תגידו.....שרשור פילוסופיBatyam

אתן כאלו צדיקות, כאלו לביאות, כאלו עסוקות, בהריון, בבעל, בילדים.

אבל יוצא לכן לחשוב כמה הזוי המצב שאנחנו בתוכו כמעט שנה?

אני לא מדברת על הקושי והזום והשעמום והבדד והפחד.

 

זה נראה לכן תקין? ואמיתי מה שקורה? חוץ מלומר שנמאס לראות חדשות ולקוות שיהיה טוב,

מישי חושבת שאולי זה שקר? מרגיש לי כאילו או שמנסים להרדים אותנו ולחסן אותנו וכל זה לא אמיתי,

ואם כן אמיתי איפה הקב"ה בתוך כל זה? למה אין אף רב גדול שמדבר? אין גורם שיודע מה קורה ומרגיע?

כולם פשוט זורמים עם המצב...

 

אי הודאות גדולה מאד,

והריון ולידה בתוך זה זה פי 3 לא פשוט.

 

 

פעם קראתי מחקר גדול שעשו מנושא הזהבתי 123
פסיכולוגי... כשיש משהו כ"כ הזוי ושכ"כ קשה להבין ובמיוחד שאין שקיפות מלאה או שאין ידע מלא
משהו מתיישב על החור הזה ויוצר מחשבות שיכולות להתלבש בהגיון כמו שקרים פוליטיקה וקונספירציות
יש לי כמה קרובים שגרים בחו"ל וכולם אומרים שבכל מקום האזרחים המציאו משהו אחר פה חיסונים שם כי רוצים להפיל את השלטון במקומות אחרים רוצים לשלוט על האזרחים ומצד שני מדינות שהממשלה מכחישה שיש בכלל קורונה לא מדברים על סגרים מסיכות וחיסונים בזמן שאזרחים חולים ומתים.
אני חושבת שהתעסקות בנושא הזה ממש פוגע בנפש ואני מכירה מקרוב אנשים שחלו אז אי אפשר לומר שהכל שקר והוירוס לא קיים הוא בהחלט לא דומה לוירוס אחר.
חיסונים זה בהחלט נושא גדול הממשלה מבחינתה צריכה להגן על כלל האוכלוסיה ומסתכלת על המקרו גם אם זה לא תואם אנטרס של אדם מסויים.
עד עכשיו כל הדברים ששמעתי על חיסונים שבהתחלה האמנתי התגלו כשקר אז אני כבר לא מאמינה לזה.
נראה לי שפוט הדברים גדולים מאתנו ובנושא הזה אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו על המשפחה לנסות לשמור על שפיות בתוך כל ההזייה הזו
הזיה בהחלטBatyam

אבל איפה הרבנים?

יש רבנים שמדברים על דינים קשים ואין אף אחד שירגיע ויתן חיוך מועט על פנינו.

רבנים אחרים מתעסקים סתם בדברי תורה רגילים כאילו הימים נורמליים.

 

העם זקוק לאיזה משב רוח.

חשבתי שהמשיח מגיע ועודני מאמינה אבל מתחיל דיבור על סגר בחנוכה ומרגיש כאילו מה קורה?

מי שומר עלינו? מי ישמח אותנו? במה נשמח? הכל סוגר כזה.

ממש מבינה אותך ..בתי 123
אני בכלל גם בבלגן אישי בתוך כל הכאוס הזה לא מצליחה לחשוב בצורה שפויה.
אולי תפתחי שרשור חיזוק?
איך מוצאים את הטוב בהכל איך מתחזקים באמונה..
מי שומר עלינו? מי ישמח אותנו? במה נשמח? - אנחנו!!!מיואשת******

לאורך כל הדורות היו אנשים שקמו ועשו. 

ואנחנו צריכים להיות האנשים האלו

ולא לחכות שישמחו ושישמרו ושיעשו לנו.

כל אחד ואחת יכולים וצריכים להיות הנחשון בן עמינדב שלה. של המשפחה שלנו.

לבקר הורים ולדאוג להם

ליזום פעילויות לילדים

לעזור לעסקים קטנים כמיטב יכולתנו

לשים חיוך ולמצוא את הטוב

אם כל אחד יפעל  בקטנה ביכולת שלו, העולם יתמלא בחיוכים ודברים טובים

מרחף

ולהתפלל לה' שישמור עלינו ויעשה הטוב בעיניו...לפניו ברננה!
עבר עריכה על ידי לפניו ברננה! בתאריך כ"ד בחשון תשפ"א 00:21
בסוף זה הוא שמנהל את העולם. והוא שממציא את ההזיה שאנחנו בה.

ואני מאמינה, שאם מתרגלים להסתכל על העולם באופן הזה, במשקפיים של אמונה, רואים אותו בכל מקום.

(סליחה שהגבתי ככה.. אני קצת מפוזרת הערב, @בתי 123 היה חשוב לי להוסיף את העניין של התפילה, ומזה נזכרתי בעוד משהו שרציתי לכתוב ל@Batyam)
איזה תגובה יפה ישר כוחרויטל.


מסכימה ממש! חושבת שמה שאני מרגישההריון ולידה
זה שמאחר וזה רק בידיים שלו.אני אישית לא מאמינה שיש מקום לחיות שנה שלמה בפחד וחרדה
לחשוב כל הזמן וואי אולי זה מדבק וואי הוא התקרב אלי לרגע והוא בלי מסכה אימאל'ה
לכלוא את עצמך ואת הילדים בבית ,להפסיק התנהלות בריאה של חיים באופן מתמשך- בעיני זה לא נכון ולא מה שה' רוצה
מאמין עושה השתדלות- לא להתקהל המונית, לשים מסכה במקום סגור וכדומה

אבל מבחינתי
אני לא חיה בקורונה
ולא מפחדת ממנה
מאמינה שאם אדבק- זה מה שמדויק לי
במילא גם מי שנזהר נדבק לפעמים
ולא להדביק- זה אומר רק עוצר מתמשך אין באמת דרך למנוע את זה כשאין תסמינים

