תחכימי אותנו!

צריך להכניס עוד אנשים למעגל מציעי ההצעות!

אם בא לך, אני לא מכריח ;)

להכיר אדם דרך הפורום זה נקרא להכיר? זה מספיק? למה?

תראה, 

בכל דרך יש הצלחות 

כמו שיש הצלחות לכרטיסים שעוברים , לאתרי הכרות, לשדכנים, לחברים ולשכן בן ה 5

לי חשוב וגם משקיעה בזה לא מעט 

לשמוע את הבן אדם, לשמוע מה חשוב לו 

ולציין לעצמי מה אני חושבת שמתאים לו : סגנון דתי, סגנון אישי, אופי תוך התייחסות לרצונות . 

והצעה זה לא רגיש (לרוב)- ואחריות המדויטים לברר אם זה מתאים להם 

אבא שלי היה בפגישה עסקית עם לקוח של החברה שלו, ופתאום הלקוח אמר לו "אתם הדתיים, תאמין לי, אתם בלתי נסבלים".

אחרי ההלם הראשוני, הוא שאל את הלקוח מאיפה הגיעה האמירה הזאת.

"יש אצלנו אחד בחברה, באמת מותק של בחור, אבל מה? הוא כבר בן 35. ואצלכם לבחור בגיל כזה כבר לא נשארות אפשרויות, ורק בגלל שהוא דתי הוא יישאר לבד כל החיים".

אבא שלי מיד הגיב לו "על מה אתה מדבר, גם לי יש אחיינית רווקה בת 32, תן לי את הפרטים שלו ואולי ייצא מזה משהו".

עכשיו תבינו,

אותה אחיינית (בת דודה שלי) יצאה כבר עם עשרות רבות של בחורים, כולם בחורים שהיא קיבלה עליהם המלצות חמות, על האופי שלהם, על התורה שלהם, אמרו לה שהם יתאימו לה כמו כפפה ליד... וכלום. תמיד זה נגמר יחסית מהר.

ופתאום, מציעים לה מישהו על סמך שום דבר מיוחד באופי שלו (מלבד זה שהוא דתי), כאשר אף צד של המשדכים כלל לא מכיר את הצד השני. ברוך ה' כשהיא ביררה עליו פרטים נוספים היא ראתה שזה דווקא כן עשוי להתאים, והם התחילו לצאת לתקופה מסוימת, ואחרי כמה חודשים - שמחה וששון - הם הודיעו על אירוסיהם.

כשהגענו לחתונה המרגשת שלהם, היא באה אל אבא שלי לפני החופה, ונתנה לו מעטפה. בתוך המעטפה היה צ'ק עם 50,000 ש"ח. אבא שלי אמר לה שהיא משוגעת על כל הראש, הוא דוד שלה, והוא בחיים לא ייקח ממנה כסף על השידוך.

היא ענתה לו שהיא נדרה נדר שזה מה שהיא תשלם למי שיישדך אותה, והיא לא מוכנה לעשות התרת נדרים.

בלית ברירה, אבא שלי לקח את הצ'ק והכניס אותו לארנק.

מיד אחרי שהכלה הלכה לעיסוקיה, הוא קרע את הצ'ק שהוא רשם מראש לכבוד האירוע (על סך 3,000 ש"ח), ורשם צ'ק חדש - על סך 53,000 ש"ח.

אין ספק שזאת הייתה מתנת החתונה הכי גדולה ויקרה שהוא נתן בחייו...

האם זה אומר שעכשיו אני אתחיל לשדך אנשים רק בגלל ששניהם באותו הגיל? כנראה שלא. 

אבל לדעתי זה כן מלמד שלפעמים השידוך עשוי לבוא ממקום לא צפוי, וצריך להשאיר את הראש פתוח למקרים כאלה... גם מצד המשדכים וגם מצד המשודכים.

בגלל שכתבת מתישהו שאתה ואשתך משדכים.

אשמח אם תענה מתי יש מספיק בסיס כדי להציע לדעתך

מסופר שהרצי"ה היה מדגיש שכל הנסיונות של הרצל להקים מדינה נכשלו..

עצם זה שנתת לבנאדם הרגשה טובה שחושבים עליו ושהוא קיבל הצעה זה כבר רווח לא מבוטל

ועדיין לא ענית לי על השאלה ;)

לכן הוא שם תמונה גדולה שלו בבית

ההקשר המקורי להדגשה הזאת היא לא הנידון הדידן ולא ארחיב פה.

חחח קצת מציקה הציניות, אני חושב שזה אמיתי

אני יכול להציע לך שתתן לי משכורת תמורת אפס עבודה למשך חמישים שנה. אבל לא יהיה הגיוני שאצפה לתשובה חיובית.

