מצד אחד כתבת שסבלת נורא וזה באמת טראומה אין ספק,

ומצד שני כתבת נפלא על בעלך, יקירה כדאי לך למצוא את הטיפול 

המתאים, מומלץ להתייעץ עם מומחית בנושא, אפשר לנסות גם משהו

טבעי לקחת, יש כמה דברים טבעיים שעוזרים לסדר את המחשבה, אני

יודעת שהייתה משהי במצב כמעט כמו שלך ולקחה משהו טבעי ומאוד עזר לה,

יש שניים שאני מכירה טבעי אחד זה ''חותם הטבע'' השני זה ''טיפות הרב'' תנסי

יקרה לדבר עם שניהם, תראי מה מתאם לך, העיקר זה קביעות בדברים האלה,

נשאר יקרה רק לברך אותך, שיהיה לך בעזרת השם בריאות הגוף והנפש שמחת

חיים ושלום בית אמתי אמן.

וואלה אני לא הייתי מצליח.

סחתיין עליך. באמת כל הכבוד.

אני חושב, וזו רק דעתי שזאת לא את. את לא בוחרת להיות "אטומה". אלה החוויות שלך. את צריכה קודם כל לדון את *עצמך* לכף זכות.

את צריכה לקבל את עצמך כמו שאת ועל בסיס זה אחרי שהגעת להבנה והכרת את עצמך וקיבלת את מי שאת, לעבוד.

אל תשפטי את עצמך. בטח לא כשיש לך פרטנר לתקשורת פתוחה.

קודם כל, באמת קורע לב לקרוא על הצער שלך.

דבר שני, תמתני את ההגדרות, גם כלפי עצמך. אולי במקום "משהו מת אצלי".. "אני צריכה להחיות כל מיני כחות אצלי"... לא יאוש מכלום, אלא כיוון של בניה ואמונה שאפשר.

תתחילי ממה שיש: יש לכם המון. ממש המון. את זכית להגיע בטהרה לנישואין, שזה דבר גדול מאד כמי שהגיעה מרקע כזה.

את אכן אשה אוהבת, אתם זוג אוהב, זה דבר עצום.

עם כל ההבנה למה שציינת שחסר, צריך לזכור שמה שיש הוא הבסיס לכל. העיקר אינו "פרפרים בבטן", אע"פ שזו יכולה להיות חוויה נעימה. אבל זו אהבת עצמך... העיקר הוא היחס הנפשי, בדיוק מה שאת אומרת שקיים מבפנים וקשה לך לבטא בחוץ. זה באמת העיקר. היחס הנפשי, השיח הטוב שיש ביניכם. זה גם נותן את התקוה לשכלל גם מה שחסר.

כשיש חיצוניות ואין יחס בלב, זה כנראה יותר קשה לסידור מאשר כשיש יחס בלב ויש בעיה באופני ביטוי מסויימים.

מי ש"משוחחים המון", "תקשורת פתוחה" - זה לא "טכני"... זה ממש העיקר.

לגבי שקשה לך להרות, נו.. תהי סבלנית כלפי עצמך. הרי עברת הפלות, ניתוחים, טראומה כלשהי, יש לך בעיה מסויימת עם מיצוי הקרבה הפיזית - אז אפשר להבין. כמה שפחות תלחיצי את עצמך, יש יותר סיכוי שגם זה יקרה.

ובאמת, אם אפשרי לך מצד תנאי החיים, כדאי "להחיות" גם את התעסוקה. בין מהבית, בין מחוץ לבית.

לגבי הטראומה שעברת לצערנו בילדותך, ולגבי המחסום בביטוי יחס, ולגבי הקושי למיצוי ביחסי אישות - שלושת הדברים הללו מצדיקים מחשבה על טיפול. יתכן שהם באים משורש אחד.

יפה שטיפלת כבר. תלכי לטיפול נוסף. אבל תמצאי מישהי שהיא ממש "עם נשמה" וגם מקצועית. שתוכל לעזור לך לפרוק ולעבד את הטראומה, שתוכל לעזור לך לבטא טוב שבך, חום שבך - וגם שמבינה איך עוזרים לאשה להגיע למיצוי בחיי האישות, שאע"פ שזה לא עיקר הנישואין - אבל, לגבי אשה ביחוד, זה דבר עיקרי. פתח לתחושה חזקה של היחס הנפשי - שיכול כנראה לשחרר לומר מילים טובות גם בזמנים אחרים.

