בעלי רותחתפוחים ותמרים
בריב האחרון שלנו (רגע לפני כניסת שבת) כשהוא שוב אמר לי "רגע" על בקשה לעזרה דחופה, צעקתי עליו ש-
א. מעכשיו אני אומרת לו רגע על *כל* בקשה
ב. אני לא מחפשת בשבילו שום דבר (כולל מפתחות לרכב כשהילדים מאחרים)



והנה,
הקטנה לא מוכנה ללבוש חיתול לפני השינה. וזה התפקיד שלו לחתל אותה. הזכרתי לו פעמיים (במרווחי זמן גדולים, אחרת הוא מתעצבן)
אבל כבודו אמר 'שמעתי!'
רגוז ולא קם.

בסוף קם אליה, בעודי עסוקה עד מאד בקריאה בפורום, תוך רביצה נינוחה על הספה.

הוא: בואי מהר!!!!
אני בנחת) מה קרה?
הוא:
תביאי לי נייר לח
אני: תכף.הוא: צורח, עכשיו, מהררררר!
אני: בנחת, אלא מה, יש על השידה
הוא: מגיע בעצבים למטבח לקחת את הנייר הלח. . הקטנה בינתיים משתינה על השידה.
הוא: צועק. עכשיו יש פיפי בכל מקום.
וזה בגלל אמא.
אני: אל תדבר עלי ככה ליד הילדים.



נמאסססססססס ליייייי!


הוא אף פעם
אף פעם
אף פעם
לא קם *כש* אני מבקשת ממנו

לא מוכנה לעמוד דום כשהוא צריך עזרה.
הספיק לי.

אני יודעת היטב שראש בראש זה לא טוב.
אבל הוא לא מוכן ללכת לטיפול.
הוא לא רוצה שיגידו לו כלום.
הוא מתעלם ממני ומהבקשות שלי.

ואני. אני כועסת.
ונגמרה לי הסבלנות.

לא הפסקתי לאהוב אותו, חלילה, אבל היי, גם אני עושה דברים מאד חשובים. ופשוט לא יכולה לקום. יותר. לעולם. כשהוא צריך עזרה.
זה הכל.
שירתח קצת לא נוראאורוש3
ואז אני מקווה שהלהבות ירדו ותוכלו לעשות שיחה טובה מלב אל לב שאולי תהיה המפנה לעבודה משותפת לכיוון חיובי. הלוואי.
אני לא מצליחה לדבר איתותפוחים ותמרים
הוא באמת חושב שהוא בסדר.
הרי הוא עשה כל מה שביקשתי.
אתמול הלכתי לנוח אחרי הדלקת נרות.
קבענו שאוכלים בשבע.
הילדים סידרו את הבית וערכו את השולחן.
היו קצת קניות לפרוק.
שהוא אמר שיפרוק.
וזבל להוריד.
שהוא אמר שיוריד.

אכלנו עם 2 ארגזים של קניות לא פרוקות+ שקית זבל מלאה קקי שלא הצלחתי להרים.

אני יודעת שאני קטנונית.
אבל פשוט
אני לא מסכימה יותר.
מרגישה שהוא רוכב עלי.

נמאס לי כל כך.
את קטנונית???מצטרפת למועדון
אם את קטנונית אז כל הפוסטים שנפתחים כאן עם תלונות והתחשבנויות עם הבעל הם תינוקיים או עובריים....
למה את מרגישה קטנונית? בגלל שעד היום שתקת והבלגת? די! אם קשה לך ואת מגיבה ככה כנראה שבאמת זה לא אפשרי יותר להמשיך במצב הזה!!
תקום האישה שהצליחה להתאפק עד היום במציאות כמו שלך..
את בעיצומו של תהליך חשוב. את מחזירה את השפיות לבית שלכם. נכון שעכשיו קשה, כי את מנסה לשנות דפוסי התנהגות של שנים ,אבל בסוף יהיה שווה. הוא ילמד. גם אם בדרך הקשה. בסוף תצליחי לגרום לו להיות יותר פעיל... אני בטוחה. אבל דבר ראשון תפסיקי לחשוב שזה רצון קטנוני. זאת משימה קדושה של השבת השפיות והשלום לבית שלך.
ואם אפשר להציע לך, אולי תנסי לברר על יעוץ אישי רק לך? אם את בטוחה שהוא לא ישתף פעולה תפני לקבל יעוץ ממשהי שמבינה בתחום ותעזור לך איך לעמוד על שלך בחכמה ובאופן שיצליח לשנות אותו עם כמה שפחות מאבקי כח...
מבינה שנמאס לך. מבינה גם למהאורוש3
לכן אמרתי שירתח קצת אולי זה יעורר אותו להבין שיש פה בעיה. ואז יהיה אפשר לדבר אמיתי.
את לא קטנונית.בת 30
את הכי לא קטנונית.
הכי הכי לא קטנונית.
את רוצה לחיות בצורה נעימה עם בעלך.
ונשבר לך לגמרי, ובצדק.
ההתנהלות שלו לא הוגנת.
ההאשמות שלו אותך מול הילדים לא טובות ולא הוגנות.
יש טיפוסים כאלה, שרק כשהם פוגשים קיר הם מפנימים שהם צריכים לעשות סיבוב.

אני חושבת שמה שעשית הוא מאוד נכון לך.
גם אם הוא רותח ומתפוצץ.
יעבור לו. מתישהו הוא ירגע.
וגם אם תצטרכו לריב ולצעוק עד שיצא עשן לבן מהחלונות של הבית, אם את תתעקשי על מה שנכון לך בסוף הוא יבין.

ולגבי הילדים- אל תדאגי. הם לא טפשים. הם מבינים. והם רואים אמא שעומדת על שלה.
זה לא יזיק להם.
אוף איזה מצב מעצבן! זה כ"כ מתסכל לפעמים שא אפשר לחנך את הבעלאולי בקרוב
שולחת לך חיבוק! כל הכבוד לך על כל ההתמודדות!! הלוואי שתמצאו פיתרון שיתאים לכם!
אין פתרון זוגי. הוא כמו איזה קיר בטון.תפוחים ותמרים
אני בסדר.
מה את רוצה.
הוא לא קם היום לעשות הבדלה.
הילדים נכנסו לבקש.
אני.
ההורים שלו.

לא.
הוא מתאושש.
שכולםםםם יחכו.
והוא במיטה עם הטלפון, כן?


בסוף אמרתי אני המבדיל.
מעצבן זו לא מילה.
לדבר זו לא אפשרות.
אני צריכה שינוי פנימי התנהגותי שלי.
שהוא יפגוש את הקיר ולא אני.
את מעוררת השראהתותית ואגסית
חיבוק גדול.
ככ לא פשוט.
מאחלת שתמצאי כוחות לא לראות את הקירות.
ולהשאר רגועה ובטוחה.
מלכה את.
צודקת...שמחה
לפעמים צריך להיות קיצונית
וללכת נגד הטבע שלך שרוצה להיות בנתינה
כדי שהוא יבין שגם לך יש דרישות סף.
גם בעלי ככה, וזה מחרפן... מזדהה
אני לא טיפוס כזהתפוחים ותמרים
הוא קורא לי - אני באה
הוא מבקש עזרה - בכיף
קשה לו - נותנת ספייס
אבל עכשיו מרגישה לא טוב כבר, רוצה לשרטט מחדש את הגבולות של הזוגיות שלנו.

