בעצם- התהליך שאני עוברת עם השכל כדי להגיע לאמת, ומשם אחרי שיש לי אמת, לתת בה אמון.
אמון מגיע מהלב, שאם לא כן, איך הייתי מאמינה בה' למרות שהבחירה החופשית איננה חופשית. 

(שהרי ה' מתכנן הכל- אז איך יתכן שיש לנו בחירה בדבר שידוע ומוחלט מראש?) 
אני חושבת שהתשובה לכך היא- במקום שהשכל צר מלהכיל, צריך הרגש להיכנס לפעולה.
ופה בא התפקיד של האמון, לתת לי להאמין גם בדבר שלא מובן לי, ולא על כל שאלה לנטוש.
ע"כ אני מבינה את המושג אמונה- כאמון.

ולא, אמון לא מגיע מהלב, הוא מגיע מהבנה (בשכל) שהאדם אכן יעשה את מה שאני רוצה שיעשה.

בהתחלה הוא נשלט ע"י ההגיון הקר, לבסוף הוא הופך לנטו רגש.
הליכה בעיינים עצומות- אחר דבר שבעבר האמנתי בו, עכשיו אני כבר נותנת בו אמון מלא, לא אכפת לי מה ה' יגיד, אני סומכת עליו.

אמון מלא הוא גם כן עניין של שכל.

(ככה לפחות אצלי.)
ויש דברים שאני לא מבינה ובכל זאת עושה- למה? כי השתקתי את הפקפוק,

אני סומכת על ה' שזה הדבר שצריך לעשות עכשיו.

להתעלם מהספק כי התשובה פשוט לא תתיתן מענה- היא תשאיר פתח לעוד שאלה ועוד אחת.
להתעלם מהספק כי הוא הורס אמון והדדיות.
 

ואדרבא, מי שלא חושש לשאול- שישאל.

(כן אני יודע שיש שאלות עם תשובות שהן לא כן ולא).

יש כאלה שהמענה המספק שלהם הוא כן/לא ויש כאלה שזה הרבה מעבר.

ואם אין אז כנראה מה שאנחנו אומרים לא נכון.

אם אין, אז למה להתחיל בכלל לשאול.
כששאלתי פשוט קטלו.

 אני לא שואלת שאלות שאין עליהם תשובות שאני מסוגלת לספק לעצמי.
חבל לי לערער את הקשר ביני לבין ה'.
זה כמו ששאישה נאמנה לא תשאל את בעלה אם הוא עשה מעשה כלשהו,

כי היא סומכת עליו נותת בו אמון ומאמינה בו.

לוידעת להגדיר את המצב שלי.
 

אלא על השאלה האם הוא קיים.

להבין!! זה בדיוק המקום של אמונה, אני לא מבינה הכל ולמרות זאת אני מאמינה...

ואשמח לדוגמאות.

"אצל העולם, אמונה הוא דבר קטן. ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאוד, ועיקר האמונה היא בלי שום חכמות וחקירות כלל, רק בפשיטות גמור, כדרך הנשים וההמון עם הכשרים המאמינים". (שיחות הר"ן, סימן לג)

יתכן ולא תסכים- ואני אכבד זאת.
אבל פה יש דעה שאומרת, שמעו אנשים, אמונה זה לא דבר שצריך לחקור.

אני בעצמי לא מסכימה עם זה עד הסוף, אבל מהרהרת בנכונות האמירה.

מהם חשבונות שמיים?

למה רע כאן בעולם אם הטוב רוצה להיטיב...

נכון שאת האמונה הבסיסית שיש בורא לעולם אפשר וצריך להבין על פי השכל, אבל על ההנהגה שלו את העולם יש הרבה שאלות שאין לנו דרך לדעת את התשובות. איך אני מאמינה בכל זאת? כי זה הקטש של אמונה- אם הכל מובן לפי השכל זאת לא אמונה- זאת ידיעה..