בינתיים - תגידי לבעלך: תודה רבה על השיחה. אתה מחזיר אותי למה שאני מאד רוצה להיות וצריכה להיות. תדע שאני באמת אוהבת אותך, מחבקת אותך בלב, זאת האמת, ואני ממש רוצה שזה יקרה בפעל. 

אולי בגלל מה שעברתי, זה לא קורה כמו שאני ממש חולמת, לא רק אתה..  אז אני אנסה לטפל שוב. אתה תעזור לי - נגיע לביטוי טוב יותר של מה שיש בלב שלנו.

תאמיני - וזה יקרה. 

ותתפללי ממש על הנקודות הללו. בפירוט. במילים שלך. תתפללי לה', על כך שתוכלי לחבק את בעלך, לנשק, לבטא אהבה. שתרגישי שמחה מאד באישות, שתוכלי לומר מילים טובות יזומות, לא רק כדי להרגיש נעים, אלא גם כדי לבטא את הטוב לבעלך. תתפללי לה' שישחרר אותך מכל השלכות של ההתנהגות ההיא של הסבא שלך, שתראי כמה זה בזוי ולא ראוי להפריע לך בחיים. כמה את למעלה מזה.

תאמיני - ותצליחי.

וחלילה להסתכל על עצמך, על בעלך, על היחס והקשר שלכם בעין רעה וספיקות. עצת יצר הרע נטו.

הצלחה רבה.

כמעט מיותרת.. תודה על ההשקעה, על הלב בתגובה.

באמת..

לקחתי המון , ממש לשמור לרגעים קשים.

הלוואי ואגיע לחמלה העצמית הזאת

זה דבר שאני מתפללת עליו שנים בדמעות שליש..

בגלל זה נשברתי .... שזה פוגע בעצמי עוד מילא..אבל שזה כבר משליך על הבן זוג מבחינתי לא שווה לי כל החיים וכל התשובה שעשיתי בחיי ..

הרי ידוע שאדם שלא אוהב את עצמו, יהיה לו קשה לאהוב אחרים..

רואה את זה על עצמי בחוש.....

אבל איך עושים את זה?

זה שאני מבינה שזה העבודה שלי, זה שאני מרגישה שזה התיקון שלי פה בעולם,

לא מוביל אותי למציאת דרך להגיע לשם..

לראות מבפנים את הטוב בך, בבעלך, במה שביניכם.

לשחרר לחץ לגבי הריונות, מתוך שאת רואה שהעיכוב מובן - ויודעת שדווקא אם על כן לא נלחצים מזה, מסתדר יותר מהר. בעז"ה.

לקחת שיחה עם בעלך, כתגובה על מה שאמר. הצעתי באיזה כיוון לומר את הדברים..

לקבוע טיפול עם מישהי מהסוג שהזכרתי - בכל שלושת הנושאים שראוי לעשות את זה.

להשתדל על תעסוקה טובה, בין מהבית, בין בחוץ.

להתפלל מהלב, במילים פשוטות, ממש מפורט על הדברים האלו (זה לא צריך להיות ארוך. העיקר, מהלב, בכנות, ולא ביאוש אלא באמונה ותקוה. "לב נשבר", זה לא לב מיואש, ההיפך.. זה לב שממש מבקש ומאמין ומקוה..)

להפסיק לומר על עצמך דברים רעים. גם לא על היחס ביניכם.

ומוסיף "טיפ", לגבי הענין הראשון - שהוא אולי המפתח:

תקחי לעצמך - נניח פעמיים ביום, "שתי כפיות כל יום".. - כמה דקות, תשבי בנינוחות עם עצמך, ותצייני לעצמך, בנחת, בקליטה פנימית, נקודות טובות בך, בהתגברות שלך, בתשובה שלך, בבעלך, במה ש"יש לך" (יש לך/לכם המון, כבר פירטתי לעיל... הרבה אנשים חולמים להגיע לשיח כמו שלכם..).. בסיום, פשוט תחייכי קצת.. ואח"כ תגידי לה' תודה. מילה אחת. זהו.

כל יום, פעמיים ביום, אבל בנחת. לא במרמור.

בעז"ה זה יעבוד. אל "תמדדי". חכי עוד כמה שבועות.

וחס ושלום "להישבר". חס ושלום לומר שאם גם בעלך סובל מזה - שלא ברצונך - אז לא שווה כבר "כל החיים וכל התשובה"... מה פתאום? אתם נשואים. נשואים כדת משה וישראל. משפחה. זה ענין של שניכם, זה חלק מתהליך הבנין והריפוי שהתחיל ע"י התשובה. בעלך ילך איתך את הדרך הזו בשמחה, אם יראה שאת בכיוון הזה. מסבירה לו מה יש בלב - ומה תעשי כדי שזה יתבטא וגם הוא יוכל ממש לשמוח. הוא יהיה שותף נאמן. ביחד תתגברו.

יש כזה יצר הרע, שתוקף צדיקים... אומר להם, מה שווה כל מה שעשיתם וכל מה שיש לכם וכו' וכו' - אם עוד לא מושלם ויש עדיין סבל. אל תשמעי לו, "מלך זקן וכסיל"...  תעשי מה שצריך, תשמחי בכל צעד הכי קטן שאת עושה - ותראי שבעז"ה ממש תצליחי.

העלת לי פה נקודה כל כך חשובה.

אשמח לקבל פרטים על אנשי המקצוע שליוו אותך

אשמח להציע לבעלי.....

הרבה פעמים מרגישה שעם כמה שהוא יהיה איתי בכאב, הוא לא באמת יבין את החסימה הזאת והוא מנסה כל כך! ואני מבינה אותו....

אולי אם מישהו מהצד ינחה אותו..זה יקל עליו ועליי יחד...

תודה!!! ומעריצה אתכם על ההתמודדות...באמת כל הכבוד

וואו.. כל אחת יותר מרוממת מהשניה..

במצב הנפשי שאני נמצאת בו היום ,זה פשוט כמו מים לנפש עייפה.

אז קודם כל תודה.

הייתי צריכה לשמוע את זה

למרות שבעלי  דואג להזכיר לי גם שאני לא אשמה, ולא לשפוט את עצמי...

אבל..כששומעים את זה מצד אובייקטיבי זה נותן יותר כוחות

המייפונס נשמע טוב ,יש קורס כזה במכללה שאני לומדת בה היום.. אולי אתמקד בו באמת.

מה גם שבחלק מהתואר שאני עושה נכלל לי בפנים גם קורס אימון אישי.

שם באמת בחרתי מטרה עיקרית לעבוד עליה- זוגיות..

בתקווה לקבל כלים שאוכל באמת לעבוד עם עצמי, בלי צורך לפנות שוב לגורם חיצוני

זה קשה לי מאוד להיחשף לאדם מבחוץ..עם כמה שהמטפלת היתה אישה מדהימה ומאוד משחררת..

זה מעיק עליי שוב לפתוח, שוב להתחיל תהליך, להיחשף בסיפור כל כך אישי, ששנים שמרתי איתי.

זה כואב נפשית

וכן..לדברי רבים פה, אני נוטה לשפוט את עצמי הרבה... חושבת שיש קשר בין הדברים.

זוכרת את אותו יום נוראי שגרם לי לכעוס על עצמי כל כך..ולאבד כל אמון בעצמי או בסביבה.

הלוואי וה' ייתן לי כוחות להתגבר על זה. ולאהוב באמת כמו שכל כך רוצה.

הלוואי ויהיה לי הכוחות לטפל בזה שוב גם מול גורם חיצוני..

כמה עברת, כמה את עוברת... לא יאומן.

הבילבול שלך והתחושות השליליות שעולות לך מובנות לגמרי. באמת סוג של הצפה רגשית מכ"כ הרבה דברים שקרו/קורים בחייך, וכל אחד מהם עם עוצמות גדולות מאוד.

את מתארת מציאות בה כבר בילדות חווית טראומה קשה.

ועוד מאדם מוכר שאמור להיות גם אהוב ואוהב ושומר - סבא.

ועוד שהמשפחה ידעה ושתקה.

ועוד שהריצו על חשבונך בדיחות בהומור שחור.

תשמעי, רק מהסעיף הזה בן אדם יכול להתשגע! מה זה?! פשוט הלב כואב כואב כואב!!!

חיבוק גדול גדול גדול יקרה, וואו כמה קשה

ואם כל זה לא מספיק,

את מתארת מציאות חיים בה עברת הפלות

ציפייה והמתנה קורעים להריון תקין בידיים מלאות ב"ה

שכול (!!!)

משברים

תאונות קשות (!!!)

ניתוחים לא פשוטים

קורונה שבין היתר גרמה לך לשבת בבית חצי שנה

ותשמעי יקרה, באמת באמת שכל אחד מהדברים האלה "מספיק" בשביל לגרום לאדם להיות במשבר. קל וחומר שלזוגיות.

