עדיין מה ההורמונים יכולים לחולל אם תעשי את זה. גם אם זה נראה יציב עכשיו - זה יכול להשתנות ברגע. לנסוע זה לקחת סיכון רציני לפיצוץ/התקפת בכי/חרדה/התקף דכאון... וגם להם זה יהיה לא נעים בכלל.

 

 

המון בהצלחה בכל מה שתחליטי, והמון המון המון מזל טוב והחלמה מהירה!!!!

ממש תמוהה לי הבקשה שתסעי לאנשהו שבוע וחצי אחרי לידהיופיטופיבה
זה הזמן לישון, להתחזק, להחלים.
חמתך כנראה ממש שכחה מה זה לידה, ובמיוחד לידה ראשונה, אם הצעה כזאת עלתה אפילו.
תנוחי כמה שאת יכולה, בהצלחה.
אני רק - חחח תראו איזה תמימות דעים לפניו ברננה!
חחח 😂😂 אחוות נשיםדבורית
להגן אחת על השניה מהציפיות הלא ריאליות של העולם
זה נכד ראשון שלהם? זו ציפיה מאוד מוזרה בעיניקופצת רגע
ממש ממש לא הייתי נוסעת.
גם אם את מרגישה טוב וסתם לא בא לך - לא לנסוע.
ברור שאם מרגישה לא טוב - לא לנסוע!
מה בעלך חושב? הוא יודע שאת לא בעד הנסיעה?
מצטערת אבל זה לא ממש הזמן להתחשב בו.

אם הוא לא מבין אולי תראי לו את השרשור הזה. או או יש איזה רב שהוא מתייעץ איתו לבקש, ממנו לדבר נכון הרב.
אם הוא מבין אבל פשוט לא נעים לי מההורים שלו - שיתגבר ויגיד שאת עדיין לא מרגישה טוב וצריכה את הבית. שיגיד לאמא שלו בבירור: היא צריכה את השרותים שלה, היא צריכה להיות מסוגלת ללבוש בגדים נוחים ולהניק בלי לחשוב על כיסוי ראש ועל מי רואה אותה.
פשיטא שלא לנסועפשיטא
וסליחה על הבוטות אבל שיקפצו המשפחה שלו.
ראו אותו כמה פעמים בשבוע וחצי!
את יולדת וכרגע כל העולם נברא בשבילך, ולא את בשביל כל העולם.
את לא צריכה לרצות אף אחד שבוע וחצי אחרי לידה.
בטח כשאת כאובה וחלשה. בטח במזג האוויר הזה, בטח נסיעה ארוכה.
תזרקי את המצפון ופשוט תגידי לא. לכי עם הגוף והלב שלך.
קשה להם לא לראות אותו? תשלחו תמונות, תתקשרו בשיחת וידיאו לפני שבת. אבל ממש לא הייתי נוסעת.
אתן פשוט מדהימות תודה לכן..סוףסוף מישהו מבין אותי..פריקונתקטנה
זה נכד ראשון. בשבוע וחצי האלה עברתי המון קשיים ואני גם עם תפרים. עם כמה שחמתי אומרת שהיא דואגת לי ואכפת לה - היו המון אמירות חסרות רגישות ודאגה. כבר אמרנו שבאים והם מתארגנים בשבילנו ועושים הכנות. אני רק חושבת שצריך להיות שם וקשה לי. אני מרגישה שלחמתי לא באמת אכפת ממני, יותר אכפת לה מהנכד ואני פחות מעניינת כרגע לא משנה כמה קשיים יש לי... ויש קשיים.

בעלי אומר שקשה להם. ואני יודעת שהם מדברים על זה שלא ראו את הנכד. חמתי מתנהגת בכאילו נחמדות אבל עוקצת.. פשוט לא בא לי. לא יכולה להשאיר את התינוק לבד והיא לא מבינה את זה. היו הרבה מקרים בשבוע האחרון שפשוט לא היו לעניין מהצד שלה.. לא יכולה לפרט אבל זה גרם לי להבין שאני לא מעניינת אותה בכלל.
שה' יעזור לי..
עדיף לחזלש עכשיודבורית
מאוד הגיוני אחרי לידה שפתאום לא מרגישים טוב
תגידו שאת במיטה עם כאבים (זה הרי המצב..)
ותשמחו מאוד לבוא כשתתחזקי קצת
חבל ליסוע ולהיות עם בטן מלאה על חמותך זה רק גורם פיצוצים כי בסוף נפלטת מילה לא במקום וחבל...
אלא אם כן את מסוגלת לראות את עצמך נחה שם וזה מקל עלייך שמישהו מבשל ומגיש וכו'
תזרקי את הלא נעיםלפניו ברננה!
אז מה שהם מתכוננים??

תתני לבעלך לקרוא את השרשור הזה.
מקווה שהוא יבין שזו ציפיה לא ריאלית...
תקנו אוכל מוכן לשבת.
תנוחי!!!
את לא צריכה להתעניין ברגשות של אף אחד עכשיו חוץ משל עצמך!!!
בטח של מי שהרגשות שלך לא מעניינים אותו.
מאמי, בבקשה בבקשה אפילו אל תעשי את החישובים האלה בראשחלונות
פליז.
לא מה אומרת חמותך, מה עושה/ מרגישה.
לא האם זה בסדר או לא להגיע/ יפה או לא יפה מצדך
וכן הלאה...
שומעת? אפילו להתחשבן על זה בראש אני לא מרשה לך!
תני לבעלך לקרוא את השרשור הזה, בינתיים תמלאי לך אמבטיה, ושבעלך יכין לך בינתיים ארוחת ערב.
אח"כ תיכנסי למיטה, תתכסי בפוך עד למעלה מהראש, ואני גם לא מרשה לך לשמוע מה הגיבה בדיוק חמותך על הביטול!
זהו. את עכשיו נחה ועושה *בדיוק* בדיוק בדיוק רק מה שנוח לך. בלי להתחשבן ולמצוא תירוצים. למה? - ככה נוח לי!
בהצלחה אהובה.
אנו מתפלאת על הסבתות. הן הרי גם ילדו פעם... שכחו מה זו אישהקרן-הפוך
לאחר לידה?