אני לא מאמינה בקדושת החוקים בנואשא מאחר וכולם מנוהלים סביב סדרי ערכים ועדיפויןת של הממשלה שלאו דוקא הולכים בקנה אחד עם האמונה ודרכה של תורה וקם לא עם השקפת עולמי

וגם התחושה שהחוקים לא ברורים- היא כי הם באמת לא מנוהלים באופן שהשיקול הבריאותי במקום הראשון
הוא נדחה מפני ערכים אחרים לפעמים וזה בסדר
אבל לדוגמא
אם כשמישהו מצטלם נגיד למצלמה מותר לו להוריד מסכה כדי שיראה טוב.. אבל אף אחד לא אמר שהוירוס לא יכל לעבור בזמן הזה
אז בעיני באותה מידה יש הגיון גם בלנהל סיכונים לפי ערכים חשובים לך- חברה לילדים או לעצמך,תפילה,וכו
ממש מסכימה!!לפניו ברננה!
את משווה אמצעי תקשורת לכלל האזרחים בעולם??אמאשוני
ברור שכשיש שדר שמוריד מסכה כדי לדבר זה מעלה את סיכון ההדבקה,
אף אחד לא יטען שלא.
אבל יש ניהול סיכונים.
את מבינה מה המשמעות שלא יהיו כתבות חדשותיות מצולמות???
זה סיכון ששווה לחברה לשלם אותו בדיוק כמו ששווה להכניס רופא למחלקת קורונה.
גם לשלוח חיילים להילחם זה סיכון אז נשאיר אותם בבית?
או שנגיד שאם לחיילים מותר לנוע בחופשיות בזמן הפגזת טילים אז זה אומר שאין סכנה ומותר לכל האזרחים לצאת??

ממש אי אפשר להשליך מהחלטה שנוגעת לתפקיד חיוני מסויים על כלל האוכלוסיה. זאת השלכה מסוכנת מאוד!

גם אם יש החלטות ממשלה תמוהות וגם אם יד סדרי עדיפויות שונים שאת מאמינה בהם,
אסור כאזרחים להפר את הכללים מהסיבה הפשוטה שאם כל אחד יעשה דין לעצמו תהיה פה אנרכיה וגרוע פי מיליון.
לכן יש חוקים וצריך לעמוד בהם גם כשלא מסכימים איתם.
אני לא רמרתי שעל זה מבוססת כל תפיסת עולמיהריון ולידה
זה סתם היה משפט דוגמא-
ולא מדובר אגב רק בשדרן במהדורת חדשות(שסליחה אבל גם זה לא חיוני בעיני אגב ואם באמת היה בחדר פחמן רעיל הוא לא היה מוריד ומדבר עם מדכה ועדיין היו שומעים אותו)
אלא כל מי שמתראיין סתם לדבר על שטויות גם מותר לו
אז זה בהחלט ראיה בשבילי
לזה שכמו שאמרת י ש פה ניהול סיכונים
ואם אני לא מסכימה עם עולם הערכים הבסיסי של מחוקקי החוקים אני ממש לא אלך אחרי הזה בעיניים עצומות

בעיני הניהול סיכונים לשי למשל-
זה שלסגור ישיבות ותיכונים זה לבחור הרס נפשי ואיישיותי וחברתי ורוחני חמור פי כמה וכמה. ממש הרס העתיד של הנוער ויכל לגרום ןנשקים אדירים שיראו אותם רק בהמשך.
ולכן בעיני החוק שמונע מהם מסגרת נורמלית( וסבבה שיהיו בה הגבלות ותנאים בהתאם למצב) החא מעוות ומצומצם מתוך השקפת עולם חסרה.

ובעיני לכלו ילדים בבית ולא לתת להם לשחק עם חברים זה לא נכון י זה צורך חיוני
וכמו משותר למישהו ללכת לחנות סלולרי 'נחשבת חיונית ול3נות אייפון 6 ולהחשף שם לעוד לקוחות ומוכר וכו
אז גם נכון לי שהילדים שלי ישחקו אצל השכנים.כי הזה חלק מהבריאות הנפשית שלהם.

ואני לא מתירה לעצמי בגלל או כקונטרה
אהה השדרן בלי מסכה אז גם אני
שה קטנוני וילדותי

אני פועלת לפי מה שאני מאמינה בו
ובכנות כל דיבורי האנרכיה
הלוואי והיתה לאנשים כזאת יראת שמיים כמו יראת החוק
מוסר אנושי הוא חלקי ומוגבל ואני לא אתעבד אליו בשום אופן באופן טוטאלי
אני אדם הכי שומר חוק והכי עומד בכללים בנפש. אבל אם החוק יפלוש לי לחיים ממניעים לא טהורים ולא תואמים את תפיסת עולמי האמונית - אני לחלוטין לא מתכננת למחוק את האמונה שלי כי גמזו החליט משהו.במחילה

אני לא הולכת כנג ד החוק

בסגר הראשון שמרנו ה--כ---ל ממששש .אפס חברים אפס יציאות מלבד ההכרח המינימלי

עכשיו כבר לא חושבת ככה כי הבנתי שלא מדובר פה בסכנה מוחלטת אלא ניהול סיכונים
ובעיני דוקא אם היו יותר נתפסים למהות שזה להגדיר עקרונות שמירה ואותם לעגן בחוקץולא להכנס לאנשים לחיים ולרמוס כל כך הרבה צרכים אנושיים פשוטים ועקרוניים או צרכים אמוניים או פיזים..

אני לא מוחקת
לא מזלזלת
אבל בהחלט בוחרת




ובעיני
למה את מתכוונת כשאומרת להרדים ולחסן?לפניו ברננה!
אני לא בראש להאריך, רק אגיד שאני חושבת שדווקא בתוך האי ודאות הכי אפשר לראות את ה', כי הוא הדבר הוודאי היחיד שנשאר.. כל שאר המוסכמות הבסיסיות נעלמו.. אפילו הזמן, את אומרת ניפגש בתאריך x ואז יש בידוד או סגר...

לדעתי אנחנו בדיוק בתוך ניסיון של אי ודאות, של הליכה בחושך. של עולם שהתמכר לידע ולתחושה של "כוחי ועוצם ידי" ופתאום שום דבר לא יציב ולא ידוע מראש..

