אחלה בירור שלך מול עצמך

גם אם ידגידו פה תשובות עקרוניות.

הכי טוב שאדם יעשה בירור אישי מה סולם הערכים שלו ועל פי זה יבנה סדרי עדיפויות.

אפשר ללמוד להכיל ולקבל גם שוני. 

העיקר שהם אנשים טובים..

אין מושלם. 

כך לעניות דעתי

העיקר עם מי אתה מתחתן, זה הכי חשוב פה.

יש מקרים שבהם אנחנו יכולים לשנות מציאות או לפחות את יחסנו אליה. יש גם פעמים שלא.

להגיד 'ככה היא המציאות' זה נראה לי תמיד מסוכן מחשש קיבוע שאינו הכרחי.

אתה מחליט אם ליישם את זה או לא.

ואולי נבדוק ונראה אם יש אנשים שמיישמים את זה.

אני חושב שיש כאלה..

מה האחוזים שלהם? לא יודע

אבל זה לא אומר שום דבר על אפשרות של האדם הבודד להשתמש בהם

מבחינה השפעה - אין ספק שהקשר עם המשפחה משפיע זה נתון אינו יכול להשתנות, לטוב ולמוטב.

אבל מבחינת היחס הנכון להשפעה הזאת - עניין אישי של כל אחד ואחד.

אף קונסנזוס לא מכריח.

קריאה ביקורתית על המציאות נותנת לך מוטיבציה לפעול בה?

יפה.

זה היה נראה לי שונה.

כי מראש לא מעניין אותי באופן אישי איך אנשים פועלים מתי שאני שואל את עצמי כיצד אני אפעל.

'מציאות' = איך שרוב החברה פועלת?

אגב, ביקורת איננה מילה שלילית בהכרח.

היא נראת לי איך שהגדרת יפה.

ביקורת זאת עמדה בוחנת. מתבוננת אפשר לקרוא לזה.

לדוגמא.

יש לך 2 אפשרויות.

1. מישהי שמתאימה לך (90 מתוך 100) ומשפחה שלה שמתאימה לך ( 40 מתוך 100)
2. מישהי שמתאימה לך (70 מתוך 100) ומשפחה שלה שמתאימה לך (  60 מתוך 100)

במה תבחר ?
רוב האנשים יבחרו ב 1 כמובן. אין כאן דילמה.
עם המשפחה אתה יכול להפגש גם פעם בשבועיים לשעתיים.

עם האישה אתה חי.
אתם קבוצה.
אתה צריך את השחקן הכי מתאים לך בקבוצה. זה השיקול מספר 1.


נדיר מאוד שהבחורה מתאימה לך 90 מתוך 100 והמשפחה 20 מתוך 100.
בכל זאת, היא גדלה עם אותה משפחה.
בד״כ זה אומר שאתה מפספס משהו על הבחורה או על המשפחה.

התפוח נופל רחוק מהעץ?

אולי זה נדיר, אבל זה אכן יכול לקרות.

אני לא מדבר על הבדלים תרבותיים או השכלה 
אלא משהו בעייתי.

למשל, הבחורה שאתה הכרת שקטה מאוד וזה מתאים לך,
והמשפחה שלה יכולה לשבת 20 איש ולעשות רעש של 200 איש..שזה סיוט בשבילך.
אז אלה החיים. תלמד להסתדר ולהתאמץ בשבילה. אתה לא תוותר על הבחורה שהכרת בגלל זה.

אני מדבר על משהו בעייתי. הבחורה שלך מלאך. המשפחה שלה גיהנום.
זה נדיר מאוד.

וגם כאן, שזה נדיר מאוד,
אתה צריך לשאול את עצמך :״אוקי, מה הסיכוי שאני יכול להכיר בחורה מלאך כזו -אחרת- ?
אם הסיכוי קטן מאוד, אז בן אדם נורמלי עדיין ישאר איתה, יהיה לו קשה מאוד לוותר.

החיים הם קריטריון אחד גדול

זה נשמע קצת שטחי שאני מדברים במספרים, אבל זה הכי נח ככה (אז סליחה מהצופים על השטחיות)

נניח בחור עם בחורה שמתאימה לו 90% ומשפחה שמתאימה לו ב 40%.
אז אתה אומר כאילו שיעזוב אותה ויחפש אחת שהיא 90% ומשפחה של 60% ?

ואם הוא לא ימצא ? מה אז ? אפשר לחזור לבחורה הקודמת ?

אתה צודק רק אם כל שבועיים אתה יכול למצוא בחורה של 90%.
אז כן. תחפש עד שתגיע למשפחה של 60% ויותר.

אבל זה לא עובד ככה במציאות.
כשאתה תתקל ב 90% התאמה. יהיה לך קשה מאוד להמשיך הלאה. (לא לך אישית, באופן כללי) 

אתה יכול להגיע למסקנה שיש התאמה של 90% *רק* אחרי חודשיים-שלוש.
אי אפשר לדעת את זה בדייט אחד.
בדייט אחד תוכל לדעת רק שיש כאן משהו. (כמובן לא להתפס לתקופה המדוייקת, אלא להבין את הנקודה הכללית)


אבל שוב.
זה שהמשפחה קריטריון זה בטוח.
אבל השאלה מתי אתה יכול להכניס את זה כקריטריון משפיע.

לפני הפגישה ? הכי קל.
אחרי פגישה אחת, כבר יותר קשה.
אחרי כל פגישה נוספת, יותר ויותר קשה.

מבין את רוח הדברים ?

זה שמשפחה היא קריטריון זה בטוח.
אבל במציאות, בפועל (אני לא מדבר על המגזר הדתי אלא באופן כללי)
ההשפעה של הקריטריון יורדת ככל שאתה מכיר את הבחורה יותר.

ולכן יוצא, בפועל,  שהקריטריון הזה הרבה פחות משפיע ממה שאתה ציינת.
וניסית להכנס למספרים להראות לך..איך זה קורה. (זה כמובן לא מדע מדוייק)

כלומר,איך בן אדם יכול לומר כמוך :
״וואלה, משפחה זה קריטריון חשוב מאוד וכולם מתחשבים בו״...
אבל במציאות...זה הרבה פחות משפיע.

מה החסרונות של המשפחה, ומה הנוכחות הצפויה שלהם ושל החסרונות שלהם

אם למשל המשפחה היא משפחה מאד מגובשת והם אנשים שלא נעים להיות לידם, אז יש כאן מחיר מסוים.

אבל אם יש לבחורה אח באוסטרליה שהסתבך עם רשויות החוק שלא באשמתו, זה לא אמור לשנות לך

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים