היא:
אם... אז איפה הקב"ה?
אני דווקא חושבת שכל זה בא להראות לנו בדיוק איפה הוא ואיפה אנחנו...
ב"ה התרגלנו שהכל הולך לנו לפי התכנית (פחות או יותר), רובנו עובדים, מסודרים בחיים, וגם אם פה ושם יש בעיות קטנות, אז אנחנו יודעים מה ואיך לעשות כדי לפתור אותן. אנחנו בדור של שפע גשמי, יש המון פליטים בעולם ואף לא פליט יהודי אחד, שזה משהו שלא היה לאורך כל ההיסטוריה.
אין עבדות מצרים, אין עבדות לרומאים או ליוונים, אין שואה, יש הרגשה כללית כזו שהכל תחת שליטה. אפילו אם יש טילים או פיגועים חלילה, ההרגשה היא שזה בידיים שלנו, אם רק יעשו מה ששר כזה או אחר אומר שצריך לעשות, נשתלט על הכל ויהיה בסדר.
ודווקא עכשיו, שיש את הקורונה, וכל העולם במצב של חוסר אונים, לא יודעים מה לעשות ואיך לעשות, פתאום לא הכל ברור מאליו, פתאום אנשים לא יודעים ממה יתפרנסו מחר או בעוד חודש או בעוד שנה, פתאום אנשים מרגישים שהם מאבדים שליטה, ואז מתעוררים לפנות לקב"ה ולסמוך עליו, כי אי אפשר לסמוך על אף אחד אחר.
זו הסיבה שבזמן השואה אנשים התחזקו באמונה, כי לא היה על מישהו אחר להישען, לעניות דעתי כמובן.
ולכן אני חושבת, שהקורונה היא בדיוק התשובה ל"איפה הקדוש ברוך הוא", הוא פה והוא מנער את הקרקע שאנחנו עומדים עליה, כדי שנזכור שגם כשהכל טוב, זה ממנו ולא משום מקום, ושרק הוא יציל אותנו מהמצב הזה.
וזה מה שצריכים לעשות עכשיו, להתחזק באמונה ובתפילה, מעשים טובים, וכו' כדי שהוא יגאל אותנו מהגלות הקשה הזו, וגם עצמינו..
)