הרי היה מצופה שהן הן ידחפו לכך שתשארי בבית ותנוחי.
זה ממש לא קשור להתנהגות של חמותך.חלונות
גם אם היא היתה פורשת שטיח אדום, מביאה להקת כנרים, מזמינה שף פרטי, ומדביקה את הפה שלה בדבק מגע למשך כל השבת - גם אז את לא הולכת! ככה, כי לא נוח לך! כי את יולדת - זה מספיק.
סליחה אבלמיואשת******

מתתי מהתיאור
😍
תקשיבי מותקחגהבגה
אני יודעת שזה קשה
אבל את פשוט תגידי לא-
וזהו.
וזהו, זהו זהו
שייעלבו- זו בחירה שלהם
מה קשה להם?
חוף שבוע וחצי ראו את הנכד כמה וכמה פעמים? זה המוווןןןןןןןןן
אז אם היא לא מבימה- זו בעיה שלה
את לא צריכה לעשות את זה עכשיו- ממש לא.
אם זה היה מקרה אחר וסתם לא היה לך כוח, מילא. וגם לא.
במקרה הזה- בנחרצות, לא לא לא
קריטי!
המצב הנפשי והפיזי אחרי לידה מחייב מקסימום מנוחה
מינימום מאמץ- גם נפשי.להתמודדעם כקיצות- הכי לא במקום.
כל ההורמונים משתוללים.
אם באמת אכפת לה מה נכד שלה- שונים לכם לנפשכם.
נתת כבר לבעלך לקרוא את השרשור הזה?קופצת רגע
בבקשה תתני לו!
ההורים שלו כנראה מאוד מאוד מתרגשים ושכחו כבר מה זה אשה אחרי לידה.
לבעלך יש אחריות כלפייך וכלפי הבן שלו, והיא הרי רואה את את מרגישה, כדאי שיבין שזו לא סתם איזו קריזה שלך.
ולגבי ההכנות של החמים לשבת אתכם- לא קרה כלום, תאמיני לי שהם יתגברו על זה.
לא מרגישה שאני יכולה לתת לו לקרוא כאןפריקונתקטנה
הוא יעלב שאני מרגישה ככה כלפי אמא שלו ברמה כזאת. למרות ששיתפתי אותו בחלק מהדברים שפגעה בי.. אבל משתדלת כמה שפחות לשתף במקרים איתה כי הוא תמים ולא מבין ולא רואה גם שאמא שלו יכולה להיות לא כזאת נחמדה אז זה סתם לא יועיל..
אם אגיד לו שלא נסע הוא יתבאס. יגיד לי שזה לא נעים מההורים אבל לא ניסע ואני אדע שזה יעשה לו רע.

אני אומרת לעצמי שאספוג את השבת הזו אבל כבר מעכשיו מרגישה מועקה וכבדות..
תבטלי. הרגע. והזוגיות שלך בסכנה מזהמיואשת******
באמת. אני לא צוחקת
מה שיקרה שאת נוסעת בגללו
וזה יעשה לך טראומה
ועוד הרבה זמן את תכעסי עליו ותתעקי עליו בגלל זה.
זה מסוג הדברים שסוחבים אחר כל משקעים שנים.
אל תלכי. בבקשה.
רק להגיד שאת מהממת!לייצ'ו
שאכפת לך ממנה....
אבל מה עם התחושות שלו? עם הקושי שלו שההוריםפריקונתקטנה
בקושי ראו את הנכד?

אני יודעת שאם הוא היה מאחוריי במאה אחוז הייתי מרגישה שיש לי גב והיה לי יותר קל להתנודד עם הסיטואציה הזו. אבל העובדה שהוא בעצמו חושב שכדאי לנסוע ושכבר קשה להורים שלו (כאילו שלי לא קשה..) זה מה שדוחף אותי לנסות להתעלות מעל הקושי שלי. עברנו הרבה עליות וירידות בשבוע וחצי האלה. הוא לא עבר הדרכה מה זה אישה אחרי לידה ולי היה מאוד קשה רק עכשיו הוא מתחיל להבין שזה לא פשוט.. כל החוסר הבנה הזה גם מכביד עליי. סך הכול רוצה אמפתיה. והוא באמת משתדל מרגע שהבין אבל לא יודעת למה עדיין לא מרגישה שהוא מבין עד הסוף.. ואולי אני קשה איתו אבל הייתי רוצה שיתנהג אחרת בהרבה דברים. זה עוד משהו שמקשה עליי
איך יכול להיותשריקה

שבשבוע וחצי הם ראו אותו כמה פעמים והתלונה היא שבקושי ראו אותו?

אוביקטיבית זה פשוט לא נכון.

 

כמה פעמים בשבוע וחצי זה המוןןןן

 

הוא נכד שלהם, כן?

לא ילד.

לא אמור לראות אותם כל יום.

ראו אותו פעמיים שזה כאילו לא באמת הרבה..פריקונתקטנה
לעומת ההורים שלי שרואים אותו כל יום כי עברנו אליהם אחרי הלידה
גם פעמיים זה לא מעט בכלל לשבוע וחצישריקה

ואין מה להשוות להורים שלך,

את יולדת, והכי טבעי בעולם שתלכי להורים שלך אחרי הלידה. במיוחד אחרי לידה ראשונה.

נשים עושות את זה לכמה שבועות בלי למצמץ בכלל לכיוון הורי הבעל.

זה לא בר השוואה בכלל.

 

 

אבל לא צריך להשוות בין הצדדיםיעל מהדרום
לק"י

מאוד מקובל אחרי לידה ללכת להורי האשה. אז הגיוני שהם גם פוגשים אותו יותר.

