צחקנו נהננו, אבל בשורה התחתונה, לא היו שם תשובות רציניות לשאלה.
אבל אם חושבים על זה לרגע ברצינות,
התשובה ***קיימת*** והיא נמצאת אצל...... ***תופים*** ***כינורות*** ***הקשה על משולש*** :
הבנות בפורום הזה.
בנים התחילו עם הבנות בפורום הזה ברחוב או במקום ציבורי אחר.
ומה שאנחנו צריכים, למעשה מבקשים,
מבנות הפורום היקרות, זה לספר לנו על איך בחורים ניגשים אליהם. יצירת הקשר *הראשונית*.
מה המשפט **הראשון** שאותם בנים אמרו להם ?
במידה ולא יהיו כאן *לפחות* 100 משפטים (גם אם יקח יום-יומיים)
זה סימן שבנות הפורום רוצות רק לפרוק ולשפוך ולשאול..אבל עד שמבקשים מהם מידע חשוב...אז שתיקה וזה חבל.
זה חבל כי ההדדיות כאן חשובה.
תודה ובהצלחה לבנים בקבלת המידע הקריטי הזה.
אגב, זה גם אינטרס של הבנות לתת את המידע הזה.
שוב, בהצלחה.
נ.ב - בכל מקרה יהיה פוסט ״שבת שלום״ ביום שישי. זה לא הולך להשתנות.
קצת רצינות. היו 2 כאן שאלות על איך לגשת לבחורה ברחוב.מוקי_2020
אישית, פחות זורמת עם העינייןרק שאלה
אבל במידה ופונים מעדיפה שלא ילך סחור סחור בשיחת חולין, או שאלות רנדומליות אלא שידבר תכלס.
תכנסי רגע להודעה הזו (רק את)מוקי_2020
למרות שזה נראה שאני נהנה להיות נודניק, אני לא.
אבל יש לחץ מהצופים.
הם אומרים לעצמם *כרגע* : ״נו, אבל מה המשפט ? תגיד לה שתרשום, איך פנו אליה ? מה ה-משפט- שאמרו לה ?
ותגיד לה שאם בא לה ממש ״להתפרע״ גם כמה משפטים יהיה נחמד לדעת.
אז :
1. מה המשפט *הראשון* שאמרו לך ? התכלס...
לא באמת כזה משנההכול לטובה!
רק נראה לי שיהיה כזה עניני לסיטואציה בצוחק או ברצינות לא משנה...
אבל משהו מצחיק תמיד יותר יזרום
אני לא כול כך מכירה משפטים תאמת...
בדר"כ ניסו לפתח שיחה כדי להגיע ללב העינייןרק שאלה
משו כמו - סליחה, את יודעת איך מגיעים ל..
איך משלמים..
עד איזה שעה..
והיד עוד נטויה.
זה די פשוט האמתלב אוהב
אם יש זמן לסמול טוק, אז אפשר פשוט כזה לנסות לראות אם יש עניין מצידה
ואז אם מתפתחת שיחונת אז פשוט להגיד
"את האמת שאני לא הכי בעד הדברים האלו, אבל אני אומר לעצמי למה לא לנסות, ואני אשמח האמת להכיר אותך".... או משהו בסגנון
בכל אופן, לא חושבת שבחורים תורניים יעשו את זה, ובצדק כנראה...
צד שלישי, אם יש דרך כזאת.
למה לא, למה?
נופת צוף
בא נחזיר עטרה ליושנה
מה בוא נחזיר? זה אף פעם לא היה מקובל חחלב אוהב
כי יש בחורים שברמה שבכלל שומרים עיניים, אז כאילו איך זה יקרה בדיוק?...
"העפתי מבט, וראיתי שיש כיוון, מה את אומרת? " חח
אבל קורה שרואים מישהי עושה מעשה טוב וגם צנועה..מבקש אמונה
עם השמירת עיניים... זה לא שהולכים בעיניים עצומות.
ולגבי העניין שלא היה מקובל, אני יודע שכתוב בגמרא שרבי יהודה הנשיא שלח בעצמו מכתב לאלמנה של ר' אלעזר בנו של ר' שמעון להציע לה להתחתן איתו.
אז לגבי פנים מול פנים לא יודע מה היו עושים פעם, אבל כנראה שלא תמיד היה מקובל צד שלישי.
חחח בדיוק למדנו את המדרש הזההכול לטובה!
