התחיל מזה שבמשך כשנה הסתובבתי בעולם והרגשתי מכוערת!
הגעתי למאה קילו והרגשתי מפלצת
הכי כואב היה להיכנס לחנויות בקניון ולהגיע להבנה שאני כבר לא יכולה להיכנס למידה XL ב HM וחייבת לעבור לקרייזי ליין - הבגדים שלהם מהממים אבל לא רציתי להיות מידה 50.
שנתיים התעמלתי פילאטיס. כל הזמן המאמנת אמרה שזה לא הפעילות גופנית אלא בעיקר התזונה (80 אחוז מהירידה במשקל תלויה בזה, לדבריה).
התחלתי לקחת וויגובי, בגלל שאני בין היתר גם קמצנית נשארתי במינון הכי נמוך. זה עזר. לגמרי הספיק.
לפני הזריקות הייתי אוכלת מלא שטויות. מלא גאנק. יכלתי לא לאכול כלום כל היום ובלילה מגש פיצה. עברתי מחטיף לבורקס. היה נורא!
בגלל שלא אכלתי הרבה במהלך היום אלא רק בארוחה מוגזמת אחת - זה הרגיש כאילו אני לא אוכלת כלום. כולה 5 צלחות פסטה אחת אחרי השנייה כי נשאר בסיר וטעים אז למה לא? מה רע?
קניתי בסהכ 3 מזרקים, שזה בערך ל 4.5-5 חודשים. בתקופה הזאת הזריקות גורמות לחוסר תיאבון, עשיתי פגישה אחת אצל דיאטנית שבנתה תפריט שאמור להספיק בשביל לחיות ולא להיות רעבה. תפריט מאוזן - לא כזה שנשארתי מורעבת. כמה ארוחות קטנות במהלך היום. מתחילים בשתי כוסות מים, יוגורט עם פרי, לחם כוסמין, 2 ליטר מים וכן הלאה.
בזכות הזריקות למדתי לאכול מאוזן.
בתקופה הזאת ירדתי 12 קילו בערך.
הפסקתי עם הזריקות כי מיציתי את התופעות לוואי של כאבי בטן ושלשולים.
המשכתי את התזונה המאוזנת, והירידה במשקל פשוט המשיכה.
בערך מפסח אני תקועה ב 74 קילו (גובה 173 כך שהמשקל ממש בסדר).
בשבועות עליתי קילו, ירדתי חצי ממנו.
אני לא אובססיבית למשקל, כן ממש חשוב לי להישאר במידה סבירה.
מאז הירידה במשקל אני יותר קלילה, מצליחה לשרוך בקלות, רצה במדרגות.
אני מרוצה בסהכ.
המון בהצלחה - מדובר בשינוי ממש קשה!! אבל שווה ברמות.
אני לא יודעת מה חשוב לך בחיים, אני הבטחתי לעצמי שאחרי שאגיע ליעד ואצליח להיכנס לבגד שממש אהבתי (שכבר גדול עליי במידה או שתיים) - הבטחתי לעצמי יציאה לקניות עם סטייליסטית. בינתיים לא מימשתי כי לא ממש מרגישה צורך.