מבינה ממש שלא נעים לך מבעלך וגם מהם (אם זה מה שאת באמת מרגישה).
אבל אל תהיי כזאת מנומסת, תסבירי לבעלך למה זה לא מתאים לך.
ואם כבר תסעו, תנסי לנוח כמה שאפשר, ובטח לא לעבוד.
יכול להיות שהם מקנאים שאתם אצל ההורים שלך?לייצ'ו
אני חושבת שהבריאות הנפשית שלך חשובה יותר מהם ואם קשה לך - אל תלכו..
את אחרי לידה
ראשונה, מותשת פיזית ונפשית מהמעבר להיות אמא.
תקשיבי לצרכים ולרגשות שלך!!!
תדחו את הביקור לפעם אחרת שתהיי מאוששת יותר.
לאמא שלו זה קשה שאנחנו כאןפריקונתקטנה
היא גם לא כזה מבינה את המצב שאנחנו צריכים להיות כאן מבחינתה זה בסדר גם אם נהיה אצלנו בבית ואני אשאר לבד בזמן שבעלי בעבודה.. היא לא אומרת את זה במפורש אבל מבינים את זה מבין השורות
גם חמותי היתה בדעה כזולייצ'ו
היא גם לא היתה מרוצה מזה שהיינו אצל ההורים שלי והגיעה פעמיים בשבוע לביקור!!!
אבל עשיתי מה שטוב לי..
תסתכלי בכל התגובות כאן - כולם אומרים לך שזה נורמלי שאתם נמצאים אצל ההורים שלך.
הייתי מציעה לשלוח את בעלך ליועץ נישואין שיסביר לו מה זו אשה אחרי לידה על מנת שהוא ידע להגן עלייך מולם..
תקשיבי זה לשוט לא משנה מה היא חושבת.מיואשת******
תוציאי אותה מהמשוואה
לבעלך תגידי שאין על מה לדבר. מבטלים.
אפשר באמצע השבוע להזמין אותה לראות שוב
וכדאי שהוא יקבל ניעור מחברים שלו. שיתקשר לכמה חברים ויעשה השוואה וישמע שזה לא נורמלי מה שההורים שלו מצפים ומה שהוא מצפה ממך. אם יש לו אחים ואחיות גדולים נשואים גם מהם הוא יכול לקבל נקודת השוואה
אובייקטיבית לגמרי- זה הזוי. אין פה משהו סובייקטיבי שאולי את לא מבינה מספיק ולא מתחשבת מספיק
כל התחשבות והתעלות שלך מעל עצמך עכשיו לחזור בבומרנג אליו ואליכם ואת תכעסי עליו ותשנאי אותם על מה הקושי שיגרם לך. רק רע יצא מזה לכל כיוון.
תבטלי.
אל תחשבי עכשיו באף אחד חוץ מבעצמך. אם בעלך לא נותן לך מה שאת צריכה תקחי את זה לבד. ההבנה שלו תגיע אחר כך.
מה זה עניינה של אמא שלו איפה את ומה אכפת לה?!סופי123
אני הייתי אצל ההורים שלי אחרי לידה ראשונה - חודש.חלונות
וההורים של בעלי לא ראו אותה בכלל!
כי זה מאוד רחוק.
עושים רק מה שטוב ליולדת! רק! רק! רק!
אפילו לא מה שטוב לבעל!
דברנו לא מזמן באחד השרשורים על זה שלפעמיםבתי 123
צריך להיות דרמטים אחרת קשה להם להבין את הקושי.
תגידו לו שבמצב כזה את לא יכולה להתארח דימום טחורים מה שאת יכולה לומר לו
מהצד שלך את כלה מקסימה! אני לא הייתי נוסעת וגם לא הייתי מוכנה לארח אותם אחרי לידה
תשלחי אותו לדבר עם חבר נשוי עם ילדיםאורוש3
וואו!!! אני לא מאמינה שאת עוברת את זה!חלונות
את גיבורה! אין לי הגדרה אחרת!!!!!!
אני שבוע וחצי אחרי לידה לא רואה בכלל את מי שעומד מולי, לא יודעת איך קראו לו בלידה, ואיזה צבע שיער יש לו...
ואת יושבת ומחשבת מה מרגיש בעלך וכמה קשה לחמותך.
את גיבורה- כי את מתגברת על הצרכים שלך עכשיו ורואה אנשים אחרים. אבל אבל אבל:
זה לא הזמן להיות גיבורים! זה לא הזמן להתגבר על כלום!! כלום! כלום!
זה הזמן שכולם מתגברים על כל העולם בשבילך. ואת? את שוכבת במיטה!
יקרה, אני מבינה שבעלך לא מבין מה זה אישה אחרי לידה. וזה קשה מאוד.
אבל גם את לא מעריכה היטב את מצבך. אם את שבוע וחצי אחרי לידה וכבר עברת המון עם בעלך וצריכה להתמודד עם על הנושא הזה עכשיו - יקרה, את תתפרקי! וזה יכאב לבעלך ולך לחמותך והרבה!
בבקשה בבקשה בבקשה כן תראי לבעלך את השרשור. עוד לא היה פה שרשור ככ נחרץ! אך פעם לא ראיתי תמימות דעים כזו! אמי מאמינה שזה ישכנע ויתן לו מבט חדש על הנושא.
הנכד בן שבוע וחצי!! גם את בקושי ראית אותו.סופי123
תקשיבי. לפעמים צריך לדעת לנשום עמוק ולעשות מה שטוב לך. להשתיק את כל הקולות והלא נכים והחינוך שקיבלנו שצריך לכבד את כל העולם ולזרום ולהתחשב, ולהתחשב בך. ילדת לפני שבוע וחצי. יש לך תינוק פיצפון שלא צריך כלום חוץ מאמא כרגע.
^^^ מסכימה עם כל מילה.נקודה טובה
מה הכוונה להשאיר את התינוק לבד?בתי 123
בלי השגחה שלי.. שיהיה עם המשפחה של בעליפריקונתקטנה
ולמה שזה יקרה אם את שם?בתי 123
אני חייבת לנוח לפעמים במהלך היום. חלשה מאוד ולא יכולהפריקונתקטנה
להיות איתו כל הזמן. במצב כזה אבא שלי או אמא שלי משגיחים עליו.. לא יודעת כמה אצליח להיות בתפקוד כל השבת בשביל להיות לידו
אה.. אתם מתארחים אצל ההורים שלך/ הם גריםבתי 123
קרוב ועוזרים?
פשוט תסבירי לו כמה את אוהבת את ההורים שלו וכמה את רוצה שהם יראות את הנכד וכו וכו אבל את כרגע במשכב לידה
אתם נוסעים בסוף?רינת 29
מסכימה עם כולן שהיה עדיף להשאר בבית אבל אם אתם נוסעים בכל מקרה יש לי טיפ קטן בשבילך: את לא יכולה לשלוט באורך הנסיעה, בחוסר הנוחות ובהתנהגות של חמותך. הדבר היחיד שיכול לשפר את המצב זה נקודת המבט שלך ומצב התודעה שלך. תנסי להרים לעצמך! במקום להתבאס שאת "חלשה" מול בעלך, תגידי לו שאת אשה מושלמת ומתחשבת. במקום לדאוג שהתינוק "בלי השגחה" תשמחי שיש לך הזדמנות לנוח. (מה זה משנה לתינוק איזה סבתא שומרת עליו? כמו שאמא שלך מסתדרת גם חמותך תסתדר).
בהצלחה רבה! זה לא פשוט.
אני גם ממליצה שאם נוסעים, אז גם לנצל את הזמן לנוחיעל מהדרום
לק"י

תרגישי הכי בנוח להיות בחדר כל היום.
אחרי לידה ראשונה???רסיס אמונה
לקח לי חודשיים++ אם לא יותר, וחמותי גרה רבע שעה ממני.
לידה שניה ושלישית חודש
אני נסעתי לבקר אותם רק אחרי הפדיוןלהשתמח
והם ראו אותו רק בברית ובפדיון אבל הבינו שקשה להגיע אחרי לידה עם תינוק פיצי. פתאום מעריכה את זה שלא ציפו שנגיע יותר מהר
ברור שלא ללכת!!קוקיז
זאת ציפיה הזויה ואפילו חצופה! תתמקדי בתינוק ובהחלמה שלך, זה הכי חשוב!
אפילו הדכדוך עוד לא עובר אחרי שבוע וחצי..rm
זה באמת מוקדם.. אנחנו נסענו אחרי שלושה שבועות..
בהצלחה בהחלטה, מזל טוב, והתאוששות קלה..
אני נסעתי שבוע וחצי אחריואילו פינו
להורים של בעלי.
היו לזה המון שיקולים ובסוף זה מה שהיה *לנו*
אבל אם *את* לא רוצה לנסוע. זה מכביד עלייך- אז לא. כמו שכתבו פה יש המון סיבות למה לא. אם את נוסעת בסוף צריך שתהיי שלמה עם זה במאה אחוז!!
סתם לומר שאני אחרי לידה, חודש בערך רק לובשת כותונתשושנית78

ולא יוצאת לאף מקום. וגם לא מכניסה הביתה אף אחד שלא מתאים לו שאני עם כותונת או פיגמה. תשארי במיטה שלך ותתפנקי לך עם התינוק! מזל טוב!!!