לפי מה שאני יודעת, אמונה בבסיס זה כוח בנשמה (לא בשכל ולא ברגש) שיש לכל אדם מישראל. הכח הזה הוא בעצם פוטנציאל שיש בנו, להאמין בקיומו של הקב"ה. אפשר להשתמש בכח הזה ולבסס אותו אצלנו בעזרת השכל והרגש, לנצל אותו לקשר עם ה'... אפשר גם להזניח אותו ולהשאיר אותו בגדר פוטנציאל (כמו שיש לך את חוש הראייה ותבחר שלא להשתמש בו ולעצום עיניים...)

מה שבטוח זה שהאמונה הזאת קיימת אצל כולנו. אפשר לראות שהרבה פעמים אנשים שמגדירים את עצמם כלא מאמינים ואפילו אתאיסטים, במצבים קשים פתאום מתפללים...

לא כולם מכירים בקיומו של כח כזה (אני לדוג').

או מהשכל החושב או מהאינטואיציה (מה שאנשים מכנים לפעמים רגש בטעות).

כזאת, שלא נובעת לא מהשכל (לפעמים היא גם סותרת אותו) ולא מהרגש, זה די דומה למה שאמרתי...

עכ"פ אמונה נובעת ממנה, היא לא האמונה, חוץ מזה שרצוי לבחון את האינטואיציה על ידי השכל החושב כי לפעמים היא מטעה אותנו.

ידיעה

ע"י השכל

היגיון

סבירות

או הוכחות חותכות

כל אחד מהם מביא אתה האמונה אצלי

הרגש אינו חלק מהאמונה - יכול להיות שאני מרגיש משהו מסוים , אבל באמונה אני לא מתייחס אליו

אמנם הרב קוק כותב שהאמונה היא לא שכל ולא רגש אבל הוא גם כותב שכדי להגיע למישור הזה הרגש והשכל צריכים "לפלס דרך"

בכל מקרה אני לא הצלחתי להבין את הרב קוק - למה שאני יאמין במשהו שלא הוכח ? או לא הגיוני?

בקיצור לדעתי אמונה זה ידיעה

"האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה" (מאמרי הראי"ה, עמוד 70)

להרחבה-

הרב זלמן ברוך מלמד- אמונה - מהי? | בית המדרש | שיעורי תורה | אתר ישיבה

למי שיש כח לקרוא הרבה-

"צריך לדעת שאי אפשר לפנות אל השי"ת בשום שכל ובשום רגש, וקל וחומר בשום חוש, כי אם באמונה לבד, ותפילה היא אמונה, ויראה ואהבה הנם גם כן גילויים של האמונה. ומה שאומרים חוש האמונה או רגש האמונה, וקן וחומר אם נאמר מדע האמונה ושכל האמונה, הם דברים של שמות מושאלים לבד, כי עצמות האמונה אינה שום דבר מהם, כי אם עליונה מכל אלה שאין בה מחסור מכל, שכוללת באחדות ושלמות עליונה את התמצית היותר מובחר וחזק מכל הנ"ל.

"האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה, שצריך להדריך אותה בתכונתה. וכשאין משחיתים את דרכה הטבעי לה, איננה צריכה לשום תוכן אחר לסעדה, אלא היא מוצאה בעצמה את הכל. בעת היחלש אורה, אז בא השכל והרגש לפנות לפניה דרך. וגם אז צריכה היא לדעת את ערכה, של משרתיה – השכל והרגש – הם הנם עצמותה. וכשתהיה קבועה באיתן מושבה, אז יצליחו השכל והרגש בפינוי הדרך ובהמצאת האמצעים השכליים והמוסריים המסלקים את המכשולים מעל דרכה.

"האמונה המופיעה מהעולם – האמונה הטבעית ההסתכלותית – והאמונה המופיעה מהתורה – האמונה הנסית המסורתית – והאמונה התוכית המופיעה ממעמקי הנשמה, מפנימיות החוש האמונהי בתהום עומקו, הם שלושה אורות גדולים, שכל אחד מהם יש לו תנאים מיוחדים ודורש תפקידים מיוחדים."

(עד כאן מאמרי הראי"ה עמוד 70)

"היחס האמיתי, הפנימי, אל יסוד המציאות במקורו, משיב לנשמה את צביונה, וזה מצוי באמונה האלוקית ומתלבטת היא בטהרה המחוורת ביותר. כשנשמת היחיד מזדקקת, מאיר עליה אור גנוז של אמונה טהורה פנימית, שהיא סמויה מן העין ורק בעליה יודע את אושרה. בציבור כבר מתגלה תוכן האושר בסדרים והנהגות, ובאומה בצביון אמונה כללי. אומללים הם האנשים, שמהות החיים שלהם ריקה היא מאורה המחיה של האמונה בטהורה. אפילו אם יושר וצדק, כבוד הבריות, גמילות חסדים וכמה מידות טובות וכשרון ודעת יהיה ובגורלם, כל אלה אפלים הם, נטולי אור החיים, כל זמן שאין בהיקת אור האמונה האלוקית העליונה, המתנשא מכל ערך, הגה ורעיון, לך עליהם. אומלל הוא העם שאין לו אמונה אלקית. אומללות הן נשמות יחדיו, אף על פי שהוא נראה חי, פועל, מסדר וכובש, מנצח ועושה חיל, דוגל בדגל נאה בפוליטיקה העולמית, כל אלה לא יאשרורו ולא ימלאו את המקום הפנימי של קודש הקדשים הריק בחייו העצמיים." (מאמרי הראי"ה עמוד 74)

האמונה יכולה להתגלות אצל האדם בשלושה תחומים
כאמור, הנשמה היא הרבה יותר עליונה מהרגש והשכל, אך ברור שככל שאדם יגדיל את כוחות הרגש והשכל שלו - כך גם הנשמה תוכל להתגלות בצורה הרחבה שאפשר. אפשר לגלות את האמונה דרך שלשה תחומים:

1. התבוננות בטבע - אדם יוצא אל הטבע ומתפעל מהטבע ומפלאיו, ורואה דרכו את ריבונו של עולם יוצר כל. אדם בעל רגש פתוח מרגיש התרוממות ותחושת הודייה לה', כי הטבע מרחיב את האמונה.
2. הופעת האמונה מתוך לימוד התורה, המלמדת אותו את האמונה, בכך שרואים כמה התורה היא נכונה ונפלאה.
3. ויכול להיות מצב פנימי של אמונה מתוך האדם עצמו, מתוך תוכו יש התפרצות של אמונה. זה קרה לאברהם אבינו, שנאמר עליו ששתי הכליות שלו שפעו תורה מתוך הנשמה שלו, הוא קיים את כל התורה מתוך הפנימיות שלו.

האמונה צריכה להתגלות בשלושת התחומים הללו, בהתבוננות כוללת על העולם על הבריאה. להבין מהי מטרת העולם? לעולם יש מטרה אחת. כשם שלאדם הפרטי יש מטרה, היא חיצונית אליו והוא צריך לשאוף אליה, כך לעולם כולו יש מטרה חוץ ממנו גבוה ממנו, הכלל כולו שואף למשהו שלמעלה ממנו, העולם כולו שואף אל ד'.
אסטרונאוטים שנמצאים בחלל מסתכלים מלמעלה על העולם, ורואים שהעולם הוא מציאות אחת, וכל הפרטים הם חלק מתוכנית אחת. אם העולם כולו אחד - יש לו מטרה כוללת אחת והיא האמונה ברבש"ע.

זה שכרגע אני כותבת את זה- זה בגלל שאני מאמינה שיש לכם קיום עצמאי. מאמינה, אין שום דרך להוכיח שזה נכון באופן וודאי.

יש רמות שונות של אמונה, וכל עוד אני יכולה להגן על האמונה שלי מפני אמונות אחרות זה תהיה אמונה הגיונית ורציונלית.

אלא לבסס אותה באופן הגיוני.

זה כל הרעיון של תערו של אוקאם, גם אם אני לא יכול להוכיח שמשהו לא נכון, אני לא מניח שהוא נכון בלי סיבות לכך.

אומר שהאמונה היא תחושת שכנוע... (כמו שאומרים "אני מאמין שנעלתי את הדלת" "אני מאמין שיש חייזרים" כלומ' אני משוכנע)

והוא באמת אומר שצריך לדעת לא להגזים עם השימוש ב"תערו של אוקהם", שאל"כ מזמן כולנו היינו צריכים להיות סוליפסיסטים (הדעה שאומרת שאני היחיד שקיים)...

דרך אגב, ספר מעולה ממש ממליץ בחום

אני מכיר ולא מאוד מסכים.

זה שהוא לא הוכח לא אומר שהוא לא קיים...

וכשאתה נמצא בספק אתה צריך לסמוך על מה שנראה לך אפילו אם זה לא בטוח...

אם הוא לא יודע לאיפה לפנות הוא צריך  לעשות לפי מה שנראה לו גם אם זה לא בטוח, ככה פחות סיכוי שהוא יטעה

אבל אותו אדם שמשוכנע - יש לו.

בין אם זה איזה אינטואיציה בין אם זה סיבות שכליות...

אוקהם אמר

היינו עם כל הכבוד לאינטואיציה שלך או למה שנראה לך, עד שלא תוכיח - לא קיים...

עכשיו תוכיח, מי ברא אותו.

אבל נניח שכן. אז מה הבעיה לומר שהאמונה היא תחושת שכנוע?

פשוט בגלל מה שענית ל*שירה* חשבתי...

so אתה גם מסכים עם משה רט לדעתי...

אוקי, אם אני אלך לפי התער עד הסוף אז לא תהיה לי יכולת להאמין בשום דבר חוץ מזה שאני קיימת. אני יכולה להגיד אבל שאני מאמינה באופן עקרוני בכל דבר עד שהוא יוכח שהוא לא נכון, אבל זה שאני מאמינה בשדים ורוחות לא אומר שאני לא אלך בלילה לבד כדי לא להיתקל בהם, זה תהיה אמונה עקרונית שלא תשפיע על החיים שלי בצורה משמעותית. זה נכון אבל שבש/ביל לקיים מצוות ולשנות את החיים שלי אני אחפש גם הצדקה ולא אסתפק בזה שלא הוכח שזה שגוי

גם באלו- החד-קרן הוורודה הבלתי נראית – ויקיפדיה, קנקן התה של ראסל – ויקיפדיה או סתם בקיומם של אלי מצרים העתיקים?

את אולי מוכנה לקבל את קיומם כאפשרות היפוטתית.

את זה אם אתה מסכים עם התער ב100 אחוז?

אם כוונתך שמי שמקבל את התער של אוקאם צריך להיות סולפסיסט, צר לי לבשר לך את טועה, יש צרך להניח את קיומו של העולם והוא התפיסה החושית שלנו.

על פי התער

"אֵין צֹרֶךְ לְהָנִיחַ דָּבָר מִבְּלִי שֶׁנִּתְּנָה לְכָךְ סִבָּה, אֶלָּא אִם הוּא בָּרוּר מֵאֵלָיו, אוֹ יָדוּעַ מֵהַנִּסָּיוֹן, אוֹ שֶׁהוֹכָחָתוֹ נִתֶּנֶת מִכּוֹחַ סַמְכוּתָם שֶׁל סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ. " (ציטוט מויקיפדיה) ידוע מהנסיון היינו מושג מהחושים.

"וכן כי אם ממשיכים בקו מחשבה זה מסתבר כי הפילוסופיה החסכונית ביותר היא הסוליפסיזם (המנוגד למטריאליזם)." (ויקי)

הטיעון שם אומר, שאם מסכימים עם הווארד סלסאם על הפירוש של תערו של אוקאם אזי סולפסיזם הוא הגישה הנכונה, אבל לא חייבים להסכים איתו.

כל אחד דיבר על פירוש אחר

אמונה נשמח לשמוע!

(אם לא שמת לב השרשור שמוזכר שם הוא שלך)

ב. אם תעייני בערך על תערו של אוקאם תראי שהוא מופיע במקורות יהודיים (ואני חושד שאולי הכלל של 'תפסת מרובה לא תפסת' עובד על העיקרון הזה).

פי הצורך. העולם יכול להתקיים גם בלעדיי,  מספיק להגיד שרק אתה קיים וכל העולם מתקיים רק בתוך התודעה שלך.