האמת, שבתחילת הקורונה שמעתי כמה שיעורים של רבנים שהתייחסו לנושאים האלו, השיעור הכי יפה היה של רב שאני לא מכירה, אז לא יכולה להפנות...
בדיוק!Batyam

יש כזה מדרש "בניי יגידו לאן נלך ונבוא לאן נלך ונבוא? וה' ירגיע ויגיד לא עשיתי כל זאת אלא בשבילכם".

אבל זה מרגיש כאילו אנשים מתעסקים בעוד חנות ופרנסה ומה שנסגר ונפתח והילד בזום ואני זקוקה לראייה בעיניים יותר אמוניות.

'ורה פה משהו עצום ואף אחד לא באמת יודע מהו. ולמי להאמין.

ולגבי ה'? מסכימה איתך ממש עם מה שכתבת אבל כמו שאומרים "שלא נאבד באורך גלותינו" כי אם זה כ"כ הרבה לחכות לא ישאר את מי לגאול.

באמת מצב של עלטה.

 

 

אני חושבת שאף אחד זה באמת אף אחד לא יודע לאן ה' מכווןלפניו ברננה!
את הסיפור ואפשר אולי רק לנחש.

אני עונה לך כאן דבר שמבחינתי- ככה אני מחזקת את עצמי, אבל ממש אבין אם לא תקבלי.. לאורך הגלות וההיסטוריה של עם ישראל, היו הרבה מאוד מצבים של אי ודאות בצורה קיצונית יותר, לאורך יותר זמן, יותר חשש מבחינת קיום (מזון, קריזה של איזה איוון שקם שיכור ורוצה להוציא את חמתו על השכן היהודי, שלא נדבר בכלל על השואה...). אנחנו מאמינים בני מאמינים! מאמינים שהכל הולך למקום טוב. לא יודעים למה זה ככה, לא יודעים איפה אנחנו בתוך הסיפור הזה, נכון. לא יודעים. לא יודעים מתי זה יגמר. נכון, ה' מנע מיעקב לגלות לבניו, ובעקבותיהם לנו, את הקץ.
ה' רוצה להעביר את העולם תהליך בשבילינו. הוא לא רוצה שניגמר ונאבד. הוא לא רוצה שנתייאש באמצע התהליך שאנחנו עוברים...

האמת, עכשיו כשאני כותבת לך, אני מרגישה שיש פה קשר מאוד חזק לאי הוודאות שהייתה לכם ישראל במדבר. כל כך תלויים בה' שהלחם למחר יגיע רק מחר. שפתאום הענן עולה וצריך לקום וללכת. לחיות 40 שנה במחנה אוהלים. לשדרג את האוהל? להוסיף לו עוד חדר, או שמחר בבוקר נצא לעוד מסע?
זה היה ניסיון כדי לחזק את עם ישראל באמונה.. אני מאמינה שגם אנחנו יכולים להתחזק באמונה.

ושוב סליחה על חוסר הסדר.. העייפות
בדיוק להיפךאמאשוני
מבחינה אמונית מרגישה שזה הדבר שהיה צריך לקרות לאנושות.
עם כל הכוחי ועוצם ידי. גם בכלכלה, בתעשייה הרפואה בהכל..
אנשים היום לא מאמינים שה' הוא מרפא לכל.
כל דבר משייכים ליכולות הרופאים
(לא שאני מזלזלת בחכמה האנושית וביכולות הרופאים והמדענים)
אבל הזמן שזה לוקח וכל החוסר וודאות- יש מנהיג לעולם.

רק תחשבי על תרבות הצריכה המטורפת שהשתלטה על העולם המערבי טרום קורונה מה שבא לי אני מזמין בשניה באמזון ומגיע לי תוך יום יומיים לפתח הבית. (בישראל אמנם לא הרגשנו את זה ככה אבל גם פה תרבות הצריכה לא הייתה מרוסנת)

בבת אחת העולם השתנה. אנשים עומדים בתור לנייר טואלט, ביצים, מצות..
ועכשיו לבגדי חורף...
בדיוק מישהי אתמול שאלה מאיפה להשיג מטריה ספציפית עם איזה מותג ומשהו מיוחד לילד-
ואני קוראת ושואלת את עצמי אם שום דבר לא השתנה.. תגידי תודה בכלל שמוכרים מטריות בחנויות חיוניות.
פתאום לא משנה הצבע והדוגמה ולמה לחברה שלי יש כזה.. רציתי בדיוק כזה..
פתאום הולכים עם סנדלים וגרביים כי זה מה יש.
הבת שלי לובשת שבועיים את הקפוצ'ון של אחיה שגדול עליה בשתי מידות- כי זה מה יש...

פתאום הכלכלה לא צומחת בקצב מסחרר פתאום אתה מבין מה זה חיסכון לעתיד..
משהו שהדור הצעיר שלא חווה את משבר 2003 פשוט לא מכיר. (גם אז המשבר פחות הורגש בארץ מאשר בעולם)
אז נכון שהייתי מוותרת על תקופת הלמידה הזאת. אבל אל היא פה, אז צריך לנצל אותה לאיפוס מחדש של ההעדפות האנושיות שלנו שכמעט יצאו משליטה בדור האחרון.

אני באופן אישי הרגשתי את זה מאוד כשבמרץ עמדתי בצומת דרכים לקראת החלטה בקריירה. מודעות דרושים מפתות מכל עבר, שלחתי קו"ח והתראיינתי למשרות על שכר גבוה מאוד כשכל משרה מתחרה בשניה..
הראש כבר מסתחרר מהאפשרויות. בפה כבר מורגש הטעם של השכר הגבוה,
ופתאום ביום בהיר אחד.
בום!
סגר. בעלי פוטר. הילדים בבית. המשרות נעלמו בבת אחת (ואני מדברת על כעשר משרות ביום רלוונטיות בשבילי)
פתאום אתה מעריך את מה שיש לך. משקיע יותר. מבין ששון דבר לא ברור מאליו. שומעת מעמיתי למקצוע כמה איבדו את מקור פרנסתם. אנשים מוכשרים.