וזה הפוך על הפוך הכוונה היא שבנות ישראל ידעו שהיום הם הלכות לפוגש את האיש שלהם ולכן הם רקדו משמחה ויש עוד מלא פירושים שאני לא ממש זוכרת.... למה זה נכתב ככה אם זה לא ככה...וכו..... אבל מה שבוטח זה לא הכוונה שבנות רקדו בכרמים והבנים פושט הסתכלו
אשמח שתפני אותי למקורות ואחכים..פשוטים.
ולפני שדורשים יש פשט..
היהדות פשוט הסתבכה והתקבעה עם השנים
תנסי לחשוב איך סבא וסבתא שלך הכירו ורוב בני הדור הישן...
פעם הגברים היו גברים...
והנשים נשים
הדור שלנו קצת יותר מורכב...
^^ פשוט תהיונופת צוף
פשוטים. 
דייי נו |מסמיק|פשוטים.
משפט המחץ..חיים של
וברצינות?
אינלי משפט מחץ :/
תכלסרק שאלה
לא נראה לי שאנשים משתמשים במשפטים מוכנים מראש
זה קצת פתטי 
גם לי!הכול לטובה!
משתמשים עד היום שלא תדעי ://הפי
חחחבוגרת קטנה
אם ניגשים אז בעדינות ובצניעות הראויההפי
לא לבהות פשוט להיות עדין ואדם טוב .
אפשר לנהל שיחה קלילה ונעימה ואז לשאול כמובן שוב בנועם.
..בתוך בני ישראל
נראה לי שיכול להתאים/ את מחפשת שידוך/ תגידי, אפשר להביא את המספר שלך לחבר שישדך בינינו/ אשמח שננסה להקים בית ביחד/ רוצה להפגש איתי/ את ... או בדיוק מה שאני מחפש אז/ את צמאה? בואי נלך לשתות ביחד.../ מלא משפטי פתיחה גרועים
לא מעט אחרי התנצלויות של יכול להיות שזה לא מתאים, אבל/ מחילה שאני פונה ככה, פשוט רציתי לדעת אם/ סליחה על ההפרעה/ אפשר להפריע לך לרגע? רציתי לשאול אם...
(או במקרה הגרוע משפטי פתיחה כושלים של אבא שלך גנן ושאר דברים)
אפשר שרשור הפוך, של איך *לא* להתחיל עם בנות?
לא קראתי את השרשורים ההםשוגי~
כמובן בצורה מכבדת וראויה ולא לשרוק ולצעוק "יפיופה", כן? על זה אין דיון בכלל.
איך בפועל לפנות?
אין לי רעיון ספציפי, האמת.
אני חושבת שכשבחור מגיע עם חיוך וביטחון, ומצד שני עם ענווה ומבין שאני יכולה להגיד לו גם לא אם זה לא מתאים - זה השילוב המושלם.
לשאול בעדינות. ולתת לה את ההזדמנות לסרב. לא לכפות שום דבר. מצד שני גם לא לבוא מהוססים וביישנים יותר מדי.
ולהגיד ממש - מצאת חן בעיניי. אם היה איזה מעשה שגרם לך לשים לב אליה, גם להגיד "שמתי לב שעשית x, וזה הרשים אותי/זה שימח אותי/זה מעשה ממש מיוחד".
בימינו די נדיר שמתחילים ברחוב, יותר באינטרנט..בוגרת קטנה
רוצה לשמוע איך התחילו איתי באינטרנט? זה קרה הרבה
באופן כלליוירושלים של זהב
באופן מכבד כן בעד "להתחיל" ברחוב, לאחר שיח מסויים.
אבלמוקי_2020
קוראים אותך הצופים (בנים) ואומרים לעצמם כזה דבר :
״אוקי, אבל תספרי לנו מה אמרו לך *בתכלס* *בפועל* *במציאות* , ממש את המשפט **הראשוני**.
למשל :
״היי, מה קורה ?״
״סליחה, איפה סניף הדואר הקרוב ?״
״אני מחפש גלידה טעימה, מכירה משהו ?״
״יש לך מושג למה השמיים בצבע כחול ?״
״מתי האוטובוס הבא עובר ?״
״סליחה יש לך מושג למה אי אפשר היה להסתפק בציצית ? מה היה חשוב כ״כ הכיפה ? זה לא מדאורייתא...״
הבנים בפורום רוצים אוסף של 100 משפטים *שבאמת* *נאמרו* *לבנות* (מכל התגובות ביחד)
לדעתי, (לא זוכר כ״כ כי קראתי התגובות האחרות מוקדם בבוקר ועכשיו ערב), אין אפילו משפט **אחד** שמישהי ציינה.