לצערי הילדים כבר גדולים.
והם רואים ומבינים הכל.
זה נורא.
זה מה שהתכוונתי...שמחה
נגד הטבע שלך.
את כל כולך אכפתיות, הבנה הכלה ונתינה
רק חושבת מה צריך מי צריך...
ופתאום פה את צריכה לעצור את עצמך!
וזה קשה ממש...
אבל את יודעת שזה הכי נכון בעולם- לטובת שניכם.
כן, גם לטובתו.
אם תהיה לו אשה מחורפנת ושבורה- הוא הראשון שייפגע.
אז את אלופה שיודעת לשים את הגבול- למרות שזה קשה ממש!!

ולגבי הילדים- נכון, הכי לא היית רוצה שיראו.
אבל בעיני- זה ממש נכון שהם ילמדו גם את הדברים האלה
שידעו שגם כשכועסים- עדיין אוהבים.
שידעו שאמא לא נותנת שידרכו עליה, גם כשזה אבא האהוב כל כך.
שידעו שזה נכון לשים גבול כשמגיעים לקצה
את אלופה.צבעי התכלת
כל הכבוד לך שאת לא מוותרת על עצמך
אוי, הצחקת אותי ממשהנורמלית האחרונה

לדעתי את בסדר גמור, אולי ככה הוא יבין. זה גם לא שצרחת עליו שאת לא באה כי הוא לא בא... בנחת
לפניו ברננה!
את מעוררת השראה!!
ואת מלכה.
הייתי בטוחה רותח מחוםחגהבגה
אין לי מה לומר לך,
באמת...
רק חיבוקי
וואי וואי. גם אני רותחתמיואשת******
אוף אוף אווווףףףףףףך
לא. זה לא טוב מותק.
לא לך ולא לו ולא לילדים ולא כלום.
אינסטינקט ראשוני שלי זה להתחרפן ולומר לך יופי תכעסי תחזירי לו והכל. שיטעם מה זה.
אבל אבל
אחרי היומיים הראשונים (יש איזה סיפוק בנקמה קצת לא נעים לומר) זה לא טוב. לך. מעל הכל.
לא טוב לך כי את לא כזו. את טובה ומתוקה ונותנת וללכת הגד הטבע שלך ולעשות את עצמך מגעילה בכח, זה יעשה לך לא טוב על הנשמה. אפילו שבאמת זה קצת מגיע לו ... אבל זה לא מגיע לך.
וגם לא מגיע לך להרגיש ככה.
לדעתי, טיפול. דחוף. לך. עזבי טיפול זוגי עכשיו. את במקום לא טוב. קשה לך, את לא יודעת איך להתמודד עם המצב ואיך להתמודד איתו ואת ריקה ועייפה ומלאה קושי.
לכי למטפלת טובה. תפתחי, תפרקי, תספרי, תביני את עצמך, תאהבי אותך, תקבלי כלים איך להתמודד, מה הדברים הנכונים לעשות, איפה להציב את הגבולות ואיך לנהל את המעשים שהוא יראה אותך ושיהיה לכם טוב.
כי מגיע לך ולכם. אתם עוברים כל כך הרבה זה לא נורמלי. ואת צריכה עזרה, כמה כבר אפשר לעשות לבד. וגם אם הוא היה מסכים לטיפול זוגי הייתי אומרת לך לכי קודם לבד.
כי נשמע לי שאת צריכה את זה כרגע. את הלבד, לגלות אותך ולהעצים אותך ושימשהו יקדיש את זמנו וכולו לך. במרחב שקט ובטוח. רק לך.
💕💕💕💕
מה שמיואשת.תותית ואגסית
מעולה. שירתח.אמאשוני
עוד קצת.
הגיע הזמן שילמד לראות אותך.
אז הילדים יראו שיש גם אמא שהיא לא מובנת מאליה,
הילדים ילמדו שעל דחיינות משלמים ביוקר.
לא קרה כלום.
הוא יכעס יום יומיים ואז תוכלו לפתוח ולדבר על הכל ממקום מבין סוף סוף.
ממקום של שני מבוגרים עם צרכים ורצונות ויכולות ואילוצים.
ולא ממקום של מרצה ומרוצה.

אגב ספציפית על מה שאת מתארת של "רק עוד רגע"
לפי איך שאת מתארת את הדחיינות שלו, לא בטוח שהוא יוכל להשתנות ולא בטוח שזה הדבר הנכון להתחיל איתו, אבל לפחות הוא י-ר-א-ה אותך שזה המון!!

המצב הזה שאת עושה הכל והוא מקלל זה לא מצב שאפשר להמשיך איתו ולא משנה מה.
שילמד להעריך זה דבר ראשון,
דבר שני שיהיה מודע לחסרונות שלו וייתן לך חופש פעולה בקבלת החלטות שנכונות לך בניהול הבית
דבר שלישי שילמד לתת יד במה שהוא כן מסוגל ויכול.

וזה לא סותר בשום מצב את האהבה אליו. שאני בטוחה שאת אוהבת המון.
אבל גם מי שאוהבים צריך לדעת איך ללמד דברים. ולפעמים הלימוד הוא קשה.

אני בטוחה שהיום הבסיס לשיחת פיוס והבנה יהיה ממקום בונה יותר מאשר אם הוא היה נעשה ביום שישי.

בהצלחה!
לפעמים הדרך לשינוי חייבת לעבור דרך פיצוץ.סופי123
ולפעמים כמה פיצוצים... לא טוב למחוק את עצמך ואת השכל הישר בשביל שלום בית מדומה. לפעמים חייבים טיפול שורש, ומה לעשות טיפול שורש זה כואב. אבל אחר כך אפשר להחלים באמת. אין לי עצות אבל מחזקת את ידייך. קוראת אותך הרבה ומאמינה שבעלך מסוגל לקחת יותר אחריות להיות בן זוג והורה טוב יותר על אף הקשיים האובייקטיביים שאת מתארת, בטח אם אישה ככ מכילה עם סטנדרטים לא בלתי אפשריים.
קוראת אותך הרבה זמןעמקאביב
והתרשמתי שבעלך בן אדם טוב ובעל טוב אבל הוא לא נועד להיות אבא למשפחה גדולה. זה נשמע שהוא לא יודע וגם לא רוצה לדעת ואולי גם לא יכול לעשות את זה.
זה נשמע לי שהוא זרם איתך בנושא ילודה למרות שהוא עצמו לא הכי רצה. ובגלל זה בעצם מצב הזה
ואין לי עצות רק שולחת לך הרבה כוחות.
לא חושבתחגהבגה
שיש מישהו שלא בנוי.
יש מישהו שלא בונה את עצמו.
או לא רוצה לבנות את עצמו כי לא רואה צורך.
כאן, אנחנו רואים שכבר תקופה ארוכה @תפוחים ותמרים מתמודדת לבד בכל המישורים כשבעלה התמודד עם מחלות.. וכשהיא פעלה על אוטומט, והוא התרגל לזה שהיא יכולה לעשות הכל, למה הוא צריך לשנות?
הוא לא מבין מה לא בסדר.
כולם בנויים להיות אבות, זה בסדר.
הם צריכים לבנות את עצמם.
הוא היה תמיד ככהעמקאביב
גם לפני. יש אנשים שלא יודעים לקחת אחריות, לפעמים הם משתנים ולפעמים לא.
ברור שגבר אמור לדאוג לילדים שלו. אבל נשמע שאין לו את זה. הוא צעיר בן 40.
גם אם היא תסיר אחריות לא בטוח שהוא ירים אותה.
אם לא תהיה לו ברירה הוא יריםחגהבגה
ואם הוא נורמלי כמובן-
מה שלא הבעיה כאן.
הוא פשוט התרגל, זה הכל. וזה בר שינוי.
זה לא מסיר ממנו אחריות, עם כל הכבוד.סופי123
הוא יכול לעמוד בתוקף על מניעת הריון נוסף. הילדים שכבר כאן הם שלו ובאחריותו בדיוק כמו באחריותה.
^^^ בדיוקמיואשת******