פתאום שוב דבר לא מובן מאליו..
השוק בתחום שלי לא התאושש ולא קרוב להתאושש.

אני לא חיה באשליות וברור לי שתוך שנה שנתיים אחרי סיום מדבר הקורונה המשק יתאושש והצמיחה תתקן את עצמה.
אבל אני מקווה שמבחינת ההליך הנפשי משהו יישאר. אנשים יספגו את הצורך לדאוג ליום אפרורי ולא להוציא את הכל כאן ועכשיו...
כתבת מקסיםoo
באמת כתבת מקסים אמאשוני-אז לאן זה לוקח אותך באמת?Batyam


תשובהאמאשוני
בפן הפרקטי זה לקח אותי להחלטה על הריון.. אם כבר לא להחליף מקום עבודה אז לנצל את זה לדברים אחרים
בפן האמוני להתחזק באמונה שיש מנהיג לעולם. ברצונו יהיה פה שפע, ברצונו יהיה פה כאוס.
ברצונו נהיה כלכלה חזקה, ברצונו נהיה כלכלה שברירה.
בפן הנפשי להסתפק במועט. להסתדר עם מה שיש. לשבור את הראש למצוא פתרונות.
לא יכולה להריח בשרי? אי אפשר להתארח? אז נגיש פסטרמה בארוחת שבת.. זה- מה- יש!!
רוצה תתמודדי, לא רוצה תבכי.. פתרון קסם לא יהיה.
החיים נבנים בעשר אצבעות. ואנחנו עדיין בעיצומו של המשבר. החורף עוד לפנינו אתגרים עוד יבואו...

"נלמד לחיות עם מה שיש, לא נחפש דבר אחר
אבל נמשיך ונבקש מילת תפילה אחת יותר,
מתי נהיה יותר קרובים..."
האמת לא מבינה את השאלהעמקאביב
מבחינת מחלות, היו ועדיין יש הרבה מחלות מסוכנות.
יש והיום מלחמות קשות. למה דווקא קורונה גורמת לך להרגשה הזאת? סליחה אבל מההתחלה כל הדיבורים שקורונה זה סימן למשיח בעוד שבועיים נשמעו לי שטויות לגמרי.
ונמאס מקונספירציות. יש קורונה. היא נגיף, בדרך כלל היא עוברת בלי בעיות אבל יש אחוז אנשים שאצלם היא גורמת לסיבוכים. ולמערכת בריאות אין מספיק צוות ומקום לטפל בכל אלו שיכולים להסתבך בו-זמנית. וגם לטפל בחולים אחרים. בגלל זה סגר ו מנסים למצוא חיסון.
מה עוד יש לדשדש בזה?
אני רואה שהשאלה שחוזרת בכמה תגובות פהאמא ל6 מקסימים
היא:
אם... אז איפה הקב"ה?
אני דווקא חושבת שכל זה בא להראות לנו בדיוק איפה הוא ואיפה אנחנו...
ב"ה התרגלנו שהכל הולך לנו לפי התכנית (פחות או יותר), רובנו עובדים, מסודרים בחיים, וגם אם פה ושם יש בעיות קטנות, אז אנחנו יודעים מה ואיך לעשות כדי לפתור אותן. אנחנו בדור של שפע גשמי, יש המון פליטים בעולם ואף לא פליט יהודי אחד, שזה משהו שלא היה לאורך כל ההיסטוריה.
אין עבדות מצרים, אין עבדות לרומאים או ליוונים, אין שואה, יש הרגשה כללית כזו שהכל תחת שליטה. אפילו אם יש טילים או פיגועים חלילה, ההרגשה היא שזה בידיים שלנו, אם רק יעשו מה ששר כזה או אחר אומר שצריך לעשות, נשתלט על הכל ויהיה בסדר.
ודווקא עכשיו, שיש את הקורונה, וכל העולם במצב של חוסר אונים, לא יודעים מה לעשות ואיך לעשות, פתאום לא הכל ברור מאליו, פתאום אנשים לא יודעים ממה יתפרנסו מחר או בעוד חודש או בעוד שנה, פתאום אנשים מרגישים שהם מאבדים שליטה, ואז מתעוררים לפנות לקב"ה ולסמוך עליו, כי אי אפשר לסמוך על אף אחד אחר.
זו הסיבה שבזמן השואה אנשים התחזקו באמונה, כי לא היה על מישהו אחר להישען, לעניות דעתי כמובן.
ולכן אני חושבת, שהקורונה היא בדיוק התשובה ל"איפה הקדוש ברוך הוא", הוא פה והוא מנער את הקרקע שאנחנו עומדים עליה, כדי שנזכור שגם כשהכל טוב, זה ממנו ולא משום מקום, ושרק הוא יציל אותנו מהמצב הזה.
וזה מה שצריכים לעשות עכשיו, להתחזק באמונה ובתפילה, מעשים טובים, וכו' כדי שהוא יגאל אותנו מהגלות הקשה הזו, וגם עצמינו..
תקין- לא. אמיתי- מאוד.באורות
זה מבאס וזה סיוט. אבל אין לי ספק לרגע שזה קיים. וצריך ללמוד להתמודד עם זה, כל יום לבדו בהתמודדות כי לחשוב על התמודדות למרחקים מוציא את הרוח מהמפרשים.
אין גורם שיודע מה קורה ומרגיע כי אף רב גדול לא יודע מה באמת יהיה. צריך במקרה הזה להצמד לאלו שמבינים במגפות, אין הרבה כאלה שמבינים באמת כי ב"ה הדור שלנו לא חווה אף מגפה עד עכשיו, אז לומדים התמודדות תוך כדי התהליך.
ולגבי איפה ה' בתוך זה? בדיוק איפה שהוא היה בגירוש ספרד, באינקוויזציה, ובשואה. העם היהודי עבר דברים גרועים בהרבה מאיזה וירוס קטן שמונע מאיתנו מפגשים משפחתיים וללכת לחנויות. צריך גם קצת ענווה ופורפורציות.