..הפי
את יודעת איך מגיעים ל...?
מה השעה?
את יודעת איפה יש בית כנסת קרוב?
הקו ...עבר? , לא.. מזל. איך קוראים לך?
אני הייתי מעריכה מאוד מישהו שיהיה שואל ישירות-אפרסק
וכמובן לא ליד אנשים אחרים.. לפנות רגע לצד..
אני בן ובכל זאת יענה..ביניש לנצחאחרונה
ואני חושב על זה אפשרי לעשות בערך כמו שהיא עשתה: ניגשים מתחילים שיחה על כלום, כמו: איך מגיעים ל.. את ממליצה על הספר/המוצר הזה? האוטובוס עבר? בקיצור תלוי מקום, ואחרי כמה דקות שיחה, (לדעתי היא מחזקת את ההבנה האם זה מתאים או לא) שואלים אותה אם היא בעניין להפגש (חשוב להשאיר לבחורה נקודת התחמקות קלה אם היא לא בעניין..)
ואני טוב בתאוריה, בפועל אני ביישן, בעיקר מבנות..
ואגב הזו שרצתה להתחיל איתי, אני ממש לא הייתי בעניין שלה, אז ''לא הבנתי" את הרמזים שלה 🙈
עוד פעםטבע, אמת
האמת,שקצת נמאס לי
אני יוצאת כבר תקופה, בת 22
ודי נמאס לי.
אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים
ואז זה לא מתאים,
כי החלומות שונים
כי סגנונות התקשורת לא מתאימים
סתם כי זה פשוט היה מוזר.
בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,
אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו
נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,
ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.
קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.
קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה
אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.
סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה 
מאוד יפה וחכם.נחלת
מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי
ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.
את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.
אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.
ברור שלאטבע, אמת
הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים
אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.
אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.
בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.
ספרי לי על זההפי
תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה
שאת נאמנה לדרך שלך .
...אילת השחראחרונה
יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.
ועכשיו,
שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.
אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.
רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -
'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.
הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...
וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.
לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...
אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...
ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...
אֲת.
סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא
כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?
ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?
(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)
ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?
לדעתי כן,חתול זמני
(עד גבול מסוים)
אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי
וכמובן המוסד מחזק את העניין
אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.
בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום
לק"י
והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.
לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.
אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.
כן ולאברוקולי
לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה
לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.
גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.
מה שכן-
זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן
(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)
מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'
ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.
אני אדייקאביעד מילואאחרונה
אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?
"אפקט הדומינו"רק נשמה
מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?
ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי
גם לחיוב וגם לשלילה
רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.
מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית
ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)
ולזכור עבודת המידות.
ברור שקייםנפשי תערוגאחרונה
לא רק בחתונות
בכל נושא
המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד
אלגריה,
הרמוניה בגן,
נסיה,
ארץ.
(לחורף)
כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?
מושלם!!!!!!הפי
אלגריה
נסיה
אבל אלו היו חתונות קיץ
תודהארץ השוקולד
ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.
הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד
בחורף אני לא יודעת איך זה.
בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף .
אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.
יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם
אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר .
תודה, אשאלארץ השוקולד
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
האולם קטן, 400 - 350 איש.
תודה רבהארץ השוקולד
מעריך את הבדיקה.
נבדוק אם רלוונטי
הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה
תודהארץ השוקולדאחרונה
מה באמת יש אופציההפי
שלא יהיה אופציה בפנים?
למה לא?ארץ השוקולד
לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר
כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד
ונבחר באותו יום או יום לפני
אחי התחתן בנסיה.ענבל
בס"ד
היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.
כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...
תודהארץ השוקולד
מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה
על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות
אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.
אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.
הנה דוגמאות:
למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).
אני מפספס פה משהו?
אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.
צפיתי בשני הסרטוניםהעני ממעש
אין כאן מבחינתה שום עיקום של האיסור ההלכתי
והיא מתייחסת במלוא הכובד ראש
יחד עם הכרת המציאות
לגבי המגדר שלך
כלל אצבע מבחינתי
שעדיף להשאר מבחינה חברתית אישית נפשית, בקהילה אליה נולדת
יססדודי111
האם יש אולפניסטית מבית אל שפדוט תוכיח אותי טועה לגבי הכת הזו
מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה
לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים
אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.
והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.
בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.
תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.
קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.
אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.
מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?
בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי
תודה רבה!!(:אני:)))))