בחיים לא. לא זזה בחודש הראשון ויותרמיואשת******
מצטרפת לכל מה שנאמר מעלילייצ'ו
הייתי בדיוק במצב כזה וקיבלתי יחס כזה מצד חמותי ואני יכולה רק להזהיר שאצלי בגלל שלא שמתי את עצמי במקום הראשון וראיתי את המחוייבות שלנו להורי בעלי על חשבוני - זה התפתח אח''כ לדיכאון אחרי לידה.
אמנם דיכאון קל ובלידה הבאה כבר ידענו לשים גבולות אבל אני מצטערת שאז לא ידעתי לעמוד על שלי..
שבוע וחצי?? מותק, את בטוחה שאת בנויה להסיעות ארוכות?נקודה טובה
זה סופר קשה אחרי לידה..שלא תתחרטי על זה.
זה הכי הגיוני בעולם שלא תסעי לשום מקום. רת צריכה רק!!! לנוח.
כל התגובות כאן גורמות לי להבין כמה אני חלשהפריקונתקטנה
מול ההורים של בעלי, שאני לא יודעת לעמוד על שלי. מול בעלי שעם כמה שאני מנסה להסביר את הקושי יש הבנה אבל לא מוחלטת. ועד שנפל האסימון ה' ישמור.
מול עצמי שגם אני לא ידעתי מה זה אישה אחרי לידה וניסיתי להילחם בקושי שלי ישר אחרי הלידה ואז קרסתי. כמה אני לא מבינה שמותר לי להרגיש ככה ומותר לי 'לא לדפוק חשבון' במצבים כאלה. או לפחות לחשןב קודם על עצמי ועל התינוק שלי כדי שאוכל להיות אמא שמחה ובתפקוד מלא.

מהצד שלהם זה כל כך מובן מאליו שצריך לבוא ואפשר. מהצד שלי זה התעלות גם בפן הפיזי וגם בפן הנפשי. וזה כל כך קשה שלא רןאים אותך ואת הקושי שלך. מרגישה שאני לא כזה מעניינת אותם ורק הנכד מעניין מבלי לחשוב עליי בכלל.
אוף. חיבוק. זה גם ככ קשה כל הסביבה אחרי הליגהנקודה טובה
כאילו לא מספיק יש עם מה להתמודד..
תהיי חזקה!!
זהו. קרסתאורוש3
זה מה שקורה. הכי חשוב עכשיו מנוחה פיזית ונפשית שלך. אחרת הקריסה באה וקשה יותר. פשוט תראי לבעלך את השרשור. בחיים לא ראיתי פה כמעט כזו תמימות דעים. וזה לא סתם. אל תבואי אליו בהאשמה. תגידי לו וואו. לא הצלחתי להבין מאיפה התחושות שלי. ונראה מכל כך הרבה נשים שהן נורמליות וזה בסדר. אני ממש רוצה להקשיב לעצמי פה דווקא כדי להצליח להתאושש בטוב.
עזבי עכשיו את המחשבות שהם חושבים רק על התינוק וכו'. זו פשוט לא ההתמודדות עכשיו. יהיה לך מספיק זמן להתמודד עם זה בעוד חודש. עכשיו את דואגת לעצמך. את אחרי טראומה של לידה ראשונה. ואת מחלימה. נקודה. וכל מה שלא עוזר לך להחלים יוצא מהתמונה לעת עתה.
יקרה.. לא נראה לי שמישהי פה נולדה ככה, יודעתבתי 123
לעמוד על שלה וחזקה מול בעלה וההורים שלו
אני לגמרי למדתי בדרך הקשה. ולקח לי שנים להבין שאני פה הנורמלית והצבת גבולות זה חלק מהחיים.. כמו ש @מיואשת****** אמרה לך.. זה שתוותרי ותרגישי רע יפגע בשלום בית בסופו של דבר ויגרום בדיוק ההיפך.
אבל צריך לדעת לסובב את הדברים בצורה יפה כדי שבעלך יבין אותך ותציבי אותו מול ההורים שלו שהוא ידבר איתם ויגיד שלא מתאים כרגע.


מתוקה שאת! בבקשה תקראי את ההודעה הזאת🙏שירוש16
אני אישית אחרי לידה לא הייתי מסוגלת לעשות כלום. כלום.
(קיסרי חירום והכל...)

בבקשה, אם בעלך לא מבין את ההתנהלות סביב אישה אחרי לידה תשלחי אותו אלי.
אני אשמח להסביר לו מה את עוברת נפשית ופיזית.
מבחינה רפואית את לא אמורה לעשות שום דבר חוץ מלחשוב על עצמך, לנוח ולטפל בילד.
הגוף שלך עבר טרואמה לא פשוטה. ההורמונים שלך משתוללים. נשים מועדות לדיכאון קליני בתקופה הזאת וזה לא בדיחה. זה יכול להסתבך.

הגוף
שלך
נקרע
לשניים
....

המערכת ההורמונלית (שאגב ממש לא אחראית רק על המצב רוח אלא גם על תהליכים כמו איזון סוכר בגוף, ביוץ, עיכול ועוד) פשוט משתנה. המערכת ההורמונלית בסערה וצריכה זמן וסבלנות עד שהיא מתאזנת מחדש.
זה לא משהו אישי שתלוי בך. זה חומר כימי שמופרש בגוף ואין לך שליטה על זה.

עם כל הכבוד לנסות לכבד את ההורים של בעלך כרגע סדר עדיפויות בבית זה:
הבריאות שלך ושל התינוק
המערכת המשפחתית
שינה
שינה
אוכל
שינה
שינה....

זה המצב כרגע.

אחרי שהתינוק שלנו נולד חמותי באה לראות אותו פעם אחת. פעם נוספת היא ראתה אותו בביקור. אחר כך שבת. ומאז ועד היום (בערך 4 חודשים) היא לא ראתה אותו.
זה קורה.
ואין מקום להשוות בין המשפחות. בכלל.
לדעתי את לא חייבת ליסועסמיילי12
את כולה שבוע וחצי אחרי לידה!
בגדול שלי נסענו חהורים של בעלי רק אחרי 3 חודשים,וגם זה לדעתי היה מוקדם מדי.
בקטן נסענו רק בגיל 8 או 9 חודשים. אבל רק בגלל שלא ממש יצא בגלל הקורונה וכולי.
את רואה את כוווולם, ולא את עצמך.תיתי2
מה אמא שלך אומרת?
אולי אמא שלך רואה *אותך*?
ויכולה לעזור לך כרגע?
להתקשר לחמות ולהודיע שאת לא מגיעה.
ולהוציא אותך ואת בעלך מהקונפליקט המופרך הזה.

את לא צריכה להתחשב בהכנות שלהם לשבת
את לא צריכה להתחשב בקנאה (קנאה!) של אמא שלו
את לא צריכה להתחשב בציפיות של בעלך, הוא יצטרך ללמוד (כמו כולם) מה זה אישה אחרי לידה
את צריכה לדאוג רק לתינוק ולעצמך!
וזה המון המון המון דאגה!
כל גרם דאגה והתחשבות כלפי חמותך - בא ישירות ומיידי על חשבון התינוק, חשבון הזוגיות שלך וכמובן חשבונך!
מה שתתחשבי עכשיו, יחזור אלייך עוד שבוע-שבועיים בצורת טינה עצומה, וקשיים בזוגיות.

את מתמודדת עם המציאות של אחרי לידה
תודי שלא דמיינת כמה זה מאתגר
ובכל זאת את מתמודדת.
תני לבעלך להתמודד עם אישה אחרי לידה. אל תנסי למנוע ממנו את ההתמודדות, זה חסר טעם. היא רק תדחה ותתעצם (לפעמים בצורת דכאון אחרי לידה...).
ובעיקר
תני לחמותך להתמודד עם היותה חמות!
לא אמא של התינוק, לא אמא שלך.
זה בוודאי קשה אבל היא עברה דברים קשים מאלה והיא תתמודד. זה לא אחריות שלך.
תני לה להתמודד עם הכנות לשבת. באמת זוטות!!! שתתרום לנזקקים, שתקפיא ותשלח לך!

שבת שלום ומקווה שתראי לבעלך את השרשור...
ועידוד לשניכםתיתי2
אם נחים ומקשיבים לכוחות ולרגשות שלך -
המצב משתפר מיום ליום, אפילו משעת שינה לשעת שינה.

אם לא נחים ולא מקשיבים -
בהתחלה נראה כאילו את עוד מסוגלת
ואז קורסים קריסה מפוארת.
כזאת שלא הכרתם.
זה יכול להיות רק קריסה פיזית שלוקח הרבה יותר זמן להתאושש ממנה (ולפעמים צריך עזרה רפואית!)
ויכול להיות קריסה זוגית
או קריסה נפשית.


ואני כותבת ב4 לפנות בוקר, כי הנה גם דבר שיכול לקרות עם תינוק פצפון - לילה לבן פתאומי שצריך להתמודד איתו בנוסף לכל.
(עידוד - בלידות חוזרות זה הרבה הרבה יותר קל...)
שני הצדדים גרים רחוק. שעתיים פלוס נסיעהשוקולטה
מהבית חולים נסענו הביתה לקחת בגדים ואז להורים. בלידה הראשונה לשבוע וחצי - שבועיים ובשניה לשבת. בלידה השניה עברנו בדרך לקחת את הגדול מההורים של בעלי ששמרו עליו
עכשיו קראתי חלק מהתגובות... תעשי רק מה שמתאים לךשוקולטה
לי התאים לצאת למסעות אבל המחוייבות שלך צריכה להיות למשפחה שלך ולא להורים שלך בעלך. שיתמודדו
מחזקת - אל תסעי.סופי123
שום כח בעולם לא היה מביא אותי להורים של בעלי לשבת חודש וחצי אחרי לידה.
שבוע וחצי אחרי לידה?אהבתחינם
אין סיכוי *בעולםםםםם*
כולי מדממת, ועייפה ותפרים וכאבים!
רוצה אמא, רוצה בית!!!!!
הטיטולים של קוטקס עלי ניראלך?!
ימות העולם! ועוד חמתי .. שתהיה בריאה עד 120
משטר הצניעות אצלה...
לא יכולה לחשוב על זה.
שומעת?
נסענו אחרי חודשים.
עד שלא טבלתי לא נסעתי.
את מתגעגעת לנכד? בואי! לא באה, תמשיכי להתגעגע.
אני רוצה שיהיה לי נוח.
שיהיה לי כיף.
לא טראומה
לא מריבה עם הבעל
לא עצבים על החמות
על התינוק שלא נוח לאמא שלו ומרגיש אותי.
לאאאאא!
רוצה שיהיה לי נוח, לי!
כי אז לכולם יהיה נוח.
גיסתי בלידה הראשונה נסעה להורים שלה(חמי וחמתי) לשבועים
ואז עברה לחמתה בתיכנון היה לשבועים גם
אחרי יומיים חזרה.
והיא הכי שורדת כזאת, ומתאימה את עצמה לכל מקום
ושותקת. ומבליגה.
תמיד אני שמה את הסיפור הזה מולי ואומרת
אם היא חזרה אחרי יומיים... אני בכלל לא צריכה ללכת.
זה לא שיקול.
בשבת בלי לידה לא נוח לי שם,
אז אחרי לידה?
תודה רבה. הולכת לאמא לכמה זמן שצריכה
כי אישה אחרי לידה צריכה אמא(בכל אופן אני)
וזהו.
זה החלטה שלי, בלבד.
לא של הבעל, ובטח ובטח לא של חמי וחמתי...
אז מה בסוף? נוסעת? רק להשמיע קול אחר וחריג...או ר
מאחר ופתחת בבקשה לייעץ איך להתמודד שם, וכולן ענו לבטל, תוהה לעצמי אם בסוף תסעי בכל זאת כמו שתיכננת ואם כן האם קיבלת מענה עצות איך להקל עליך את השהות שם?
אז, אצלי בלידה שניה החיים סובבו כך שנצטרך לשהות אצל חמותי כמה שבועות אחרי הלידה. לא היה פשוט. מצאתי את עצמי עושה שם דברים של ניקיון שבמשך עשר שנים עד עכשיו לא הצטרכתי לעשות פשוט כי החמה הסבירה שכך עדיף (ויכול מאוד להיות שהיא צודקת) וגם קיבלתי מתנה כותונת, כותונת לבנה. ממש מה שמתאים עם כל הדם וגם בהמשך בכל זאת מטמא בכתם. בקיצור הרבה קשיים גם עם ניסיון לשמר שגרה לילד הגדול יותר, ולהיות לבד בלי הבעל ביום, ומלא ביקורים של נכדים אחרים שאני מוצאת את עצמי צריכה להשגיח, וגם להתמודד כנגד שימוש בלתי פוסק במסכים בלי משחקים לילדים כתפיסת חיים שכזו. בכיתי לא מעט.
אז איך בכל זאת להיות בשבת אצלם? לשחרר. אבל עם עין פקוחה. (אני מצאתי את עצמי מתעוררת ממנוחת שבת מעירה את בעלי שילך לקחת את התינוק כי החמה הלכה לישון איתו במיטה! ואני משתגעת לא להירדם איתו בהנקה היא עשתה מלכתחילה)
הם בדרכם שלהם רוצים בטובתך ובטובת הצאצא. זה די ברור שהם מתרגשים ממנו יותר, הוא חדש, וזה מאהבה.
עד היום החמה קשורה לילד הזה יותר כי טיפלה בו (גם אני רציתי לטפל בו אבל שיחררתי לכבודה וגם סמכתי עליה).
תסבירי לבעלך, בלי להתבייש בפרטים אינטימיים, בכל הקשיים. ולהגיד לו שאת עושה זאת מתוך הערכה ואהבה כלפיו ושכדי להקל עליך את מצפה ממנו שימזוג לך מים, שלא יתעכב בבית כנסת, ועוד וכו
בהצלחה רבה!!!
אם עוד רלוונטי-הלכהפולניה12
בנוסף לכל התגובות שאני ממש מצטרפת אליהם, יש איזשהו עניין הלכתי שנולדת לא תסתובב יותר מדי עד חודש מהלידה.