עצה שלי- תתרחקי מסרטונים ביוטיוב. הם מאוד מניפולטיביים ולכי תדעי מה המטרה האמיתית של אלו שעשו אותם, אם כבר מדברים על קונספירציות, יש הרבה מאוד אנשים שיש להם אינטרס שיהיה בישראל כאוס וחוסר אמון במנהיגות.
אהבתי את התגובה הנפלאה שלך, והעצות בפנים, לקחת בביקורתיותקרן-הפוך
את הסרטונים באינטרנט!
יש דברים שלעולם לא נבין,האם מישהו בעולם יכול להבין את השואהרויטל.

מה שנישאר זה רק האמונה בבורא שהוא יודע מה שהוא עושה,

רק אנחנו כן צריכים להיזהר ולהישמר, ובעזרת השם הכל יגמר

והכל יהיה טוב אמן.

תסתכלי בהיסטוריהתיתי2
האם ההיסטוריה תמיד היתה נינוחה ומלאת שפע כמו לפני הקורונה? ממש לא.
היו פה שתי מלחמות עולם לפני מעט שנים (ביחס להיסטוריה) יש עוד אנשים שחיים ביננו והיו שם.
אז קורונה?...
תקופה מאתגרת קצת אבל היא תעבור וישארו הסיפורים.
כמו רעידת האדמה בצפת, מלחמת השחרור והצנע ויום כיפור והאינתיפדה (!! זוכרת? לא מזמן והיה הרבה יותר קשה) והאינפלציה של שנות ה70 ורצח רבין ופינוי ימית וגוש קטיף...

לתוך מציאות שונה אפשר בקלות להסחף לקונספירציות והזיות שונות.
מגיפות היו בהיסטוריה.
המצאת מגיפות או המצאה של דבר גדול שסוחף את העולם כדי להפעיל מניפולציה על האנושות - זה לא היה. וגם בלתי סביר בעליל שיהיה.
תבחרי מה יותר הגיוני בעיניך.
המציאות או סרטונים ביוטיוב.

העובדה שיש רוע בעולם היא עובדה נכונה.
יש רוע ויש מניפולציה.
האם אנחנו מאמינים שהרוע כל כך חזק שהוא סוחף את כל העולם?
או שאנחנו מאמינים שסה"כ הטבע האנושי טוב וטבעי, אי אפשר לנצח אותו ברוע, לא משנה כמה כסף שופכים על מאבקי תודעה - בסוף הטבע האנושי מנצח (עיין ערך קריים מיניסטר... ילכו כמו שבאו, ארה"ב חזקה מזה).
את הבטחון הזה בה' ובניהול שלו את המציאות אפשר ללמוד בהיסטוריה, וכדאי גם ללמוד את "למהלך האידיאות בישראל". יש שיעורים של הרב לונדין בערוץ מאיר ויש לו גם ספר.
בעיני, להתמלא בפחד ואימה מקונספירציות, מלבד חוסר התועלת, זה גם יצר רע כזה שפועל בעיתות משבר... די, המציאות בריאה וחזקה הרבה יותר מזה.
תוך שנתיים את מקבלת פרופורציה על הקורונה וחוזרת לחיים רגילים.

אני הייתי מאלה שהרגישו שהקורונה היא ממש שינוי סדרי בראשיתמתואמת
ושלכן הגאולה צריכה להגיע אוטוטו, והיא זו שתסיים את הכול.
אח"כ קצת התפכחתי... (עדיין מאמינה בבוא הגאולה כמובן! אבל לאו דווקא בהקשר הקורונה) והגעתי למסקנה שאנחנו עתידים לחיות עם הקורונה עוד הרבה זמן, וזה מה יש...
אבל לאחרונה קראתי קצת על השפעת הספרדית - וקיבלתי קצת עידוד. מסתבר שהמגפה הזו, שהייתה אחת הקשות בהיסטוריה, נמשכה בערך כשנה פלוס. גבתה הרבה מאוד קורבנות לצערנו... אבל בסוף היא הסתיימה!
ומכאן אני מאמינה שגם הקורונה תדעך מתישהו... פעם שמעתי שהרבה מגפות הן כך - מתעצמות ומתעצמות עד שמתחילות לדעוך ולהיעלם.
אני די נאחזת בתקווה הזו עכשיו... כי כבר די נמאס לי מ"מפרשי הסנטר" הללו... (ככה כינו את המסכות בזמן השפעת הספרדית )
לא הייתי בונה על זה שהמגיפה תיעלם מאליהאמאשוני
זה נכון שפעם זה מה שהיה משמיד מגפות, שהאוכלוסייה מתחסנת בחיסון עדר טבעי.
אבל היום בוחרים להאט את קצב ההדבקה במודע כדי לחסוך בחיי אדם עד שיפתחו חיסון במעבדה ולא חיסון טבעי.
לכן אי אפשר כ"כ להשוות מבחינת משך הזמן שהמגיפה השתוללה. כשעוצרים אותה היא מתפשטת פחות מהר ולכן על ציר הזמן ייקח יותר זמן.
למה את לוקחת לי את התקווה??מתואמת

סתם... אני יודעת שאין הרבה סיכויים שיקרה ככה גם עכשיו, ובכל-זאת מעדיפה לקוות שהקורונה תיעלם מאליה... או שתבוא הגאולה ותגאל אותנו ממנה... (כי על חיסון שמפותח בתנאי לחץ אני לא בונה )
וואי, כל המציאות הזאת רק מחדדת לי כמה הקב"ה מנהל הכלהעוגב
זה התחיל בבחירות החוזרות, שכבר הרמנו עיניים למעלה וידענו שרק הקב"ה יכול לדייק ככה את המציאות. ןאז עם הקורןנה ה רק התחזק, וככל שהזמן עובר והעולם יוצר מבולבל, משהו בי הרבה יותר רגוע, אין אשליית שליטה של בשר ודם, לא טראמפ ולא ביידן, לא נתניהו ולא גנץ. אף אחד.