ברגע שזה מובן, אפשר להציע הכל. מרימים טלפון, אומרים "תקשיב, יש פה מישהי שאולי תרצה להכיר" "למה?" "לא יודע, כי בא לי להציע לך" והבחור יחליט - רוצה או לא רוצה.

הנקודה היא שיש רווקים שלא יודעים איפה בני הזוג שלהם נמצאים. התפקיד של השדכן הוא לעדכן אותם, ולספר להם את כל המידע שיעזור להם למצוא. מצד שני, גם לספר להם מידע שעשוי להיות רלוונטי.

המשמעות -

1 אין הצעה מעליבה, כל עוד אתה יודע שיכול להיות שזה לא מתאים. מה שמעליב בהצעה זה האמירה "היא מתאימה לך" כאשר המפגש נותן תחושה "איזה רושם נתתי שבגללו חשבו שהיא מתאימה לי".

2 לדעת לשמוע "לא". אם אני לא רוצה להתחתן עם מישהי, לא אעשה זאת. ולא משנה כמה טפשית הסיבה. אתה רוצה, תתחתן איתה אתה.

3 לדעת לשכנע שכן. שכנוע בעיני הוא לא דבר רע. הוא דרך להתגבר על חוסר מוטיבציה. יש לזה מחירים, אבל לפעמים כדאי לשלם אותם. אז אם אתה חושב שכדאי, או שכדאי לנסות, אתה יכול לנסות לשלוף את הקלף הזה. אולי תצליח. הרבה קשרים טובים יצאו בלי שהמשודכים חשבו שיכול להתאים.

4 כשמשודך אומר "לא", הוא לא מתכוון "אני לא רוצה להתחתן". הוא מתכוון "אני רוצה להתחתן עם מישהי אחרת".

5 טוב, יש עוד סוג של הצעה מעליבה - בחור בן 15 שלא מבין כלום מחליט לתפוס יוזמה ולשדך שני אנשים. שוב, מה שמעליב זה ש"למה הוא מטריד אותי בנושא שהוא אפילו לא מבין איך מתחילים", וזה הרבה יותר פדיחה למשדך מאשר עלבון למשודך. כמו ילד בן 10 שינסה לארגן הצעת נישואין של אחיו הגדול. לפעמים זה מצליח, בדרך כלל יש פה פער שלא מצליחים לגשר עליו.

6 מה הדברים הקריטיים? מה הוא רוצה. זה קודם כל. זה לא אומר שתציע לו מה שהוא רוצה, אבל זה אומר שתדע שזה מה שעשית. שתדע איפה אתה מבקש ממנו לצאת מאזור הנוחות, ואיפה אתה מבקש ממנו להתפשר על חלום שהיה לו.

7 הדברים החשובים הנוספים הם מה יכול להיות טוב לו. תחשוב שהוא שואל אותך "הציעו לי  את זאת, כדאי לנסות?" ותחשוב אם הוא היה סומך על התשובה שלך. אם התשובה שלך היא כזאת שהוא לא היה מקבל, תדע את זה כשאתה מציע את ההצעה.

גם את העלמה צריך לשאול....

ברור שהכי אידאלי להכיר את שני הצדדים כמה שיותר ולנסות להרגיש אם יש שם התאמה.

אבל אני חושבת שזה ממש בסדר לנסות להכיר גם אם לא מכירים אפילו את שני הצדדים בכלל.

כי לעולם אי אפשר לדעת מאיפה יגיע הזיווג.

ואני חושבת שהמשודך צריך לבוא מתוך מקום של ענוה והכרת הטוב עם השדכן שמציע

והשדכן צריך לפעול בהרבה רגישות ולא למרוח את ההצעה....

בס"ד

אני לא בטוחה מה הדברים הקריטיים שצריך לדעת על אדם. אני יכולה לומר שאני מבררת מה הוא מחפש ואיך הוא מצייר את עצמו [או מציירים אותו אם לא הוא כתב]. אני בעיקר מסתכלת על שילוב התכונות שהוא כתב. אני כן לומדת הרבה מהדיוקים בין הכרטיסים- למשל האם הוא כתב חכם, עמוק ורגיש או רגיש, טוב לב ובעל חוש הומור. בעיניי יש הבדל בין שני הכרטיסים שיכול להעיד על האנשים. 

הקטע בשידוכים הוא שזה לא מדע מדויק. אף אחד מאיתנו לא יכול להבטיח הצלחה. כמו שהמנחה שלי בפרקטיקום אמרה- "אם היינו יודעים לחזות במי נתאהב ולמי נתאים אז התכנית "חתונה ממבט ראשון" הייתה הצלחה מסחררת". אנחנו לא במקום הזה ולכן כל מה שיש לנו זה להתפלל לקב"ה שישלח בידינו רק דברים טובים.