אולי הטיעון הזה יעזור..
מעדכנתפריקונתקטנה
החלטתי לא לסוע. דיברתי עם בעלי והוא התבאס אבל הבין. אמא שלי התקשרה לחמותי שיבואו לקר במוצאי שבת והסבירה לה שאני לא במצב לנסיעות.
הם קיבלו את זה והוקל לי מאוד. יודעת שבלידות הבאות כבר אתנהל אחרת..

תודה רבה לכן. הארתן לי כל כך הרבה נקודות וחיזקתן לי את הנפש אתן לא יודעות כמה. חשבתי שאני קשה ולא נחמדה ושאני כאילו מרחיקה את הנכד כי בשיחות עם החמות זו התחושה שנתנה לי. מבינה שזה נכד ראשון אבל אצלי זו לידה ראשונה וילד ראשון וזה הרבה יותר מורכב.

אני מעריכה כל אחת ואחת מכן. עשיתן מצווה גדולה. הייתי צריכה את האישור לתחושות האלה שלי.. הלוואי שהייתי מבינה את הקושי לפני אולי כל הזמן הזה מהלידה היה עובר אחרת ולא בצורה כזאת מתישה ומורכבת כמו שעבר.

שבת שלום נשים יקרות
שימחת אותי!!מחי
לא הספקתי להגיב לפני על ההתלבטות, אבל אני כמובן תמימת דעים עם הדעה לא לנסוע. כל כך שמחה שמצאת את הכוחות להסביר לבעלך ולהחליט לא לנסוע!! ואיזה יופי שאמא מגבה אותך.
מקווה שהוקל לך בגוף ובנפש. ועכשיו רק תנוחייי
א ל ו פ ה!!פולניה12
כל הכבוד לך!!!!
את ממש גיבורה!דבורית
וממש נורמלית...
אני גם מסתכלת אחורה על מצבים בחיים שהלקתי את עצמי סתם ולא הבנתי נכון את הסיטואציה, אבל ככה לומדים
כי אין מה לעשות זה הכל חדש לך
אז מאיפה תדעי הכל מראש?
וב"ה שמחה לשמוע על הסוף הטוב
כשאנחנו נותנות לעצמנו את הלגיטימיות להרגיש חלשות ולא לרצות את כולם, כל הסביבה מרוויחה מזה!
שבת שלום תודה שעדכנת ♥️
כ"כ שמחה על ההחלטה ההגיונית!מרגרינה
הרגעת אותי, לא הגבתי קודם אבל עקבתי וקיוותי שתשארי, את חייבת לשים את עצמך בראש סדר העדיפויות!!!!

הרבה מזל טוב, החלמה מלאה והרבה כוחות ובריאות ♥️
כל הכבוד!!!! אלופה!!! אמא לביאה!!!אמהלה

תנוחי, תאגרי כוחות, תתחזקי, תלמדו להכיר אחד את השני

ותהני מכל רגע בבריאות ובשמחה

וואווו! הרגעת אותי! איזה חלומות ביעותים היו לי בלילה🤕חלונות
ממש לא ישנתי טוב אחרי השרשור הזה!
איזה יופי, תשארי ותנוחי.
אני עדיין חושבת שתועלת רבה תצמח מזה שבעלך יקרא את השרשור הזה, הצעה הזויה כ"כ מגיעה מהרבה חוסר הבנה מה זה יולדת....
איזה יופי!שלומצ'
ושתדעי שהיית בסדר כבר מההתחלה. בסופו של דבר אין לנו ברירה אלא ללכת בדרך וללמוד כמה דברים חדשים על עצמנו.
עשית את המיטב עם הידע שהיה נתון לך 💕
שימחת אותי ממש!אהבתחינם
לא הפסקתי לחשוב עליך.
איזה יופי!מ.א.
את לא קשה ולא מרחיקה אותה. את דואגת שלנכד שלה תהיה אמא שפויה ובריאה.
אם נראה לך שזה יגרום לה להרגיש יותר שותפה - תפציצו אותה בתמונות וסרטונים שלו (כן, הוא נראה כל הזמן אותו דבר ובקושי זז. אז מה).
כל הכבודYaelL

מעולה שעמדת על שלך, זה לגיטימי לחלוטין, ממש לא מתקבל על הדעת לנסוע זמן כל כך קצר אחרי לידה, במיוחד כשזה לא נוח לך, והנוחות שלך חשובה! גם פחות נוח להניק בבית אחר וגם יש את התחושה שצריך יותר להשקיע במראה ולא סתם להיזרק בבית איך שבא לך.. ואם את אצל ההורים שלך אז עוד יותר טוב, ככה את גם לא צריכה להכין שבת. מבינה את הרצון של ההורים לראות את הנכד אבל חמותי למשל לא ראתה את התינוק שלי במשך 4 חודשים מלבד בברית, רק שבת שעברה נסענו לשם לראשונה מהלידה, וזה היה לגיטימי מבחינתה. גם בכל זאת יש קורונה עכשיו ועדיף להימנע ממפגשים.

יופי יופי יופי! אלופה. קיוויתי שתעשי את זה.ב"החצי שני
יואו את מהממת אלוםה גיבורה!!!!חגהבגה
כל הכבוד לך.
זה המכיל טוב לך
לתינוק
ובכלל
וגם להורים שלו- שיודעים שיש אשה שעושה הכי טוב עבור בני משפחתה.
אחרי הכל,תיתי2
נראה שבורכת
בבעל מסתגל, שמקשיב ומקבל למרות הקושי
באמא תומכת ומגבה
ובחמות שמבינה אחרי הכל.

כנראה, כולם קצת יצאו מאיזון בשבוע האחרון
בעלך, כמובן, וזה ממש טבעי וקורה לכולם. כל הגברים בשוק אחרי לידה (כמו שכל הנשים...).
לא לגמרי מבין עדיין את המשמעות של לידה, והשינוי הוא פתאומי וחד. לוקח זמן לעכל ולהתאים את עצמו.
וחמותך,
שהיא סבתא לראשונה, וכנראה מרוב התרגשות שכחה קצת מה זה ללדת (בכל זאת עבר קצת זמן מאז...), מה זה להיות כלה של מישהי...
והרגש הגואה אל הנכד גרם לה לבקש בקשות בלי לשים לב שהן לא מתאימות. טוב שאמא שלך דיברה איתה ונפלא שהיא קיבלה זאת.


המשך החלמה נעימה!
לגמרישלומצ'

תינוק קטן זה משהו שמערער את כולם, ומביא סערת רגשות (חיובית, אבל כזו שיכולה לפעמים לצאת משליטה).