מה אני עושה עם זה? משתדלת להיות בצד המיטיב, זה הכל. ואם זה אומר לשים מסיכה ולהמנע מהתקהלויות, אז אעשה את זה. ואם זה אומר שאתפלל על המנהיגים שלנו שיהיו להם חכמה בינה ודעת להוליך אותנו נכון, אז אתפלל עליהם. ואם זה אומר להפסיק להאשים אחרים, ולהבין שכולנו אנושיים וכולנו מבולבלים לחלוטין, וזה נוגע גם לאנשים בדרג הגבוה יותר של ההנהגה (כן כן, הם אנושיים כמונו, וכל החלטה שיחליטו ממילא תגרור אינסוף ביקורת מצדדים שונים, בטח בסטרס הזה..), אז אני אשתדל לשים לב לזה ופחות לשפוט את מי שסביבי, בטח ובטח מגזרים שלמים.
וזהו, לנשום עמוק עמוק,
וכשקשה, וקשה- להרים עיניים לקב"ה ולבקש ממנו כוחות, כי ממילא הוא מקור הכוחות כולם, ולסמוך עליו.

**שלא ישמע מתנשא או קל, אבל באמת, אנחנו עוברים פה תהליך, בואו נהיה נוכחות בו.
או כמו שאמרה סיוון רהב מאיר (ציטוט חופשי)- מאז הקורונה הרבה אנשים אומרים "מה המסר של הקןרונה", ככה וככה או ככה וככה, אבל בתכל'ס- נראה שהמסר של הקורונה הוא לחפש את המסר. להכיר בזה שיש משמעות מה שאנחנו עוברים..
ואו לגזור ולשמור!!לפניו ברננה!
אהבתי ממש את התגובה שלך
אכן נקווה שהטוב בוא יבוא-פשוט בניתי על גאולהBatyam

שמתמהמהת ונדחית מחג לחג...

לפניו ברננה!
מזכירה שאנחנו לא יודעים את הקץ...
צריך וחשוב להאמין ולקוות, אבל שלא ייעשה אותנו אם זה לא קורה בזמן שחשבנו שיקרה. אף אחד לא הבטיח לנו שזה יהיה בזמן זה או אחר. רק רק רק שזה יהיה!!
⁦❤️⁩😍😘
את יודעת?העוגב
עשיתי ש"ל עם קשישות, והן, מבחינתן, כבר זכו לגאולה, נשים ששרדו את השואה וכל מיני פרעות שונות, והנה הן זוכות לגדל נכדים ונינים בארץ ישראל.
זה היה לימוד מאוד גדול בשבילי, שגאולה זה לא בהכרח זבנג וגמרנו. גאולה זה מבט אמוני, זה תהליך, זה כל כל הרבה מעבר.
ועוד לימוד גדול שהיה לי מהן- הן, שלא היה להן כלום, רואות בעצם קיום העם היהודי בא"י את הגאולה. אנחנו, שגדלנו ככה, כבר מסוגלים להרים את העיניים גבוה יותר, ולשאוף ל*איך* יתקיים העם היהודי בא"י.
בכל פעם שאני מראה לבת שלי מנופים או טרקטורים וכאלה, אני אומרת לה שאנחנו זוכות להיות בדור שבונה את ירושלים. וזה מהמם.

יש אינסוף דעות של איך ומתי תבוא הגאולה, יבוא משיח, וכ'ו. אין בי את היכולת להכריע.
אבל כן יש בי את האמונה בקב"ה שאם הוא הבטיח- הוא יקיים. ואני רק מתפללת שהתהליך יגיע ממקום טוב, ושנזכה להיות שותפים בו.
לא חושבת זה שקראמא וגם

ודווקא מרוב שזה הזוי נראה לי שה' הכי שם.

מארגן לנו הפתעות

 

אבל אין ספק אנחנו חיים בזמן הזוי ביותר

(ומצד לישי: מעדיפה אותו על זמנים הזויים אחרים שהיו בהיסטוריה...)

זה נראה לי בעיקרבת 30
כמו כמה דברים.
א. התנהלות מאוד לא הגיונית ולא מובנת של השלטון, שגורמת להמון תסכול וכעס בקרב הציבור. וגם לתחושה ש''עובדים עלינו''. אולי בצדק לפעמים, אין לי מושג.
ב. מעבר לזה- ברור שזה יד ה'. למה, ומה יצא מזה בדיוק- אנחנו עוד לא יודעים לגמרי. רק מתחילים להרגיש ניצנים של ההשלכות של זה.
אבל אלו השלכות מעניינות. מעולם של רווחה ושפע מיותר, עוברים לעולם צנוע יותר.
מעולם שמתנהל מחוץ לבית, עוברים לפוקוס הרבה יותר משמעותי על המשפחה והבית.
מעולם של מירוץ החיים האינסופי שמדחיק קשיים טבעיות, עוברים למצב שכל הקשיים פתאום צפים, דורשים את שלהם.

זה לא פשוט בכלל, המצב הזה.
וכולם כמעט מושפעים ממנו.
אבל זו הזדמנות. וכדאי לנצל אותה.

(יופי..עכשיו נראה אותי...)
ואגב, גם רבנים מדברים על זה פה ושם.
רוצה גם להוסיףבארץ אהבתיאחרונה
כתבו פה דברים כל כך אמיתיים ונכונים. רוצה להוסיף עליהם גם כמה מהמחשבות שלי.

בהתחלה של הקורונה באמת היו המון דיבורים על גאולה. פתאום הרגשנו איך הקב"ה יכול לשנות דברים ברגע. הרגשנו במוחש איך פתאום העולם יכול לשנות צורה מול העיניים שלנו, דברים שלא היינו חולמים שיכולים להיות פתאום קורים.
אבל עם הזמן התחושה הזו כבר מתקהית. היתה ציפיה שכמו שברגע אחד נכנסנו לסגר ולמציאות הזויה, כך גם ההמשך יבוא בפתאומיות, ובצעדים גדולים לקראת הגאולה.
אבל הגאולה השלישית היא לא כמו גאולת מצריים.
"כי לא בחיפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון, כי הולך לפניהם ה', ומאסיפכם אלוקי ישראל"
והקב"ה מכוון את כל מה שקורה בעולם לקראת הגאולה, לאט לאט, בתהליך עמוק של שינוי ותיקון העולם.

