איך יוצאים מהלופ הזהאשתאול
אני אמנם לא נשואה טריה, אבל התופעה שאכתוב חוזרת על עצמה כל חיי הנישואים שלנו.
יש בינינו פערים גדולים בצורך ורצון באישות. מוכר נכןן? הוא רוצה כמה שיותר, עדיף כל יום או קרוב לזה.
לפעמים אני אומרת לו שאני עייפה או שאין לי כוח, הוא לפעמים, למרות בקשותי, בכל זאת "מתחיל" וגורר אותי לסיטואציה בזמן שאיני רוצה, בכך ואני לא משתפת פעולה, ולמעשה נשארת קפואה כי אני לא רוצה והמגע שלו לא נעים לי.
הוא מאשים אותי שאני קפואה. "פולניה, קוטרית"
במעשה עצמו, הגישה שלו מאוד מציקה לי. הוא ישר מנסה לגעת לי באיברים אינטימיים ורגישים בלי הכנה וזה משתק אותי, לא יעזור כמה אגיד לו שככה זה מציק ולא נעים "תפסיקי לקטר... תני לי רכות... למה את מתקמצנת..."
אם זה לא מספיק בשביל להשבית את הרצון שלי ביחסים, יש לי מטענים קשים כלפיו שאי אפשר לפתור. הוא חושב עלי דברים איומים- שאני מנסה לשלוט בו ע"י מניעת מין, שאני מייבשת אותו מתוך רצון מכוון שיפגע, שאני אגואיסטית ושתלטנית. אלו דברים שהוא חושב באמת ולא רק נאמרים בלהט ויכוח.
בכללי יש לנו פערים עצומים בהשקפה כמו אני דתיה והוא לא, פערים חינוכיים גדולים, אני מרגישה שהוא פוגע מאוד בילדים, בכל שיחה בינינו הוא אומר דברים כ" כ קשים שאני מנסה להימנע לחלוטין מלדבר איתו...
ומפה קפיצת ראש ל... יחסי מין. שבתשעים אחוז מהמקרים אני לא רוצה בהם, והוא נפגע,
נמאס לי להרגיש כאילו אני נאנסת, למרות שהוא ממש משתדל לרצות אותי, רק שלרוב אני פשוט לא בעניין.
נמאס לי שאני צריכה לעשות הצגה של חום ואהבה רק כדי לא להעליב אותו, והלב והגוף זועקים ההפך.
חיבוק גדול. את מתארת מצב קשה מנשואקופצת רגע
אני לא יודעת איך יוצאים מהלופ הזה.
בשתי השורות הראשונות את כותבת שיש פערים ברצון לאישות ושואלת האם זה מוכר - לכך אני עונה שזה מוכר מאוד, לא יודעת האם יש זוג שלא חווה את זה ברמות שונות.
אבל כל מה שתיארת אחר כך ממש לא תקין- במיוחד שאלה לא מקרים מבודדים אלא את אומרת שזה המצב ביניכם כל הזמן.

אשאיר לחכמים ממני להציע מה לעשות, ובינתיים כאמור שולחת חיבוק גדול, וכדי שואלת: מה כן יש ביניכם? למה אתם נשארים נשואים? יש גם דברים טובים בקשר ביניכם?
חיבוקאבודה 123

מצטערת לשמוע שזה מה שאת מרגישה .

ממליצה לך ממש קודם בשביל עצמך ללכת לייעוץ 

בטוחה שעוברים עלייך דברים לא פשוטים.

ויכול להיות ששיתוף גורם מקצועי

ייתן לך את הכלים הנכונים להתמודד עם זה בצורה נכונה 

מאחלת לך רק טוב בעזרת ה 

קצת חריףזית1
האם הפער הדתי היה תמיד או שהוא נוצר במהלך החיים?

עברתי על הכרטיס שלך ואת ממש נכנסת להגדרה של אישה מוכה (לא צריך לקבל מכות פיזיות כדי שתהיה הגדרה של אישה מוכה).

אני מזועזעת מהתנהלות של שניכם.

למה את מאפשרת לו לאנוס אותך, לדרוך עלייך ועל הילדים?
למה את לא מציבה גבולות?

תציבי עובדה בשטח שאין מצב שהוא נוגע בך ללא הסכמתך!!! ואם חלילה יהיה אירוע של אונס, לפנות לבי"ח שיהיה תיעוד ולהגיש תלונה במשטרה!
למה את כ"כ מפחדת?
למה שילדים גדולים שרואים את ההתנהלות ההזויה הזו ירצו להיות בקשר איתו?!
איזה גוג' הבת שלך רואה? למה שהיא לא תצא עם אחד כזה בעתיד, ותעבור התעללות בעצמה, או למה שאחד הבנים לא יתנהג כך לאישתו כי זה המודל שהוא ראה?

במקרה שלכם גירושים היא לא מילה גסה
את חייבת לזעזע אותו, הוא חי על קרקע בטוחה ובצדק, הוא יודע שלא תפעלי ותהיי תמיד במצב פסיבי.
תתחילי להיות אקטיבית, ולדרוש ממנו לראות אותך ולהתייחס אלייך בהתאם.
הפעולות שלך צפויות מראש.

את אומרת שהוא מנסה לרצות אותך, לא הוא ממש לא.
הוא לא רואה אותך או את הרצונות והצרכים שלך, הוא רוצה רק מחפש פורקן כל יום (כמו בהמה).

אני ממש מתנצלת על המילים הקשות, יש לי הרבה דברים להגיד אבל אפסיק.
אני ממש בוכה מלקרוא אותך!!!
את בת מלך, את מלכה!!!!!!!
את חייבת לראות את המעלות שבך, ואת המיוחדות והכוחות שבך.
קראתי שאת בטיפול (וגם ילד נוסף), האם הטיפול עוזר לך?
מעניין אותי מה המטפלת שלך אומרת?



ומה עם הילד?
במקרה של גירושים את יכולה להשתמש בטיפול הפסיכולוגי שהילד עבר בכדי להוכיח שסביבת האב היא סביבה רעילה.
קצת הסבראשתאול
זה לא מדויק שזה אונס. אני יכולה לעצור את זה, הבעיה היא שאני מרגישה לא נעים ממנו. כמה אפשר לדחות בן אדם? הוא לא אגרסיבי ומוכן ממש להשקיע, רק שרוב הפעמים פשוט לא בא לי להיות בסיטואציה.
גם הפגיעה בילדים היא פאסיב אגרסיבית. ז"א התעלמות מחלק מהם באופן עקבי וגם מתוך רציונל שזה כביכול הדבר הנכון לעשות.
הפער הדתי תמיד היה, אבל זה הקצין לאי שמירת שבת.
זה גם משהו שמדכא אותי ממש, אני כ"כ לא מחוברת אליו מבחינת ההשקפה והערכים שאינם משותפים.
אני לא מאמינהזית1
בלקיים יחסים ללא אהבה או רצון.
אם הוא רוצה כל יום, אפשר לדחות אותו עד לכמות סבירה בחודש.

להתעלם מילד?!
איך אפשר להתעלם מילדים?
זה הדבר הכי נוראי שאפשר לעשות לו, הוא משדר לילדים שהם אויר, הוא מרסק להם את הביטחון העצמי.
ילד חייב אהבה, חום, להרגיש אהוב וחשוב להוריו.
מסכנים איזו קנאה מטורפת הם חשים כשהוא אומר מילה טובה, או נותן חיבוק לילדים שהוא אוהב.

יכול להיות שבעלך במהותו טוב, בפועל הוא רשע.
כן, רע ומתעלל!!!
ואת בתור אמא חייבת להגן עליהם ולעצור את ההתעללות בחסרי ישע (הילדים הם חסרי ישע!!!).

שוב, כל עוד בעלך מאמין שאין דין ואין דייל, הוא יעשה מה שהוא רוצה, יזלזל בך וירסק נפשית את הילדים.
את חייבת לפעול, ולפעול אתמול.
אם הפחד הכי גדול שלו זה גירושין אז להתנות את המשך החיים איתך בשימור של 180 מעלות!
רק כך הוא ישתנה, אם לא תעשי שום צעד הוא לא ישתנה!!!

בהצלחה יקרה, ממש עצוב לי עלייך ועל הילדים!!!



האי שמירת שבת, תשאירי לבורא עולם לעשות איתו חשבוןסודית
אל תקחי ללב כל כך. זאת לא אשמתך.
אוי נגמרו לי השמות
חיבוק גדול,
אני חושבת שרק תהליך עמוק עם גורם מקצועי יכול להתחיל להבין איך לעזור כאן.
יש כאן כ"כ הרבה עניינים ורבדים, חשוב להיות בליווי ותמיכה של גורם מקצועי. האם יש לך ליווי ותמיכה?
אם נגמרו לי השמות כותבת כל כך קצרLia

המצב באמת על הפנים שחבל על המילים..

כנראה שהמצב הנוכחי פחות מסוכן מגירושיםסודית
מכירה את הכרטיס שלך.
בהעדר אופציות אולי זה הרע במיעוטו.
את סוג של שורדת.
עוד כמה שנים תפרדו
ולגבי השאלה עצמה,סודית
תנסי לחשוב בינך לבינך מה עושה לך להרגיש יותר בנוח, אם כבר השלמת עם המצב.
אולי תתני יחס טוב אליך ואל הילד כהקדמה למעשה, גם אם זה מלאכותי לגמרי מצידו. הרי גם ה'הענות' שלך מלאכותית.

וסתם נקודה למחשבה, האם יש סיכוי שישתנה אם יקבל בשפע ולא "יתיבש"?
בשפע?זית1
היא מתארת שהוא דורש כל יום-יומיים.
עליית דרגה הבאה זה להיות איתו פעמיים ביום לפני העבודה ואחרי העבודה.
גם להיות איתו יום ביומו לדעתי זה ממש מוגזם, מילא היא גם הייתה רוצה וחושקת בכך אז הכי משמח בעולם, אבל היא עושה זאת ללא חשק.
אני פשוט מעריץ שלךהולך לאיבוד
כל הפמניסטיות שכאן חוות אונס רק מתוך קריאה בין השורות ומציעות לא רק יובש אלא אפילו הסלמה לגרושין.

הזוי שיש בכלל דיון סביב יחסיי מין וסביב הרצון הטבעי של גבר להתאחד עם אשתו.

אם זה ממש אבל ממש קשה לחלק מהבנות לקבל את העובדה הזו שגבר בנוסף לארוחות חייב גם משהו נוסף אז בבקשה מכן תאפשרו לגבר מערכת זוגית נוספת... או אפילו כמה וכמה...

שאפו עליו שהוא עדיין בסיטואצייה הזו עם פותחת האשכול שכן אין הגדרה אחרת למצב מלבד "דירת שותפים"...


מתנצל מראש אם הדעה שלי מכעיסה מישהו פשוט גם אני שרויי כבר חמש שנים באותה הסיטואצייה בדיוק וזה פשוט מקומם אותי ומעיר בי את הרצון המטורף לדפוק על השולחן ולעורר את קולם של הגברים המסורסים בחזקת הנשואין.
מעניין אם תגובתך הייתה כךזית1
עבר עריכה על ידי זית1 בתאריך ב' בכסלו תשפ"א 00:48
אילו היה מדובר בבת שלך..
ובנכדים שלך שעוברים התעללות נפשית מזעזעת.


ושוב חזרנו לדיון הדוחה והבהמי, לאפשר לגברים לאסוף נשים ככל העולה על רוחם כאילו היו חפץ בכדי שיוכלו לטבוע בתאוות יצרם.

לא, את צודקת.הולך לאיבוד
יחסיי אישות פעם בחודש זה מדליה לאישה מעבר לכך זו דרישה בהמית כפי שציינת...
ואנו הריי לא רוצים להגיע לשם שהריי מותר האדם מהבהמה - "ימשיך כבודו..."
נדרשת כאן מעט הבנת הנקראזית1
תקרא שוב את דבריי
חד משמעי כן.הולך לאיבוד
עדיף גרושה ומאושרת מאשר נשואה וממורמרת!!!
אם אנו מכנים את הילדים שלנו פרחים אז עדיף להשקות אותם מים מתוקים מאשר מיי ביוב גם אם זה כרוך בשני גננים שכל אחד דואג במשמרתו לטיפוח שלהם...

אלא אם את קונה מלפפונים מעזה
אני מקווה שזו לא תגובהזית1
לשאלה מה הייתה מייעץ לבת שלך,

בוא תהיה החלטי.
מצד אחד אתה טוען שעדיף גרושה ומאושרת אבל שולל על הסף את הגירושין וטוען שאנחנו מסלימים את המצב שלה עד כדי גירושין, ומצד שני מעודד אותה להמשיך להיות נשואה ולהיות ממורמרת.

ממש עצוב לי שזה מציאות תקינה בעינייך!
מעריצה את אישתך, כנראה הבינה למי היא נשואה.

ואת רעיונות הגואל רצון שלך בבקשה תשמור לעצמך, מזל שיש גברים שפויים בפורום ובמציאות.

אז מה בעצם אתה אןמר?משמעת עצמית
שהיא תשכב איתו כל יום
ותרגיש שזה הדבר האחרון שהיא רוצה לעשות
ותעשה בכח?
כי יש לו צרכים?

באמת מנסה להבין.

יכול להיות שהיא צריכה לטפל בעצמה כדי ההרגשה שלה לא תהיה כך.
אבל כל עוד זה ככה, זה ממש רע להכריח את עצמה כי לא נעים לה ממנו.

אני לגמרי חושבת שחשק זה דבר נרכש
ויש מה להתאמץ לפעמים גם אם לא כל כך בא.
ואחרי המעשים נמשכים הלבבות"
אבל היא מתארת סבל ותדירות גבוהה מאוד לרוב הזוגות.

הסיפור שלה נשמע רע מאוד. זו לא עוד אישה עם חשק נמוך וחוסר בתיאום ציפיות.

ועוד לא נכנסתי לעניין התמוה שמי רוצה בכלל לשכב עם אישה שלא מעוניינת?

שימצא חור. מחילה על הבוטות. 🤦‍♀️
לך יורדות דמעות - לי יורד קצת דםהולך לאיבוד
"שהיא תשכב איתו כל יום
ותרגיש שזה הדבר האחרון שהיא רוצה לעשות
ותעשה בכח? 
כי יש לו צרכים?"

-תשובתי לכך חד משמעי כן!!!
שתשחק את המשחק תקופה מסויימת ותבחן מחדש את יחסה לקשר הזה - לא זכור לי שאנו מתחתנים היום אחרי שהגבר כובש את ליבה של הנערה עם סרנדה מתחת לחלון וזר שוקולדים לעבודה...
אלו אתן הבנות שמסמנות אותנו הגברים ובוחרות במובחר ביותר שסביבכן.
ראייה לכך היא שאני משוכנע מעל כל ספק שמספר הבנות שקיבלו דחייה מגברים הוא אחוזון אם בכלל לעומת מספר הגברים שקיבלו דחייה מנשים (למעט מקרים של נשים/גברים סטייל ארקדי דוכין ולאה שבת).
זה מה שהיא בחרה.
זה מה שהיא סימנה.
אם זה לא טוב לה אז שתסיים את זה בצורה מכובדת ושוויונית ככל שניתן ותאפשר לשניהם להמשיך לחיות בכבוד ולבנות פרק ב' בעודם צעירים ושלא תעיז להתעורר שהיא בת 50 פלוס ולעשות מעשה כי אם כן אז היא חזירה אגואיסטית שחשבה רק על הטובה האישית שלה בלבד.