אם חברה הייתה מספרת לך את כל זה - מה היית אומרת לה?

שכמה היא עברה?

שאיזו גיבורה ולביאה היא?

שכמה כוחות ותעצומות נפש יש בה שלמרות כל זה היא עדיין אישה שמשתדלת בכל יום ביומו לעשות את המיטב שלה?

כי זו מי שאת.

גיבורה.

גיבורה בעל כורחך אמנם,

אבל גיבורה אמיתית.

אישה חזקה חזקה

וטובה טובה

שב"ה הקב"ה נתן לך ברכה גדולה בדמות האוצר שיש לך בבית - אישך היקר. שאוהב אותך.

מאוד מאוד אוהב אותך.

ולא מוותר ולא יוותר עלייך!

וגם אם את עוברת קשיים והתמודדויות - הוא שם בשבילך!

והוא לא רוצה שתבחרי ותחליטי בשבילו שאת "לא מספיק" עבורו -

כי בך הוא בחר!

ועבורו את הכי הכי מספיק שיש!!!

ועבורו את מתנה מדהימה! מדהימה!

נכון שיש רגעים של משבר או יאוש או קושי, אבל אז מה?! זה לא מוחק את כל מי שאת בשבילו!

את כל הטוב שהוא כן רואה בך!

שהוא כן קיבל ומקבל ממך!

אני בטוחה שנתת לו במהלך החיים המשותפים המון.

אם זה ברגישות שלך, שדווקא בגלל כל מה שעברת יכולה להיות אפילו יותר עוצמתית מאשר אצל אדם רגיל - וההקשבה שלך אליו, ההכלה וכו',

אם זה הלב הגדול שלך

ואם זה בעוד דברים.

בעיניים של בעלך יקרה את מלכה!

את אוצר!

*הוא* בחר בך

*הוא* רואה אותך ככזו.

אל תיקחי ממנו את הזכות הזו לראות אותך ככזו רק כי אנשים רעים ומשברי החיים גרמו לך לחשוב בטעות שאת לא שווה מספיק או לא טובה מספיק או בכללי לא מספיק!!!

הוא האור שכן יש לך!

ואת האור שכן יש לו!
 

הבכי הזה שבכית - זה טוב. זה משחרר. זה טוב להוציא.

להוציא את הכאב העמוק הזה.

לבכות.

השיחה ביניכם גם אם הייתה קשה הייתה מאוד משמעותית.

מכאן אתם יכולים אפילו עוד יותר למצוח יחד!

ממש נתת לו לבקר בלב שלך

והוא נתן לך לבקר בלב שלו

זו אינטימיות זוגית וקירבה מאוד גדולה - לדעת לשתף גם בכאב ובקשיים ובמה שרע. ולא כל זוג יכול להגיע לרמות האלה.

ואתם כן.

כי אתם כוח ביחד.

ואתם זוג חזק ומדהים.

שעברו המון וכ"כ אוהבים אחד את השנייה!

לא משנה כרגע איך וכמה זה בא לידי ביטוי - השורש והעיקר הוא שאתם ***אוהבים כל כך*** אחד את השנייה!!!

וכל הדברים שכתבת -

גם זה שקשה לך ליזום מגע וקירבה וחיבוק ואמירה של אהבה

וגם זה שאת לא מצליחה להגיע לסיפוק שלם בחיי האישות

וגם זה שמשהו בך מת ונאטם כבר מנערות גם ברווקות וגם עכשיו -

השורש של כל אלה יכול מאוד לנבוע מהטראומה שעברת.

וטראומות נוספות שעברת במהלך חייך יכולים להעצים זאת אפילו עוד יותר.

להוות מעין "טריגרים" לאותה תחושה של חוסר אונים וכאב עצום ולהתפרץ ביתר שאת.

כי הרי הקב"ה ברא בך נפש חכמה.

נפש שלא רוצה להיפגע שוב.

נפש שרוצה לשמור לע עצמה.

ואם כבר כאשר הייתה ילדה חסרת אונים היא נפגעה ע"י דמות כ"כ כ"כ קרובה ואוהבת - וחוותה את הפגיעה מאדם קרוב ופשוט נשברה והתרסקה!

אז הפחד שזה יקרה שוב...

הפחד לאבד

הפחד ללכת לאיבוד

הפחד להיפגע

הפחד ששוב אדם קרוב אליי יפגע בי -

זה פחד משתק.