באחד השיעורים ששמעתי בתחילת הקורונה (אולי אני אמצא אותו ואשתף בהמשך), הרב ראובן ששון הזכיר את מה שאנחנו אומרים בברכת יוצר המאורות - "בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות…". מלחמה זה לא סתם מריבה בין כמה עמים. הקב"ה הוא בעל המלחמות, ועל ידי המלחמות הוא זורע צדקות ומצמיח ישועות. וכל מה שהוא עושה בעולם מכוון בסופו של דבר לתיקון השלם שלו בגאולת עמ"י.
אז מה שקורה עכשיו זה לא מלחמה. מצד אחד זה הרבה פחות סבל וסכנות מאשר במלחמה, אבל מצד שני במלחמות יש גם לפעמים אנשים בעורף שלא באמת מושפעים מהמלחמה, ועכשיו כל בית מושפע, לכל אחד יש השלכות ישירות על החיים שלו. אז דבר כזה גדול, זה בוודאות מהלך שהקב"ה מתכנן, שהמטרה שלו בסופו של דבר היא לזרוע צדקות ולהצמיח ישועות.

אני חושבת שכמו שכתבו כאן, אפשר ממש לראות איך הרבה דברים מהותיים השתנו בעולם לטובה.
ואני חושבת שמעבר למה שכבר משתנה מאליו בעקבות המציאות שנכפית עלינו, אולי צריך להתבונן ולחשוב מה עוד ה' רוצה להגיד לנו, באיזה מישורים הקורונה פוגשת אותנו, ששם אנחנו צריכים לתקן יותר. להתאמץ להקשיב למה שה' אומר לנו ולתקן את מה שאפשר, כדי שהתהליך שקורה פה יתקדם יותר. ומתוך אמונה שכל צעד שאני עושה, משפיע מעבר למה שאני רואה.
התייעצות - שמות דומים מדי?*אורחת

נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?

נועה ונעמה כן כי זה נשמע שונה מספיקטארקו

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

יש לי בן ובת עם שמות דומיםשיח סוד

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

מכירה אחיות עם השמות האלההשם שלי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

בעיניי ממש סבירשלומית.

נשמע לי סבבההשקט הזה

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מסכימהאמאשוני

תודה לעונות! אשמח מאוד לשמוע נוספות*אורחת

לדעתי בכלל לא דומה בצלילים, לגמרי הייתי קוראתnik

נראה לי שאני לא הייתי קוראתמכחול

מרגיש לי כן דומה מדי.

אני הייתי מפחדת שבהמשךנירה22

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

אמא שלי מתבלבלת גם בשמות לא דומיםהמקורית

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

חח בולהשקט הזה

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

כנל חח..טארקו

אני גם מתבלבלתמתיכון ועד מעון

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

לילדים שלי יש שמות שונים, ובכל זאת,מוריה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

האמת אני מתבלבלת בכולם בלי סוף ולא דומה בכללבאתי מפעם

אני מתבלבלת בשמות והם לא דומים בכללים...

נשמע לי סבירשיפור

הדמיון124816

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

זה תלוי איך קוראיםהשם שלי

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

אני לא חושבת בכלל שזה דומהאוזן הפיל

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי נשמע דומה מדי...גויאבה45

מאנונימי כי אאוטינגאנונימית בהו"ל

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

הייתי קוראתצלולה

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

לדעתי הם לא דומיםסטודנטית אלופה

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

מראה על הטעם בשמות של האמא כנראהים...

לא שומעת שום דימיוןפה לקצתאחרונה

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

מפחדת להביא לו ככה, הוא לא קטן?פה לקצת

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אפשר לתת לו פרוסה בידיראת גאולה

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

רצועות של ירקותיעל מהדרום

הוא לא אוכלפה לקצת

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

חשבתי שאת מחפשת בעיקר בשביל נשנושיעל מהדרום

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

מספיק להביא לו נשנוש כארוחה?פה לקצת

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

אהה. נראה לי שפחותיעל מהדרום

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

אהה עכשיו אני מבינהפה לקצת

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

כן....יעל מהדרוםאחרונה

רצועות של ירקות אפויים זאת ארוחה מעולהשיפור

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

לא חשבתי על זה, תודה! נשמע מעולהפה לקצת

פריכיות אורז יותר בריא מביסקוויטשמש בשמיים

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

נראה לי שבטרם אומרים מגיל שנתייםאורוש3

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

אכן. הבת שלי בת 9 חודשים כמעט נחנקההמקורית

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

מקפיצה לישמעונה

אני מכירה שאצל תינוקות מנת פירות היא ממש ארוחהיעל מהדרום

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אני רואה שכמה כתבו פה להקדים את הצהרייםפה לקצת

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

תשאירי לו מנה מיום קודםיעל מהדרום

רעיון מעולה!שיפור

מוסיפה כמה דברים ממש חשובים לדעתיצמאה

הוא בלי מטרנה?

  1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

  1. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

  2. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

  1. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

  2. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

תודה!פה לקצת

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

מדרגות יכולות להרוס את העגלההשם שלי

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

אין לי בעיה גם עם אמבטיה במדרגותהשם שלי

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

דווקא הגלגלים הגדוליםהשקט הזה

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

באמצע זה טוב.. ממש גדול זה כבד.קטן לא נחהלוואייי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

במדרגות יש שתי בעיותהשם שלי

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

את מתכוונת להוריד במדרגות או חהוריד מדרגה מדרגה?בוקר אור

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

מדרגה מדרגהnik

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

ואיך תעלי?בוקר אור

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

גם מדרגה מדרגה😅nik

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

מה עם דונה?רק לרגע 1

אופציה שנשקלת ברצינותnik

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

ממש לא נוחה במדרגות. יותר גרועה מכל העגלותיראת גאולה

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

טוב שאת אומרת😱nik

לדעתי דוקא מאוד נוח במדרגותרק לרגע 1אחרונה

גם לנו יש מדרגות בכניסה לבית~מרמלדה

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

גיליתי שיש סלקל של ספורטליין שאפשר להשכיב!nik

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

איזה בגד מטשטש הריון התחלתי? דתיהמעיין34

בגדים רחביםשיפור

לדעתימישהי מאיפשהו

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

אהה באמת? אוקי אז שמלה ירדה מהפרק.תודהמעיין34

תלוי באיזה גזרה..אנונימית בהו"ל

איזה גזרה חשבת?