"באמת מנסה להבין."
בשביל זה אשמח לעזור לך.

"יכול להיות שהיא צריכה לטפל בעצמה כדי ההרגשה שלה לא תהיה כך."

לא יכול להיות - חד משמעי היא צריכה טיפול!!! השאלה היא אם עד שהיא תיקח יוזמה הוא עוד ישאר שם כי גם הוא צלם אנוש.


"אבל כל עוד זה ככה, זה ממש רע להכריח את עצמה כי לא נעים לה ממנו. "

אני משוכנע מעל לכל ספק שאם אין היא סולדת ממנו ברמה כזו שאין היא יכולה לשהות כלל במחיצתו אז שתבלע את הצפרדע כמו שאומרים!!!
עצם העובדה שבסוף כל יום הוא חוזר לבית כזה בחזרה מראה מעל לכל ספק הגיוני את ההקרבה שלו מעבר לשכיבה שלה על הגב (וסליחה על הבוטות).

"אני לגמרי חושבת שחשק זה דבר נרכש 
ויש מה להתאמץ לפעמים גם אם לא כל כך בא.
ואחרי המעשים נמשכים הלבבות"

ידעתי למה להעריץ אותך וזיהיתי את הפונטציאל שבך.


"אבל היא מתארת סבל ותדירות גבוהה מאוד לרוב הזוגות."
במערכון של הישראלים הגדירו את זה במשפט אחד מדוייק - "אין אז אין... חותמת???"
אם היא לא מצליחה לראות את הבעיתיות שבנושא שתשחרר.
לא קרה כלום.
זה כבר לא עוד אות קלון שיותיר בה צלקות. 

"הסיפור שלה נשמע רע מאוד. זו לא עוד אישה עם חשק נמוך וחוסר בתיאום ציפיות. "

לא עוד ??? במילותייך את מודעת לכך שזו אחת הבעיות הנפוצות בין בני זוג.

"ועוד לא נכנסתי לעניין התמוה שמי רוצה בכלל לשכב עם אישה שלא מעוניינת? "
אני משוכנע שאין מי שרוצה לשכב עם אישה שאיננה מעוניינת!!! הוא לא נמצא עם מרלין מונרו או כוככבת כזו או אחרת... הוא נמצא עם מאמא עוף - עוף שלם שיצא מההקפאה ופורס את ידיו ומרים את רגליו עד שימלאו בו אורז וצנוברים...
אני משוכנע שהסיבה שהוא עושה את מה שהוא עושה היא כי הוא מנסה לשמור על הקן ולא להתפתות לדברים בחוץ ומאמין בכל ליבו ש... "עם האוכל יבוא התאבון"...

"שימצא חור. מחילה על הבוטות."
למה ??? שאז היא תגלה בסופו של דבר שהוא זה שבגד בה והוא זה שישא באחריות על פירוק הקן ???
שתהיה לה סיבה טובה לעזוב ???
שהמצפון שלה ישאר נקי???
או שלפחות ככה כולם בשכונה יבינו למה היא עזבה אותו ???

פעם, האמנתי שגברים יכולים למצוא חור כמו שאת מתארת...
אבל אז באו חברותייך הפמניסטיות בכנסת וחוקקו את חוק הזנות.
הדבר האחרון שנותר לגברים לשמור על שפיותן באמתלה שזהו ניצול נשים.
אני לא אכנס איתך לדיון של מי יותר מנוצל - הגבר או האישה כי נראה לי קצת הזייה הסיפור של חמש דקות גן עדן במאות שקלים ואני לא מדבר על נרקומניות שאפילו ארקדי דוכין ירגיש דיכאוני על ידן...

שלא לדבר על הקנס הצפוי על צריכת שירותי זנות ועל ההשלכות של זה בגלל שלאשתו לא בא...

נסיכה - לכל מטבע שני צדדים וכל אחד מנסה במערבולת כזו להרים את הראש מעל המים - אבל לפניי שיתעיפו עדיף שירקדו טנגו עם בני זוג חדשים שלא דורכים להם על הרגליים אחרי כמה שנים...

יש שירים מהממים שמבטאים את המצב הזה הכי טוב.
יש את רעיה של ישי לוי
ויש את החידוש של דם של ילד על הירח.

ממליץ לכן לשמוע הם מצליחים לבטא רגשות בשפה יותר עדינה מהפורום שזועק אונס בכל הזדמנות.
וואו. סחרחורת.משמעת עצמית
נשמע שאתה משליך דברים מעצמך ומחייך על המקרה הזה. (מלשון השלכה - המושג הפסיכולוגי, כן?)
וזה טבעי.
כל תגובה מגיעה מאנשהו.
אבל,
כבר לא מצליחים לראות את המקור
מרוב המלל המוגזם והכאוב.
ולפי התגובה שלך, לפחות חצי מדברי הוצאו מהקשרם או לא הובנו...
אז ברשותך
אכבד את כולנו ואעצור כאן.

ואמן שנמצא כולנו שמחה, שלווה, ספל שוקו

וחתיכת שמיים.
מסכימה איתךחולת שוקולד
עבר עריכה על ידי חולת שוקולד בתאריך ב' בכסלו תשפ"א 09:46
עבר עריכה על ידי חולת שוקולד בתאריך ב' בכסלו תשפ"א 09:42
עם קצת הסתייגות במצבים מסויימים אבל בגדול מסכימה
(כן, יש יחידות סגולה שמסכימות עם זה)

אבל ממש לא כל יום, זה כבר בעיה שלו שהוא רוצה ככ הרבה

ובמצבה לחכות ולהתגרש בגיל 50 זה ממש לא אגואיסטי, זה למען הילדים שהתגובה שלו לגירושין תזיק להם, שישא בתוצאות של המעשים שלו, ובעצם אם היא נשארת "באשמתו" אז גם לשכב איתו היא לא צריכה, היא רוצה עכשיו לעזוב ונשארת בשביל הילדים, איפה האגואיסטיות פה?
למען הילדים זה התירוץ הכי דפוק.הולך לאיבוד
תאמיני לי או לא לילדים יש אינטואיציות פי כמה וכמה משלך כי הם באמת עסוקים בחיי היום יום שלהם ומהחינים בכל שינוי שחל ואם כן במה השינוי...

לילדים אין בעיות בעבודה או חשבון בנק עם חשבונות לתשלום מכאן ועד ימפמפוז אלא כל מה שבאמת "מטריד" אותם זה שמרקו לא יפצע וימצא את אמא שלו ושנילס יבקש סליחה מהגמד...

אם ילד חווה את הצד הפחות נעים הזה של זוגיות הוא יפיג פי כמה וכמה מאשר יחווה הורים גרושים ואת זה תשאלי כל עובד סוציאלי או פסיכולוג (לא "רבנים" ויועצים שימליצו על שלום בית כל עוד יש להם אינטרס בקור להמשיך לחלוב מהפרה כסף.

תאמיני לי שאני ממש אבל ממש מתון גם בתגובה שלי שכן אם את חושבת שיש בכלל על מה לדון בזה שתחכי שהילדים יתבגרו ואז תחליטי לזרוק את "הזוגיות" הזו לפח את ממש לא אגואיסטית את ממש גנבת רשעה שכל כולך רוע ועושה הרושם שקשה יהיה לך לראות את הפסולת שלך הופך לזהב בידיים של מישהי אחרת...

לא הולך ??? לא בכוח !!! אהבה צריכה להיות 51 אחוז לפחות נעימה ואם היא מתחת ל 49 אחוז נעימה יש לפרק ואני לא מתנצל על מילותי אלו.

לי יש דודים שבמשך שנים היינו בטוחים שהדוד אלים וקריזיונר וחש עצמו לדעת...
ורק לאחר הגירושים מהדודה שלי פתאום הבחור מצא זוגיות חדשה והתמיד בה והפך להיות פרח בשדה קוצים בעוד שדודה שלי הפכה יותר למשולחת רסן ומיום ליום חושפת עוד ועוד צדדים שלא הייתם מעלים על הדעת.
מסקנה - זוגיות היא כמו מצרכים במאסטר שף.
אם אין לך ממש איך להרגיב מהם מנה עדיף שתפרוש "בשיא" מאשר ידיחו אותך בבוז...
זה לא משנה לעצם הענייןחולת שוקולד
*היא* כן חושבת שבמצבה עדיף לילדים שתישאר ולכן מה שכתבתי עדיין תקף גם אם אני מסכימה עם הגישה שלך (ואני מסכימה באופן כללי, במקרה הזה פחות ברור מה עדיף אבל זה שיקולים שלה)
אשתאולזית1
אני לא אגיב לדברים הזויים.
רק רוצה לחזק אותך, ואל תקחי אותו ברצינות.
הוא בסה"כ אדם מסכן שאפילו אישתו לא שמה עליו פס אז קל וחומר שאת לא צריכה לשים לב לדבריו ההזויים והמגוחכים.

עוד מעט הוא גם יאשים אותך בסיכסוך בין הפלסטינים לישראלים.




אדם הפכפך, לפני רגע הוא רשם שהוא מעריץ אותך ופתאום את האשמה העיקרית.
אדם לא בריא!!
האשמת הקורבן אף פעם לא תשובה לשום דבר.
למה את מדברת בהתנשאות ובשיפוטיות כזויהודה224
את יודעת מי הוא??
את יודעת מה הוא עובר???
יש בראש של נשים כמותך מושג אחר חוץ מהאשמת גברים אוטומטית?
לא.זית1
תקרא שוב את דבריו.
הוא משליך את הסיפור חיים שלו על שלה!!!!
הוא מאשים את הקורבן, וכן אני חייבת להגיב.
הוא מאשים את הזונות בניצול!!!! לא הזוי מבחינתך?.
הנשים הללו בד"כ נחטפות לארץ ונאלצות לעבוד בעבודה בזויה
נראה אותו שיחטפו אותו למדינה אחרת וכל העולם ואישתו יחדור אליו וירמוס אותו ויתעלל בו מינית, פיזית, ונפשית!!!!
אדם שרואה רק את עצמו הוא מסוכן.
שיחםש חור של יצור אחר ולא של אישה!
חבל שלא זעקתזית1
ככה כשהוא השתלח ללא רסן באשתאול!

יש לו כאן 4 תגובות משתלחות ולא ראיתי שום תגובה שלך, שאומרת שהוא מגזים קצת.
אבל על תגובה לא חריפה שלי אתה זועק מדם ליבך.

תעשה גם חשבון נפש עם עצמך
אני עונה ענינית לה, ולא עונה לו כי זה לא השרשור שלויהודה224
והוא לא שאל כלום, הוא הביע את דעתו כך שאין לי מה לענות
היחס שלך מאד חד צדדי ותמיד מצד האישה.
אין שום הבנה לגברים בסיפור הזה, מבחינתך הוא לא קיים הוא רק יצור שפל אנס וכמעט רוצח..
אצלך כל שאלה שנוגעת במקומות האלה אוטומט הופכת לאונס התעללות והחפצה ועוד שלל כינויים מכינויים שונים..
מה שקצת מלמד על הפוזיציה שלך ואולי על הסתכלות גם מהמקום שלך בחיים...
את שיש לי לומר ל@אשתאול כתבתי לה (ואני בהחלט לא מסכים עם ההתנהגות של בעלה)
תשתדלי לצאת מהמקום הפמיניסטי הצר שלך ותסתכלי על הדברים במבט רחב יותר
אני לא מתייחסת אליו, ולא עונה לו.זית1
אבל כן חשוב לי לחזק אותה.
כדי שתבין שדעתו קיצונית מאוד!!
חלילה יכול להישמע שרוב הפורום מסכים עם הטענות ההזויות שלו, כי אף אחד לו אומר לה זאת.

אני גאה בהיותי בעלת דעות כאלה ולא מתנצלת עליהם!
לא רק אני נגעלתי מתיאור היחסים בניהם, אדם נורמלי מבין שזה לא תקין ודוחה!!
אני מגדירה אונס כל מגע שיש בו חוסר הסכמה!, מוזמן לחלוק עליי (אבל כל עוד אתם לא הצד שחודרים אליו, בחיים לא תבינו אותו, סליחה על הבוטות.)
והיא צריכה להבין שבעלה קיצוני כמו הניק ההזוי.
אבא שלא מוכן לדבר עם ילדיו ואף מתעלם מהם עד כדי שהם מצרכים לטיפול לא ראוי שיקרא אבא!!

אם הייתה יודע מה המילים שלו יכולות לעשות לה, לאיזה מצב נפשי רע זה יכול להוביל אותה, אז גם אתה הייתה יוצא בחריפות כנגד דבריו, אבל מה לעשות שאתה גבר ואני אישה.
זאת הבעיה שאצלך הכל מתנקז לנקודהיהודה224
שאני אישה ואני מגדירה שזה אונס אז זה אונס
מצד שני היא כותבת שהוא אדם טוב שאוהב אותה...
כאילו צריך רוב הפעמים לשמוע את שני הצדדים כדי להגיע לתובנות מרחיקות לכת כמו שאת הגעת(וכן גם אני קראתי את מה שהיא כתבה וגם בשרשורים קודמים)
ואני לא מבין את החילוק שאת עושה בין גבר לאישה באונס...
ועוד דבר מרוב העונים פה יש הבנה מלאה למצב שלה והבנה שכך אי אפשר להמשיך.
הבעיה הגדולה זה שאם גבר היה כותב את הצד שלו בעניין אז כנראה שהיית משיבה לו כמו שהשבת ל@@אבוד לבדי שנשמע ממנו שהוא סובל מאד ואין לך שום טיפת אמפטיה לגבר שנמצא במערכת יחסים כזו.
תחשבי שהגבר הזה נמצא במצב מיובש שהוא נמצא במערכת יחסים שכביכול כובלת אותו בתחום המיני ואין לו שום תקווה במיוחד שהיא משתמשת בזה כנגדו..
אתה צודקמשמעת עצמית
שהוא נשמע סובל מאוד. ובאמת ליבי עליו .
אבל לא הוא נושא השרשור.
לכן זה כל כך צורם.
אם הוא היה בא ופותח שרשור על עצמו היה מקום להגיב לו באמפטיה ולפי העניין.
אבל זה שרשור של מישהי אחרת. שסובלת. והוא מתעקש פעם אחר פעם להכניס את הצרות האישיות שלו בתגובות כאן
ובאופן מאוד מאוד חד צדדי, בוטה וקשה.

בכל סיפור יש שני צדדים.
לא מקומינו לשפוט.
מקומינו לתת תמיכה, ראייה נכונה ועזרה לפותח/ת.
וזה ודאי לא נעשה ע"י @אבוד לבדי
וחבל.
מה אתם רוצים ממניאבוד לבדי
איפה היא כתבה שהוא אדם טוב שאוהב אותה?קופצת רגע
אני לא ראיתי משהו כזה בדבריה... או בשרשור אחר?