ואז מנגנוני ההגנה עובדים שעות נוספות.

וגורמים לאט לאט ללב להיאטם.

להתרחק.

להיסגר.

כי אם הלב יסגר ולא יפתח עד הסוף - אז גם הפגיעה אם תהיה לא תהיה חזקה עד הסוף.

כי להיפגע מאדם קרוב שהלב אליו פתוח לגמרי זה הכי כואב שיש

אבל להיפגע מאדם שהלב לא קרוב אליו עד הסוף ואפילו אטום אליו - זה כבר פחות כואב.

אז אולי אולי בתת מודע הנפש שלך פשווט רוצה להגן על עצמך.

גם אם בעלך טוב ומדהים ואין בינו לבין הסבא וכו' שום קשר-

עדיין התת מודע רוצה להגן ואולי כך זה מתפרש ובא לידי ביטוי - ע"י האטימות המסוימת הזו.

אם תביני את עצמך

ותקבלי את עצמך

ותכילי את עצמך

ותהיי אמפתית כלפי עצמך

ותאהבי את עצמך

ולאט לאט תבני גשר של אמון ואמונה בקב"ה ובבעלך היקר - את יכולה לאט לאט להסיר את החומות הללו שהנפש בנתה על מנת להגן על עצמה.

אמרת שטיפול בעבר עזר לך מאוד ושיחרר אותך מאוד.

אני ממליצה בחום לחזור לאותו/ה איש/ת מקצוע ולהמשיך בטיפול.

לקבל עוד כוחות.

לקבל עוד ליווי.

לקבל עוד תמיכה.

לקבל עוד כלים.

לקבל עוד תובנות.

לקבל עוד מקום מאפשר ובטוח לפרוק ולהוציא ולבכות ואז לאסוף את הכל שוב ביתר עוצמה.

זה החיים שלך יקרה!

החיים שלך,

החיים של ילדייך המתוקים אלו שישנם ואלו שעוד יבואו ב"ה

והחיים של אישך היקר.

נכון שזה לא תמיד קל, אבל זה כבר עזר לך בעבר ואין סיבה שלא יעזור שוב!

ברגע שתהיי שלמה עם עצמך - תוכלי להביא גם לזוגיות את עצמך השלמה הזו וזה ודאי ישפיע לטובה גם בפן הזוגי!

גם ההורי

בעצם מכל הבחינות.

אבל קודם כל בשביל עצמך ולמען עצמך.

את חשובה!

את יקרה!

את שווה!

את מספיקה!

למען הנשמה היהודית היקרה שלך - תדאגי ותטפחי ותאהבי ותעצימי את עצמך!

גם לבד, גם בתור זוג, גם בטיפול, גם בפינוק והתאוורוות ודברים שמשמחים אותך

ובכל מה שעושה לך טוב!!!

ואחרי זה שאר המעגלים בחייך, ופרט המעגל הזוגי כבר יוכלו הרבה יותר להתעצם גם הם.

בהצלחה רבה רבה יקרה

שולחת עוד אלף חיבוקים ואהבה וכוחות

את תצליחי!!!

ה' איתך!

אישך איתך!

והכי חשוב - את עצמך איתך! יש לך את עצמך!

❤

אין לי מילים.....אבל אני בטוחה שמצפה לך שכר גדול על המילים הגדולות האלו שישבת והשקעת לכתוב..

אני בכל אופן שומרת  לי את ההודעה ושומרת אותה לזמנים קשים, כי אין מילים מה עשה לי לקרוא אתזה..

כל מיה נוספת מיותרת

פשוט תודה, שה' יברך אותך!

לכולם... ממש תודה, לקחתי את כל הכלים ואני בהחלט הולכת איתם הלאה.

תודה לה' עם הרבה תפילות הגל האחרון קצת מאחוריי, התחזקתי יותר..

אשריכם ישראל 3>

את כן אוהבת אותו!

רואים את זה על כל מילה וכל אות!

אין בן אדם בעולם את אוהבת כמו את בעלך!!!

רק שקשה לך להביע, ליזום, להתנפל, אבל תפנימי קודם, שכשאת אומרת חצי מילה זה כמו שמישהי אחרת אומרת אלף מילים...

את עצורה וחסומה כרגע, אבל את כל כך אוהבת ורוצה...

אם את חושבת שאני צודק, אז אולי פשוט תכתבי לו את זה... שאת מביעה הרבה פחות אבל מתכוונת להרבה יותר...

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.