אני חושבת עלייך המון, ורוצה לומר משהו שבעיני הוא חשובלפניו ברננה!
לגבי מה שכותבים על הילדים-
לדעתי, ילדים לא יודעים להבדיל. בעיניהם אם אבא ואמא רבים זה סוף העולם ורצים לתרחישים הכי גרועים.

אני לא חושבת שאת צריכה להתנהל אחרת בגלל זה, אני כן חושבת שכדאי לשקף להם שאתם עדיין אוהבים.
לחשוב איך לא להכניס אותם לתוך הזוגיות שלכם, כי זה לא עניינך, אבל שלא יבהלו ממה שקורה.. וצריך לקרות.
אולי כדאי לחשוב על אופן שבו תביעי לבעלך אהבה בצורה אחרת והקשרים אחרים, וככה הם יראו שזה רק משהו נקודתי. אולי זה גם יעזור לו לראות אותך, כי את תראי לו שזו לא התנהגות שכועסת עליו ונוטרת לו טינה, אלא ניסיון לשינוי בדינמיקה שלכם.

(רק נקודה למחשבה מצידי...)
בהצלחה!! ⁦❤️⁩
קראתי כמה פעמיםאל הר המוריה
נתנו לך עצות חכמות, ולי אין, אני רק אשלח לך חיבוק גדול
מה שלומך/ שלומכם?בת 30
ירגיע אותך אם אגיד שרוב הגברי ככה ?אם_שמחה_הללויה
גם בלי איזה בעיה התנהגותית מיוחדת.
מאיזה בית הוא מגיע? אבא שלו היה עושה דברים בבית?
הרבה פעמים זה גם עניין של מנטליות.(ספרדי אהם אהם)
אני ממליצה להמשיך במה שאת עושה אבל לא מתוך טינה אלא מתוך משחק. אני חושבת שהוא התרגל שאת מבקשת ממנו משהוומראש מתייאשת ועושה בעצמך, אז הוא עושה חשבון אני אחכה קצת והיא תעשה את זה. לא מתוך רוע חס וחלילה , ככה הם ״חוסכים״ את הכוחות שלהם למשהו משמעותי יותר.כמו כבאים שמחכים בתחנה שלהם לכריזה של מקרה חרום. ככה הגברים מכבי שריפות.
יש אולי יחידי סגולה שלא, אבל הרוב ככה.
ואחרי שכיבו את השריפה גם אם זה רק לזרוק את הזבל הם מחכים לקריאות התפעלות.
תנסי לשחק את המשחק, אל תעשי דברים לבד גם אם זה דורש ממך עכשיו סבלנות להגיד לו ככמה פעמים לעשות דברים.
גם אולי לאט לאט תפקיד מסוים יהפוך להיות שלו *בלעדי* וזה יקל עלייך.
לא חושבת שרוב הגברים ככה. ממש לא.סופי123
ולמה זה אמור להרגיע אותה? לה לא טוב, מסיבות מאד מובנות... אם היא רוצה לחתור לשינוי שתלך על זה. מותר לאדם לרצות לשפר את חייו.
אני בעדאם_שמחה_הללויה
רק אמרתי שתעשה את זה בתור משחק ולא בכעס ובשמירת טינה.
למה זה ירגיע? כי אז לקחים קצת יותר באירוניה ופחות כבד את הדברים כשמבינים שהתופעה נפוצה.
הי, לא מסכימה בכללבת 30
דפוס מהבית- בהחלט יכול להשפיע, זה נכון
מנטליות- לא יודעת אם קשור לספרדי או לא. בעלי ממשפחה ספרדית והבנים שם עושים היטב הכל, כולל נקיונות ובישולים. אולי יש מנטליות משפחתית שלא קשורה לעדה.

אני כן מסכימה שאם נהיה הרגל שצד אחד עושה גם מה שהצד השני היה אמור לעשות, זה מוריד את רמת המחויבות והאחריות
בעלי אשכנז מוחלט ולא ידע לנקוף אתבע כשהתחתנומיואשת******
אצבע.
אני תמיד צוחקת שנס שהוא הוריד את המים אחריו בשירותים.
היה קשה ומאתגר
הוא למד לאט
אבל זה אפשרי לגמרי
חחחחחחחחחח את מצחיקה משהומקווה לטוב מאוד

סליחה שאני רודפת אחריך

מה מצחיק בזה מה?? 🙈מיואשת******
גם כל הדפקטים של אשכנזים כמו קטניות ואוכל לא טעים, וגם מנטליות של גברים שלא עושים כלום בבית ואיך זה שיש לך רק בנות.
🤪
שמעת פעם בחיים שלך על כזה דבר? לא פייר
בקטע עם הבנות, באמת הזוי,מקווה לטוב מאוד

אבל אני אשכנזיה ודי אוהבת את המוצא שלי למען האמת....

אשרייך מיואשת******
האמת אני אמריקאית וזה מה זה לא היה אישיו שם. רק מחמותי האשכנזיה-גזענית-אבל ספרדיה בחלקים מסוימים, למדתי את כל הבלאגן הזה
הבנתי... נראה לי הם גם קצת אקסטרה על דברים.מקווה לטוב מאוד

בגלל שאצלינו אין בכלל את הקטע של הבנות רק תלדי ולא משנה מה (וגם אם לא את תותחית ובסדר גמור) 

אין קטניות בפסח. אבל כל השנה בכיף...

האוכל טעים לדעתי (אבל כזכור אני אשכנזיה אז כנראה בלוטות הטעם שלי הם לא ממש הוכחה לכלום)

ובעלי באמת יעזור לי בכל דבר כמעט שאני ארצה. 

כנראה יש אשכנזים ויש אשכנזים חחחח

 

אוף לא רוצה לנצל"ש פה...מקווה לטוב מאוד

רציתי לכתוב משהו בשרשור אחר שכתבת בו היום ואני לא מוצאת אותו... על בעלים ועזרה.