וחוץ מזה, אתה מקבל את צורת ההתבטאות של הולך לאיבוד בשרשור הזה? היה מקובל עליך אם זה החתן שלך מדבר ככה על הבת שלך נניח?
אני לא מקבל שום צורת התבטאות בוטהיהודה224
אני לא אוהב את הסגנון, מצד שני יש פה אדם שסובל ייסורים ממש.
תחשבו שזה צורך ברמה של אוכל והיא מרעיבה אותו...
את זה אפשר לקבל????
אז אני לא במקום של לשפוט אותו
ועוד משהו אם הבת שלי היתה עושה לבעלה ככה הייתי ממש לא רוצה ואוהב שבעלה ידבר ויעשה לה מה שכותב @9062|אבוד לבדי]אבלאני בתור גבר מבין מאיפה זה נובע, יש פה מקום שמבטל את הגבריות שלו בצורה בוטה שזה כואב וקשה עד כדי אובדנות לפעמים..
ומה תגיד לרווק בן 40?Fff
יש הבדל גדול בן להיות רווקיהודה224
לבין לשהות בבית עם אישה ולהיות חשוף לגירויים בנושא הזה ואי מה להאריך.
רווק זו בחירתו פה יש מערכת נישואין שחלק מהמחויבות הזוגית זה יחסי אישות
ממתי רווקות היא בחירה?חולת שוקולד
ממתי שאתה לא עושה את ההשתדלות כדי להתחתןיהודה224
אני חושבת שמה שהם, יהודה והולך לאיבוד, מנסיםחלונות
להגיד זה, אם בחרת, מכל הסיבות שבעולם, להישאר במסגרת הנישואין, אז זה כולל יחסי מין מלאים.
מה שנכון.
ההתנהגות של הבעל במקרה הזה היא באמת מזעזעת ומחרידה ומרגישה כמו אונס.
אז - או שהאשה משחררת אותו לנפשו, במסגרת גירושין למשל, לספק את עצמו. או, אם כן בוחרים להמשיך את הנישואים האלה, אז צריך לראות איך כן מגיעים להבנה והסכמה זוגית גם על ענין יחסי המין.
ברור שאי אפשר להמשיך להיות נשואים, לא לאהוב ולהרגיש כלום, לכן אין יכולת בעיקר לאישה להכנס למיטה, הבעל מתוסכל, מתחיל כפייה ומריבות...וכן הלאה.
הבעל צריך לעמוד על מקומו. דחוף! אבל האישה פה לא מציעה פתרון.
ולא שאני מעודדת להישאר יחד. כן?
אבל בהחלט יש פה מורכבות מעבר להתנהגות הדוחה של הבעל.
נכוןמשמעת עצמית
את צודקת מאוד. וברור שלכל סיפור יש שני צדדים.
כאן היא פתחה את השרשור. לא בעלה. לכן עונים לה!
ולפעמים אישה נמצאת במצב קשה ומבלבל וצריכה שמישו מבחוץ יגיד לה:
היי, זה לא תקין. תלכי משם.

זה לא כזה שחור לבן
הוא שטן. היא מלאך.
אבל בוודאות זוגיות חולה ממש.
זוגיות חולה ודאי. את דעתי האישיתחלונות
כתבתי למטה.
רק רציתי להגיד שיש אמת גם בתגובות של הנ"ל. כי רוב הנשים פה תקפו אותם...
גם אם יש אמתמשמעת עצמית
שיפתחו שרשור אחר.
א. נכון שיפתחו שרשור אחרFff
ב. זה נשמע כאילו הם מתארים מצב שהכל סבבה ורק יחסי אישות אין. אז כמו שנאמר פה יחסי אישות זה רק מראה לכל הזוגיות.. ואם יש שם תקלים אז הפתרון זה לא ביחסי אישות עצמם אלא בזוגיות. זה לא שהיא מונעת ממנו בכוונה. היא גם לא צריכה 'לתת' לו. כל הגישה הזאת מוטעית מיסודה
אז שתתגרש או שתתןיהודה224
מצד אחד היא סוג של משאירה את חיי הנישואין האלה
ומצד שני קושרת את ידיו בנושא היחסים
ושלא יובן ממני שאני מאשים אותה, אני טוען שאם היא המבוגר האחראי פה שתעשה מעשה ותגיד לו או שתשתנה או שפה זה נגמר.
יפה.יהודה224
זו היתה תשובה מקובלת אבל כיסחו לו את הצורה
אפילו שמבינים שהוא ממש סובל.
נכוןמשמעת עצמית
כי הוא כותב מגעיל
וסבל לא מתיר להתנהג ככה.
אז גם את זה אפשר לכתוב..יהודה224
אבל זה תמיד מגיע לאיזה אנס מגעיל הוא וכו וכו..
מקומות ריגשיים וממש לא חכמים והכי גרוע הם תמיד באים מפוזיציית הפמיניזם
קיצוניותמשמעת עצמית
היא אף פעם
לא תשובה
לשום דבר.
נכון...יהודה224
איך שגלגל מסתובבהולך לאיבוד
כולי תקוה שכל אותן הנשים שבחרו להגיב לי באנס ושאר גינוני פמניזם יזכו לכלות בדיוק כמותן לבניהן ואז אשמח לקרוא את תגובתן כאן באשכולות שיפתחו...
רק אם אפשר שישמרו על שפה הולמת ונאורה ככל שניתן על מנת לשמור על שיח ציבורי הוגן
^^^מסכימהrivki
הוא סובל?זית1
הוא מוזמן לקום ולעשות את מה שהוא ייעץ לאשתאול.
שיקום ויתגרש ויגאל את שניהם מהיסורים הללו.
אבל לא הוא ימשיך לגרום סבל לו ולאישתו ולא יתגרש ושיהיה צדיק.
אבל אם אשתאול תחליט להתגרש בגיל 50 אחרי שהיא מצילה את הילדים מבעלה הרע, היא אגואיסטית, ורשעה.
בואו אני לא ממשיכה את הדיון ההזויה הזה איתך.
גם אתה לא רואה את הדבשת של עצמך או את הבעיות של דברי הניק ההזויה.

גם אתה מגן על גברים, ללא הגיון אלא רק כי הם נטו גברים, אני לפחות מגינה על אישה שסובלת מאוד!!!!!
אני לא מגן על שום גבר.יהודה224
אני מגן על השיח
אין גבר שיקבל ממני הגנה על אוטומט
כמו שכל אישה מקבלת ממך.
(ואני לא מתייחס ח"ו לפותחת השרשור שלה כתבתי בנפרד..)
(אין לי שום בעיה עם פמיניזם כל עוד הוא בתחום הסביר וההגיוני
כלומר שאם יש מזונות שזה יהיה שווה לחלוטין בין גבר לאישה
שאם רוצים לוחמות בצבא שלא יורידו את הרף בשביל שיעברו
שיהיה שויון מלא. )
אצלי אין אוטומט אני מכיר בעובדה שכשגבר ואישה לא מסתדרים זה אף פעם לא צד אחד
אבל אצלך תמיד הגבר לא בסדר.
אני לא מסכים עם הקביעה שכהגבר רוצה והיא לא רוצה זה אונס אפילו שלפעמים זה נעשה בחוסר חשק (לא מדבר על התנגדות וכפיה בכח)
וכשהאשה רוצה זה חיזור לגיטימי.
(הקביעה של הצד הנחדר והצד החודר לא נכונה בעיניי)
אז תגן על השיחזית1
גם מדבריו הקשים.
סבבה קיבלתי את הנו נו שלך.

אבל אולי תכתוב משהו גם לחלק מהתגובות שלו (מזכירה שישנם 4 תגובות
משתלחות בצורה קשה מאוד!!!)
וכך אני אבין שאתה באמת רוצה שיהיה שיח נעים, גם אם לא מסכימים אחד עם השני.
מחכה לתגובה
אמרתי כבר שאין לי שום שמץ של הגנה עליויהודה224
אני לא מסכים עם הצורה שכתב אב בהחלט הוא מדבר ממקום כאוב.
ל@אבוד לבדי אומר שלדעתי את זה הוא צריך לכתוב בצורה מעודנת... ויותר מזה הוא בעצמו הסביר שאין לו שום כוונה לעשות דברים כאלה, אלא הוא בא לבטא הרגשה קשה מאד של אדם שסובל חרפת רעב ובקטע המיני
תחשבי שהיה עומד מולך אדם מורעב בטירוף והיה רואה חתיכת אוכל ועט עליה כמורעב.. מה היית אומרת??? הבחור חסר נימוסין???
ולא שתביני שאני משווה בין אישה לאוכל, אלא בקטע של הצורך
אז המצב שלוזית1
מצדיק גירושין בלי שהאישה תקבל את כתובתה.
למה הוא לא מתגרש, וגורם לשניהם סבל?

תקן אותי אם אני לא טועה, כי יהיה סטיגמה על המשפחה.
הוא לא מתגרש בגלל הפחד מה החברה תגיד!!!! הזוי.
אשתאול מפחדת להיתגרש כי היא מפחדת לחטוף סערת טורנדו, היא וילדיה.

אני לא מסכימה איתה, אבל לפחות הסיבה שלה מוצדקת, היא מגינה על ילדיה.
אבל היא כמובן אגואיסטית ורשעה כדבריו.
ואיזהזית1
נו נו חמוד ומתוק הוא קיבל.
ניק תכתוב בצורה מעודנת..
ועל התגובה שלי זעקת מדם ליבך, וכמובן על דברים פחות פוגעים ממה שהוא כתב.
יחי ההבדל בין תגובותך
מ.ש.ל
אם הייית במצב שלו גם את היית מקבלת את הנו העדיןיהודה224
אבל את נמצאת במקום שטוחן כל גבר עם בעיות זוגיות.... ממגדל השן
אני לא מסכים עם הכותב בכלל לא. רק מבין מאיפה זה בא לו...
יחי ההבדל הגדול מ.ש.ל
ואצלך להתגרש זה פשוט לא עולה לך עוד אופציה בראש חוצמיזה שהוא מפחד על איך יסתכלו עליו???? אז אתן לך רמז קטן
אולי בגלל שאם הוא מתגרש הוא הופך לעבד אוטומט בגלל שהוא צריך להתחיל לדאוג למזונות בערך פי 2 או יותר ממה שהוא משלם כנשוי??? אולי הוא יהפוך לבנקט שלה ע"פ חוק ואז הוא נשאר במקום שאפילו זוגיות נורמלית הוא לא יוכל לבנות??
יש הרבה סיבות למה לא להתגרש חוץ ממה יגידו.... ובפרט לגברים היום.
שוב הוכחת שאתם רק רואים את עצמכםזית1
עבר עריכה על ידי זית1 בתאריך ד' בכסלו תשפ"א 08:21
אגואיסטים.


אני מיציתי את הדיון על הניק, הוא קיבל כאן יותר מידי תשומת לב.

אני לא מכירה אותו, אבל אני ממליצה לו בחום:
ללכת לגמילה ממין.
להתחיל לצאת מעצמו ולראות את אישתו.
לנסות לנהל שיח נעים שיוביל לשיפור הזוגיות שלהם.
ואם זה לא עובד אז שיתחיל לעבוד את ה' יתברך ולא את החברה שהוא נמצא בה. (העבודה זרה בטלה אבל בדור שלנו היא נוכחת בשינוי מלבוש)

מאמינה שאדם צריך להוביל את חיו ולא להיות מובל, שיפסיק להיות האפקט של החיים שלו ושיתחיל לחיות אותם.
הוא לא בעל מוכה ולא בטיח אז לא מרחמת עליו במקום להתבכיין שיתחיל לעבוד.
זוגיות היא לא רק קבלת סקס.
אם אין קשר טוב לאישתו ברור שאישתו לא תהיה איתו ובצדק.
למזלה היא כנראה אישה חזקה שיכולה לעמוד על שלה וזה מבורך.
באופן אישי אין לי שום צד אגואיסטייהודה224
עבר עריכה על ידי יהודה224 בתאריך ד' בכסלו תשפ"א 08:49
כי אני לא נמצא בכלל במקום כזה אבל אני חושב על זה
הרב אוריאל אליהו: "285 גברים בשנה מתאבדים בהליכי גירושין" - חדשות כיפה סרוגה
אבל אותך זה בכלל לא מעניין... קודם כל כי הם גברים ודבר שני כי ברור שהם אשמים בזה
מה אתה רוצה?אבוד לבדי
אתה מוזמן לנסות להיות פעם בצד הנחדרLia

זה אפשרי אתה יודע?

ואחר כך תביע דעה בעניין.

 

אתה פשוט הזוי לפעמים.

את גועלית ברמה!יהודה224
אולי פעם אחת תגיבי לעניין עם שכל ולא תשפריצי זבל על כל מי שלא חושב כמוך?
תסתכלי על התשובות שלך בכללית ותראי מאיזה מקום הן באות.
תמיד נגד הדת.
תמיד נגד הגברים.
תמיד נגד להסתדר בצורה הגיונית.
תמיד אני קובעת
אפחד לא יגיד לי לא יקבע לי אני ואני ואני,המון אגואיסטיות נוטפת מכל תגובה שלך...
תני לאנשים תקווה לא להיות אגואיסטים ברמה שלך שיהיה להם חיים טובים יותר.
לצורך העניין לא הגנתי על שום מילה ממה שכתב @הולך לאיבוד
חוץ מעל המצב שלו....
מה שרציתי לעורר זה שגם גברים נמצאים במערכת אלימה מצד נשותיהם שמונעות מהם...
מעניין למה גבר שיעשה כזה דבר הוא במינימום בוגד ואוכל מהצד....
ואצל אישה נתפש תמיד כחוסר חשק לגיטימי לחלוטין וככה זה...
כאילו רק לאישה יש צרכים רגשיים ולגבר אין .
אז בואי אחדש לך שכמו שלאישה יש צרכים רגשיים בשלל נושאים אז גם לגבר יש ואחד הצרכים הריגשיים הגדולים של גבר זה מין!!! זה לא צורך מיני אגואיסטי תמיד, אלא הרבה פעמים צורך רגשי אמיתי.
ובמערכת זוגית צריך לדעת להקריב למען השני.
לא רק במה שטוב לך ועושה לך טוב אלא גם במה שלא הן גבר והן אישה
ולפעמים צריך להקריב קצת מהנוחות שלנו אזמה מה קרה???
היום כל קושי הופך לאתגר מטורף בגלל דרך מחשבה של אנשים כמוך.
אומנם לא גבר ובכל זאת מסכימה איתך!החוש השישי⭐????⭐
בלי שום קשר לפותחת שניכר שהיא וילדיה סובלים מאוד.

לפותחת: גם אם את מגדירה את בעלך "כבעל טוב" זה לא רלוונטי אם את וילדייך סובלים ואת זועקת ומשוועת לעזרה.
יהיה הבעל אשר יהיה אין מצווה לשבת ולשתוק שהנפש כואבת ומדממת.
מצבך לא הולך להשתפר כל זמן שאת נותנת לגורל להכתיב את מזלך גורל ניתן לשנות ע"י מעשים.
אני חושבתמשמעת עצמית
ששני הניקים האלו מאוד מצומצמים בתוך הצד והחיים שלהם.
הוא מהצד הגברי
היא מהצד הנשי

הם ממש דומים
כל אחד מבוצר בעמדתו הסובייקטיבית והקיצונית נגד הצד השני (ונגד העולם, בגדול)

כל אחד מהם רואה בראייה מאוד צרה ובוטה את המונח זוגיות

ומכיוון שכך, כל אחד מהם משתמש במילים בוטות ובמניפולציות כדי לקבל לגיטימציה לעמדתו שלו.

שימוש בקיצוניות ובהכללה רק מעידים בעיני על הבנה שטחית מאוד בתחום הזה...

יופי של דוגמה איך פחות נכון לחיות.
ממש שיעור לחיים, ולא כותבת בציניות.
בואי חמודה, תנחתי.זית1
פסיכולוגיה בגרוש.

אל תשווי אותי בשום סיטואציה לניק המדובר.