אני מעדיפה פשוט להאמין בגלל רגש.

ונוסחאת החיסכון אכן עוזרת אבל אפשר פשוט לכתוב מקור יהודי אמין?

לא הבנתי את השורה האחרונה.

משנה מה הוא אמר

אותה.

ולחלוק על אחרים, חוץ מזה שאם מה שהוא אומר נכון צריך לקבל את דבריו גם אם המסקנה סותרת את האמונה שלנו (כי יוצא שהאמונה שלנו לא נכונה).

ואגב, אני לא מכיר אדם שמבסס את אמונתו על תערו של אוקאם, להפך, לרוב משתמשים בו כדי לנגח את האמונה.

לא הבנתי...

בגלל שהאמונה שלי היא דבר קדוש מכדי שנוצרי יתן לי את ההצדקה אליה.

אבל בכל מקרה לא נראה לי שמישו בונה את האמונה שלו על התער של אוקהם

שאנשים כן בונים עליהם אמונה.

כבר אסור להשתמש בזה? את קולטת שאת נותנת לו את השליטה אם תשתמשי בזה או לא?

העיקרון הזה או כל פילוסופיה אחרת היא לא של מישו - הוא פשוט הראשון שחשב עליה.. אני לא חושב שזה מטמא אותה...

בקטע של, ליטרלי- אתה מאמין בגלל משהו שמישהו שסותר את אמונתך אומר?
זה אבסורדי.
וכן, אני לא אומרת שהאמונה שלי לא אבסורדית.
כי אני גם כן בתהליך של חיפוש.

להעליב) באמת רוצה להבין!

מה גורם לך להאמין בכלל?

את אומרת שמשהו אולי נכון אבל בגלל שהוא מתנגש עם הדעה שלך זה הופך אותו לפחות חשוב. וואי לא הבנתי! זה סיבה לשקול את הדעה שלך מחדש לא לבטל את הטענה הזאת!

כשיש דעה שמתנגשת עם הדעה שלי - אם אני יודע שהדעה שלי נכונה - ע"פ היגיון, הוכחה או סבירות

אז חד משמעית השני טועה!!!

אלא אם כן גם לו יש הוכחות שוות באותה מידה או יותר

עצם המשפט דעתו נכונה - אז דעתו נכונה...

אז תלוי של מי ההוכחה יותר הגיונית, שלי או שלו

של מי שיותר הגיוני אני הולך לפיו

זה פשוט

זהו, אמרתי את זה...

אני בהחלט מתלבטת מאיפה להאמין.
אם מהשכל או מהרגש.

רק שאני יבין, את מבססת את האמונה שלך על פי הרגש??

אז מה שונה האמונה שלך מאמונה של נוצרי? שניכם "מרגישים"

ולמה להאמין למשהו סתם? אם אני "ירגיש" שהעולם מרובע ולא יהיהו לזה שום הוכחות או היגיון- למה להאמין לזה??

@שפרינצא בוזגלו

השכל שלנו מוגבל ואנחנו יכולים לטעות בקלות...

וכמו שתורין ציין, למה התשובה הרגשית שלך יותר טובה משל הנוצרים?

שאין לך תשובה בשכל, ואתה מאמין כי הלב שלך רוצה.

אם יש לך רק תשובה של "אני מרגשי" - אז זה לא התשובה ה"נכונה"

כנראה לא חיפשת מספיק 

כי זה בדיוק כמו לענות על שאלה "ככה"

השכל אף פעם לא מתעה אותך

ההרגשה יכולה להיות סתם, כי חנכו אותך, כי זה נשמע לך מגניב, ועוד אינספור סיבות מטופשות מכדי לבנות עליהם אמונה (מלבד זה שכשאת בונה אמונה על פי רגש את לא אובייקטיבית)

לעומת השכל שכל תפקידו זה לברר - להעמיד את העובדות כמו שהם

מקסימום תגלה מחר שטעית ותשתנה , אבל תמיד אתה תאמין במה שרוב הסיכויים נכון - עדיף מאשר סתם להאמין

אף פעם לא ראית אדם שמבין משהו לא נכון או לא עד הסוף? לא יודעת מה איתך, לי זה קורה הרבה...

כתבתי את זה בתשובה ואני אכתוב שוב - אם אתה עובד על פי השכל אתה מצמצם למינימום אפשרויות שאתה טועה - מאחר ואתה אובייקטיבי, ורואה את הנתונים כמו שהם

לעומת רגש שיכול להיות מושפע מאינספור דברים, ויכול להיות אפילו סתמי, ולפעמים גם אפשר לדמיין שאתה מרגשי משהו

למה השכל אף פעם לא מטעה אותך??? - נוער וגיל ההתבגרות

עושה את זה באמצעות טיעונים שכליים, כך שגם הוא מכיר בכך שהדרך לדעת דברים עוברת בשכל.

אני חושבת שאמונה זאת תחושה פנימית...

מהנשמה שלי...

למה את חושבת שלך אין ולו יש?? בגלל רגש

שלך יש נשמה פנימית וחוש לאמונה ולו לא

אין לך שום הוכחה

א. מי מחליט על פי מה מגדירים נשמה

ב. את מחליטה את זה שלנוצרי אין נשמה בגלל שאת מאמינה ביהדות  - ואת מאמינה ביהדות כי לנוצרי אין נשמה.... זה לא הגיוני במיוחד...

אותו לגויים?

וזה על פי השכל

את אומרת שבגלל שאני מאמין על פי השכל את מבססת את האמונה שלך - כלומר אם לא הייתי מאמין (לא אני ספציפית) לא היית יכולה לבסס על פי זה את האמונה שלך

אז אני שואל - למה את חושבת שיש את החלק הזה בנפש?

אם את לא מאמינה על פי השכל בה' למה את חושבת שיש אותו???

זה העניין שזה לא אמונה על פי השכל

אולי זה סתם רגש שמתעה אותך?

שם כתוב שיש לאדם נשמה.

ה הזאת?

את מאמינה שיש לך נשמה כי כך אומרת היהדות

ומאמינה ביהדות כי יש לך נשמה

זה כשל לוגי.

אני בהחלט צריכה לעשות בדק בית עקב השרשור הזה.

עד עכשיו

אמונה זה לא לוגי!

וזה חלק מהאמונה שלי...

אני מאמינה, זאת עובדה! אחרי שהצלחתי להתחבר לאמונה שטבועה בי, ביססתי אותה גם(!) על השכל והרגש. 

באמצעותם ניסיתי להבין מאיפה זה נובע...

אבל אם משהו לא יסתדר לי בשכל והרגש, אני לא אחליט שאני לא מאמינה, כי אני לא מאמינה רק לפיהם, האמונה שלי מתחילה בשורש הרבה יותר חזק!

נכון שלפעמים טועים ,אבל - - נוער וגיל ההתבגרות

אם לא אז למה אסור לקבל שוחד? הרי הדיינים דנים עם השכל בלבד!!

אבל גם אם נניח שזה נכון, איך אתם יכולים להיות בטוחים שהרגש לא משפיע לכם על השכל?

שכשאני עובד עם השכל אני לא חושב מה אני מרגיש- ככה שאני לא מושפע

אלא אני לוקח עובדות ומודד אותם

אני לא יכול להיות מושפע מהרגש

כלומר, מובן שיכול להיות שאני מתחמק מעצמי - וזה אומר שאני לא עובד באותו רגע על פי השכל

לכן תמיד כשתעבוד רק על פי השכל תגיע למסקנה עם הכי הרבה היגיון שהיא הנכונה

זה לא איזה מנגנון שמסנן לך את הרגש, זאת עבודה קשה ומועדת לטעויות... אני לא חושבת שאפשר לבסס על זה אמונה

כשאני חושב האם משהו יותר גדול מהשני - 

אני לוקח את שני הגדלים ומעמיד אחד ליד השני

הרגש לא יוכל להשפיע עלי

מה הוא כן יוכל לעשות? למנוע ממני לחקור בשכל - על ידי "הרגשה" שמשהו יותר גדול מהשני - וזה לא חייב להיות נכון

גם בלי שיתערב הרגש יש לך לא מעט אופציות לטעות, ככה שקשה לדעת (לי לפחות) מה מהמחשבות שלי הם שכל טהור, ואיפה הרגש התערבב לי...