בעז"ה זה יתאזן בקרוב 

כל מילההעוגבאחרונה
ואלופה על ההזדמנות להאיר את זה
יווווו. ייייששששש וואי איך דאגתי!!מיואשת******
אלופה. שמחתי לשמוע!לפניו ברננה!
אלופה אמא שלך, ואלוף בעלך!!
טוב מאוד!פעם אחת
אחרי הלידה הראשונה עשינו דברים(טעויות! אבל מטעויות לומדים...) שברור שהיום הייתי עושה אחרת לגמרי .
שמחה בשבילך שחסכת את זה לעצמך!
אני לא נוסעת עם תינוק חוץ מלברית לפני גיל חודשתפוחים ותמרים
מה, ילדתי אז אני בעונש?
רוצה את הפינה שלי.
וגם אחכ- לפי מה שמתאים לי.
נראה לכן תקין? (מקרה במקווה)אחת מאיתנו🌹

היי חברות יקרות

נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?

לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?

ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?

למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?

נראה לכן תקין?

לי גם קרה חוויה מאוד לא נעימה באחת הטבילות שלינפש חיה.

הייתי אומרת מזעזעת אפילו

וגם אני הרגשתי מאד מאד לא נעים להעיר

התקשרתי למישהי מהאתר "מקווה. נט" ובעידודה העליתי את התלונה שלי

ובאמת אמרו לי שידברו עם הבלניות ויחדדו נהלים.


באופן אישי מאז שזה קרה

אני הולכת למקוואות לא דתיים בהגדרה

כי שם אני מרגישה שלא לוחצים ולא מכריחים

וככה לדעתי, הרבה יותר נעים.


זכותה של כל אישה לטבול במקום שנעים לה

אישה צריכה לראות את הטהרה ותהליך הטבילה כחוויה חיובית, אם זה לא קורה - צריך להבין/ לעשות חושבים למה.  

ומותר להעיר כשצריך.


לא סותר שיש צד להבין את הבלנית.

אני מתייחסת רק לעניין ה"שירות"- שבעיניי צריך  להיות מכבד, קליל ומשאיר חוויה נעימה. 

איך מלבישים ניובורן ומה עושים עם צינוןסטודנטית אלופה

א. ניובורן מתוק בן שבועיים והעונה עכשיו סופר הפכפכה. איך מלבישים?? מלבישה אותו כרגע בגד גוף ארוך, מכנסון ואוברול דק.

זה מספיק? זה יותר מידי? מרגיש לי שהוא מזיע לפעמים..

ב. המתוקי מתעטש ועכשיו גם היה לו מעט נזלת. מה עושים?? זה אמור להדאיג?

ובאופן כללי אמאלה אני חרדה לו בטירוףףףף וכל דבר מלחיץ ומדאיג אותי…

מלבישים ניו בורןמולהבולה

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

בלי מכנס?סטודנטית אלופה
אנסה, איך יודעים אם קר לו?
מזל טוב!ראשונית
תודה❤️סטודנטית אלופהאחרונה
תלוי במזג האוויר והאם יש מזגןיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ב' באייר תשפ"ו 0:26

לק"י

 

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

 

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

וואי איזה מבאססטודנטית אלופה

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

רק עכשיו מעכלת את האמירה חחחהדרים
היינו בסעודה שלישית ובעלי דיבר ליד המשפחה שלו על זה שאני רוצה לקחת חלת בקיץ ושזה קצת לחוץ לנו כלכלית (אמורה לחזור בתחילת יולי, אין מי שתקבל לי את הילד לחודשיים, וממילא שני הגדולים שלי בחופש בשלושה שבועות של אוגוסט). מעבר לזה שאני שונאת שהוא פותח דיונים שלנו ליד המשפחה שלו, חמותי הציעה שאני אחזור עכשיו לעבודה (יש לי חודש וחצי הארכה מהעבודה על חשבונם שהם משלמים ואפשר לקחת את זה מתי שרוצים לאו דווקא ברציפות אחרי החופשה שמשולמת על ידי ביטוח לאומי), ואז אשמור את החודש וחצי לקיץ. ובעלי כזה "זה רעיון מעולה" אמרתי לו שממש לא . חחחח הילד שלנו עוד לא בן שלושה חודשים ויונק , ומה גם שמבחינתי חופשת הלידה שלי התחילה השבוע אחרי שהייתי שישה שבועות עם שני האחים הגדולים שלו בבית במלחמה עם איראן. וואי עצבן אותי ברמות 
צודקת זה באמת מעצבןשירה_11

הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.

גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי

שיהיה בריא🤦‍♀️ אני גם לא אוהבת שפותחים דבריםיעל מהדרום

לק"י


מסויימים ליד אנשים מסויימים.

חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.

הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה. 

באמת מעצבןהמקורית
הייתי אומרת לו גם מול כולם שזה דיון של שנינו/ אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו

איזה עצביםשלומית.

הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.

נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה

וואירקאני

הייתי מתחרפנת

ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו

ובטח לא ליד המשפחה שלו

חמותך הציעה גם שהיא תשמור על התינוק? <צ>יראת גאולה
אני גם לא אוהבת שהוא עושה את זהכורסא ירוקהאחרונה
אבל שותקת ומתעלמת, אנשים אומרים דברים בלי לחשוב וממשיכים הלאה... אם זה עולה ביננו אחכ אומרת שזה לא מתאים לי וזהו. 
מי חיפשה נעלי צעד ראשון? יש בדקטלון ב9 שח, מצרפת קאוהבת את השבת
תודהרקאני

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

נראלי הכי מהיר לבקש משכנה נעל של הילד ולבדוק..אוהבת את השבת
סתם רעיון שעולה לי..
במחיר הזה אפשר להזמין שלוש מידותתהילנה
בכיף
9???? וואוווו באמת שווה בהגזמה🤭אמא לאוצר❤אחרונה
מישהי מבשלת בנינג'ה גריל? מצ"ב תמונהאובדת חצות

נינג'ה גריל NINJA GRILL AG301

 

המכשיר יושב ומעלה אבק-וחבל.

אשמח לדעת אם מישהי יכולה להסביר לי איך לעבוד איתו?

תכלס עושה מתכונים רגילים. ומה שיוצא בלי מתכוןמרגול

כל דבר שהיית עושה על מחבת (בלי רוטב) - פשוט תשימי על המגש פסים הזה.

בסלסלה אני משתמשת בשביל דברים שיותר צריכים אפיה (נניח ירקות "בתנור") או טיגון (צ'יפס, שניצלים וכו)


נניח פרגיות- עושה להן מרינדה כרגיל, ועושה על גריל על הפסים. כנ"ל חזה עוף.

קבבים, קציצות מתובלות וכו- על הפסים, גריל.

טיגון- מצב אייר פריי. בתוך הסלסלה.