חחח רק אמרתי שילך לטפל בעצמו וכבר אני קיצונית אבל על ההשתלחות שלו, אין דיבור.

בואי תשתי מים קרים ותרגעי.
יששש אני באמת חמודה😆משמעת עצמית
ודוקא הגבתי מאוד על צורת הכתיבה הבוטה שלו. אם תגללי אחורה בתגובות שלי, תראי בעצמך.

אבל עזבי.
חבלי לי שתכעסי...

זה שרשור כואב מדי
והלוואי שכולנו נמצא שלווה
כל אחד בחייו.

😌
היחיד שלא מגיב לעניין זה אתהLia

מה קשור עכשיו דת?

תתחיל לדבר לעניין ותפסיק למנות את כל מה שאתה חושב עליי כשזה בכלל לא קשור לנושא.

(וזו לא ההודעה הראשונה שאתה עושה את זה, רק שבפעם הקודמת בחרתי להתעלם).

 

אז אם כבר אנחנו מדברים על זה, בוא תגיד לי מה כל כך כואב לך?

שאני לא חושבת כמוך?

שאני לא מקפידה על כל מצווה כמוך?

באמת, מה אוכל אותך שאתה כל הודעה צריך להזכיר את הדת?

אז בוא, לא שאני צריכה לתת לך הסברים, אבל כדי קצת להרגיע אותך, אני דתיה. ואם הייתי נגד הדת או הרבנים אז תאמין לי שלא הייתי נשארת דתיה.

אתה חרדי שמצליח לקיים את כל ההלכות קלה כבחמורה? אתה מיסטר פרפקט? אשריך. מה אתה רוצה ממני? תפסיק כבר להיות כזה חסר סובלנות כלפי כל מי שלא כמוך. אני מקווה שזה יוצא ממך רק פה מאחורי מקלדת ולא בחיים האמיתיים שלך, אחרת אני מרחמת על כל מי שסביבך.

 

לגבי שאני נגד גברים כל הזמן, מצחיק שאתה חושב ככה, כי אני מקבלת פה הודעות שהדעות שלי ממש שובניסטיות ושאם גבר היה אומר אותן כולם היו קופצים עליו.

 

לידעתך, אני מאוד מבינה את הצורך של הגבר למין וכתבתי שכשיש אהבה בין בני הזוג זה בסדר לקיים יחסים גם אם אין כל כך חשק ושזה לא שווה לאונס. אז על מה אתה כל כך מתקומם? איפה כתבתי שלגבר אין צורך לרגש? תפסיק כבר להעיף אשמות חסרות בסיס לכל עבר.

 

 

 

לענייננו,

דווקא הסכמתי עם התגובה שכתבת, חוץ מהשורה האחרונה שממש הגעילה אותי. כל עוד אתה מעולם לא היית במקום הנחדר כשגבר ששוקל פי 2 ממך רוכן עליך כשזה בחוסר הסכמה - אל תעז לומר שזה לא אונס. לכן הצעתי לך לנסות להרגיש מה זה ואז להביע את דעתך על הגדרת אונס.

מה, רק המחשבה על זה מגעילה אותך?

תנסה לדמיין מה זה לחוות את זה..

 

לענינינו..יהודה224
אני דיברתי על מצבים מסויימים בזוגיות שלא מדובר בהם בחוסר הסכמה טוטאלית והתגדות וכפיה
אלא בזוג נשואים שלא תמיד יש חשק... ואחד הצדדים עושה את זה בחוסר חשק
פה לדעתי אין הבדל בין הח' לנח'
זה לא מהותי
וגם באונס אין הבדל את ההבדל עושה עניין האומס והנאנס לא הצד החודר או הצד הנחדר..
והייתי שמח לקרא איפה ראית שהכשרתי אונס?
מה היא השיבה לי?אבוד לבדי
צודקתLia

אבל אני חושבת שזה לא שחור ולבן. לא כל קיום יחסים שהוא לא 100% מהתלהבות שווה לאונס. זה הרבה תלוי במקום הריגשי ובמצב היחסים.

 

במצב תקין כשיש אהבה אמיתית, גם כשלא בא כל כך, זה לא סוף העולם.. וזה משמח לדעת ששימחת את הבן זוג.. 

 

אבל כשגם ככה הזוגיות מקרטעת ויש משקעים וכבר לא בטוחים כל כך אם הבן זוג אוהב כי פתאום הוא נחמד רק כשהוא רוצה סקס, אז יותר קשה לאישה לתת מעצמה כי הגוף שלה מיד נסגר תרתי משמע. אצל אישה קיום יחסים הוא על בסיס ריגשי יותר מאשר גופני ואם אין רגש אז קשה לקיים יחסים.

 

ופה זה כבר אינדיוודואלי  - יש נשים שלא אכפת להן לקיים יחסים בלי אהבה, אם זה מתוך הרגל או סתם אדישות, ויש כאלה שאצלן זה חייב ללכת ביחד אחרת הן ממש מרגישות נאנסות. כן כן, גם בידי הבעלים שהן בחרו בעצמן.

 

אם הוא היה נשאר כמו שהוא היה בזמן החתונה אני בטוחה שלא היתה לה בעיה לשכב איתו. אבל הוא השתנה. אז אל תתרעמו על זה שהרגשות שלה גם השתנו. 

 

לכן, הפיתרון היחיד לדעתי זה להבהיר לו שעד שלא יטפלו במקום הריגשי - אין מה לקיים יחסים בכלל. מי שזה קשה לה אז קשה לה. אין פה צודקת או לא צודקת. זה מה שהיא מרגישה וגם אם יגידו לה אלף פעם שזה לא נכון להרגיש ככה זה לא יעזור. כרגע היא מרגישה נאנסת ואסור לה לשכב איתו.

 

שילכו לטיפול שורש, שיחזור הרצון למגע מתוך אהבה - ואז שימצאו את האיזון הנכון לשניהם. 

 

אם הוא לא מוכן לטיפול זה באמת בעיה. בעיניי זה אולטימטום - או טיפול או כלום. כי אין דבר כזה יחסים בהרגשה של אונס. אסור שיהיה.

 

 

חנין זועבי זו את ???הולך לאיבוד
ההודעה שלך מסוכנתנגמרו לי השמות
איש יקר, אני מצטערת על החריפות,
כתבת דברים שיכולים לרסק אישה במצב של פותחת השרשור.

ב"ה אנסה לפרט ולהרחיב במהלך היום שתוכל יותר להבין למה אני מתכוונת.

לא אישי אליך חלילה, אבל כתבת מילים מאוד מסוכנות
אתה כותב ממקום של גבר לא מסופק 5 שניםשוקולד פרה.

 

כעוס ומתוסכל.

ודורש שקודם כל יראו אותו. ואחר כך הוא יתפנה לראות אחרים.

קודם כל "תתני לי" ואז נדבר.

 

היא חיה כבר מלא שנים

עם גבר שכל היום טורח להגיד לה כמה היא רעה

להשפיל אותה

להגיד לה דברים נוראיים על הילדים

להתעלם כליל (!!!) מחלקם

ואז גם לדרוש יחסי מין

ואם היא לא נענית בשמחה-

להגיד לה עוד כמה "מילים טובות"

שיכבו אותה קצת יותר מאיפה שהיא עכשיו.

 

היא, (כמוך!!)

מתחננת שבעלה יראה אותה יום אחד.

היא ממלאה את צרכיו (ולא צרכחה שלה)

מתוך מחוייבות לתא הזוגי.

 

והוא? שהתחייב בכתובה להוקיר ולכבד?

שהתחייב בכתובה להיות כדרך גברים יהודים שמכבדים את נשותיהם?

הלא אכפת לו לרמוס אותה השכם והערב!

והעיקר-

תני לי!

אני צריך חום!

אני צריך אישה!

אני צריך רכות!

 

והיא מנסה שהוא גם יראה אותה,

אבל הוא רק משפיל ומדכא.

 

היא במצב קשה ואתה כותב לה מהכעס שלך בחיים שלך.

זה ממש לא מה שהיא צריכה לשמוע.

נכון, זה או שנפרדיםחולת שוקולד
או שנשארים ביחד ובינתיים ממלאים את המחויבות אחד כלפי השני, גם מהצד שלו, ואת צודקת שנשמע שהוא רוצה שזה יהיה רק מהצד שלה
אינסל.סופי123
תקשיבאמא וגם
יחסים ובפרט במערכת זוגית דתית של נישואין
מגיעים על גבי קשר רגשי בריא.
תוכל לראות שכשהקשר הרגשי והזוגי טוב גם גברים שלנשותיהן יש בעיה בתחום עוברים את זה יחד איתה מתוך כבוד גם אם הם חווים קשיים מובנים.

יחסים לא צומחים על העצים גם בנישואין.
ואם האישה מתרחקת לרוב זה לא סתם. כמו במקרה כאן למשל....

ויותר מזה אסור לקיים יחסים כשהאישה לא רוצה. ובטח כשרוצים להתגרש.

יש עוד אופציות לפתרון חוץ מלאנוס אישה. תרחיב אופקים.אורה שחורה
אשה זה לא בית שימוש לצרכים של גבר
אהבה עושים באהבה.
למה חיכית 5 שנים?
עושה הרושם ש...הולך לאיבוד
בעלה מנסה "להרחיב" אופקים ולא מצליח...
הואי תתעלי על עצמך ובאמת תפקחי את עיניי ותספרי לי משהו שממרומיי שנותי טרם התוודעתי אליו...
כולי אוזן.
אל נא ממך לחסוך בידע.
בטח שלא לצורך מטרה נעלה של שלום בית בישראל...



את זוכרת שהיא זו שבחרה שמלה וצעדה עם צמרמורת כמו של צלופח כל הדרך לחופה ???
זה לא אירן פה ושנינו יודעים שאיש לא כפה עליה את החתונה הזו.

אם משהו השתנה אצלו חד משמעי שמשהו השתנה אצלה !!!

ואני בטוח שאין זה רעם ביום בהיר אלא משהו שחילחל (גם מלשון חלחלה ובחילה) כבר מהיום הראשון.
למה התכוון המשורר בדבריו...הולך לאיבוד
כשכתבתי ש"אני מעריץ אותך " הכוונה היתה למשתמש/ת "סודית שהגיבה באופן מכיל ואוביקטיבי לכל הנאמר כאן בשיח הציבורי.

זית1.
הדבר היחידי שאני מעריץ בך הוא כנראה את בעלך שאין לי ספק שיזכה לגן עדן ללא עיקובים מיותרים בטרקלין מאחר שאת התיקון שלו הוא בהחלט יעשה במחיצתך.
את פמניסטית חשוכה ואומללה מאחר ואת ממהרת להוציא דברים מהקשרם.
לא. לא באתי והצדקתי כפייה לרגע של גבר על אשתו אלא פשוט עניין הנישואין אם כן הוא מכלול של כמה וכמה דברים יחד שבין היתר יחסי מין מלאים (קיצים בגב גם אם הא נעשים ללא ביגוד הם אינם נכללים בהגדרה זו).

אם לכן "הנשים החדשות" נראה לגיטימי שיש לאישה בעיה הן בהגדרת הקשר בו היא נמצאת והן ביחסה לבן זוגה וכל שיש לכם להגיד הוא שהגבר אשם בכל מבלי להעלות על הדעת כי אולי חלילה היא חוותה דיכאון לאחר לידה או חלילה חשה מועקה או שאיננה מצליחה לפרש את המפה כפי שהיא ולא מכוונות אותה ליעוץ והכוונה בטיפול מתאים זו לא פחות מהתגלמות השטן (שכן החיפזון מגיע הישר ממנו).

ולא. לא כל הגברים מחפשים חור (ואל תחשבי שאת אכן כזו באר אטרקטיבית שכולם רק חושקים לשתות ממנה מים).
ולא. לא כל הנשים שעובדות בזנות נחטפו ונוצלו מינית (הבנות שאת מתארת רובן מכורות לסמים קשים בדרום תל אביב ואין גבר אנושי שישמח לקבל מהן פינוק ואפילו לא בחינם).

השיח גולש מהנושא המרכזי שלו.
לא זכור לי שקראתי כאן שהגבר מתעלל באישה או בילדים ואם אכן זה היה המצב אני משוכנע שרשויות החוק במדינה כבר היו עושות כל שביכולתן לדאוג לו למגורים נוחים מאחורי סורג ובריח.

היא סהכ מתארת הפרש ציפיות בסיסי כאשר 2 מגזרים שונים מנסים לאחד וכושלים.

שנים על גבי שנים שהגדרתי את עצמי פלאפל מבחינת הדת...
לא בשרי ולא חלבי - איפה שהוא באמצע...
וזו היתה הבעיה העיקרית שלי מאחר ששחור הוא מוחלט, לבן הוא מוחלט אבל גוונים של אפור יש לפחות 50...

אני לא מתנצל לרגע על דבריי ואומר - אם כבר אין גחלת אל נא תכלאו אחד את השני בבית מורעל במסווה של הגנה על הילדים...
זו קלישאה שכבר מזמן חלף זמנה מהעולם.

אם כבר תקופה ארוכה הדבר נמשך אני בטוח שהטעם המר חזק יותר מירח הדבש.

אם אשתאול היתה מציינת פרטים רלוונטים וקווים לדמותו של הבעל היינו יכולים להתיחס אולי איפה אחרת לנאמר באשכול.
אני כבר אמרתי תקרא את דבריזית1
באמת שמעו הבנת הנקרא היה עוזר לך להבין את הסיטואציה.

אבא שמתעלם מחלק מילדיו מתוך אידיאולוגיה שזה יעזור להם ולהביא עקב כך ילד למצב נפשי קשה עד כדי שנצרך לטיפול, זה לא אבא מתעלל?

ואתה לא מתקרב לציפורן שנמצאת בבוהן של בעלי!!!!!
הוא כמה וכמה רמות ממך!!!! (שאין לי מילים לתאר אותו) הלוואי עלייך זוגיות כמו שלי ושל בעלי!
חחחחח הראתי לו את כל התגובות שלך ופלוס התגובה הזו, והוא אשכרה בטוח שאתה לא אמיתי!
באמת הניסוח של השאלה מטעה אם לא קוראים את הכרטיססודית
הכרטיס מספר סיפור קשה.
מה שהקפיץ אותך זו האמירה שלה שבעלה רואה בה שתלטנית שמנסה לשלוט באמצעות מניעת יחסי אישות. קריאה של הכרטיס תבהיר לך למה זו שפה מניפולטיבית במקרה הזה.
יש כאן יותר מדי נשים שטועות בעניין של עייפה לא בא לי.

היום עשיתי חשבון, שאם הייתי הולכת לעבודה רק שאני לא עייפה **וכן בא לי**, זה היה קורה כנראה פעם בשבוע...

אז להגיע למצב דיסוציאטיבי כדי לעמוד במשימה זה מעיד על קשר מופרע.
נקודה.

מצד שני לא רק בשרשור הזה נשמעות זעקות שבר אלא גם כשהדיון הוא על אשה מניקה, בהריון, נוטלת גלולות.. זה טפשי ביותר. סוף.
עוקב אחרייך כאןהולך לאיבוד
ועושה הרושם שקולך הוא אחד השפויים כאן בתוך כל הבאלגן.

שאפו על חדות העין ועל תגובותיך
אולי את לא קוראת לזה אונסים...

אבל רק מהתיאורים שלך עולה בי תחושת גועל מבעלך

למה את עושה את זה לעצמך?

ובגלל שיש שני צדדים למטבע וכנראה גם ילדים בסיפור, הייתי מציעה טיפול

ובינתיים למה את מרצה אותו, זכותך להגיד לא

יקרה אני מבינה מאוד לליבך,רויטל.

אני יודעת בדיוק למה את מתכוונת,

מה שאתם צריכים עכשיו ללמוד את הנושא טוב טוב

כמו שלא התחתנתם, לקחת ספר על ידי מחבר\ת

שיש להם יראת שמיים, יש גם את הרבנית רות ביבי

שעוזרת המון בנושא של הזוגיות, וכל ענייני השלום בית

אומרים שהיא הכי מומחית לשלום בית, תתייעצי עם הרבנית

בטלפון וזה ללא תשלום. אשמח עוד לעזור בשמחה.

 

 

כמה כאבשושנית78

ממש ממש מצטערת על מה שאת עוברת. איני חושבת שכאן תמצאי תשובות מספקות לבעיות שתיארת, אבל רק אענה לך מה דעתי הבלתי מקצועית. 

את כותבת שהוא מאשים אותך בזמן קיום היחסים

שהוא חושב עליך דברים איומים

שיש פערים עצומים

שהוא פוגע בילדים

שאת מנסה להמנע מלדבר איתו בכלל

במצב כזה את חייבת עזרה מקצועית, אבל חשוב לי מאוד לומר לך עוד לפני, שמותר לך להרגיש שאת לא רוצה לקיים איתו יחסים גם אם הוא בעלך, ומותר לך לעמוד על שלך, ומותר לך לומר לו לא. מותר לך להרגיש מה שאת מרגישה! וזה בסדר!! והוא צריך לכבד זאת. מאוד קשה לנו הנשים,  כשנמצאים בריחוק נפשי - להתקרב פיזית ועוד להינות מכך. 

כמובן שצריך לדבר על כך עם הבעל, וזה בטח לא דבר פשוט במצב שלך, ואולי דרך טיפול וליווי תוכלי להגיע לכך. שולחת לך המון כח!!

קוביות קרח בתהאיש כריש
כל זוג יש צד של התה והצד של קוביית הקרח.
שניהם לא מרוצים.
וזה כלל הזוגות בעולם.
אני גם נשוי למדהימה מהמקפיא...
תהיו חזקים, זוהי צרת רבים!
מדהימה מהמקפיא😆משמעת עצמית
נשמע שאתה נשוי למגנום 🤣🤣🤣
ענק שלך!!!איש כריש
אתה ההשראה...🤗משמעת עצמית
מגנום זה גבריהודה224
תותי פרוטי זו אשתו.
אם זה לא היה שרשורמשמעת עצמית
כל כך עצוב
הייתי פותחת איתך עכשיו התדיינות על זה.
אבל לא מסוגלת לנצלש פה...
תמחל לי😢
רק את המגנום הצלחת...יהודה224
כן...משמעת עצמית
לפני שזה כל כך הידרדר.
ובאמת מתביישת בזה.🤦‍♀️
אני חושב יום שלם מה לענות לך.יהודה224
מהכמה שרשורים שפתחת בנושא אני מבין נקודה מאד פשוטה
הוא ממש אוהב אותך ותלותי בך לפחות בקטע המיני
לדעתי שם הנקודה לתפוס אותו ולגרום לו לשינוי.
אל תנסי לשכנע אותו שאת בסדר תגידי לו שיחשוב מה שבא לו
תכמתי לעצמך את המינימום של המינימום של הנקודות שבהם את חייבת שיפור ושאם יהיה בהם שיפור יש אפשרות מעשית לחזרה לחיי נישואין תקינים
את צריכה לכבד את מקומו גם אם הוא חילוני אתאיסט הוא אב ילדייך ואוהב אותך ( גם אם בדרכו המוזרה )
וגם את אהבת אותו פעם... למרות שהוא השתנה...
אבל הוא חייב לכבד את אמונותייך ודעותייך ולתת להם מקום וביטוי. את לא צריכה לעבור על חצי הלכה בשבילו
מבין השורות נשמע שאת מנסה הרבה להוכיח לו (לפחות בהרגשתך) כמה הוא טועה ושאת לא מרעיבה אותו וכ"ו.
עצם זה שהוא בא ומבקש ממך אישור לרעות בשדות זרים מראה שלמרות שהוא לא דתי בכלל, עדיין הוא מכבד את מקומך כאשתו וכאוטוריטה על התחום המיני, בנוסף זה גם מראה שיש לו מצפון אלייך
מה שאני מנסה לומר זה שאת צריכה להביא אותו להבנה פשוטה שאם הוא רוצה לקבל, אז הוא צריך לתת. ולא כיחסי קח ותן אלא כצורך לחיי שיתוף ושותפות.
מצד שני באמונת אדם לאלוקיו אל לך להתערב זה שלו מול בוראו בדברים שנוגעים לילדים או אלייך אל תעשי לו שום הנחות
ודבר אחרון נראה לי שאם הוא יבין שאת רצינית בנושא הגירושין אז דברים יזוזו לטובה
לדעתי הוא לא רוצה להפסיד אותך, ככה את צריכה לראות את ההתנהגיות האלה
דבר אחרון לדעתי, גבר שאשתו מגיבה לו בצורה הזו בזמן היחסים לא יהיה מסופק לעולם, כי הוא יוצא אגואיסט גמור והוא נגעל מעצמו בסוף.
הוא מנסה לצאת מהלופ של עצמו שהוא לא מצליח לגרום לאשתו שום הנאה אז הוא רוצה לייצר לעצמו חוויה מתקנת עוד פעם ועוד פעם הוא לא מחפש ריגוש מיני הוא פשוט מתוסכל מזה שהוא שם מבין לעומק שהוא לא ה'גבר שלך הצורך המיני של בעלך נובע מתסכול ולא מליבידו אין סופי, או לא משום סיבה אחרת.
מקווה שה יעזור לכם לתקן

נב, אני כותב הרבה לדעתי לא כסמכות אלא כהצהרה על מחשבה אישית ולא כמשהו שאני חושב שנכון 100% אלא כאיך שנראים לי הדברים...
התגובה שלך מכילה הרבה אמתאשתאול
אני בטוחה שהבעיה היא פחות ליבידו מוגבר ויותר חסכים רגשיים. בלי ספק.
הולך לאיבוד תיאר זאת כעוף קפוא שמחכה למילוי. איזה מזעזע...
אני שואלת באמת מה עדיף לגבר: שאישה תזייף תשוקה ורצון בסקס, או שתהיה אותנטית עם הרגשות שלה.
אם להגיד לא באלף רבתי כשזה רק מתחיל, או פשוט להתנתק מהגוף ולקוות שזה ייגמר, העיקר לא לדחות בצורה בוטה.
אי אפשר לתקן את הרגש המקולקל אליו, יש כאן בעיות חמורות באמת, אני בטיפול אישי אבל את ההתנהגות שלו זה לא מזיז במילימטר.
הוא אוהב אותי, אך לא מוכן לקבל עייפות, מחלה, הריון, או סתם שאין לי חשק, כי זה קרה אתמול ואין לי כוח שוב.
וחושב, שכל פעם שלא מתאים לי זה מרוע ומניפולציה.
שואלת באמת, מה עדיף בהינתן המצב???
להתנתק מהגוףמשמעת עצמית
זה בדיוק נמרץ מה שקורה באונס.
זה נקרא התנהגות דיסוציאטיבית.
כלומר
אני פשוט אעמיד פנים (לא במודע) שזה לא קורה לי. לגוף שלי. או שאני לא כאן. ואז לא אצטרך לסבול את החוסר חשק/גועל/פחד.
זה מצב קיצוני ביותר, בטח מול בן זוג.
ויש לו השלכות הרסניות מאוד בתחום הנפשי לטווח ארוך.

כתבת "הוא אוהב אותי, אך לא מוכן לקבל עייפות, מחלה, הריון, או סתם שאין לי חשק"
איך ההתחלה של המשפט וההמשך מסתדרים?
איך אם הוא אוהב אותך, הוא "לא מוכן לקבל" את הרצון או האי רצון הכי בסיסיים בתחום ובמרחב הכי אינטימי שלך?

יקרה,
הדבר הכי אמיתי שכתבת בהודעה הפותחת היא המילה לופ.
את כל כך עמוק בתוך לופ רע מאוד
שאת כבר לא רואה באמת מה קורה.
זו לא אשמתך! פעמוני האזהרה שלך כבר לא עובדים.
אבל האמת שהם מצלצלים כל כך חזק, כל כך הרבה זמן שאת כבר לא שומעת אותם מרוב שהם מחרישי אוזניים.
עד שההתנהגות החולנית שלו נראית לך תקינה או בסדר או הגיונית.

אז לא.
ואנחנו כאן לשים לך מראה
גם אם תראי את הכיעור בהיגלמו
לפעמים זה מה שצריך כדי להינצל.

הלוואי שיהיה לך טוב. אמן!
אוף. אני בוכה...
כל מילה כל מילה כל מילה!נגמרו לי השמות
@משמעת עצמית אני חותמת ומסכימה על כל אות שלך בכל השרשור הזה!

כתבת כ"כ מדויק וחשוב
תגובה נהדרת6554433
דברים חשובים
אז בהינתן המצב ושהוא דיי אובסיסיבי אלייך ויש לו הרבה תשוקה איהודה224
הוא תלותי
אז זה הזמן לתפוס אותו בנקודה הזו
לעשות זאת בליווי מקצועי ברור שיש פיתרון ואין מה להשלים עם המצב הזה
דברי איתו ותבהירי לו בצורה מאד ברורה מה הראיה שלך על הדברים
ותדרשי שינוי, לא תבקשי, תדרשי!
ותזכרי תמיד שיש נפש בצד השני תחסכי ממנו כל מה שלא חשוב והכרחי לזוגיות
וגם את נושא האישות הוא יצטרך אבל זה שלב מאוחר יותר.
סליחה יהודהמשמעת עצמית
אבל זה באמת נשמע הרבה מעבר לתלותי בה.
זה נשמע חולני ממש, מופרע ונרקסיסטי.

אישה לא סתם מגיעה לרמה כזאת של כניעה והסכמה למה שכל כך רע לה איתו.

לא נשמע לי נרקסיסטייהודה224
מופרע כן ועם מופרעים צריך להתפרע
כמו שכתוב עם נבר תתברר
מה שמשנה6554433
שהוא פרנואיד בהגזמה,
ולכן הוא שתלטן מאוד.
חשדן, כל הזמן חי בסרט שרוצים לעשות לו רע.

נרקסיסטים זאת משפחה רחבה,
ויש גם כאלה.
כך או כך,
התוצאה של מי שחי איתו תהיה:
מחיקת האישיות.

פותחת השרשור מתארת מצב כזה,
וטוב שניכר ממנה שהיא מודעת לבעיה וזה
הדבר הכי אופטימי.

נוראי לחיות עם אדם כזה
והוא בהחלט לא בקו הבריאות הנפשית.
בהחלט צריך טיפול אין שום ספקיהודה224
דיסוציאציה היא מנגנון הגנה נפשיסודית
את יודעת את החשבון שלך טוב יותר מכולנו.
אני מניחה שאת לא מתגרשת כי את יודעת שההתעללות תתגבר אם תתגרשו, ואת פוחדת על הילדים. לדעתי לא חסר לך אומץ לב, ואת לא נשארת כי לא הבנת את הסיטואציה אלא כי הבנת טוב יותר מכולם.
כמובן שאפשר להמשיך להתעלל בחסות החוק גם לפני וגם אחרי.
לא פשוט להשאיר ילד במשמורת לבד אדם כזה, אף אחת מהכותבות לא יכולה להבטיח שתוכיחי סביבה רעילה.
ברור שאת לא העוף הקפוא אלא כל הפתיות שעונות תמיד -לסרב לסרב, זה פשוט לא השרשור המתאים לדיון הזב.

את מעלה את שאלת הדיסוציאציה אם היא מותר להשתמש בה?
בתנאי חיים רגילים אין לה מקום.
אך היא מנגנון הגנה על הנפש, והנפש שלך זקוקה להגנה.
בניגוד לכל הכותבות אינני סבורה שתישארי איתו דקה אחת מיותרת. עד אז תמצאי את הדרך הקלה ביותר להתמודד עם זה.
בהצלחה לך עכשיו וגם אחר כך.
בעיני את לא חלשה. את גיבורה אמיתית. זה ניסיון קשה. אני לא הייתי עומדת בזה. הייתי תופסת מרחק וימצא איזה פיתרון שירצה. לא יודעת מנין לך הכוחות האלה, וגם לא מה בדיוק מאיים עליך. הכתובת שלך להתייעצות היא עורך דין מומחה לגירושים. אולי כן אפשר ליצור מעטפת הגנה סביבכם?
התעללות נפשית קשה יותר להוכיח - אבל אולי המטפלת שלך והמטפל של הילד יכולים לכתוב שחור על גבי לבן את התרשמותם? תבקשי. ***שלמי להם ותשמרי את זה במקום שלעולם לא יגיע אליו***.
אצל עורך הדין. לא בבית שלכם.
שמרי על הבריאות שלך ושל הילדים כמיטב יכולתך. תאהבי יותר את הילד המקופח. הוא צריך לדעת את האמת - ככה אסור לאביו להתנהג.
וואו אהבתי מאוד מאוד מאוד.Fff
ואני אוסיף שאולי כדאי להתחיל לאסוף ראיות... אני למשל מתחרטת שלא אספתי. הקלטות, חוות דעת של מטפלים.
את באמת אישה חזקה ואנחנו פה בשבילך
הוא אוהב אותי???הולך לאיבוד
אני פשוט חייב לשאול אותך שאלה אמיתית...


לפי מה הדיוק את יודעת שהוא אוהב אותך ???
במה זה נמדד ???
מה עושה לך טוב איתו ???

התחושה שלי מכל המצב הזה היא שאת כנראה לא באמת אפוייה (בלי לפגוע כמובן) ולא באמת מצליחה להניח את האצבע על בעיה ספציפית אלא פשוט יתכן וחלפה לה התשוקה ופתאום מצאת את עצמך מתעוררת למציאות נשואה לגבר שאין לך כבר עניין בו ועוד עם ילדים ועכשין את מחכה שיעוף הכדור הראשון לכאן או לכאן רק לצאת מהעניין...

גם אני עובד קשה ומגיע לשעתיים ביום בלחץ אחרי יום העבודה.
וגם אני מוצא את עצמי נלחם בילדים אם זה כי הם לא הלכו לישון בשעה הגיונית, אם הם צופים בטלויזיה "במרחק" של אחד הדמויות בתוך המסך, גם אני כועס אם הם לא צחצחו שיניים...
אין זה אומר שאני רק כועס על הילדים אלא תפקידי הוא להציב גבולות ברורים לאישיותם של הילדים מתוך דאגה שלא יצאו לי ילדיי פרחים מהפסטיבל של בומבמלה...

זה עדיין לא הופך אותי לרע, או אכזר או לא יודע מה.
אני קונה להם תמיד את כל מה שהם אוהבים ויודע גם לחבק ולנשק ולתת להם את התחושה הכי טובה בעולם.

אבל שוב...
למה את כן כותבת שהוא אוהב אותך ??? זה הכי מעניין.
הצעה להקלהדוד10

לדעתי אם נסנן את רוב הנתונים, אז מה שקורה פה לא מורכב. עצם הפיתרון יחסית פשוט אבל הביצוע יצריך מחשבה מוקדמת ומעמיקה ואורך רוח.  