חוץ מהאוכלבת 30
כל מה שכתבת בדר''כ משויך למנטליות ספרדית...מה שאומר שאכן יש מנטליות משפחתית שלא קשורה לעדה...
מעניין, אשכנזי מקולקלאם_שמחה_הללויה
סתם אני יודעת שאני מכלילה.
הכי טוב אם רוצים לבדוק איך הבעל יהיה צריך להסתכל על אבא שלו. אבל בזה גם יש בטח יוצאי דופן..
😂 אני חייבת לומר לו את זה. אשכנזי מקולקל 😂😂מיואשת******
מזכיר ליבת 30
בשבת הראשונה שאחי וגיסתי עשו בבית אחרי החתונה, אחי נכנס ביום שישי בבוקר למטבח ואמר יאללה, מה מכינים לשבת?
גיסתי היתה בשוק חייה כי היא גדלה עם אבא לא מתפקד בכלל.
ואחי גדל עם אבא שאופה חלות, מכין סלטים , מבשל מרקים מעולים, ובכלל מכין ארוחות גורמה...
חייבת לציין שגיסתי התעשתה די מהר והבינה את הפוטנציאל של אחי...עד היום הוא מבשל חלק ניכר מהאוכל וכולם מבסוטים
אכן, הוא שאמרתי...בת 30
לא קשור אשכנזי ספרדי...
יקרה,אביולאחרונה

אני מרגישה שאת כנועה אליו. כל הזמן עובדת על עצמך, מכניעה את עצמך...

אני לא חושבת שזה נכון.

צריך לדעתי למצוא את הדרך לגרום לו ללכת לטיפול.

אולי לדבר םע הרב שלו, עם ההורים שלו (בגלל הניתוח שעבר וכל זה)... לא יודעת. מישהו שיוכל להשפיע עליו לטובה.

את לא סמרטוט!

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

איפה?כולנה
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

חיבוק גדול ומזדהה מתואמת

השלבים האלה של האבחונים לא קלים בכלל...

גם אני הכחשתי בהתחלה, אמרתי שרופא ההתפחות הזה (הראשון שהעלה את החשד) לא מבין כלום, קלינאית התקשורת סתם חושבת שכדאי שנברר על גן מיוחד והחברה שלי (הראשונה שאמרה לי משהו בכיוון) סתם משליכה מהילד שלה לילדה שלי.

היום אני שמחה באבחנה הזו, כי היא מביאה לנו שקט נפשי והמתקדות בדרכים הנכונות לעזור לה. וכן, גם כי אנחנו יודעים שעכשיו נחסכים לנו כל הצער והבלבול שחווינו עד שהבן הגדול שלי אובחן...

וכן, גם אני במחשבות על נישואין הרבה מהזמן (אצל הבן שלי זה כבר קרוב למדי), וזו דאגה מובנת בהחלט - כי בסופו של דבר נישואין הם סוג של גושפנקה למסוגלות חברתית, חוץ מזה שהם חלום של כל אמא יהודייה...


אני חושבת שהקושי העיקרי אצלך הוא הסביבה והתגובות שלה.

בגן של הבת שלי יש באמת ילדה שהאחים שלה לא יודעים שהיא אוטיסטית (מבחינתם היא בגן שפה). יכול להיות שזה גם מה שהם אומרים לסביבה שלהם... לא הצלחתי להבין בדיוק את הסיבה להסתרה, אבל אולי זה נובע באמת מהחשש לפגיעה בשידוכים... (הבת שלי לומדת בגן חרדי)

אני עדיין חושבת שהסביבה לא צריכה להיות סיבה להימנע מאבחון, אבל אולי כן יהיה מקום לחשוב על להסתיר את התוצאות שלו, אם אכן הן יהיו ASD...


שולחת לך שוב חיבוק גדול ומבין❤️

את מוזמנת לפרוק באישי, אם בא לך...

מהממתבאתי מפעם

בואי נחלק את זה לשתיים:

החלק שאת צריכה לעבור כדי להבין ולעכל שיש לילד שלך בעיה מאובחנת. שזה טבעי, זה מבלבל, זה קשה, עיצוב וגם משמח להבין את המציאות.

והחלק השני, של הציבור שכל כך באטרף אחרי הנושא הזה, זה חולני ולא שפוי שביקשו מכתב שהבעיה לא אצל הבעל. אמאל'ה. זה נראה לי כמו ההיפך הגמור של עבודת ה'. בדיוק ההיפך מלצאת בשאלה, צריך לחזור בתשובה בנושא הזה. חיבוק גדול. תנסי כמה שפחות לשתף פעולה עם זה. פשוט שגעון. 

מסכימה ממששוקולד פרה.

חיבוק לפותחת היקרה.

בציבור שלנו אין בכלל בכלל התייחסות לבעיות כאלו.

אני חושבת שכאן נכנסת אמונה בה'.

תאמיני שה' יסדר לכם שידוך שיתאים בול אבל בול למשפחה שלכם. שידוך שלא אכפת לו או לה מה "על הנייר".

אשתף אותך, ואולי זה יישמע גאוותני אבל פחות אכפת לי,

שכשפגשתי את חמותי,

פתאום הייתה לי אינטואיציה חזקה, שבה ראיתי אותה מתפללת כנגד הקיר ובדמעות לשידוך לבן שלה (בעלי).

כביכול היא זימנה אותי...

בעלי היה אברך גרוש עם חמישה ילדים. מה היה הסיכוי...?


והנה, ה' מזמן. אני מאמינה בזה בכל ליבי. שנישואים הם דבר כל כך קריטי לחיים, שאין מצב שזה לא מה'.


ויש עוד מלא אנשים עם כל מיני סיפורים שונים ומשונים, שהקב"ה זיווג אותם כאילו בעלי כורחם.

היה לי חבל וצורם לשמוע שהשיטה הישנה שלא מקבלת שום שונה- עדיין תופסת.

מה זה משנה שאחד הילדים יש קושי התפתחותי למען ה'? האם הורים "מושלמים" בהכרח יולידו צאצאים מושלמים?

ומתי רצון ה' זה לפסול כל דבר שלא מושלם?



הם מקבלים שונה, כמובן שכן!שושנושי

פשוט התחושה של מי סוג א ומי לא,

שאם יש למשפחה אחת בעיה רפואית לאחד הילדים - אז ברור שצריך שידוך מותאם - עדיין מורגשת (אצלנו, לא מכלילה לרגע)

זה לא נקרא לקבל את השונהכורסא ירוקה

זה נקרא להיות מנומס, שזה די בסיסי..

לראות במישהו שאין לו שום בעיה סוג ב כי לאחיו יש בעיה כלשהי לא נקרא לקבל..

זה פשוט מוטמע ככ עמוק בתרבות שגם מי שמוגדר סוג ב מקבל את זה כצודק, אבל בחברה הכללית זה רחוק מלהיחשב קבלה או הכלה

אבל כל העניין של סוג א וסוג ב הוא קלוקלשוקולד פרה.

ככה גם ספרדים סוג ב'...

אצל ה' ואצל המציאות הנפשית, אין סוג א וסוג ב.

יצאתי עם סוג א- בחורים שהיה להם הכל. שלא היה כלום על מה לפסול.

והנשמה ידעה כשהגיע המיועד.

כביכול הצביעה ואמרה- זה שייך לי. זה מהשורש שלי.


הייתי יכולה להתחתן עם זוג א, והוא היה יכול להיות אדם שאין לי שום שיחה משמעותית אתו. שום עומק ושום רגש.