ונגיד בא לי אנטי פסטי- פשוט זורקת מה שיש בתוך הסלסלה, קצת ספריי שמן, קצת תבלינים מה שבא לי וזהו. לא מתכון ולא כלום. ואז מצב אפיה או גריל.


כן כדאי לשים לב למעלות כי נניח משהו שצריך יותר להתבשל מבפנים לא כדאי גבוה מדי כדי שלא יהיה שרוף מבחוץ וחי מבפנים. אבל זה עקרון שנכון גם בתנור ומחבת. 

מה טיפ הזהב שלך לסכרת הריון?שירה והודיה

כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.

מה אוכלים? איך מתפנקים?

איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?

איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?

מה יכול להרים ברגעים קשים?


תודה אהובות.

מקפיצה לך.נפש חיה.
בוגרת פעמיים (שני הריונות)חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.


תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.


ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

חיבוקדפני11

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.


לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.


זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.


בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.


בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

לגבי הפחמימותדפני11

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.


חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

בדיוקשומשומונית
גם לי היא אמרה לא לוותר על פחמימות. אבל לדאוג שיהיו כמה שיותר טובות ובריאות.
נכון, רק חשוב לשים לב שבהרבה דבריםחושבת לעצמי

יש פחמימות כמו פירות וכדומה.

אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.

אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי. 

עוקבת, כי איןלי הרבה עצותשומשומונית
וזו ממש לא פעם ראשונה שלי... מאתגר כל פעם מחדש.
ללכת לתזונאית (נחמדה!) שתבנהקנמון

לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.

ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.

בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.

עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..

דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..

כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)

ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..

בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!

אני קוראת אתכן ופשוט מפנימהמולהבולה

אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין

שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת

אמהלה איזה מבאס

איך אתן שורדות?????

לא בטוח!יראת גאולה
היו לי שני הריונות עם סכרת גבולית, ואח"כ הריון בלי כלום 😀 אפשר להתפלל על זה.
גבולית זה לא כמו עם אינסולין..Pandi99

זה באחוזים גבוהים יחזור

באמת מבאס ברמות

צודקת לגמרייראת גאולה

בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...

אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור

כל ההריונות היו בלי כלוםמולהבולה
פתאום אינסולין עוד 🤦
😔יראת גאולהאחרונה
כמה דברים שעזרו לימתיכון ועד מעון

דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר

מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר

דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.

עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.

בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.

ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה

תחתונים לילדון קטן מימדיםהשם שלי

הבן שלי בן שנתיים וארבע.

קטנצ'יק בגודל.

עד עכשיו היה במידה 6-12, עכשיו התחלתי להלביש לו בגדי קיץ במידה 12-18.

אני מתכננת לגמול אותו מטיטול בזמן הקרוב, ומחפשת תחתונים שיתאימו לו בגודל.


מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו תחתונים יותר קטנים מהרגיל?

בנקסט ראיתי במידה 1.5-2. היה גם משהו אחד יותר קטן, אבל יקר.


למישהי יש ניסיון עם תחתונים במידות קטנות?


חשבתי אולי לקנות לו תחתונים של בנות. אולי זה יהיה יותר קטן.

נראה לכן שזה באמת ככה? והאם תחתונים של בנות יתאימו גם לבנים?

אליעקספרסמנגואית
ניסיתי לחפש שםהשם שלי
אבל לא הצלחתי.

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

יש שמלות של תינוקות שיש להן תוספת של מעין תחתוןמתואמת

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

יכול להיות שיש לי כאלההשם שלי

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

תנסי לבדוק, ותנסי לראות מה איכות הבדמתואמת

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

למה לא לשים מידה 2 ?פילה
נראה לי זה יהיה גדול עליוהשם שלי

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

לקטנטנה שלי זה היה בסדרמתיכון ועד מעון

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

מהניסיון שלי מידות תחתונים יותר קטנות מבגדיםשיפור
יש לי ילד שלובש מידה 2 ברוב הבגדים ומידה 8 בתחתונים .
אצלי זה לא ככההשם שלי

בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4

בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6

בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8


כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.


אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.

בד"כ מידה 2 מאוד קטןיום שני
ויש גם גומי, לא נורא אם קצת רחב העיקר שהגומי תופס...

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

מבינה על מה את מדברת. היינו שם...לשאלה..

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

נקודה חשובההשם שלי

אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.


בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.

הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.

גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.

נסי בחנויות הזולות את המידה הקטנה 2-4קופצת רגע

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,


ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

איזה שלב מרגש - בהצלחה!שושנושי
וואי אני לא זוכרת איזו חברה אבל אני יודעתגפן36

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.


אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

נכון! אולי חברת שרייבר?יראת גאולה
היה לי גם 2-4 של החברה ה'קטנה' וגם 1.5-2 של נקסט. ושל נקסט היו גדולות יותר.
תבדקי בשייןחילזון 123
זה לא נורא אם יהיה מעט גדולאמאשוני

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

לדעתי מידה 2-4עוד מעט פסח

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

התחתונים של נקסט מידה 1.5-2 מתאימים לקטנטנים.עודהפעם

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

נכון. אני מתחילה איתם לילדי גיל שנתיים. אצלי גם,שגרה ברוכה
קטנים ורזים
לא בטוחה לגבי הגודלאחת כמוני
אבל בזמנו קניתי דיי קטנים בדלתא

בהצלחה 

תודה על כל התגובותהשם שלי

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.


@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.


ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.


התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

יש לנו תחתונים 2-4 שמתאימים לקטן ויש 2-4 לגדולשמש בשמיים

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

מנסיוןרק טוב!

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.


ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

מוסיפהרק טוב!
יש חברה של תחתונים שהסמל שלהם זה סוס. גם אצלם מידה 2-4 זה קטן. 
נכון, גם לי יש את אלו.שיפור
ראיתי בגרביים עד הבית מידה 1-2ביבוש
נראה ליהשם שלי

שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.

וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.


מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.

בשילבחצי שני

יש מידה 2

שני ב50%

חמישיה מחיר מלא 55

היה נראה טוב

הם מעולים. ממש קטנים אם אני זוכרת נכון ..אמא לאוצר❤אחרונה
משבר גיל 4 חודשים- איך שומרים על המשקל שלהם?אוהבת את השבת

הקטנים מסרב להנקה הרבה וגם ישן פחות כי הכל מעניין אותו

ונראה שירד במשקל,

צריכה לשקול אותו מסודר

אבל בינתיים אשמח לעצותיכן...❤️

יוו זה שלב קשוח. אצלי עזרתהילנה

הנקה במנשא

הנקה בשכיבה בחדר חשוך

מלא מלא הנקות קצרות (ממש להציע כל רגע שעה)

כל הכבוד שאת  "על זה", זה עובר אוטוטו בעזרת השם...

להניק בחדר שקט. קשוח בשעות שהילדים בביתיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

שלי בן כמעט חצי שנה, וכשמענין מסביב, קשה לו לינוק. 

אולי יעניין אותך