בעלך פשוט זקוק להערכה עצמית / הערכה מהסביבה / כבוד. כמו רוב האנשים. 
לפי התיאורים שלך, קשה לו להעריך את עצמו. הוא חווה ירידה דתית, מתקשה להשקיע בילדיכם, מרגיש מושפל ממספר שטחים במערכת מולך ומן הסתם גם בתחומים נוספים עוד אכזבות רבות. 


אם נצליח למצוא נקודה טובה כלשהי שבה הוא מתפקד איכשהו, אם נחמיא לו עליה, אז נתניע תהליך מבורך. תהליך שהוא יחווה כבוד אמיתי, הוא יזכה להערכה ממשית. תחילה מן הסביבה, אחר כך מעצמו. כך יתחיל מעגל חיובי של יותר עשיה, יותר בטחון עצמי, עוד עשיה וכו'. מדובר על נקודה קטנה ואפילו מוכרת וקבועה. אפילו על עצם הפרנסה, או על התמדה במסגרת העבודה, או תחזוקה פיזית של הבית, משהו שהוא טוב בו. משהו שדורש ממנו השקעה. 

 

נכון בשבילך זו עבודה קשה. ייתכן שקשה לך למצוא בו נקודה אמיתית של דחיית סיפוקים. ייתכן שהאימון ביניכם נשחק והוא יתקשה להאמין בכנות מחמאתך. ייתכן שהוא אכן יאמין, אבל יפגין חשדנות כדי לבחון אותך או לשמוע שוב.  יפגין חשדנות שאת מנסה להשיג משהו מהערכה זו. 


זו העבודה שלך. תחילה עם עצמך והמטפלת שלך. למצוא בו נקודה כלשהי שאת באמת מעריכה אותו, לחזור עליה בנוכחות עצמך, אחר כך בנוכחות המטפלת. לשנן אותה עוד ועוד. לבסוף לחשוף אותה בנוכחות בעלך. אחר כך נקודות נוספות. עד שהוא יוכל להעריך את עצמו בעצמו, להשתחרר מהקביים המלאכותיים של העלבת הילדים או שליטה בך כדי לזכות בערך עצמי מזוייף. 


הפיתרון קיים, אבל לפחות ההתחלה זו העבודה שלך.   

 

מה חושבים חברי הפורום ופותחת השרשור? 


הרשיתי לעצמי להציע זאת, כי גם את בעצמך כתבת: "אני בטוחה שהבעיה היא פחות ליבידו מוגבר ויותר חסכים רגשיים. בלי ספק".

גם חברים אחרים העלו פה רעיון של מעגל שהייתם לכודים בו. 

 

הייתי מוסיף ואומר כל הכבוד לך על ההשקעה וההקרבה למען הילדים, אבל מעדיף להימנע מהדיון הסוער האם את פועלת נכון. אז לא הוספתי את זה. 

האם יש חדש? ניסית? עבר חודש, מה התקדם?דוד10אחרונה

שלום.

האם מישהו/י פה בפורום ניסה את הטיפים שנכתבו?

האם פותחת השרשור ניסתה? 

האם משהו השתנה? 

לטוב, או למוטב? 

 

חודש חלף, איך הולך עכשיו, משפחת אשתאול? 

מסכימה בגדולאמא וגם
עם רוב הדברים ובפרט עם הסוף לגבי מקור התסכול של הגבר.
פשוט תגידי..Elad30
אני לא בעניין.
למה ללכת סחור סחור..
אין פתרון אמיתישוקולד פרה.

במקרה הזה.

 

שום דבר לא עוזר לך להחליט לאן ללכת,

ואת לא יודעת לאן פנייך מועדות.

 

לגירושין?

הוא יכול לפצוע עד זוב דם את נפש הילדים

ולהילחם בך מלחמה שיכולה למוטט אותך.

 

להישאר?

הוא לא מדבר עם חלק מהילדים

שורט את נפשם

וממש לא מתחשב בך בשום צורה.

 

הוא גם בשום אופן לא רואה את החלק שלו במצב

ורוצה שרק את תשתני,

בעוד את לא מסוגלת יותר למחוק את עצמך

ורק מייחלת לשעות שבהן הוא מחוץ לבית.

 

יקרה.

אמרת שאת נמצאת בטיפול.

תחליטי יחד עם המטפלת.

לאן? את? הולכת?

 

הרי את יודעת בעצמך שיחסי האישטת

הם קצה קצה הקרחון.

יש פה בית מורעל

וזוגיות מורעלת

שאת מפחדת מאוד לצאת ממנה

וומצד שני מפחדת להמשיך כך 

שאת פשוט במאסר

מאסר בחושך.

 

ובכן- יש נקודות אור.

נקודת האור הראשונה הנוגעת לעתידך

היא המטפלת.

 

נשמע שהמטפלת לא ממש עוזרת.

 

עצתי לך- רבנית.

קחי איתך רב או רבנית כצידה לדרך.

 

אין לך מושג כמה הם יכולים לעזור!

הם לא באים ממקום של כסף

ודוןקא כן יש להם עניין לייעץ באמת

ולא רק "להדהד לך" כדי שאת תקבלי את ההחלטה.

 

הם יכולים לתמוך בך!

ואת... חייבת תמיכה! חייבת!

 

מקור נוסף שיכול לתמוך- ההורים שלו (דווקא).

הם בעדך? הם מסוגלים לשמוע אותך?

אני פניתי להוריי בעלי בכמה נושאים

ולא התחרטתי מעולם!

 

גורם שלישי- המשפחה שלך.

מה הם יודעים? את מסתירה מהם?

נשמה, תאותתי להם שאת במצוקה.

 

אני בטוחה שאת מכירה את המקרה של מיכל סלע ז"ל.

כל הזמן האחיות שלה אמרו-

אם היא רק הייתה רומזת משהו! רק הייתה משתפת!

היינו מתייצבות דום בשניה אחת!

 

אבל היא פחדה פחד מוות מהמטורף שלה

לא אמרה כלום

עד שבסוף....

 

יש לך ילדים אהובה!

אל תיקברי בעודך חיה!

יש לך אפשרויות!

יש עם מי להתייעץ!

יש ממי לבקש עזרה!

יש אנשים שאוהבים אותך!

באמת אבל.

ויש אנשים שעוד היום יתייצבו דום אם רק תגידי!

תאמיני...

את לא לבד בסיפור הזה!

 

אבל .... תשתפי. תפני. תספרי.

ואם את מפחדת שיגלה-

תפני בחשאי ותסתירי עכבות.

ותגידי שגם אסןר שיידע.

ותכנני מה את עושה ואיך.

 

הכל-

כדי שהעתיד שלך לא יהיה שחור וכואב.

את עכשיו בייסורים שהתרגל אליהם.

אבל אסור לך "לקבל את הייסורים".

 

צריך לשנות את התמונה.

 

אני כאן באישי אם את צריכה משהו. כל דבר.

 

לא מדבר עם הילדים??!!??Fff
זה הכי הכי הכי זועק לתיקון. היחסי אישות זה ברור שלא תקין ואני לא מבינה איך את בטיפול אישי והנושא הזה לא בורר שם. זה כאילו אובייס שצריך שם שינוי דחוף.
אבל הקטע עם הילדים לכל הקטע הרגשי, איך את מצליחה להישאר שם יואו? מה משאיר אותך?
מצד אחד אני אומרת וואו כל הכבוד איזה כוחות נפש.
מצד שאני אני אומרת אולי צריך להבהיר את המצב, מה שאתם עושים ביחסי אישות ממש אסור. היחס שלו לילדים פוגע בהם מאוד. הכל שם לא תקין על גבול הנרקסיסטי /הפרעה אישיותית. מה אומרת המטפלת שלך?

ולדעתי תגידי לו שאת צריכה לחשוב על הדברים ותשמחי לכמה ימים חופש לבד לחשוב על הדברים או שהוא יעזוב את הבית לכמה ימים. את דבר ראשון צריכה לצאת מהלופ הזה
הרמב''ם הלכות דעות..Fff
ולא יהיו שניהם לא שכורים ולא עצלנים ולא עצבים, ולא אחד מהן, ולא תהיה ישינה ולא יאנוס אותה והיא אינה רוצה, אלא ברצון שניהם ובשמחתם, יספר וישחק מעט עמה כדי שתתישב נפשה
אוףףףףף כמה כואב לקרוא אותך 😔חלונות
אני חושבת שאת לא מודעת לעומק המצב הרע וההזוי בו את חיה.
יש בך איזשהוא מקום בנפש שמכיל התנהגות וזוגיות כזו. כלומר, קשה לך ממש אבל את רואה אופציה מעשית בלהמשיך כך את החיים.
אז זהו, שלא! לא! לא! לא! אלף פעמים לא!!!!!!
את לא ממשיכה לחיות בכזו מציאות! זה צריך להיות ברור!
כתבת הרבה שאת מפחדת להתגרש כי זה יפגע בילדים. ומציאות החיים המטורפת והמורעלת הזו לא פוגעת בהם?? היא הורסת בשיטיות!!!!
אני בת להורים גרושים. ההורים שלי התגרשו כשהקטנה היתה בת 9. ועוד הרבה ילדים בכל טווח הגילאים.
היתה שנה קשה אחרי הגירושין, של התמקמות משפחתית מחדש, מי נגד מי, והרבה בלבול.
אבל אח"כ - קיבלנו את המשפחה שלנו מחדש! נולדה לנו אמא חדשה! אמא שלא נאבקת על שפיות בסיסית - פנויה להיות אמא, אוהבת, משוחררת, שמחה...
קיבלנו יציבות - שאת טעמה לא הכרנו....
קיבלנו בטחון, שקט, משפחתיות, סדר, שלווה...
בכוונה אני כותבת לך מה קיבלנו אנחנו כילדים כתוצאה מהגירושין, כי אני יודעת שאת פוחדת עליהם. אבל אמא שלי הרויחה לא פחות - פשוט קיבלה את חייה מחדש!
יקרה! לדעתי אם תחליטי בראש - שלהמשיך לחיות ככה זו לא אופציה, אז תראי איך את מגיעה לסוג של פתרון. אבל החלטה מוחלטת!
בבקשה תעשי שינוי. לאף אחד בעולם הזה, גבר או אישה, לא מגיע לחיות ככה!
מציעה לכם לפנות לעזרה מקצועית. זה מצב ממש לא טובמיקי מאוס
נשמע שאתם כבר בפלונטר רציני, הפערים עמוקים.
ויש לו דפוסי התנהגות שעושים נזק לך ולילדים.
אם יש אהבה ויש רצון אני מאמינה שאפשר ליצור שינוי אבל זה מצריך עבודה והכוונה מדויקת של איש מקצוע.
כשיהיה לך טוב איתו והוא ידע לשמח אותך ולספק אותך ולא רק במיטה את ממילא תרצי הרבה יותר גם ביחסי מין. וגם אם תמיד יישארו פערים שעוד לא יצטמצמו יש דרך ללמוד להתמודד איתם בלי ששניכם תרגישו פגועים ובלתי נראים.

את מתמודדת עם מצב לא פשוט...
בהצלחה!
סליחהשירוש16
אבל אין קשר בין יחסים שלא מתוך רצון לבין ההשתדלות שלו לרצות אותך תו"כ יחסים בלתי רצויים.

גבר באופן טבעי מחפש לרצות את אישתו ביחסים. אם הוא לא מצליח - הוא מרגיש כישלון.
הגיוני שהוא רוצה לרצות אותך ביחסים. גם אם הם כפויים.

סליחה על החריפות - אבל מה שאת מתארת כאן נקרא אלימות מינית.
תודה אלופההולך לאיבוד
יש לך נקודות זכות רבות
תגידי..חיים של
איך הוא בחוץ?
אם את באה ומספרת את הסיפור שלך למישהו שמכיר אותו, הוא יאמין לך? או שהחוץ הוא כולו זהב ויהלומים?
מגיבה ברשותכם...אשתאול
התפתח פה קרב מילולי....
רציתי להתייחס לעניין החוסר הגינות כלפי בעלי בלהישאר נשואה, ואולי לחכות שהילדים יגדלו זה אגואיסטי...
אני כבר מזמן הצעתי, יותר מפעם אחת, לפרק את החבילה. הוא מתנגד בתוקף.
הוא רוצה שהיחסים יהיו נפלאים. בעיניו אני המקלקלת והמחריבה. ורק מחוסר ברירה ביקש אישור לפתח רומן צדדי( שימו לב: לא סטוץ. רומן משמעותי)
אני מוכנה לשחרר אותו, אבל רק בתנאי שישחרר אותי, דהיינו פירוק החבילה.
הוא לא רוצה כמובן
ומקווה שיום אחד "אקבל שכל" ואקפוץ לזרועותיו באהבה ובתשוקה שאין כמותה.
זה לא בדיוק עובד.
אני כרגע גם לא רוצה להתגרש , בעיקר מתוך חשש וחרדה ממה שיקרה.
אני מניחה שבסופו של דבר דרכינו ייפרדו.
בינתיים שורדים.
זה הכל.
אין לי שום עניין לפגוע בו ולצער אותו כמובן, אבל לא מסוגלת להתכחש לרגשות הקשים שלי כלפיו.
ומצד שני, איני אסרטיבית מספיק להציב לו גבולות נחרצים בענייני המין.
הבן אדם הציע רומן ועוד דורש שתתנהגי כאילו את מאוהבת בו?Lia

הוא חולה נפש או מה?

 

תעזבי אותו. אם הוא לא רוצה, בית הדין יכריחו אותו. את יכולה לצאת מזה. 

זו לא הברירת מחדלאשתאול
בגלל שאני לא נענית לחיזורים שלו והוא מתוסכל, הוא רוצה לקבל אישור לפתח רומן. ברור שהיה מעדיף שאני איענה אליו, אבל אני לא מסוגלת, בטח לא בלהט והתדירות הנחוצים לו.
אולי תפסיקי להאשים את עצמך?סודית

 

זה מה יש בנתונים שהוא יצר.

הוא לא באמת מבקש ממך אישור לפתח רומן. 

את מוכנה להידחק לדיסוציאציה בשביל לא לפרק, זה קו אדום.

תעצרי בקו הזה זאת כבר הבריאות שלך.

 

וואי וואי איזה מסובך.חלונות
את כותבת שהצעת לו פעם להתגרש והוא לא רצה, רק מחכה ש" תחזרי אליו". אבל אח''כ את גם כותבת שאת כרגע לא רוצה להתגרש בגלל הפחד והחשש מה יקרה...
יקרה, אני כה מבינה אותך! ככ! עברתי מסע דומה מאוד עם אמא שלי, גם להלקח מספר שנים מהרגע שהיא הבינה שצריך להתגרש עד שביצעה את זה. אבל לדעתי פה טמון הכלב - כשאת תיהיי שלמה עם עצמך 100% שאת רוצה להתגרש - את תראי שגם מולו הכל יתנהל שונה, את צריכה להשלים ולרצות את זה ממש! לבוא מוכנה לזה!
ובינתיים, כל עוד את בוחרת להמשיך להיות נשואה - באמת שלא רואה פתרון.
הלואי שתמצאי בתוכך כוחות לקום ולפעול! חשבת ליוי של דמות מקצועית? מין תהליך אישי שתעשי עם מישהו, שילווה אותך כל התקופה? זה יכול לעזור מאוד...
התנצלתי בפרטיזית1
ומרגישה צורך להתנצל בפנייך גם על גבי הפורום מצטערת שעוררתי דיון לא נעים..
זהו זו ההודעה האחרונה שאכתוב בשירשור הנ"ל.
אלטרנטיבהיהודיפשוט

אני הייתי מציע לבעלך בשלב הראשון לשחרר (זה דורש נחישות וכח רצון רב) אבל אפשרי (מנסיון)

כלומר לא לבקש מימך לשכב איתו, אפילו לא ברמז, פשוט כלום,

וכאשר את תירצי לשכב איתו (ביננו, כמה זמן את יכולה להיות נזירה ? )

להגיד לך "מתנצל, אין לי חשק, הרגת אותו, הוא מת",

השיטה הזו תשקף לך כמה נוראית היא השיטה של כל הנשים שדרך המיטה מנסות 

לסגור חשבונות עם הבעל שלהן.