מה שמטשטש , לא מבינה בזה הכל הולךמעיין34

אז רק שמלה ישרה לדעתיאנונימית בהו"ל

כאילו שאין לה שום חיתוך

טעות האנונימי, סליחהאנונימית בהו"לאחרונה

חצאית גינסהרמה

ממש!!!סטודנטית אלופה

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

יש חיה כזאת שלא יבדקו בדיקת פתיחה לפני הלידה?פומלה

ממליצים על קפלן, אבל היו פה בעבר שרשורים שאמרו שבהרבה מהמקרים המכשיר החיצוני שבדקו איתו בדיקה לא היה מדויק והיה צריך בדיקת פתיחה וגינלית.

מישהי עם וגיניסמוס שבאמת לא יכולה שיבדקו לה פתיחה,

מה למען ה' היא אמורה לעשות?

באמת קשהמקקה

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

יש כל מיני פרוייקטיםמוריה

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

חשוב לך לקבל אפידורל?יראת גאולה

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

דווקא עדיף אפידורלמקקה

ככה הבדיקות לא יכאבו

אולי תנסי לדון בנושא עם הצוות מראששיפור

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

אני אסבירפומלה

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

😓מוריה

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

מחזקתמקקהאחרונה

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

התינוק יצא גם בלי בדיקת פתיחהאמאשוני

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

היי אני כאן כדי להגיד שעברתי לידה שלימה בליליני(:

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

ניסית עזרקאין?מקקה

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

אפשר לאמר זאת בלידהרק לתגובה אחת

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיס+שאלה על "חיטוי" דובימתואמת

היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.

שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.

הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)

בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?

גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?

תודה מראש לעונות!


(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)


>>> ושאלת בונוס:

יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.

אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...

בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...

יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)

לגבי מעקב124816

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

תודה!מתואמת

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

רק לגבי הדובי...אחת כמוני

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

אם כן, אז לא בקרוב... (הוא מאיקאה, ולא נגיע לשםמתואמת

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

התכוונתי לרכוש נוסף ולא במקוםאחת כמוני

כן? לזמןש הוא בכביסה

כן, כן, הבנתי. זה באמת רעיון טוב בעיקרון, תודה!מתואמת

הייתי שואלת בשכונה/בניין אם מישהו מגיע לאיקאהטארקו

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

נכון, חשבתי על זה. אולי באמת כך נעשה...מתואמת

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

להיפך, הוא כל כך מוצלח, שאת רוצה לשכפל אותויראת גאולה

היית אומרת אותו דבר על בעל, למשל?🙈מתואמת

לא, אבל על ילדים כן 😍יראת גאולה

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

😅מתואמת
דווקא בילדים יש לי שכפול אחד, אפשר לומר (אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)
חחח... לגמרי!שיפור

ישות אחת עם שני גופים, משלימים, לא מתחריםשיפור

לגבי הבונוסאורוש3

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

הבעיה שהיא לא מוכנה להיפרד ממנו...מתואמת

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

כן אצל הקלינאית מילאאורוש3

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

כנראה זה מה שנעשהמתואמת
עכשיו אנחנו בפארק, אז הדובי סופג את כל נפלאותיו... אולי כן אצליח להכניס אותו לכביסה מהירה כשנחזור.
חחח אוי ווי. ממש מכורהאורוש3

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

זו הקטנה, היא עוד לא בשנתייםמתואמת

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

כן גם אני. נשמעת מתוקה ביותראורוש3

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

העניין הוא שאין ממש תיקמתואמת

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

אז אולי תכינו לואורוש3

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

רעיון חמוד, תודה!מתואמתאחרונה

בא לי להניח תסכול(מצב כלכלי, זוגיות ועגלה לתינוק)אני נשארת אני..

המצב הכלכלי שלנו לא משהו

לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..

ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.

מה הבעיה

ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך

וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר

כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..

ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה

וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב

אבל זה מייגע

נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.

כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!

אני בהריון חדש

נו אין לי כח

מה עכשיו

לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק

אבל לאחרי הלידה אין לי

ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה

אני לא זורמת עם כל סוג

וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל

אין הרבה כאלה

ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש

זה סיוטטט

גרים בחור

אוף

ומה הקטע הזוגי

שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות

הוא לא יבין תמיד מה הצורך

הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים

ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים

ומותר לומר

כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך

גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר

גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..

בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת

אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי

וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש

אבל בא לי לשמוח..

ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..

ואם כבר..תמליצו לי על

עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..

אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים

אה ושתתקפל בקלות חובה

ותתפללו שאמצא מציאה טובה

יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי

חיבוק גדול!באתי מפעם

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

יש לך תכנון כלכלי לעתיד?אמאשוני

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אנחנו לא זוג צעיר בכלל..עם כמה וכמה ילדיםאני נשארת אני..

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

נשמע לא פשוטיעל מהדרוםאחרונה

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

אז התחלנו גמילה (קולולו)אהבה.

איך זה עובד? אי אפשר לצאתמהבית? לגינה וכו, מה עושים כל היום בבית?

אני זוכרת שגמני שאלתי את זה❤️

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

למה לא לצאת?מקקה

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

זה לא שאי אפשר לצאתאמאשוני

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

אני יצאתי לגינהשומשומונית

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

אני לפעמים שמתי טיטול ליציאות ארוכות/ נסיעותיעל מהדרום

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לגינה יצאתי עם בגדים להחלפהשיפור

לנסיעות שמתי טיטול

עונה לכולן ביחד, איזה מלכות אנחנו!!אהבה.אחרונה

אני כל שלב מחדש מתפעמת ממה שאמהות עוברות,

ואוו. מעריצה אותכן

אין לי כח לכל הדבר הזהההה

ואשכרה כל הילדים עוברים את זה מתישהו כך או אחרת

אולי יעניין אותך