אז אתה לוקח אפשרויות ובודק מה יותר הגיוני ונכון

רק ככה תגיע לתשובה עם הכי הרבה פחות סיכויים שתטעה

לעומת רגש שלא נותן כלום

אבל אם אתה תעבוד נטו עם שכל אז שוחד לא יקרה , כי השכל הישר מתנגד לזה

הוא מרגיש שדעתו נכונה ואת מרגישה שדעתך נכונה, זה לא נושא לוויכוח, כל אחד יחשוב את מחשבותיו והרגשותיו, וזהו. אין עדיפות למישהו.

אני אכבד את דעתו כל עוד הוא לא כופה אותה עלי.

אני שוקלת אם היא נכונה.

היא יכולה להבנות על האינטואיציה או איך שהרב קוק יקרא לזה אמונה שהיא לא שכל ולא רגש אלא משו שלישי שפשוט יודע מה נכון ומה לא

אבל צריך לשים לב שצריך לבקר את האינטואיציה ולבדוק אם היא לא מושפעת מכל מיני גורמים חיצוניים.

אינטואיציה – ויקיפדיה

אבל גם לבנות על האינטואיציה זה הגיוני

כלומר, כשהשכל אומר לך להשתמש באינטואיציה...

אם האמת נמצאת מול הפנים שלך והאינטואיציה אומרת אחרת אני מניח שהשכל לא יאמר להשתמש בה...

אין לנו מושג איך אינטואיציה עובדת, איך היא אוספת מידע

יכול להיות שפתאום האינטואיציה שלנו תגיד לנו שבמבה זה מגעיל - ובחיים לא טעמנו במבה

ובכלל האינטואיציה אספה מידע מוטעה - מישהו שנגעל מבמבה ועוד כל מיני גורמים קשורים, ובגלל האינטואיציה  לא נאכל במבה? צריך לבדוק בשכל - לטעום!

השאלה אם במבה טעימה או לא היא שאלה סובייקטיבית ואנחנו מדברים על דברים אובייקטיביים.

עכ"פ אנחנו כן מסתמכים על האינטואיציה בכל מיני הקשרים כמו לדוג' בתפיסה המוסרית שלנו.

מאמרי הראיה/מאורות האמונה – ויקיטקסט    

חחח תהני

אמונה זה כח בנפש שלנו! אפשר וצריך לבסס אותו על ידי השכל והרגש, אבל לא משם זה נובע, לכן אם משהו בשכל או ברגש יסתור את האמונה, אני אבין שהוא טועה...

אמונה הוא מושג אפריורי, או אפוסטריורי?

מהנסיבות אל המסקנות,
או מהסיבות הנראות לעין אל הסיבות הלא⁻ידועות?

א. את מבססת את האמונה ע"פ הנשמה שקיימת אצלך - ואת זה את יודעת כי את מאמינה- ואת מאמינה כי את חושבת שיש לך נשמה - כי את מאמינה....

באותה מידה כל נוצרי יכול להגיד " לי יש נשמה ולכן אני מאמין בישו, ליהודי אין נשמה... איך אני יודע? כי ככה ישו אמר... ואני מאמין לישו כי יש לי נשמה "

זה חסר כל היגיון לבנות על זה אמונה

ב. שכל תמיד יהיה יותר חזק מרגש - 

רגש הוא דבר שמושפע מהמון דברים טיפשיים ולא טיפשיים - שאי אפשר בגללם לבנות אמונה

שכל מושפע מעובדות חדות ואצלו הסיכויים הכי קטנים שתטעה

גם אם השכל מושפע מרגש- אז צריך תמיד לבדוק את עצמנו - אבל ברור שגם אם השכל מושפע קצת מהרגש - הוא עדיף מרק רגש

@עצמי החביבה

@שפרינצא בוזגלו

@כל מי שבשרשור הזה

אם יש מענות -אשמח לעניות

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.