אז מה היה עוזר לי סוג א?

המציאות הרגשית היא המציאות היותר אמתית ביחסים בין בני זוג.

ופה זה ממש לא משנה מה הסוג. משנה שזה מישהו ששיש ביניכם משהו משמעותי ועמוק.


מסכימה איתכן.שושנושי
אני אשמח שתסבירי לי איך זה עובדשוקולד פרה.

אם יש למיועד אח עם בעיית עיכוב התפתחותית, מה זה אומר על האיכויות שלו?

מעניין אותי כי זו תפיסת עולם כל כך שונה.

אצלנו המיועד נשפט כאינדיבידואל בזכות עצמו ולא בהקשר של משפחה.

כאילו אם יש במשפחה תלמיד חכם אז זה מקפיץ את המניה, ואם יש אחות שקצת ירדה מהדרך זה מוריד את המניה?

עונה לךשושנושי

כמובן זה מה שקורה אצלנו - קהילה חסידית קלאסית.

לשאלתך, בחורה שמגיעה מבית שכולם שם לומדי תורה, תלמידי חכמים

בחורה שמגיעה מבית שכולם שם בריאים בגופם שכלם נפשם

בחורה שאבא שלה 'מרשים', אם זה בזכות העבודה או הלימוד שלו - זו בחורה יותר שווה.

אבא שמשכים קום, לומד בעשר כוללים במקביל - עוד מניה.

לעומת זאת בחורה שיש לה אח או אחות שיצאו בשאלה

בחורה שיש לה קרובי משפחה עם קושי כזה או אחר

אם יש שני ילדים במשפחה? אז בכלל - מצב גרוע.

גם אם אין שום קשר בין הקושי של שני הילדים (אחד נוירולוגי השני פיזי, סתם תוקעת)


 

אני למשל מגיעה מבית - יש לי אח אחד שיצא בשאלה ועוד אח עם מוגבלות נפשית - מראש ידעתי שאין לי למה לצפות. מראש ידעתי שלא אזכה בשפיץ של הישיבה.

אם כי אני אישית גם ככה לא חיפשתי את זה, בפועל בעלי הכי טוב ונכון עבורי.

חיסרון שלו בגיל 20 הוא היום היתרון הכי גדול שלו.  


 

מבחינת הרקע המשפחתי

התפשרות ראשונה - חמותי היא טיפוס, כנל גם גיסתי. כבר בבירורים לאמא שלי היה קשה עם ההצעה הזאת בגלל הגיסה.

התפשרות שנייה - אח עם קושי רפואי.

ככה שזה ממש ענבי הגפן.


 

המשפחות ה ''טובות'' של הקהילה, נגיד אחיין שלי מתחתן - אח שלי ראש כולל, הבן שלו בחור כישרוני ברמות, ממש מהטובים בישיבה.

אח שלי קיבל עבורו רשימת מכולת של הצעות, רק היה צריך לבחור ולתעדף בין כשרונית עם לב זהב לכשרונית עם ראיית האחר.

הוא התארס עם בחורה שנחשבת מהטובות בסמינר שלומדת כמובן תכנות ובחיים לא תעבוד בזה. העיקר התעודה.


 

ההתנהלות הזאת רצחנית, זה מזה לא פייר

מאין תחושה שאין הזדמנות שווה לכולם.

הלוואי והמקובלות הייתה משתנה - קודם כל פגישה, הרבה לפני כל הבירורים מלא שידוכים יורדים בשלב הזה.

תנו לזוג להכיר, אחר כך תבררו מה הרקע של הסבתא החורגת.


 

ככה זה אצלנו (אנחנו חסידים, אנשים טובים אבל וואלה סיפור השידוכים לא הכי הוגן).  

כן אני יכולה להגיד שיש התקדמות, ילד עם תסמונת דאון - זה לא נחשב לבעיה.

אם יש במשפחה עשרה ילדים ואחד מתוכם עם קושי - יותר קל להסתיר את זה ממשפחה שיש להם ארבעה ילדים ואחד עם קושי.


 

כיום, כשמשהו מציע שידוך לגיסי, קודם כל מגששת מה הבעיה שם כי חייבת להיות אחת כזאת.

ואם אין בעיה ברקע המשפחתי מראש לא נכנסים להצעה כי בטוח יש פה איזה חתול בשק.


 

 

 

את כ"כ אותנטית וכנה. וואו!שוקולד פרה.

תודה על התשובה המפורטת.

גם אני חושבת שזה לא פייר וחוטא לאמת

מרגש מה שכתבת על השידוך שלךשושנושי
אני חייבת להתחזק באמונה! מקנאה במי שיש לה אמונה חזקה בלי תנאים 
בשידוכים נראה לי שזה מאסטשוקולד פרה.

אל תקנאי, גם לי יש ניסיונות

ובתחילת הנישואים היה לי ממש קשה. זה שמשהו הוא מאת ה' זה לא אומר שזה לא קשה או שאין עבודה..

וואו שושנושי חיבוק!!!❤️💕Doughnut

ממש לא קל! והתקופה הזו עד קבלת אבחנה היא מטלטלת ומערערת ותדעי שזה הכי נורמלי בעולם (אומרת את זה כאשת מקצוע בתחום...), וכל מה שאת מרגישה עכשיו זה חלק נורמלי מהדבר הזה אבל אל תוותרי על זה! לא בשביל שידוכים ולא בשביל הסביבה! זו מתנה לילד ולך שתדעו בדיוק איזה טיפול ודרך להתוות לו.

בינתיים רק חיבוקים ושתדעי לך שאפשר לראות מפה איזו אמא מדהימה את וכמה את משקיעה בשני המתוקים שלך, לא משנה מה יש לו בדיוק- הוא זכה באמא כמוך! שמה שלא יהיה נותנת לו הכל ומשקיעה בו ועושה את הדבר הנכון גם כשהסביבה חושבת שאת מגזימה.

חיבוק ענק!!!ממתקית

מקווה שבע"ה האבחון יעשה לו טוב ותלמדו מה מתאים לנתב אותו להצלחה ועשיה ברוכה שנכונה לו ולכם.
ומבאס שאת אמורה לדאוג לגיס שלא התחתן במקום לבן שלך...כלומר ברור שתדאגי לבן, אבל חבל שאבחון כל שהוא אמור להטריד שחלילה חלילה בגללו הגיס לא יתחתן...מאחלת שתהייה האבחנה הכי מדויקת לטיפול הכי מדויק וטוב בשבילו. הגיס עוד יתחתן, הזיווג שלו מחכה לו בעתו ובזמנו.
 

איבחוןיהושבעט7

אין שמחה כהתרת הספקות.

נכון איבחון זו חותמת לכל החיים.

אבל ילד שמאובחן בגיל צעיר ולא משנה האבחנה .

מקבל מענה לקשיים שלו.

בגיל הצעיר במיוחד עם אבחנה של A.S.D.

חשובה התערבות מוקדמת ומייטבית לקידום הילד.

כשהתארסנו לפני כמה עשרות שנים.

זרקה בחורה חרדית(לא חכמה כלל)

אי פגם יש באחותך אשכנזיה.

מתחתנת עם בחור ספרדי עם אח מפגר!