הפיתרון האמיתי הוא ייעוץ זוגי איכותי שישקף לכל אחד מהם חובותיו במערכת הזוגית,

 ומה תרומתו לכשלים שנוצרו,

ורק אז אפשר להתחיל תהליך של תיקון

בהצלחה רבה

נשים שדרך המיטה מנסות לסגור חשבונות עם הבעלאשתאול
אוף לא יכולה לשמוע או לקרוא את המשפט הזה.
מספיק!!!!
מה אני רובוט? מה אני בובת צעצוע?!
למה זה מניפולציה על הבעל ונסיון לשלוט בו, כשאני סובלת מהיחסים ואני לא מעוניינת בהם??

למה אתם לא מבינים שבאינטימיות הגופנית אנו מוכרחות להרגיש קירבה וביטחון נפשי, ואם לא, מרגישות נורא ואיום???
במצבים כאלו הכל מיד צף ומטביע אותי, ללא שליטה. ואני מצליחה לשרוד זאת רק ע"י אפאטיות.
זה לא מנגנון הענשה מתוחכם ומרושע. זו האמת, שקשה לי עד ללא נשוא.
הבהרהיהודיפשוט

אסביר את הדברים,

את לא רובוט ולא בובת צעצוע, 

והוא לא עבד שלך שצריך ללכת כל יום לעבוד ולפרנס אותך,

והוא גם לא רובוט או בובת צעצוע שצריכה לעבוד ולפרנס אותך ולשכב איתך (אם אין לו חשק)

אבל מרגע שאדם (איש או אישה) התחתן, יש לצעד הזה השלכות כבדות (חובות וזכויות),

חובות של האחד כלפי השני, ועיקרן, הוא חייב לפרנס אותך ומצוות עונה,

ואת חייבת בחובותיך כלפיו (אני מניח שאת לא צריכה פירוט).

היצגת את עצמך כדתיה, הדת מקנה לאנשים בעיקר חובות, ולא זכויות,

שיח הזכויות ("לא בא לי" אז אני לא עושה) הוא שיח פוסט מודרני, ליברלי קיצוני, פמיניסטי קיצוני,

שהוביל את התרבות המערבית למצב הקשה שבו היא נמצאת כיום,

השיח היהודי האמיתי הוא שיח של חובות, 

נקודת הבחירה של יהודי היא האם לבצע את חובותיו בשימחה ובהתלהבות (גם אם לא בא לו), ואז מצבו יהיה טוב מאוד (אחרי הפעולות נמשכים הלבבות),

או בעצב ובלי חשק ומוטיווציה (ואז מצבו הרבה פחות טוב),

ואם את סובלת מן היחסים ולא מעונינת בהם, ואז אין יחסים, את אישה מורדת, על כל המשמעויות של זה.

כמובן שזה (יחסי אישות) רק קצה הקרחון של התקלות והכשלים במערכת הזוגית שלכם (חוסר "קירבה וביטחון נפשי" במילים שלך),

וכדאי מאוד לטפל בענין באופן מקצועי, אחרת המצב ילך וידרדר, ותסיימו ברבנות.

דרך אגב, אם את חושבת שהוא נהנה לשכב עם מישהי אפאטית (בלשונך) את טועה טעות קשה,  

אני די מרחם עליו, וגם עליך,

בהצלחה רבה

 

מסכימה שצריך טיפול מקצועי בעניין....44444
אבל בכל מקרה לא כופים יחסי אישות על בן הזוג.
זה אונס......
ואם אחד מבני הזוג לא רוצה- לא מכריחים אותו.

כשיש בעיה פונים לטיפול מקצועי. לא מגיעים כ"כ מהר לרבנות.....
הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות - תקרא את הכרטיס שלהסודית
מסכימה איתךלמה לא123

ועדיין תמיד כדאי להתאמץ ולטפל

שניכם במצב לא נורמלי

 

ואישה שאין לה חשק,להעניש אותה באי קיום יחסים,זו פשוט בדיחה.

כמו להעניש מישהו ששונא גלידה,שהוא לא יקבל גלידה בשנה הקרובה

עוד הבהרהיהודיפשוט

טיפול מקצועי איכותי (להבדיל מטיפול לא מקצועי או שרלטני) הוא חובה במצב הזה,

אחרת הם בצרה צרורה שרק תלך ותגדל.

לא התכוונתי ל"העניש" אישה באי קיום יחסים,

התכוונתי שאולי/כניראה אם הוא (הבעל) יתנהג באופן שהוא לא עושה מה שאין לו חשק,

(דוגמאות אחרות, הוא לא הולך היום לעבודה כי אין לו חשק, הוא לא עושה קניות שהיא שלחה לו רשימה בווטסאפ

כי אין לו חשק, הוא לא אומר לה "בוקר טוב" או "לילה טוב" כי אין לו חשק וכו' וכו')

זה ישקף לה מה קורה כאשר כל אחד עושה רק מה שיש לו חשק.

שוב, תרבות "אין לי חשק" "לא בא לי" וכל כיוצ"ב היא תמצית תרבות "האגו במרכז" המערבית , הליברלית,

הפוסט מודרנית, וכו', ואת תוצאותיה די להיווכח באחוזי הגירושין המטורפים, אחוזי הילודה האפסיים,

אחוזי הדיכאון, ההתאבדויות, ושאר מחלות הנפש במדינות המערב.

לענין הגלידה, אני לא בטוח שגם אישה שאין לה חשק, מוכנה להתנזר שנה שלמה (או תקופה ארוכה),

ואם כן, זה כבר אנורקסיה (מינית במקום אכילה) ואז הבעיה עוד יותר חמורה.

 

 

לעניין הגלידה,תתפלא לשמוע שכןלמה לא123

ברור שחייב טיפול

ההבדל מאין לי חשק ללכת לעבודה לעניין האין לי חשק ביחסים הוא שונה

כי ביחסים הגוף צריך לשתף פעולה עם הנפש,ואם זה לא קיים,זה מרגיש על סף אונס

וזה רק מחמיר את המצב מבחינה זוגית ובטח מבחינת החשק ליחסים

הגוף מתנגד והיא מכריחה אותו,זה יוצר שריטות

מנגד זה לא נורמלי לחיות בלי זה כזוג. לכן,חובה לטפל,חובה! חובה!

הגלידה והנפשיהודיפשוט

לגבי הצורך הדחוף בטיפול, כניראה אין ביננו מחלוקת,

לגבי "ביחסים הגוף צריך לשתף פעולה עם הנפש" ואם לא זה "על סף אונס",

יש ביננו מחלוקת מהותית, תקראי בלינק הבא את דברי "כלה נאה"

 

יחסי אישות - נשואים טריים

 

אם את/ה אוהב מישהו/מישהי אין שום בעיה לשמח אותו גם אם אין לך חשק,

אני הולך לעבודה בשימחה כל יום גם שאין לי חשק, וגם כאשר אני חולה, 

כי אני שמח למלא את חובתי ולפרנס את אישתי וילדי....

לפעמים ממש לי חשק לבזבז כסף על שטויות, אבל אם זה משמח את אישתי/ילדי

אני אוציא כסף כדי לשמח אותם.

אבל אם הנפש שלה כל כך מתנגדת ליחסים, זה כבר ממש חמור ביותר מבחינת מצבם הזוגי.....

טוב,כנראה לא תביןלמה לא123


זה נשמעאמא וגם
שהתחלת מהסוף להתחלה.
היחסים זה קצה הקרחון כשמתחתיהם את מתארת חוסר כבוד והערכה ופערים בתפיסה ועוד ועוד.
הסוף הוא כשהוא רוצה ואת לא אבל לי זה נראה ביצה ותרנגולת.
בכל מקרה נשמע שההתנהגות שלו כלפייך לא מכבדת
ושגם את לא מצליחה לשים את הקוים שלך במקום הנכון. מקווה שהמטפלת שלך תוכל לעזור לך בזה כי זו ההתחלה פה.

אבל שתדעי שזה לא בריא בכלל וגובל באלימות.
נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום

(איני נשוי)

מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.


האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות


תודה!

באופן כלליפשוט אני..

אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?


 

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

 

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

 

ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.


שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת"  ובתוך גבולות הגזרה.

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.


(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)


הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.


ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.


בהצלחה.

בתור מי שבסטטוס שלךadvfb

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

כמה יפה!נחלת

אומרים שרק נישואין הוא הקרקע הנכונה ו האמיתית לתיקון המידות...שלנו.

 

שני אנשים שונים: הוא איש היא אשה. מנטליות שונה, הרגלים שונים.....

 

הרי גם עם חברים לחדר יכולים להיות "תקלים". אלא שבמסגרת של נישואין

זה יכול להיות הרבה יותר נוגע וחריף; לטוב  ולמוטב.

 

אם לא טועה, נדמה לי שהאור החיים הקדוש אומר שהטוב ביותר

שאדם ישא את בת עירו: מנטליות דומה, הרגלים דו מים, זכרונות

דומים - פחות הרגלים שונים.....

 

שמעתי פעם: כל אחד הוא חצי. אבל החצי הזה צריך  להיות...שלם.

וזו עבודה בפני עצמה; חושבת שככל האדם יותר שלם עם עצמו

בשלום עם עצמו, חי את עצמו באמת - הוא יותר רגוע ואז יש פחות

קונפליקטים פנימיים שעלולים להקשות על ראייה אובייקטיבית.

 

יש שיעורים רבים ביוטיוב על יחסי זוגיות: הרב אבנר קוואס למשל,

ומי שמבין אנגלית: הרב מניס פרידמן. ועוד.

אבל לא שאלתי על הדברים הטובים, ברור לי שהם קיימיםצדיק יסוד עלום
ושהם העיקר.

שאלתי על שכיחות ודרמטיות הדברים הרעים...

אתה מסתכל על זה בצורה חיצוניתadvfb

ולכן אתה יכול להפריד בין רע לטוב

אבל אם מסתכלים על נישואין כמכלול זה הכל מעורבב ביחד וגם הדברים הקשים יכולים להתרש אח"כ לטובה.

מריבה ומשילימים ומגיעים לרמה יותר גבוה אח"כ, הכל תהליך אחד.

 

אתה יודע הלך החשיבה שלנו הפוך בקטע הזה.חתול זמני
מרוב אימה אני כבר לא חושב רק חושש וחושדצדיק יסוד עלום
ריב ואי הבנהרקאני

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

 

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

 

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

נכון. נכון מאוד.נחלת

זה הדבר הכי חשוב ששכחתי  לציין:

 

תקשורת פתוחה. לא לברוח מדיון, משיחה משמעותית.

שיעופו צלחות אבל שתהיה התייחסות וכובד ראש לכל

ויכוח....

 

שמעתי בשיעור שחייבת להיות  מריבה כדי להגיע לשלום בית אמיתי.....

 

לא לצפות לנישואין נוסח הוליבוד. זה תעתוע ושקר ודמיון....

אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

 

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

יפה.נחלת
שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.


ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

חייבת להגיד שכנשואהאונמר

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

 

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

 

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

 

מתוקה! שיהיה לך רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טובנחלת
תשובה נהדרת ונפלאה! תודה רבה!צדיק יסוד עלום
ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.


שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.


כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

 

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

יפה. תודה.נחלת
דרך האמצעלאחדשה

יש מקרי קיצון הזויים מוגזמים.

זה לא אומר שכל זוגיות כזו חלילה, ולא אומר שכל זוג ייתקל המשברים כ"כ עמוקים במהלך חייו.

עם זאת כדאי להגיע לנישואין עם הבנה של מורכבויות, מוכנות לאתגרים, קבלה של קשיים מאוד לא נעימים שמרגישים כל אחד עם עצמו ועם בחיר/ת ליבו מול צמתים שדורשים מהם לשאול שאלות כואבות, לגעת העצבים חשופים ולהתמודד מול מציאות לא פשוטה.

זה לא חייב להיות דרמטי, טרגי נוראי,

זו כן עבודה, יש מורכבות. כשמתחתנים תמיד מגלים דברים חדשים על בני הזוג שלנו על עצמו ועל הדינמיקה שלנו.

זוגיות בנישואין הם עבודה עצמית גדולה.

יש לה הרבה פולסים,

יש הרבה דברים נעימים, נפלאים ונהדרים, ובע"ה הם הרוב המכריע.

בנוסף למה שנאמרהעני ממעש

אתה תבנה בית אחד ותשקיע בו

מה משנה לך מה קורה אצל שכניך

השאלה שלו באה ממקום אמיתי, מרצון טבעי להבין מהזמירות
 קורה בחיי הנישואים בין זוגות רגילים ונורמליים

לא ממקום של סקרנות, אלא מרצון להכיר גם את הדברים, שמדברים עליהם בפורומים, שמציגים אירועים פחות נעימים בחיי הנישואים.  לומר "מה זה משנה מה קורה אצל שכניך" מתעלם ממציאות החיים. 

השאלה שלי באה ממקום חטטני, מרצון מאולץ לחקור מהצדיק יסוד עלום
סתם.

הנימה שלך היתה מעצבנת יקירי, אני אופטימי לגבי הבית שיהיה לי בעתיד אבל בהחלט קיבלתי רשמים רבים מקרוב ומרחוק לכך שיש התמודדויות לא פשוטות מאוד ושכיחות מאוד בזוגיות, ותהיתי האם אני הוזה או מטפח הדהוד סלקטיבי של המגרעות לשם העצמת החרדה, או שאני דווקא התרשמתי נכון בנוגע לנושאים הלא פשוטים ועדיין הם מתכללים בצורה טובה בתוך הקשר.


קיבלתי תשובות טובות, ואני נעזר בזה בתור רושם כללי.

נאמנות בעיני זה א,בחיוך2019
רגשות קשים בטח שעולים במערכת אינטימית כי זה המקום לעבד אותם. וגם מריבות, זה כדי לאזן ולפתור דברים
גם אני איני נשוי אבל תראה:חתול זמני

עובדות:

 

– בישראל אנו עומדים על 40% גירושין בערך (פחות מזה במגזר הדתי אך גם לא מבוטל בכלל)

– מתוך אלה שאינם מתגרשים אני מניח שיש המון שפשוט סוחבים את זה מכל־מיני סיבות

– רוב הגירושים נגרמים בגלל: בגידות, בעיות כסף, אלכוהוליזם/שימוש בסמים, התעללות (רגשית או פיזית)

 

מחשבותיי:

 

– רוב הזוגות שראיתי או גרושים או גרועים

– אבל גם רוב האנשים שראיתי הם מטומטמים למדי (בלי להעליב)

– כמעט לכל האנשים החכמים (לא בידע כללי אלא חכמת החיים) שראיתי זוגיות מצוינת 

 

דעותיי האובייקטיביות:

 

– תאר לעצמך חניון תת־קרקעי גדול וסבוך עם הרבה קומות ועמודים. עכשיו תאר לעצמך שתי מכוניות שצריכות לצאת משם. בתוך שתי המכוניות האלה תאר לעצמך נהג ונהגת. עכשיו אומרים לך שהנהג והנהגת האלה מעולם לא למדו נהיגה, אין לזה מושג מה זה רכב, בנוסף לזה העיניים שלהם קשורות במטפחת עבה, ויש להם אובססיה גלויה להתנגש בדברים. אה, ויש גם מכוניות אחרות שנוסעות בחופשיות, וכל־מיני חלקים נעים ושערים נפתחים ונסגרים אוטומטית. זאת לדעתי נקודת המוצא של זוג נשוי בימינו, סבבה לאורך המטר הראשון, איזה כיף אני נוסע באוטו! .......