אני מאמינה ששידוכים זה הרבה ניסוי וטעייה וזה דבר שגם המשדכים צריכים להבין וגם המשודכים. אני לא חושבת שאם מכירים מישהו בהכרח מצליחים לשדך לו יותר מאשר לאדם זר. זה משליך על שני דברים-

א. בעיניי זה אומר שלפסול הצעה רק כי היא הגיעה ממישהו שלא מכיר אותך זה לא נכון וחבל. אני חושבת שכל הצעה צריכה להיבחן לגופה ולא לגוף המציע. אנחנו לא יודעים מאיפה זה יבוא ונסתרות דרכי ה', חוויתי את זה בעצמי. אם נתרכז רק בהצעות מאנשים שאנחנו מכירים אז ההיצע יהיה בדרך כלל די דל ומפה גם תגיע טענת ה"אין הצעות" הרבה פעמים [או כי לא מכירים אנשים מעבר למשפחה ואולי כמה חברים]. אני מאמינה שהשתדלות כוללת בתוכה טווח רחב יותר ממה שאנשים חושבים. אני לא רואה בושה בלהירשם לאתרים, בלשלוח לאנשים "הי אולי תחשבו עלי?" או בלשלוח לאנשים זרים כמוני פרטים כדי שאני אחשוב עליכם.

ב. הדבר השני הוא גם למשדכים ובסוף בעקיפין גם למשודכים. אני מאמינה שכיוון שאנחנו לא באמת יכולים לדעת איך הצעה תתגלגל, אנחנו חייבים לאזור אומץ ותמיד להציע, גם אם אנחנו לא בטוחים במאה אחוז. אין מאה אחוז בתחום הזה, גם לא יהיה. גם בעלי הוא לא מאה אחוז מה שכולם חשבו שאתחתן איתו וגם אני מסתמא לא התחתנתי עם מאה אחוז מהדמות שהייתה לי בראש. אני חושבת שזה דבר שחשוב להבין ושדכנים לא צריכים לפחד להציע כי אולי זה לא יתאים ואז מה המשודך יחשוב. פה מגיע גם החלק של המשודכים- הציעו לכם וזה לא היה קשור? אל תפסלו את השדכן, תסבירו לו למה פסלתם כדי שהוא יוכל לדייק בעתיד. אם טעיתי בהצעה כלשהי זה לא כי אני סתם משדכת לכם אנשים, זה לא מעיד בהכרח על שידוך כיפה חצאית, זה בעיקר מעיד על זה שמשהו לא מדויק בי כלפיכם ואני רוצה לדייק אותו. אם מישהו פסל הצעה שהצעתי לו אני תמיד אשאל אם הוא מוכן לספר לי למה זה לא המשיך כדי שאוכל לדייק לו הצעות עתידיות. בסוף, אנחנו עושים את זה כדי שתדעו שחושבים עליכם תמיד וכי אנחנו רוצים לראות אתכם מקימים בית. אישית אני יכולה להעיד על עצמי שלא עובר יום כמעט בלי שעולים לי כמה שמות ואני חושבת שוב ושוב למי הם יכולים להתאים. 

אגב, אני מדי פעם נזכרת באנשים שהכרתי לפני שנים ושולחת להם הודעות של "הי חשבתי עלייך, מה דעתך לשלוח לי פרטים שאנסה לחשוב על זה?" [בניסוח יותר נחמד ומתעניין כמובן]. עד כה לא נתקלתי במישהו שלא שמח כששלחתי לו. אני באמת מאמינה שזה יכול להגיע מכל כך הרבה כיוונים לא צפויים. 

אני כן אשתדל לדבר קצת עם האנשים ולנסות לתפוס קצת מההתנהלות ומהאופי אבל זה תמיד יהיה לא מדויק אם אלה אנשים שאני לא מכירה במציאות [בהזדמנות זו- אם מישהו רוצה להכיר במציאות ביתנו פתוח ואני תמיד נהנית להכיר אנשים חדשים ]. שוב, זה לא אומר שלא אציע או שאני לא יכולה להציע, זה אומר שהפרמטרים שאני בוחנת בנויים יותר על מה שסיפרתם ולא על מה שאני מכירה. 

בקיצור, אני חושבת שהרבה ענווה נדרשת פה משני הצדדים וגם הרבה רצון טוב. אני בעד לשחרר ולשלוח את לחמכם על פני המים [בהשאלה, לא במשמעות המקורית]. בסוף אני מאמינה שאם שולחים למספיק אנשים את הפרטים אז מישהו בסוף יצוץ עם הרעיון הנכון והמדויק. 

מקווה שעניתי, כמובן שאפשר להמשיך לדון על זה וסורי על ההקפצה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