סליחה על הבוטות.אבל כך קראו לבעלי מוגבלות שכלית.

שמעתי את זה דקה לפני חתונה.

רציתי לחנוק אותה . פשוט בחורה טיפשה ולא מחונכת .

יש אנשים עם אבחנה של אוטיזם בתפקוד גבוה.

שחיים חיים עצמאיים כולל נישואין.

לימודים אקדמיים .המון המון בהצלחה.

לא, אל תדאגישושנושי

האבחון של הילד לא אמור לפגוע בכיס, הלכת רחוק חחח

סתם שיתפתי על הקושי שיש בשידוכים של בעלי מוגבלויות 

איבחוןיהושבעט7אחרונה
לא חשבתי אני מורה לחנ"מ התלמידים שלי על הספקטרום חלקם עם מגבלה שכלית.
אשמח לכל טיפ לצלוח מקווה ללא הבעל🩷ניק חדש2

3 ילדים קטנים.

בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.

בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.

הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.

ושישי אין סיכוי

כנל מוצ"ש.

אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.


בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?

מתי הילדים הולכים לישון?השם שלי
יהיה לך זמן להתארגן אחרי שהם ישנים?

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?


לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

איפה הם ישנים אוליניק חדש2

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

 

יש מקווה אחר?יהלוםנוצץ

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.


אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

יש. אוף מבאסניק חדש2

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

לגבי הסכיןכחל

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חולצה שלו לא תעלה עליניק חדש2

חחחחחחח

תודה אבל

סכין חד פעמית או חולצה של הבעל.רק לרגע 1
מההה? סכין או תהילים?בת מלך =)אחרונה
לא שמעתי על זה.. יש למישהי כאן הסבר לעניין? ציטוט ממקור כלשהו?

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

גיל 8 חודשים תעסוקה ושינהבכינוי אחר

הבת שלי בת 8 חודשים, היא איתי בבית ואני מרגישה שכבר קשה להעסיק אותה.

היא היתה עד לפני כמה זמן שוכבת על השטיח ומשחקת במשחקים ששמתי לה ובזמן האחרון היא משחקת קצת ומתעצבנת, רוצה שאני אהיה איתה.

איך מעסיקים בשאר הזמן?


ושאלה נוספת, מבחינת שינה,

כמה היא צריכה לישון במהלך היום?

מבחינת שינהכורסא ירוקה
זכור לי ששנת בוקר של שעה בערך באזור 9, אחכ שנצ של שעתיים או קצת יותר ונדמה לי שיש גם שנת ערב אבל לא בטוחה
אז זהובכינוי אחר
שהיא ישנה רק חצי שעה, גג שעה. יש דרך לשפר את זה שתישן יותר?
כנראה היא.לא צריכה את זה אם היא חיוניתכורסא ירוקה

ושמחה אחהצ ולא קמה עייפה.

לא היתי מנסה לגרום לה לישון יותר. יותר כדאי למצוא לה עוד נשחקים שיעניינו אותה ויוציאו לה מרץ.

היא יושבת? זוחלת? 

היא זוחלת אחורהבכינוי אחר
פשוט בקטע של השינה אני רוצה גם לנוח במשך היום ולא תמיד מצליחה בגלל שהיא ישנה מעט 
אני מבינה..כורסא ירוקה

זה באמת מתיש להיות איתם בלי הפסקה.

ממליצה לך ממש לישון ברגע שהיא נרדמת בבוקר ובצהריים. אפילו אפ לא תרדמי ורק תנוחי חצי שעה זה גם ממש עוזר. וכן, כל מה שצריך שהיא תישן כדי לעשות - יאלץ לחכות..


אם היא יושבת את יכולה להביא לה בריכת כדורים קטנה זה משהו די אהוב בגיל הזה

לגבי מנוחה שלךתהילנהאחרונה
אני בתקופות כאלו הולכת לישון ברגע שהילדים ישנים. לפעמים זה בשבע וחצי בערב..  (אני עם 2 ילדים בבית. 1.10 ו- 9 חודשים.
רעיונות לתעסוקהתהילנה
קודם כל אוכל- חתיכת גזר, מלפפון, תות, תפוח, עגבניה, מעסיקים אצלי שעות. וגם סוכריה על מקל וניל ג'לי, עוגיה וופלה...

מרקמים על כסא אוכל- להפשיט אותה ולתת לה לשחק ביוגורט/ קמח/ מים/ מים עם קצת צבע מאכל


לתלות לה כל מיני דברים על הקיר ולתת לה למשוך


להושיב אותה בתוך מתחם סגור- ברכה קטנה, גיגית כביסה (ריקים כמובן), ולתת כמה משחקים רכים/ כדורים. לא יודעת למה הם אוהבים את זה אבל זה עובד.


זה לגמרי הזמן להתחיל לגוון לה במשחקים- קוביות,כלי בובה, בובה, מכוניות, דברים שישמשו בהמשך. כדאי לקנות מעכשיו


לגבי שינה- מאוד משתנה. אצלי הוא בדיוק בן תשעה חודשים ולאחרונה התחיל לישון יותר. לפני זה היה ישן בערך חצי שעה או אפילו עשרים דקות פעמיים/ שלוש ביום

לידה אחרי קיסרי.. ממש אשמח לעזרהלכה

קצת רקע שנראה לי רלוונטי..

התחתנו וישר נכנסתי להריון ב"ה למרות שעוד לא היינו יחד בצורה מלאה.

כל נושא היחסים לא היה פשוט ולא הצלחנו בקלות בכלל וחשבתי שזה בגלל ההריון. בלידה לא הצליחו לעשות לי בדיקת פתיחה. כאב לי כאבי תופת והרגשתי שאני הולכת למות. ניסו גז צחוק וגם לא עזר בכלל, זאת הייתה חוויה מזעזעת מבחינתי וממש נכנסתי לחרדה משתקת..

היו לי צירים שהיו נראים במוניטור מאוד רציניים אז החליטו להכניס אותי לחדר לידה ואחרי אפידורל לעשות לי בדיקה. הסתבר שאין לי עדיין בכלל פתיחה... התחילו פיטוצין והכניסו גם בלון ועברו מלא מלא מלא שעות והגעתי רק לפתיחה של 4-5.. האפידורל הפסיק להשפיע (המרדים אמר שמערכת העצבים התרגלה) והיו לי כאבים איומים עם הצירים והפיטוצין.. באיזשהו שלב אמרו שזה כבר לא בריא לרחם שלי כ"כ הרבה שעות ואני צריכה להכנס לניתוח. זאת הייתה לי חוויה נוראית ממש מכל הבחינות..  לא נתנו לבעלי להכנס, הייתי כאובה ומפוחדת מאוד, תחושת אשמה ובלבול וכו.. כותבת את זה ובוכה למרות שעבר הרבה זמן..

בלידה האחיות חשפו אותי למושג וגיניסמוס (כאבים וכיווץ בנרתיק) ואמרו שאחרי הלידה כדאי ללכת לטפל. הלכתי לרופאה מומחית ואז לטיפול ארוך מאוד אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן וב"ה יש שיפור. אבל עדיין קיים ונוכח..

