המשפחה של בעלי מתחילת הקשר הכניסה לו לראש לא להוציא כסף על כלום. לא עוזרים אבל נכנסים לכיס. הוא עובד חצי יום ולומד חצי יום אז המשכורת שלו לא גבוהה ושלי יחסית גבוהה.
מטבעו הוא לא קמצן אבל ההורים השפיעו יש להם ציפיות לא הגיוניות מאיתנו שנחסוך הרבה כסף בזמן שההכנסות וההוצאו מאפשרות לחסוך אבל לא סכום כזה. בגלל ההשפעה שלהם עליו במיוחד בתחילת הנישואין בקושי יצאנו אפילו לא לבית קפה למרות שהייתה אפשרות מדי פעם.
לי בעצמי יש הוצאות ורוב עול הפרנסה עליי. לקראת סוף ההריון בעלי אמר שאת רוב דמי הלידה או לפחות חצי מהם נשים בחיסכון. אמרתי לו שזה לא הגיוני כי זה משכורת חודשית ואין לי יותר מדי כסף בחשבון (אנחנו בחשבונות שונים עד שנתייצב אבל כל אחד יודע מה מצב השני).
הוא לא מבין שאי אפשר לשים את רוב הכסף וקודם כל צריך גם לסגור את ההלוואות כי משלמים ריבית.
בכללי אני מרגישה שהוא מלחיץ מאוד מבחינה כלכלית. כל הזמן מדבר על לחסוך סכומים לא הגיוניים. צריך גם לחיות יש הוצאות שוטפות. אני לא אישה בזבזנית להיפך אני משתדלת להוציא עליי כמה שפחות וקונה רק מה שהכרחי.
מתלבטת מאוד אם להגיד לו שקיבלתי דמי לידה נמוכים ממה שקיבלתי באמת. יודעת שילחיץ אותי לסגור את זה. עשיתי חישובים ואני יכולה לשים חלק בצד אבל ממש לא חצי וממש לא את הכול כמו שהוא רוצה. זה יכניס אותי ללחצים עצומים כי בחופשה אין לי עוד הכנסה נוספת.
מצד שני מרגישה שזה "יחלל" את הזוגיות כי אנחנו פתוחים ומדברים על הכול ולא הייתי רוצה שהוא יעשה את זה לי אבל הוא לא משאיר לי הרבה ברירות. כל הזמן לוחץ עליי לחסוך בגלל שההורים שלו אומרים לו ולא מבין שקודם צריך להתאפס על עצמנו ואי אפשר להחנק. חוסכים כמה שאפשר אבל לא על חשבון ההוצאות הבסיסיות אחרת זה סתם מכניס ללחץ.
מה לעשות? האם אתן לפעמים לא משתפות את הבעל בהוצאות או בהכנסות בשביל השלום בית?
נמאס לי להיות בלחץ הזה כל הזמן עד שיש רגע שאפשר לנשום? לא מתכוונת להוציא עכשיו הרבה כסף רק מרגיעה אותי הידיעה שיש לי פלוס כזה בחשבון.
ושלא תטעו אני הכי בעד לחסוך וגם הצלחתי לעומתו לחסוך לפני החתונה סכום מסוים שאני לא נוגעת בו והחלטנו שלא נוגעים בו כאילו הוא לא קיים כרגע למרות ההלוואה שאותה אני כבר עוד מעט מצליחה לסגור.
מה לעשות??


.