 

– עכשיו במקום זה, תאר לעצמך שכל־אחד מהם למד קצת נהיגה. תיאוריה לפחות. ותאר לעצמך שאמנם העיניים שלהם עדיין קשורות, אבל יש להם חבר שעוזר להם קצת ואומר להם קדימה קדימה אחורה אחורה סטופ. או, תאר לעצמך שהעיניים שלהם לא קשורות, אבל הראייה שלהם בערך -8 ואין להם משקפיים. אז הם רואים קצת אבל הרוב מטושטש מאוד. עכשיו תאר לעצמך שהם מרכיבים משקפיים, רואים גם אחד את המכונית של השני, ומשתדלים לא להתנגש.

 

=> אם יודעים מה עושים, יוצאים מנקודת מוצא של אמונה למידה שיפור סבלנות מתייעצים הרבה עם רב קרוב כו' כו' כו' אין שום סיבה שזה יהיה כל־כך גרוע.

 

=> אם עושים מה רוצים ומחזיקים בהשקפות גרועות (מגיע לי / אני מצפה / תאוות / חוסר אחריות / חוסר אמונה) אין מה להתפלא. השתייכות למגזר מסוים אינה אינדיקציה לכך שמחזיקים בכל הקלפים.

 

=> כן יכולות להיות התנגשויות שריטות שאלות ובעיות אבל יש הבדל בין מי שנע בעדינות ואחריות לבין מי שחושב שהוא מכייף במסלול מכוניות מתנגשות (למרבה הצער רוב האנושות. אבל: רבים בני שוממה מבני בעולה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו. רוב העולם צועד על עיוור ונתקל בפחים ופחתות מי שתורה בידו נר בידו).

 

=> לפעמים יש מקרי קיצון beyond our control כמו מחלות קשות כיו"ב זה באמת אין מה לעשות אבל באותה מידה יכול היה לקרות אם היית לבד בבית. אם הקב"ה רוצה שתסבול אל תדאג אתה תסבול.

מאיפה הנתון של 40%? חשבתי שפחותברגוע
לא זוכר מהיכן הנתון ייתכן שקצת פחות אבל גם אם 25%חתול זמני

זה אותו עיקרון

יכול להיות גם שפשוט פחות מקובל תרבותית להתגרש לאו דווקא שהנישואין יותר מאושרים

או כאמור, הסיבות המרכזיות לגירושין פחות נפוצות בקרב הציבור הדתי/חרדי וזה מאזן

מזה מעודד.....נחלת
העידוד הוא בזה שאין ללמוד מן השוטיםחתול זמני

ורובו המוחלט של העולם לא כולל יראי ה' נחשבים לשוטים

אתה מכיר מישהו שהוא עצמו תמיד נחמד וכיף לו?מרגול

מישהו שאף פעם אין לו תקופות קשות/מאתגרות?


אני לא מכירה. כי החיים, באופן טבעי, מזמנים קשיים שונים והתמודדויות שונות.

בנישואים, שבע"ה מחזיקים עד 120, זה מאוד אינטנסיבי. אתה חי עם אישה ובעצם בוחר לחיות את חייך איתה.

אז כפי שבכללי בחיים יש קשיים, כך גם בזוגיות. השאלה היא האם כמכלול היחסים טובים או שכמכלול הם רצופים מריבות והסתרות.


אמרו לפניי ביושר, יש הבדל גדול בין ויכוחים ותקופות של ריחוק, ובין הסתרות וחוסר אמון.

תקופות מאתגרות ומבאסות מניחה שלכל זוג יש.

חוסר אמון והסתרות זה כבר שונה לגמרי. וזה לא קיים אצל כל הזוגות, אבל כמובן לא יודעת להגיד לך סטטיסטיקה. מניחה שיותר נפוץ אמון ופתיחות, אבל לא עשיתי מחקר אמפירי בנושא

כתבו לך יפהגפן36

באמת הפורום לא משקף את שכיחות המקרים בזוגיות נורמלית.


יש קשרים זוגיים שיש בהם יותר קושי ויש שפחות.

לכן חשוב מאוד לשים לב מראש במי אתה בוחר, ואיך אתה בונה בעצמך יכולת לעבוד על מידותיך.


אני חושבת שהדבר שיותר משקף הוא מבט למציאות סביבך.

אתה מכיר זוגות, נכון?

לפעמים קשה, לפעמים קל, לחלק קשה בתדירות גבוהה יותר, ולחלק פחות.


יכולה לומר ממקום אישי- אני כמעט ולא כותבת כאן בפורום. את כמות הפעמים שהיה לנו קשה אחד עם השניה בשנות נישואינו אפשר לספור על יד אחת.


כשקשה אז קשה, אין ספק.

אבל זה זניח ממש לעומת כמות הכח והעוצמה שזה נותן, גם מול התמודדויות מורכבות מול המציאות. והיכולת ליצור יחד ולהתקדם יחד ולהשתפר כל הזמן היא ממש מתנה.


לצורך העניין- גם עם אחים יש לפעמים ריבים ועצבים, ועדיין הם עוגן מאוד משמעותי בחיים.


ככה זה יחסים קרובים בין אנשים. 

הכי חשובנגמרו לי השמותאחרונה

שנזכור ונזכיר לעצמינו כל הזמן שזוגיות היא לימוד. כמו כל דבר.

באמת באמת שאף אחד מאיתנו בני האדם לא נולד יודע זוגיות.

תורה היא ולימוד היא צריכה.

וככל שיותר נעמיק בלימוד הזה, זה ישפיע עלינו ויקדם אותנו גם במצבי חיכוך וקונפליקט.

וזה באמת כ"כ חשוב לזכור זאת ולחזק את עצמינו שזה לא שמשהו בנו או בשני/ה "דפוק" ו"למה כולם מצליחים ואנחנו לא", אלא שאנחנו פשוט צריכים ללמוד ולהתקדם.

 

ריבים או ויכוחים / חילוקי דעות / קונפליקטים / רגשות קשים / מועקות / מנגנוני הגנה שפועלים וכן הלאה הם נחלתם של כל הזוגות באשר הם.

הרי כולנו בני אדם, ובכל מערכת יחסים שהיא, אפילו אדם עם עצמו, לא יתכן לעבור חיים שלמים ללא חיכוך.

קרה לך לפחות פעם אחת בחייך שאתה עם עצמך לא היית בשלווה ושלום?

עם הוריך?

עם אחיך?

עם חברך?

ודאי.

אין שום מערכת סטרילית לחלטין כיוון שאנו כאן בעולם להשתלמות, לגדול, לצמוח.

ובמערכת הנישואין הקב"ה יצר באמת פלא עצום שדרך כולה בכלל ודרך חילוקי הדעות והקונפליקטים בפרט נוכל להתקדם בתנועה שתוביל אותנו גם לעומק וגם למעלה וקדימה, 

עוד לגדול בעצמינו, באדם שאנחנו, וגם בזוג שאנחנו

ועוד לצמוח ולהתפתח.

ובאמת השמים הם הגבול.

אז לא רק שלא צריך להיבהל ולפחד מהריבים, אלא להבין ששורשם עם פוטנציאל עצום לגדילה אישית וזוגית,

וללמוד איך "לריב נכון", 

ללמוד את השורש של הדברים. מה מניע אותנו, מה מטרגט אותנו, מה מכאיב ופוצע אותנו, איך אנחנו פועלים, למה זה הכאיב לנו, איך עוד אנחנו מחווטים, איך פועלים מנגנוני ההגנה שלנו, מהם הצרכים שלנו, מהם הקשיים שלנו, איפה זה פוגש את השני/ה, וכל השאלות הללו כנ"ל גם לצד השני ובעיקר בנקודת המפגש בין שנינו.

אז בעיקר ללמוד את עצמינו לעומק

וללמוד את בן הזוג שלנו לעומק

וללמוד את הזוגיות שלנו לעומק

ואת ניהול הקונפליקטים לעומק

ללמוד מה זה בכלל קשר ואיך עושים קשר טוב ואיך שומרים על קשר ואיך מעמיקים בקשר.

ובתוך הדבר הזה, ממש כמו ספירלה, ניתן לעלות ולהעמיק עוד ועוד.

גם להינות ולשמוח בכל הטוב הגדול שבביחד ב"ה, וגם לצמוח מהאתגרים.

ואותם אתגרים יכולים להיות מגוונים, כתבו לך נפלא כאן, שלרוב מה שאתה פוגש בפורום הם מקרי קצה ולא בהכרח מייצגים.

ונכון גם שיש חלוקה בין אתגרים שכיחים לבין אתגרים פחות שכיחים כדוגמת חוסר אמון והסתרות,

אבל שוב חשוב לזכור שכך או כך יש לנו מה לעשות עם זה, זה המון בידיים שלנו ובלימוד שלנו של הזוגיות.

אפשר להגיע לקירבה גדולה גם לאחר ריחוק גדול, אפשר להגיע לריפוי ב"ה, לתיקון ולצמיחה גם במקרים קשים.

וכמובן שבכל האתגרים השכיחים ניתן לגדול מהם, להתקדם, להעצים את מה שיש לנו.

 

אז מה בתכל'ס?

לדייק בחיפוש בן//בת הזוג בעיקר את הלב הטוב, המידות הטובות, האישיות והאדם שנמצא מולנו. שיהיה אדם טוב.

בנוסף, לצאת יחד שנינו מנקודת מוצא שזוגיות היא לימוד ואנחנו כאן כדי ללמוד אותה ולא לקחת אותה לעולם כמובן מאליו או כמשהו ש"או שיש לנו או שאין לנו", כי כמו כל דבר בטבע זה לא עובד ככה בלי השקעת אנרגיה אקטיבית במשהו שרוצים שיצא ממנו פירות.

וכמובן להשקיע ספציפית בלימוד ניהול נכון של קונפליקטים / ריבים / חילוקי דעות וגם בתקשורת מקרבת.

ואז כרגע יש איש ואישה שהלב שלהם במקום הנכון, אוהבים ומכבדים אחד את השנייה, לא לוקחים כמובן מאליו גם לא לאחר שנים רבות, לומדים זוגיות, עם רצון ומוכנות ללמוד ולהשקיע אקטיבית, לומדים גם על חיכוכים וחילוקי דעות ונמצאים כל הזמן בתנועה מתמדת של צמיחה והתפתחות.

להציע לחבר?נתקה

זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )

 

רציתי לשאול.. 

אני רוצה לשדך לחבר מישהי..

עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי

ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..

 

1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?

2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)

3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?

 

הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרום

אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?

אם האבא סובל מתסמונת טורט עם  קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.

החבר בסדר? זה מה שחשובהסטורי
הוא לא אבא שלו.

סביר שעל רוב החברים (אם הם לא מהשכונה הקרובה) אינך יודע איך אבא שלהם מתנהג.

לא מסכים עם הנאמר בתגובות. יש להתייחס בכובד ראש להעני ממעש
סקרנתנתקה

מה זה אומר 

לפערים יוצאי דופן במשפחה איתה מתחתניםהעני ממעש
מסכים שצריך להתייחס בכובד ראשהסטורי
לא מסכים עם הכיוונים של הפותח
לדעתי אבא זו בעיה רציניתשלג דאשתקד

מצד שני מותר לבחור הזה להתחתן.

אישית לא הייתי מציע בחור כזה אם הוא צעיר ובקשר רציף עם בית הוריו. מצד שני אם אתה יכול לחשוב איך לתווך דברים שיהיה ברור, אולי כן אםשר להציע ושהבחורה תבחן בעצמה את הדברים.

סביר להניח שהיא תגלה את אופי האבא מתישהו (תמיד יש שכנים וחברים או מגיעים לביקור וכדו)

בחורה שלךחתול זמני

1) אבא של אברהם היה תרח... ואבא של רחל ולאה היה לבן... אם יש בחורה רגישה שזה יכול להפריע לה אולי כדאי להציף את זה. או לבדוק מ־1 עד 10 כמה הבן יכול להתמודד עם זה מבחינת להתרחק מהאווירה הזאת או להיות קונטרה/מגן משמעותי מספיק כדי להגן על אשתו.

 

2) לא אבל זה יכול לשמש כאינדיקציה הוא צריך בעצמו לדעת מה הוא רוצה ומה הוא יכול או לא יכול לעשות.

יכולים להיות הורים קשים אבל יכולים להיות גם ילדים חזקים שפשוט פחות בקשר או יודעים להציב גבולות ברורים מאוד (או כאלה שלא מזיז להם).

 

3) שילמד להתמודד איתם או להתרחק מהם לא חושב שזה רעיון טוב להכניס בחורה לתוך קושי.

אם הבחור מודע שזה בעייתירקאני

אז אני לא רואה בעיה לשדך לו

אם הוא עמוק בתוך הקשר בלי מודעות אז זו קצת בעיה

אולי כדאי לדבר איתו על זה שישתף את הבחורה בנושא הזה

 

לא מבינה מה הקשר לאבא שלו. העיקר הבחור. שהוא לאנחלת

יהיה גס רוח ובוטה....כל אחד מאיתנו מכיר לפני ולפנים את ההורים של הצד השני?! תמהני.

תודה לכםנתקהאחרונה

תודה על התגובות המחכימות

אמת

מסכים שהוא זה לא משפחתו

ומצד שני מסכים שכל אחד מקבל מה את ההתמודדויות שלו 

ועם זה הוא צריך לעבוד ולפעמים מגלים שלא כמו שחשבנו

 

פשוט מעניין אותימה לדעתכם הגבול בתרבות גסה

והאם למשל יש בחורות שלא להציע כלל או משו כזה שזה לא ממש יתאים להם

והאם זה אומר עליהם טוב או רע? שהם לא מוכנות למצוא את הטוב ברע?

 

טוב זה ממש כללי אז אחרי זה נראה לי שאפשר לסגור את הפיד

תודה לכם

שאלת המאורסים החופרת😅אוי טאטע!

רעיונות למקומות באזור המרכז המורחב שיש בהם קהילה דתית תורנית עם זוגות טריים גם, ושהשכירות שם לא מאוד יקרה עד כמה שאפשר במרכז?

בלוד יש כמה קהילות שיכולות להתאיםפשוט אני..
אתה יכול לפרט טיפה?אוי טאטע!

השמות של הקהילות?

באיזה שכונות בערך?

לודז'חתול זמני

הידועה בשם הפחות פופולרי לוד

מזל טובהסטורי
איפה שיש ערבים, זה מועיל לשכר הדירהמשה
למשל,לוד.
קולולוש - נחלת יצחק?נתקהאחרונה

אם תשאלי אותי

נחלת יצחק

רמה גבוהה אומר מראש

אבל גן עדן בשנה הראשונה

לדעתי

אולי יעניין אותך