עכשיו ב"ה באמצע הריון שני. מפחדת מאוד מהלידה וכ"כ רוצה לידה טבעית וטובה בע"ה.

אני מירושלים ובע"ה אלד שם.

-מחפשת דולה שתלווה אותי בלידה, נעימה, רגישה, מקצועית ומנוסה ואם זה קיים אז גם עם התמחות בלידה רגילה אחרי קיסרי..

-באיזה בית חולים משלושת בתי החולים בירושלים לדעתכן כדאי לי ללדת בהתחשב בנסיבות?

-אולי יש לכן עוד המלצות וטיפים בשבילי בנושא הזה..

תודה!!

חוויה ממש קשה...מתואמת

שמחה שאחרי הלידה הצלחת לטפל בווגינסמוס❤️


אני ממליצה על שערי צדק (אבל לא התנסיתי בבתי חולים אחרים), וממליצה בחום על אודליה גור אריה כדולה. ליוותה אותי בלידה אחרי קיסרי שב"ה הסתיימה יחסית במהירות בלידה רגילה. (אבל הייתה לי גם רופאה פרטית... לצערי היא כבר לא עובדת בשערי צדק. וכמובן, רופא פרטי זה עסק יקר בהרבה...) אודליה ליוותה אותי גם בלידה אח"כ, שאמנם הייתה ארוכה יותר אבל גם היא הסתיימה  בלידה רגילה.

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

המלצות שליהגברת מהירח
אני ממליצה על הדסה עין כרם. גם מדברים שאמרו לי נשים אחרות, וגם מהחוויה שלי - הם ממש תומכים ומעודדים לידה וגינלית אחרי קיסרי, והם ממש עוזרים לך בזה.

לגבי דולה: אני ממש ממליצה על אביה רייכנר. היא גרה באפרת. היא עושה גם הכנה ללידה וגם ליווי לידות. (בשנה האחרונה היא עשתה הפסקה מליווי לידות, אבל לאחרונה היא כתבה שהיא חוזרת לזה בקרוב. אז תלוי מתי את צריכה ללדת, כדאי לברר מולה.) 058-692-0324

הדסה עין כרםסטודנטיתאמא
הייתי מאוד מאוד מרוצה, מדהימים!
חיבוק נשמעת חוויה מלחיצה מאדחילזון 123

הייתי ממליצה ללכת לעיבוד לידה

וכן, לקחת דולה מתאימה


ובקשר לבדיקת פתיחה זכותך המלאה להגיד שאת מסרבת לבדיקה (וגם לכל פרוצדורה אחרת)

זה הגוף שלך, וההחלטה היא בסוף שלך

מיילדת שצמודה ליולדת יכולה להבין אם היא בלידה גם בלי בדיקת פתיחה

נכון שיגידו לך שזה הנהלים וכו' וכו' אבל את לא מחוייבת לנהלים וזכותך עדיין לסרב

היא יכולה לסרב, לא בטוח שזה מה ששירת אותהכולנה

כמו שבלידה הראשונה היתה נראית בלידה וזה לא התקדם. בסוף הפתיחה כן יכולה לתת אינדיקציה גם ליולדת עצמה עד כמה היא יכולה להמשיך..


ולך הפותחת - חיבוק נשמעת חויה קשה, טוב שטיפלת בזה ובע"ה מקווה שתהיה לידה קלה ומעצימה.

היא לא בטוח היתה ניראית בלידה (אולי כן ואולי לא)חילזון 123

אלא היו לה צירים במוניטור

ורק כדי לברר מה הפתיחה (שזה לא כזה חשוב בסוף ליולדת) התחילו עם אפידורל ואז כדי לא לבזבז סתם את האפידורל אז התחילו עם פיטוצין ובלון ומפל התערבויות בלתי נגמר

לי היתה לידההשם שלי

שאם לא הייתי בודקת פתיחה במרפאה, כנראה שהייתי יולדת בבית.

הייתי בפתיחה 5, אבל לא נראיתי בלידה פעילה. עם צירים לא סדירים ולא חזקים. בבת אחת זה קפץ לפתיחה מלאה וצירי לחץ.

לא יכניסו אישה לחדר לידה אם היא לא נראית בלידהכולנה

רק כדי לתת אפידורל ולבדוק אותה, מאמינה שהכניסו כי היתה כאובה מאוד.


אני כן חושבת שליולדת במצבה חשוב לדעת מה הפתיחה כי זה מאפשר לה לדעת איפה היא נמצאת ולא בחוסר ודאות שיגרום לה לא לקחת אפידורל כדי לא לשחזר את הלידה הקודמת למרות שאולי היא כבר בפתיחה שכדאי לקחת..

או להפך, שתגלה שהיא בפתיחה קטנה ותחזור הביתה להמשיך מקלחות או עיסויים ותדע שהיא צריכה לסחוב עוד קצת.

חיבוק גדול!!מוריה 7אחרונה

נשמע לא פשוט❤️

ממליצה על טל חלפון המהממת 0585802617

יש לי שתי שאלות לא קשורות (גמח טנס ומתנה להורים)אנונימית בהו"ל

1.

אני קניתי את הטנס שחברת 'צירים' משכירים, זה שמיועד ללידה, כשאני הייתי בהריון, ואחרי הלידה שלי יצא לי לתת אותו לחברות וב"ה זה עזר להם מאןד אז קניתי עוד אלקטרודות בעליאקספרס ואני רוצה להפעיל גמח שלו. בעקרון מבחינתי לא לקחת כסף אבל אני רוצה שאם יהרס (לא יודעת יולדת נכנסה איתו למקלחת או משו) אוכל לקנות חדש וגם האלקטרודות אמנם זולות אבל עדיין אני אכשתי אותן, לגיטימי לבקש נגיד שלושים שקלים להשכרה ('צירים' גובים 380 להשכרה מבשבוע 37 עד 42) או שעדיף לקחת פיקדון של נגיד 100 ועוד עשרה שקלים לאלקטרודות? מה אומרות?

2.

אנחנו גרים אצל ההורים שלי כבר כמה שנים עם ילדים והכל (להורים יש שתי קומות, אנחנו באחת מהן והם באחרת, ויש לנו מטבח מקלחת שירותים והכל) עוד כמה חודשים אמורים לעבור, ואני רוצה לקנות להם משהו. לא מאוד יקר אבל כן מיוחד ואישי כי גם הם היו מדהימים והיה לנו טוב וגם זה באמת עזרה מטורפת כלכלית וכתוצאה מכך גם לזוגיות באמת. רעיונות? (חשבתי תמונה יפה מודפסת על זכוכית אבל אולי יהיו לכן עוד רעיונות)


תודה רבה!!

בקשר ל2, אולי עציץ מיוחדבכינוי אחר
יש עציץ עם פרחים מיוחדים חושבת שסחלב, זה יכול להיות מאוד מרשים.
אני לא מבינה בזה המוןטארקו

אבל בעיקרון

האלקטרודות חדפ/מתאימות לשימושים בודדים?

כמה מכשיר כזה עולה?


נראה לי כדאי לקחת פיקדון לפי נגיד שני שליש מעלות המכשיר

ועוד סכום קבוע לבלאי ולאלקטרודות


הסכומים תלויים בעלות המכשיר והאלקרודות אני לא יודעת...


ותבדקי אם זה יכול להיחשב מעשרות(מניחה שכן) ואז לא הייתי לוקחת על שימוש רק פיקדון.

האלקטרודות חדפ לכל אישהאנונימית בהו"ל

(כלומר כל אישה יכולה להוריד ולהחזיר כמה פעמים הדבק לא חדפ, אבל לא מעבירים מאחת לשניה. זה ארבע אלקטרודות לכל אישה) עלה לי ניראלי מדו כמו שלושה שקלים לאחת, משו כזה

המכשיר עולה 315

אז נראה לי הגיוני לגבות נגיד 20₪ על אלקטרודות ובלאטארקו

לגבי פיקדון זה באמת שאלה


בכמה תוכלי לעמוד?

בהנחה שלא כל יומיים ייהרס המכשיר אלא נניח פעם בשנה.

שאלת תםשלומית.

איך זה הגיוני שצירים גובים להשכרה סכום יותר גבוה מעלות המכשיר?

או שהם ממש נוכלים או שפספסתי משהו...

הם לא נוכלים, הם עסק.טארקואחרונה
מה יש לעשות בבית שמש עם ילדים?מולהבולה

חוץ מאיקאה

סוג של אטרקציות 

מוזיאון הטבע התנכיעכבר בלוטוס
גיסתי היתה שם והמליצה לנו ממשקנקן שבוראחרונה

נראה מהאתר מקום ממש מוצלח

מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה

וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון

White pool, מוזאון הטבע, באולינג+ מכונותעדיין טרייה
לא כל כך הבנתי את המחירים סטייט פולמולהבולה
כתוב באתר 40 שח לשעה .זה הגיוני?
כן. זה המחיר.אונמר

אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.

זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.

יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.

מוזיאון המשטרהחילזון 123
יש פארק גדול. נדמה לי נקרא ירמות, אבל לא בטוחה במאה אחוז
מוזיאון המשטרה נהדר!טארקו
מחפשת המלצה לבקבוק מים עבורי במחיר שפוימולהבולה

מניקה וחייבת לשתות מלא

כל הבקבוקים שקונה על הפנים

צריכה המלצה לבקבוק איכותי אבל לא יקר אם קיים דבר כזה

אני הזמנתי מסופר פארםאונמר

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

 

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

תודה אבל קטן לי מדימולהבולה

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

באורבניקה יש מבחרשואלת12
מקסימום יהרס תקני עוד
הם מזעזעים. נשברו לנו תוך שנייה בשימוש רגילואילו פינו
דווקא אצלי לאשואלת12
יש ל2 ילדים כבר שנה. ולי אחד נשבר ויש לי עוד אחד. אז יצא שקניתי 2 בקבוקים לעצמי לשנה..
יצא לי לקנות 4 סוגים שונים . וזאת הייתה החוויה שליואילו פינו
אז רק כדאי שהפותחת תדע... שלא תתבאס
יש לי אחד משם כבר שנים!מסע של החיים

הוא התעקם וקניתי אחרים והם נהרסו וחזרתי אליו..

לא מוצאת קישור באתר כנראה כי כבר לא במלאי.

אנחנו גם מאוד אוהבים את הבקבוקים של uzspace (מה ש @ואני שר שלחה קישור)

לא הכי אטומים בעולם אבל מאוד נוחים לשתיה וחזקים

לנו המתכת החזיקו מעולהתוהה לעצמי
הפלסטיק נשברו באמת תוך דקה
גם לנו יש מישם לאחד מהילדים הקטניםאיך?איך?
מחזיק מעמד ממש יפה כולל אינספור נפילות וזריקות (לעומת הקודם שהיה ממש יקר ונשבר בנפילה הראשונה)
אני קניתי באליאקספרסואני שר

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.


יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

אשמח לקישוריםמולהבולה
תודה רבה 💛מולהבולה
זה לא נוזל?אחת כמוני
שלי עכשו קצתואני שר

אחרי שחטף איזו מכה לדעתי...

השאר למיטב ידיעתי לא.

קניתי בקבוק של 1.2 ליטר של קונטיגוואילו פינו

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

מאיפה הזמנת ? מהאתר שלהם?מולהבולה
דווקא עכשיו רואה שבאורבניקה יש השני ב50 אחוז
באורבניקה יש של קונטיגו?ואילו פינו
הזמנתי מטרמינל איקס כדי לשלם עם הפייטר
לא, סתם בקבוקיםמולהבולה
את יכולה להזמין מאמזון בקבוקי קונטיגומרגול
לרוב זה יותר זול מהאופציות של קונטיגו בארץ
קונטיגוואז את תראי
השקעה לפרק זמן ארוך
גם מיונה המלצותמדברה כעדן.
זה באמת שומר על קור חום? איך את מנקה את הפיה?כולנה
אני חושבת שזה רק לשתיה קרהמדברה כעדן.
זה עם קש פלסטיק... וכן, שומר מאודדדד על הקור. ברמת ה24 שעות
יש מנקה קשים.. מוכרים במלא מקומותמדברה כעדן.
קניתי בקבוק פלסטיקעוד מעט פסח

בטו-גו (החנות נעליים).

בנפח של 800 מ''ל.

נראה לי עלה בערך 30.

איתי כבר שנה ואני ממש מרוצה.

זה חייב להיות רב פעמי?המקורית

הייתי קונה נביעות ליטר, עפה עליהם.

קונטיגוDoughnut
אמנם יקר אבל מחזיק הכי טוב. מניסיון עם המון סוגים.
בקבוקים של מים מינרליים124816
בקבוק של מים מינרליים מי עדן/עין גדי/נביעות, בקבוק של 750 או ליטר, מה שיותר נוח לך, אפשר להשתמש שימושים חוזרים וכשמתבלה לקנות חדש בלי יסורי מצפון על המחיר.
כנלאוזן הפיל
ואני גם מקפיאה חצי בקבוק שוכב, ואז ממלאת מים 
לא הלך לי עם החדפ... הם נהרסים בשנייה 😣מולהבולה
תנסי חברות שונות124816

לי מי עדן מרגישים הכי חזקים,

בכל אופן רואה שמחזיקים לא פחות זמן מהבקבוקים הרב פעמיים שהילדים שלי (כולל ילדים מעל 18 שכבר פחות הורסים דברים) מתעקשים לקנות לעצמם.

וגם כשהם מתקלקלים, זה יותר שחיקה ונראה לא טוב, ולא שבר שמרטיב את כל הסביבה.

לי נגיד זה לא רק עניין של נהרסיםטארקו

אלא יש לי למשל לא מעט סיטואציות שאני צריכה להשאיר את הדברים שלי ברכב לשעה-שעתיים

וצריכה שאחכ המים יהיו עדיין ראויים לשתייה

אז לזה חייבים בקבוק רב"פ שומר קור..

שעה שעתיים בחום של הקיץ בישראלהמקורית

באוטו ועדיין נשארים קרים?

בבקבוקים שומרי קור? בטחטארקואחרונה

לפעמים לא ממש קרים

אבל בהחלט אפשריים לשתיה

וזה הכי נקי (הקשים דוחים בעיני)רוני 1234

אולי יעניין אותך